יום שלישי, 11 במאי 2010

כישרונות צעירים מדברים על זה - מתוך פרוייקט מיוחד

המתופף \ נדב גדליה




מנגינת מזלגות רגועה השמורה לשניצלי חתונות, זה מה שתשמעו אם תתקשרו לשוקי אליחי בן ה-15 מאשקלון, שמתבטא

מוזיקלית דווקא בצורה הכי רועשת שאפשר; הוא מתופף ומכה בכלי הקשה (פרקשיין). שום קשר למזלגות.

הסיפור שלו עם הפרקשיין התחיל מדוד שלו; שוקי היה מגיע לבקר את סבא כילד בגן, התופים היו שם, אצל סבא,

ושוקי הקטן מצא את עצמו נמשך להכאות על העגולים. במשך הזמן (כיתה ד') כבר היו לו תופים משלו והוא החל

להתאמן ברצינות בבית.

היום לומד שוקי בישיבה המוזיקלית 'כינור דוד' בישוב עטרת והוא מלא פירגונים על החבר'ה, על הצוות ועל האווירה המוזיקלית

המיוחדת. 120 חבר'ה נמצאים שם וכולם מנגנים, איך לא יהיה טוב?

בהמשך עבר שוקי לנגן גם על כלי הקשה (פרקשיין); זה התחיל בישיבה המוזיקלית.

"היה שם איזה אחד שהתחיל להתפרע על המערכת ואז התאהבתי בפרקשיין-כלי הקשה", מספר שוקי.

"פרקשיין זה גם מרימבה אבל לאו דווקא, זה גם ג'מבה וגם כל דבר שמקישים עליו בכללית".

*איך השכנים קבלו אותך עם הרעש?

"בזמנו הייתי גר בכפר דרום והיינו בקראוון, זה לא הפריע לאף אחד. אבל עכשיו אני גר באשקלון בקומה 17,

ואני צריך לכוון את עצמי; עכשיו בחופש העברתי את התופים למקלט, אבל עדין שומעים את זה".

*צועקים עליך?

"לא צועקים, אומרים שזה מפריע", מחייך שוקי, ואני את שלי הבנתי.

"היתה שכונה אחת למשל שאמרה מילא מוזיקה, אבל זה סתם בום-בום-בום..." אומר שוקי.

צודקת או לא, הכי טוב בישיבה; שם יושבים החבר'ה ומנגנים; סקסופונים, כינור אחד, וגיטריסטים ומתופפים למכביר.

"היום כל ילד שלישי בעולם מתופף", טוען שוקי, ואני לא מתווכח עם מי שכוחו בידיו.

בינתיים ב'כינור דוד' הוא גם לומר תאוריה וידיעת המוזיקה, ומתאמן עם חברים ועם עצמו לנגן טוב יותר.

אין לשוקי משהו סגור הרמטית לגבי העתיד שלו. "אני חושב לעשות קולנוע, גם, בינתיים זה כתחביב, אבל עם המוזיקה בטח שאני רוצה לעשות משהו; בארץ הקטע של הכלי הקשה לא כ"כ מפותח בארץ, הייתי רוצה להצטרף לאיזה הרכב, נראה איך

החיים יתפתחו".

*ובמשפחה איך לוקחים את זה שאתה מסתגר בחדר ומתחיל לדפוק?

"אין להם התנגדות, הם דיי בכיף לוקחים את זה".



*ומתי הבנת שאתה בעצם מוכשר?

שוקי מתחיל לצחוק "כישרון?!" ואני קוטע; "אתה צוחק", אני מציין, ושוקי אומר

"אני לא אוהב להגדיר את עצמי, לא יודע, תמיד אהבתי לנגן. שאני יכול הבנתי השנה ב'כינור דוד',

בקונצטרט השנתי. זה היה השיא שלי. יש שם עשרה קטעים שחבר'ה מהישיבה מעלים, והופעתי שם".

הדרך להצלחה רצופה אימונים רבים. שוקי לכשעצמו מתאמן כל יום שלש שעות (!).

"לי אין הקטע הזה של להיות "איזה מישהו", אני מתאמן בשביל עצמי, ואני יודע שזה יעזור לי", הוא אומר.

*ואם אין חשק?

"שעה ביום אני בטוח יתאמן. לא הייתי אומר שאין מצב שלא... אבל אני משתדל להתאמן כי זה יקדם אותי,

אבל דיי בשביל עכשיו כי אני אוהב לנגן וכי זה כיף לי, וגם... כי זה יעזור לי לעתיד".







הקלידן \ נדב גדליה



10 שנים של למידה על קלידים עומדות מאחוריו של חיים ויס שלומד ממכינת בית רימון ומתגורר בקרית שמואל.

לפני שנתיים הוא הפסיק ללמוד איך לנגן והתמקד ב'לנגן'. היום, הוא סך הכל בן 19 ומשתף פעולה עם מגוון הרכבים בינהם;

הרב יובל פרוינד וללהקת 'גרובא דליבא'. הכל התחיל אצלו כשהיה ילד בן 7 והתפעם מהפנסתרן שניגן

באיזה אירוע. באותו הרגע הוא החליט שגם הוא רוצה. החליט והלך על זה קדימה עד עצם היום הזה.

*לפני זה לא נמשכת לזה?

"אהבתי מוזיקה מהבית וממשפחה, וסבי חזן ואבי שר מאז שאני זוכר את עצמי. אבל יותר אהבתי שירה, לא נגינה.

מאז שראיתי את הפסנתרן גיליתי את הפסנתר".

לאחר מכן החל חיים ללמוד בצורה מסודרת אצל מורה לפסנתר, ובהמשך למד בבית ספר לאומניות,

ושיתף פעולה עם מוזיקאים שמנגנים סגנונות שונים; ג'אז, רוק ומוזיקה קלאסית.

מוזיקה לא עושים בשביל כסף, אמרו פעם כמה אנשים, וחיים,

מגיל צעיר היה מרים את עצמו ואת האורגן, ובלי תגמול כספי, נוסע לחזרות עם הרכבים שונים בקצה הארץ.

הוא הזיע הרבה, אך היה משתלם גם מבחינה כלכלית.

נכון להיום הוא כבר 'עושה כסף' מהמוזיקה. הוא מופיע עם אביו בערבי שירה בציבור מספר פעמים בחודש.

הוא מנגן בבר מצוות ואירועים ברחבי הארץ, מלבד שיתופי הפעולה שלו כפרילנסר עם הרכבים שונים.



*מתי הבנת שאתה בעצם 'כישרון'?

"עד היום אני לא מבין..." מצטנע חיים, וכשאני פותח ב"נו באמת", הוא משיב כהלכה.

"האמת שכבר מלכתחילה ידעתי שאני קצת כריזמטי במוזיקה, ויש לי מה להציע; אפילו בכיתה ז' בהרכבים קטנים שהקמתי בישיבה התיכונית; בלי לנגן גיטרה הייתי אומר לגיטריסט איזה אקורדים לנגן, והוא היה עושה ככה אקורדים ואני הייתי אומר לא 'לא נכון' עד שהיינו מגיעים לתוצאה מדוייקת. ראיתי שיש לי שמיעה מוזיקלית וכישרון, למרות שעילוי אני לא".



*ומה אתה רוצה להיות שתהיה גדול?

"להתפרנס בכבוד ממוזיקה, ולעשות מה שאני אוהב. כי במקצוע הזה יש חלטורות שלא כיף לעשות, כמו בר מצוות מצ'וקמקות

עם 20 אנשים בקהל והגברה לא טובה, לדוגמא..."

"לגבי איך בדיוק להתפרנס; אלו מחשבות שמתשנות מדקה לדקה. כרגע אני רוצה להיות

נגן ומפיק מוזיקלית, ושר - בקולות ליווי. לעסוק במוזיקה, על הבמה - אבל להצתוות לאחרים, להוסיף להם מוזיקלית.

אני יוצר אבל אני לא רואה את עצמי כפרפורמר עם המוזיקה שלי".



*לפעמים אין לך חשק לנגן ואתה מנגן כי 'צריך'?

"בעיקרון לא. אני הולך לנגן כשאני מרגיש רצון עז לנגן. אך לפעמים צריך להתאמן ואני הולך עם הרגשה

שצריך לעשות את זה כדי להתקדם, אך תוך כדי אני נסחף לעולמות שלא ציפיתי להגיע אליהם תוך כדי תירגול.

ברור שצריך להשקיע, והתמדה היא שם המשחק בעצם".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים