יום רביעי, 11 בפברואר 2015

פתיחה

כשפוגש אני ידיד משכבר הימים, חש אני את נפשי פוקעת.
נחשים פורצים מבין ראותיי ומחפשים להכישו ולהרעיל גופו בקורות חיי האחרונות. אינני יכול לשתק עצמי כשהוא שואל האם יש חדש אצלי? ובכן, חדש למכביר שוכן תחת הירח השוכן מעל מיטתי, אך איך אוכל לספר קמצוץ זה או אחר מכל הוויות חיי האחרונות?!
על מה אוותר ועל מה אבחר לדבר? התלבטות קשה וכאב גדול עליה. האם אפשרי לו לאדם לסתום פיו ולא לחלוק
עם חבריו את הטעון חילוק, ומאידך היאך אטריח אנשים להקשיב לפעימות ליבי וזמנם אינם איתם?
על כן, נפתח הבלוג הזה. אשמח שידידיי יבקרו מפעם לפעם, כשנפשם מחפשת להקשר בגורלי.
וכך, כשאפגוש אותם ביום מן הזמנים, אטה אוזן ואקשיב להם סוף סוף. מה חדש? אשאל ואתכוון ברצינות לשאלותיי, כי אני את שלי דיברתי, בבלוג. השתיקה יפה.

>בפוסט הבא אספר יותר על 'בלוג זה על שום מה?', היו ברוכים, נדב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים