יום שלישי, 1 במרץ 2016

טור דיסק: ביני לנאו

זורם ונושם פחד  \ נדב גלעד - גדליה

מציג את משכן sof 3.jpg
בינימין לנדאו, משכן

דמיינו לכם את הקו הירוק, אנשים זורמים (מישהו אמר נוער גבעות?)
דיונות, גוש קטיף, חורבן ושאר ירקות ממולאי תולעים.
עכשיו תניחו הטייפ באמצע, אם לא תצא משם מוזיקה של סיני תור, יצאו אל האוויר
הזך (רק בזך זה עובד) הצלילים והקולות של בנימין לנדאו.
אני יודע שמעניין את סבתתכם ענייני דיוקי שמות זמריים, אך מה לעשות ואני אדוק בכך
וגם הפעם אאלץ לבשר לכם בקול גדול בעולם קטן שהשם שלו זה ביני, תרגישו חברים,
כי לנדאו, ביני או בנימין, זה לא משנה - עושה מוזיקה חברית.
מוזיקה נשמתית כל כך שמדברת על הארץ בנימה שנוגעת ללב ולוחצת עליו חזק לצאת
מהמקום השלו בו הוא נמצא. הנשמה גועה בתוכו של לנדאו והוא כוסף למשהו אמיתי
וטהור, משהו שגם בלי פאות-ראסטה אפשר לבקש.
לנדאו עושה אלבום שני וזו בשורה משמחת לכל חובבי ז'אנר המוזיקה היהודית
המקורית בסטייל סיני תור ושיבי קלר.
רגש, זה שם המשחק פה, ולא שמשחקים בו, נשמע מאוד אותנטי,
לא מתייפייף בגרוש, ואפוף פשטות אוהלים.
הכלים החיים שמתנגנים אצלו והשקט הטהור שמעבר למילים המוארות לא משאירים
אותך אדיש. זה או שאתה זורק את הדיסק הזה ומעביר למוזיקה לועזית כדי להתנקות
מכל רבב נשמתי, או שאתה דוחף את האלבום הזה לכיס האחורי של השרוואל.
אופס, אין שם כיס, הדיסק נפל. לא נורא, תזרמו.
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים