יום שני, 9 בפברואר 2015

מיהו פוליטיקאי?

1.

אז מה? מצניחים לנו כוכבים למפלגות? את אלו אנחנו רוצים כנבחרי ציבור?
שאל אותי אחד מידידיי הרחוקים.
חרה לו שאנחנו רודפים אחרי הנוצץ העכשווי במקום לחפש לנו פרופסורים ואנשי מעלה
ולמנות אותם לחברי כנסת. רק אז הבנתי עד כמה אנחנו לוקחים את הפוליטיקה קשה מידיי.

2.
בואו לא נתבלבל ונגיד פעם אחת את האמת המוחלטת בכל הנוגע ל'מיהו פוליטיקאי'?
בשביל להיות פוליטיקאי לא צריך תואר אקדמי ולא תעודת בגרות.
אין צורך להיות רמטכ"ל או עיתונאי שיודע לנסח את עצמו ברהיטות כפרופסור.
מה כל הנ"ל נותנים לבוחר הממוצע?! האם טיב הקשר של החבר כנסת עם האינטלגנציה שלו
עוזר איכשהו לאזרח הפשוט? האם הכותרת המבשרת כי החבר כנסת הינו פרופסור, 
עיתונאי או אלוף במילואים מסייעת איכשהו לפתור משבר קואליציוני או לגרום לנו
לשלם על משהו פחות כסף?!


3.
אז מה באמת הייתי רוצה שיהיה בפוליטיקאי שלי? כמה מפתיע, שום דבר. 
מצידי שלא יידע לדבר בפני קהל, שלא יידע קרוא וכתוב ושילחץ ידים רק לערפדים.
מה שאני כן אתעקש שיהיה בו זה את היכולת לקדם דברים
שחשובים לי בחיי. זהו. מצידי שלא ינאם, לא יחייך אף פעם, יפגין חוסר סימפטיות ויכנס
לכנסת אחרי שריצה מאסר על שוד משולש בשנות השבעים.

כי מה אכפת לי למען השם אם הוא נצר למשפחת פוליטקאים, רמטכ"לים ושוחרי שלום ודת?
במבחן החיים שאחרי הבחירות מי שיוצא גדול זה ההוא שדואג לאזרח הקטן, בתכל'ס.
רק בתכל'ס. ואת זה שכחנו לגמרי. המשחק פה הוא הצורך באדם עם כישורים פוליטיים ותו לא.
אחד שיודע להזיז עניינים ולהתאבד עליהם. מפיק בולדוזר שיודע לקמבן
חוקים שעוזרים לאזרח הקטן ולסחוף אחריו רוב בכנסת. כל הייתר לא מוסיף לנו כלום.


4.
רגע, אז איך אני יכול באמת לדעת מי הפוליטיקאי שבאמת יסייע לנושאים החשובים שעל
סדר יומי? התשובה היא שאי אפשר לדעת. מן הסתם מי שפעל בכנסת הקודמת בחריצות
לטובת האינטרסים שלי (ורק שלי, כן!) ימשיך לעשות את זה.
אך גם לזה איש אינו ערב ועיין ערך ההתנתקות, מעמד הביניים ועוד...
אז איך אפשר בכל זאת לקבל את הפתק שלי? פשוט מאוד, תשכנעו אותי שתפעלו למעני.

5.
אני מניח שאם מוישה זוכמיר ירוץ לכנסת יהיה לו קשה לשכנע אותי בכישוריו הפוליטיים.
כי אני לא מכיר אותו כלל, למרות שיתכן שיש לו כישורים פוליטיים מהמרהיבים בעולם.
ביננו, לשכנע את קהל הבוחרים שנמצא מישהו שאכן יושיע אותנו בכנסת זו משימה בלתי
אפשרית. הרי אי אפשר לדעת באמת מי ידאג לנו בכנסת הבאה ומי יזרוק לפח את כל הבטחותיו
מכורח אילוצי קואליציה וכדומה.
מה שנותר הוא, המיתוג.
רק מותג נקי כלשהו שבאסוציאציה שלנו נחשב עדין לחיובי וחזק - יוכל לגרום לנו לסמוך דעתנו
עליו ולהרגיש כי יש תקווה לכנסת הבאה, עד הפעם הבאה שנתאכזב גם ממנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים