יום שלישי, 11 במאי 2010

ראיון עם מידד טסה - ילד פלא חרדי ואמרגנו

נדב גדליה

אביעד גיל עשה כוכב מילד העונה לשם מידד טסה ('על נהרות בבל'), אז שאלנו אותו אם זה בסדר לעשות ביזנס מילד. וגם איך הוא מתמודד עם הקהל שלא תמיד מפרגן ולפעמים מפריח כזבים * 16 מלאו לנער שעלה על הבמה בגיל 7, והאלבומים שלו נמכרים בעשרות אלפי עותקים. מדובר באחד הכוכבים הבולטים של המוזיקה החסידית-מזרחית, אבל הוא עדיין מתנהג כמו ילד טוב ועדין, וסוגיה בגמרא היא הדבר שהכי מושך אותו * איך כוכבים נולדים, אבל הפעם בעולם החרדי


לא פשוט לתקלט באירוע שכל רגע מגיע ילד עם פרצוף אחר ודורש ממך 'תשים כבר מידד טסה'. אתם יודעים איך זה אצל ילדים – קודם הם דורשים, אחרי זה הם משתטחים לידך על הקרקע בצורה שמשדרת שהכית אותם בחזקה, אחרי זה ההורים באים, אחרי זה משטרה, אבל הסוף תמיד טוב: משתחררים בערבות. אז בסדר, אמרתי לעצמי, ילדים מעריצים את הילד פלא. לגיטימי. אבל אחרי שהחתן בכבודו ביקש שאקדיש את אחד השירים הבולטים של טסה לדודה רותי, זה היה מוגזם – דודה רותי בכל זאת כבר מזמן לא ילדה.

מידד טסה פתח את הקריירה שלו באלבום קאברים שיצא לאור בשיתוף פעולה עם זמר החתונות ליאור גריידי. הייתה שם גרסת כיסוי לשיר ידוע של חיים ישראל ועוד כמה. נו, שוין, ילד פלא שעושה קאברים. לא ממש נשמע פלא. אבל בשלב הבא הגיע בחור צעיר בשם אביעד גיל (כיום 27), זמר בעצמו, ולקח חסות על הנער.

הפתיחה החזקה של טסה הייתה ללא ספק ב'על נהרות בבל' שהלחין שרון אבילחק. מהר מאוד השיר הפך ללהיט היסטרי שגם החילונים זכו להכיר. חצי מיליון צפיות ברשת נרשמו לו, ועשרות אלפי עותקים נמכרו מהאלבום בזכות הלהיט הגדול. "אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל השיר הזה הוצע לכמה אמנים דתיים והם לא רצו אותו", חושף גיל, שהאמין בשיר מהרגע הראשון ששמע אותו. האלבום שנקרא על שם השיר 'על נהרות בבל' הפגין יכולות מוזיקליות מעניינות של טסה.

כשהילד התפתל בנבכי המוזיקה התימנית זה היה סביר, סוף סוף הבחור תימני. אך כשהחל לתת קולו המסלסל בשפה האנגלית ובקטעי ראפ – זה היה מוגזם. הוא פשוט יודע לשיר בקול מכל, אמרו הכל.

כשנתיים לאחר מכן הוציא טסה אלבום נוסף, מוצלח לא פחות, "בן של מלך" שמו, שם הוא מדגיש את הגוון המזרחי של קולו. וטסה מדווח שבקרוב מתוכנן לו דיסק שיכלול שירים חסידיים מקוריים.



ילדוּת אחרת

האלבום 'על נהרות בבל' מכר לפי הערכה בין 20 ל-30 אלף עותקים, לא כולל הורדות רינגטונים לסלולאר.

לאלבום החדש, 'בן של מלך', הספיקו שלושה חודשים בחנויות כדי להגיע כמעט לאלבום זהב. לפני כחצי שנה החל טסה לשיר בחתונות, כשהוא וגיל האמרגן עובדים בצוותא על הבמה. בכך הפך טסה לזמר החתונות הצעיר ביותר. האלבום 'רק בשמחות', שנועד מתחילתו להיות כרטיס ביקור למזמינים פוטנציאליים להופעה בשמחות, הפך להצלחה שמכרה קרוב ל-18,000 עותקים.

באיזה גיל הבנת שאתה אכן זמר?

"ב'על נהרות בבל'. בגיל 7 זה היה תחביב, לא ידעתי שזה הולך להיות ככה... אמרו לי שאני שר יפה", צוחק טסה.

אתה לא חושב שוויתרת על הילדות שלך, ובמקום לשחק כדורגל ולעשות פאולים על החבר'ה הלכת לשיר? אני לובש את ארשת הפנים הפסיכולוגית שלי.

"שיחקתי כדורגל בבית ספר, בטח שגם הצלחתי לשחק", מרגיע טסה, "ההקלטות הן בדרך כלל בערב".

כל הזמן אתה במרוץ: מוזיקה לימוד, מוזיקה לימוד – אין לך זמן פנאי של נערים בגילך?

"מה לבלות-לשחק?! מתי מבלים? בלימוד!" מטיף לי טסה. "הגיע הזמן, הגיל, שאתה כבר בחור ישיבה.

בחור ישיבה מה עושה? הולך לטייל?! יש בין הזמנים - תלך אז לטייל".

איך אתה מצליח לשלב לימודים בישיבה וקריירת שירה? מה סדר היום שלך?

"אני קם בשבע בבוקר, לפעמים אפילו בשש – כי צריך לנסוע לתפילה בישיבה. אם יש הופעה – אני נח בצהריים, אם אני לא הולך להופעה אני נשאר בישיבה, ואחרי זה אני ישן אצל אחותי ב'תל ציון' ליד ירושלים. ביום חמישי אני נוסע הביתה לזכרון יעקב".

הסידור הנוכחי נוח לו, ועל אף שהוא לא ממש יודע מה יעשה כשיגדל הכיוון הכללי די ברור: "בעוד 10 שנים אני חולם להיות רגיל; נלמד תורה בכולל בבוקר, ובערב יהיו הופעות".

לפעמים נמאס לך מכל הקטע של המוזיקה?

"כיף לשיר, זה לא דבר שנמאס. כל פעם זו שמחה חדשה".



כיום הוא בא להקלטות, להופעות, לחזרות - וחוזר לישיבה. עם כל אינספור הדברים שמסביב הוא לא מתעסק בכלל. את השירים לאלבומים כותבים ומלחינים לו, והוא בא, מסלסל כמה טייקים וזז מהאולפן.

אתה גם כותב שירים לעצמך לפעמים?

"לא, יש לי לימוד התורה, יש לי השירה, ואני מנגן קצת על קלידים – אם אכתוב שירים אני בכלל לא אעשה כלום".

יוצא שנותנים לך להקליט שיר ואתה לא אוהב אותו?

"אני יכול להגיד לך שהיו הרבה שירים באלבום כמו 'בן של מלך', שחשבתי שהם לא "להיטים" אבל אביעד

אמר שזה יהיה טוב, אז בסוף זה נהיה טוב, הוא מבין בזה יותר ממני. אני לא בקטע הזה. אחרי זה השירים הוכיחו את עצמם".

לאילו שירים מוכרים היית רוצה לעשות קאברים?

"'יש דברים שרציתי לומר', 'ארצנו הקטנטונת'".



ביזנס זו לא מילה גסה

ההיכרות הראשונה של אביעד גיל האמרגן עם טסה הייתה בחתונה משפחתית שבה כל אחד היה מוזמן מהצד השני של האירוע. טסה הוזמן לשיר, וגיל התפעל מאוד מהיכולות הווקאליות. "אמרתי לאמא שלו שאם הוא הולך לשיר, שלפחות ישמעו אותו כמו שצריך עם שירים מקוריים".

"לא נכנסתי לעסק הזה כביזנסמן; לפני שהייתי עם מידד הופעתי הרבה בחתונות כזמר עצמאי, אבל דווקא בגלל ששמעתי את היכולת הנדירה שלו – זנחתי את הקריירה שלי לטובתו, כי הבנתי שיש כאן מישהו שעושה את העבודה בצורה מטורפת. וכשאני כותב שירים אני יודע שיש מישהו שמבצע אותם כמו שצריך. זה החלום שלי כאמן - שיבצעו את המוזיקה שלי טוב".

אבל עדיין יש כאן ביזנס.

"ברור שיש ביזנס, אבל אלו דברים שאם זה היה רק ביזנס לא הייתי לוקח אותם. אני לא מתבייש להגיד את זה, אבל שהתחלתי לעבוד עם מידד, הרבה מאוד אנשים צחקו עליי. הייתי צריך לכוון אותו איך לשיר; זה ילד שרק נכנס למוזיקה, והרמות הגבוהות כל כך, כמו שיש ב'בן של מלך', אלו רמות שאף זמר בשוק לא מתבייש בהן; ולהגיע לזה זה המון עבודה".

תכל'ס אתה מתפרנס מזה, זה עסק טוב.

"כל דבר שאתה עובד עליו קשה - אתה מתפרנס ממנו. גם אחד שמשקיע בקרקע שאף אחד לא מתייחס אליה - ירוויח ממנה אם הוא יעשה ממנה אימפריה. בגדול, אם היינו פונים לציבור החילוני יכולנו לעשות הרבה יותר.

אך יש לנו מגבלות הלכתיות שבגינן אנחנו לא עושים דברים מסוימים, למשל יום העצמאות, שהעדפנו לא לקחת, כי זו תקופת ספירת העומר. יש לנו מטרה מעבר לביזנס, שהשירה תחדור ללבבות. התקשר אליי בן-אדם חולה, שכבר נפטר לא עלינו, ואמר לי 'תשמע, ראיתי את מידד בטלוויזיה אומר סליחות וזה הביא לי חיוּת לעוד שבוע'. יש כאן מטרה נעלה".

ביום העצמאות יש מגזרים שדווקא שומעים מוזיקה...

"נכון, אבל אנחנו מהמחמירים יותר, כי מידד מגיע מהכיוון החרדי, ואנחנו מעדיפים לא להסתבך עם החששות האלה".

היו טענות כלפיך במגזר החרדי, שאתה לוקח ילד ועושה ממנו 'כוכב'?

"לא, ממש לא, מכמה סיבות – הוא היה קודם במוזיקה, רק שהוא עשה זאת בצורה מצחיקה ובלתי מנוצלת. באופן כללי אני מתנגד להכניס ילדים למוזיקה".

והנה אתה עושה את זה עכשיו.

"יפה, אבל כשילד בא לאירוע ודוחפים אותו בסוף האירוע – זה לעשות ממנו צחוק. כשאני באתי וראיתי אותו שר לראשונה הוא שר ב-11 וחצי בלילה לקראת סוף האירוע. אמרתי למה ילד ברמה כזאת צריך להתחנן לשיר?! חוץ מזה, התייעצנו עם רבנים ואנשי חינוך. הרב ראובן אלבז, ראש ישיבת 'אור החיים' שבה לומד טסה, מנהל אותו בכל הקשור לנושאים הרוחניים, והוא אמר שבכוח השירה שלו הוא יכול להחזיר הרבה אנשים בתשובה. אלבום הסליחות שהוציאו גיל לטסה לקראת הימים הנוראים עשה הרבה קידוש שם שמים. כש'בן אדם מה לך נרדם' עלה לרשת היו על זה תגובות אפילו בערבית, ואני לא מדבר על אירופה וארצות הברית...", מספר גיל, ומוסיף שערבי אחר מרהט התקשר כששמע את 'אינתא עומרי' של טסה שמצא ברשת וסיפר על התמוססות רגשית".

אם מידד יאמר לך יום אחד שהוא רוצה להפסיק עם המוזיקה, איך תגיב? אני שואל את גיל.

"אם הוא יגיד לי שהוא רוצה אני אנסה להבין מאיפה זה נובע", אומר גיל, "כי לא טבעי שאדם יפסיק פתאום לשיר. אם הוא יגיד לי שהוא רוצה לשבת וללמוד תורה אני אגיד לו שילך על זה. אבל הוא צריך להרגיש שלם עם זה, ולא מתוך לחץ; כי דברים כאלה הם הרי גורל, וכמו שלקחנו את ההחלטה הראשונה שאפיק לו את המוזיקה, בהתייעצות עם גדולים, כך גם הנטישה צריכה להיות בהתייעצות".

אין לך לפעמים נקיפות מצפון שהנה עשית ילד 'כוכב נולד'?

"ממש לא. עכשיו זו הפעם הראשונה בחיים שהעלית לי את זה. אני לא יודע מה פה יכול להיות לא בסדר. אם היינו עושים אתו דברים שהם נגד התורה – אתה צודק, אבל מידד הוא לא ילד של פוזות, הוא בא להביא שירת נשמה שמקרבת אנשים. אנחנו נגד הערצה ונגד אלילות. אנחנו יודעים שהערצה שייכת לגדולי תורה. אנחנו אומרים נקדישך ונעריצך לקב"ה, לא לאלילי זמר. כשחבר'ה משתוללים בהופעה אנחנו אומרים שבאנו לעשות שמח, ובסיום כל אירוע עושים 'קבלת עול מלכות שמים', שהקב"ה הוא זה שנתן לי מתנה לשמח אתכם. כשאתה הופך את הכישרון שה' נתן לך להערצה לעצמך – זו עבודה זרה. אדם שיש לו מידות טובות מבין שהכל מהקב"ה שנתן ויכול גם לקחת. השאלה איך אדם גדל, עם איזו אמונה".

גיל שלם עם עצמו ועם עבודתו, אך האנשים לצערו לא תמיד מדברים כמו שהוא היה רוצה.

"אתה לא יודע אילו דברים אני שומע מאנשים!" מספר גיל. "אחד מתקשר אלי ושואל אותי: שמעתי שמידד לא לומד בישיבה... אמרתי לו: קודם כל אנחנו מוחלים למי שאמר את זה, אבל באיזו עזות מצח אדם בא ועושה חשבונות 'אם הוא שר בטח הוא לא לומד, איך יש לו זמן ללמוד?!' לפעמים אני מפחד, כי בלשון הרע שלושה לוקים, גם זה שמספרים עליו...".

"בגדול, מי שיגיד לך שהוא זמר והוא מאה אחוז בישיבה – זה שקר. השאלה עד כמה אתה מגביל את עצמך. אם בזמן שאתה בישיבה אתה תמיד דוחה את ההקלטות לערב, ולא מקליט על חשבון הלימודים, וכשאתה טס לצרפת אתה לא טס לשבועיים טיולים, אלא ליום-יומיים של הופעה וחוזר, ואתה משלים את הלימודים – אתה מדגיש את העיקר ולא את הטפל.

בחור אחד פתח בפייסבוק עמוד בשם שלו זה מאוד הרגיז את מידד, אתה לא יכול להתמודד עם העולם ממקום שאתה לא נמצא בו. לא כולם מסביב יודעים לפרגן, אומרים 'וואו, איך הוא הצליח ככה', ואז עולות השאלות, וצריך להתמודד עם זה".


יותר ניסיון – יותר תורה

אבל אחרי הכל נדמה שטסה לא ממש מודע לשובל הכוכבים שנסרך מאחוריו. כשאני שואל אותו על הערצה הוא מספר שיש שמזהים אותו באוטובוס אך בדרך כלל יורדים ממנו. איך מתמודדים עם שריקות הקהל? לטסה פתרון הפלאים: "ה' נתן לך מוזיקה, אז הוא נתן לך יותר תורה כדי שתוכל להתגבר על המוזיקה!" הוא אומר, ועם פני העלם הישיבתיות שלו ניכר שהבחור מתכוון לכל מה שהוא אומר.

לתגובות נדב גדליה בפייסבוק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים