יום שבת, 5 במרץ 2016

טור אישי: לשתוק ולשתוק

דעה: לשתוק ולשתוק

מישהו זוכר שפעם נהנו פה להחליף דעות? שפעם היתה פה "פופוליטיקה" שהביאה הצלחה גדולה למשתתפיה ועניין גדול לצופיה? לחיי האנשים שמעדיפים לדבר כשיש חילוקי דעות, במקום להתנתק ולשתוק

נדב גדליה
 
כ אייר תשע"ה, 09/05/2015 20:52 
 
ישבתי בבית קפה תל אביבי עם אחד מאושיית הזעם של אנשי מדינתנו.
האחרון, פער את פיו לא מזמן כנגד קודשי עם ישראל ומילא פיו בנתחים
של אנטי פוליטקלי קורקט.
ישבתי, שתקתי, והאזנתי לו מקריא לי בקול רם את שביבי הודעת הזעם שנשלחו אליו
בעקבות מה שמכנים כיום 'התבטאות אומללה'.
את תוכן הקללות שנכתבו בהודעות הכעוסות לא אוכל לצטט כאן מפאת
כבודכם. אך אוכל לגלות כי מדובר בתחביר משעשע למדיי שאם לא היה
בו צלילי זימה, לבטח הייתי מאמץ אותו אל הלקסיקון האישי שלי.

הוא קורא ושוחק, קורא ומשתעשע.
היה נדמה שכל אימת שהוא מחפש צחוק וקלות ראש לשגרת היום,
הוא פותח את תיבת ההודעות הפרטיות.
"למה אתה לא מחליף מספר?", שאלתי.
בכל זאת, אדם חכם, פרופסור בהשכלתו, אקט פשוט של החלפת מספר
יביא מזור לנפשו המקוללת, אז למה לו כל הסאשן הזה?
"מה פתאום אחליף מספר?!", תמה.
ההנאה שבדיון, בחילוקי הדעות והחלפתן הופך את עולמנו למשהו בכלל.
כל בסיס חיינו מורכב על אמונות ודעות.
כשמישהו מתנגד לדבריך ואתה לדבריו, אתה חש על בשרך את העונג המופלא
שייסודו בכך שבעצם דעתך אתה שווה משהו ויש לך ייחודיות בעולם.
הנה, עובדה היא שכעת אתה מתווכח עם מישהו רק בגלל שאתה שונה אותו.

כשאתה חי כך, ומישהו בוחר שלא לדון בעצם דבריך,
אלא לקלל אותך בתגובה, להחליט לא לריב איתך,
אתה מחייך לעצמך בקול רם, מבסוט מעצמך ומודה לאלוהים
על שחנן אותך בחוסר פחד מהבעת דעה ולא שם חלקך כחלקם של אלו,
שמשתגעים ממי שלא חושב כמותם ולא מסוגלים להתמודד עם אדם שבסך
הכל מדבר איתם. לא, לא מרביץ. מדבר.

השבוע, גיליתי שאחד מחבריי הקרובים חסם אותי בפייסבוק וחשתי מושפל נורא,
דחוי, וחסר אמון במערכת החברית.
זה קרה אחרי שהוא דבר אליי בבוטות בפגישתנו פנים מול פנים,
וזנח אותי בלי לומר שלום.
בפייסבוק, תפסתי אותו ושיגרתי לו תגובה כנה על דבריו האינטלקטואלים.
אחרי כמה ימים, כשלא הגיב, ראיתי כי חסם אותי מלשגר אליו הודעות.
אוי, כמה קלים הם החיים בעולם המודרני. נקישת עכבר קלה וסיימנו את האפשרות
לדיון לגופם של דברים. כך בונים חברה מתוקנת; היא מתחילה בקשרי חברים
המתוחזקים על קשר השתיקה, ומתקדמת הלאה לדיון הציבורי -
בו מזמן אין כבוד לתוכן הדברים והתייחסות לפילוסופיה שמעבר לאיזו
'אמירה אומללה'.

מישהו זוכר שפעם נהנו פה להחליף דעות? שפעם היתה פה 'פופוליטיקה'
שהביאה הצלחה גדולה למשתתפיה ועניין גדול לצופיה?

לחיי האנשים שמעדיפים לדבר כשיש חילוקי דעות, במקום להתנתק ולשתוק.


לחצו כאן - להזמנת הרצאה של העיתונאי והקולנוען נדב גדליה עם הקרנת סרטו החדש "רווק עם אלוהים"
(טריילר לצפיה בקישור)

לתגובות נדב גדליה, בפייסבוק  | מייל: gilinada@gmail.com

לערוץ היוטיוב של נדב גדליה - כתבות וידיאו, מוזיקה מקורית וסרטונים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים