יום שישי, 4 במרץ 2016

טור אישי: אוי, משטרה

התמונה של ‏נדב גדליה‏.

אוי, משטרה
בעוד הטענות כלפי השוטרים שלא התייחסו לשיחת החטוף צפות ועולות, נזכר נדב גלעד במקרה משלו בו המשטרה נהגה בו בגסות בלתי תתואר

נדב גלעד - גדליה

כ"ג סיון תשע"ד, 21/06/2014 23:41

1.
למשטרה יש דובר, תפקידו לדאוג ששמה הטוב של המשטרה יישמר ויואדר
כל אימת שאפשר בכך.
הדובר מבין בתקשורת ויודע נפש עמו היטב.
כשנחשף שאחד החטופים בסיפור הכואב התקשר לדווח כי התבצעה חטיפה
המשטרה חשבה שזו הטרדה.
מתקבלות המוני הטרדות וקריאות שווא, הסבירו במשטרה. כעת כבר מאוחר מידיי,
אך אני מניח שטכנולוגית אפשר לפתח מערכת ניתוב שיחות משולבת GPS לגילוי מדויק
של המתקשר המטרידן וקביעת חוק הטרדות משטרתיות שיחול על מי שיעז להטריד
את המשטרה. בנוסף, אפשר שהמערכת הזו תגלה אוטומטית מי המתקשר אליה,
מה שמו, כתובתו, מיקומו הנוכחי ע"י GPS, כאמור ובדיקה מהירה אם מדובר במטרידן
אם לאו ע"י אישור משטרתי לגילוי מספר 'חסוי' במידה והוא כזה.
אך אולי למשטרה אין תקציב לכל זה, והאמת? הייתי מבין אותם
אילולי שלשה שוטרים פוחזים שתפסו אותי באישון לילה רק בכדי להחדיר בי חרדת
שוטרים, במקום לנטוע בי תחושת ביטחון, למרבה האבסורד הזועק לשמים.
אנשי ביטחון, עלק.

2.
ומעשה שהיה, כך היה.
לילה חשוך אחד, כשהייתי זקוק למעט אוויר ושחרור המח, רכבתי עם הקטנוע
שלי לכיוון אחת החורשות באזור המרכז.
חורשה חשוכה אמנם, שמסביבה מוקדי בילוי הפועלים כל הלילה ומהווים אבן
שואבת למי שמחפש קורטוב של כיף בכל שעה משעות היום והלילה.
לא משהו מיוחד; משחקי באולינג, סנוקר וכדומה.
אף פעם לא ניסיתי את המשחקים הנ"ל כמו שמעולם לא עישנתי סיגריה,
טיפוס הילד הטוב החושש מכל רע, אתם מבינים. במקום בילוי כלשהו בחרתי בחורשה הסמוכה,
תוך כדי שאני שואף אוויר צח ומשוחח בסלולרי שלי כדי לקדם את רווקותי ז"ל לעתיד טוב יותר.
השיחה עם הבחורה הייתה זורמת, הפעלתי את כל כישוריי כדי לכוון את ליבה
לליבי, ובכל זאת נכשלתי, בעוונותיי, ולא הצלחתי לגרום לה לרצות בי.

נו, שווין, עם זה הייתי מתמודד, איכשהו, טבע העולם שבחורה מסרבת לבחור ולהיפך.
אך כשמקצה החורשה צעדו אליי ארבעה פנסים רבי עצמה התחלתי להרגיש מוזר.
הפנסים היפים התקרבו אליי. דווקא אליי?! חשתי גבר מבוקש והשתעשעתי במחשבה הציורית
שנבטה ממוחי. מעולם לא התקרבו אליי ארבעה פנסים בשעת לילה וחשקו בי.

הפנים התקרבו לעברי, ומהר מאוד קלטתי שמדובר בארבעה גברתנים חסונים,
עטויים בגדי משטרה כהים, החרדים לקיומי במסגרת חוסר החוק.
'היי', אמר אחד מהם משווה אווירה קלילה להפתעת הערב,
תוך כדי שארבעת חבריו מחפים עליו במידה וה-55 קילו גרם שלי
יעזו לעשות נס קרבי ולהוציא בעיטה על טבעית שתשתק את הגברתן העצום שעמד מולי
ואמר 'היי'. חברים לקרב שכאלה.

'רגע אחד', אמרתי לבחורה, בחיוך טלפוני.

'אני בטלפון', חייכתי גם אל השוטר הענק. חשבתי שחיוכים יעזרו לי
להראות סימפטי למרות המראה המזרחי משהו.

'תנתק את השיחה', אמר השוטר כהה הבגדים
וחבריו הנהנו בראשם שאף הם מבקשים את אותו הדבר.
'סלחי לי', אמרתי לבחורה שמעבר, 'אני מוכרח לנתק את הקו, אסביר
לך לאחר מכן'. ניתקתי, ובו ברגע החלה חקירה צולבת בעמידה
בתוך חורשה חשוכה.
'מה אתה עושה פה?', שאל השוטר.
'מדבר בטלפון', אמרתי בחיוך שהצטמק אט אט והפך לפחד
ברגע שידו של הגברתן התכנסה בתוך כיסי מכנסיים כדי לחטט בהם,
תוך כדי התעלמות מוחלטת מחסרונה של חגורה.

הם חיפשו עליי סמים, סכינים, אגרופנים, בשם החוק, כמובן.
אני נראה "חשוד". כן, עם המרכאות הללו ורק איתן.
דמעות בצבצו בעיניי. חשתי מושפל ומבויש.
ידי השוטר חיטטו בכיסיי היטב והוציאו לבדן את כל הטעון יציאה.
טישו משומש, כסף קטן, וסלולרי אחד עם בחורה שכבר מזמן לא הייתה על הקו
ולא חלמה שבאותם רגעי ניתוק אני חווה אישון לילה מזעזע שיותיר בי עוד
זמן ארוך צורך נפשי לספר לאן מופנים תקציבי המשטרה, לפעמים.

גסות, רצון להפחיד, ניצול כוח חוק וכוח פיזי להגשמת יצרים אפלים של השפלת החלש והתם.
זה מה שמצאתי בארבעה שוטרים משועממים וחזקים מידיי.
ברגע אחד של דמעות שלאחר מעשה הבנתי את כל האנשים שמדברים על המשטרה
כמו שהם מדברים למישהו שעקף אותם בכביש.
פתאום קלטתי שהמשטרה לא תמיד רוצה בטובתנו ושבתוך המערכת הזו,
שאמורה להגן על הבריות נמצאים בסך הכל בני אדם טובים שלא פעם
בוחרים להשקיע את כספי העם בהחזקת אנשים שאפילו בבית הסוהר בושה לשים אותם.
אם משאבי משטרה כה יקרים מנותבים לבחירת אנשי דלא מעלי בתור שוטרים
הממונים על הפחדת העם המסתובב בציון בשעות הלילה בארצו,
לא פלא שלא נותר תקציב למספר גברתנים שיהיו אחראים על מערכת ניתוב שיחות בשילוב
GPS שמגלה ברגע מי המתקשר המסכן ומהיכן.
אין זמן להתעסק עם הטעון התעסקות ברגע שאתה צריך לתחזק תקציב
שישווה למשטרה פנים קשוחות וחסרות רגישות אנושית.
אזרח שחוטף לחינם מכה פיזית או נפשית משוטר כשהוא חסר פיסת עוול בכפו,
בשם החוק?! אזרח שמפחד שהשוטר ירביץ לו?! איך מצב כזה נוצר?
איך משטרה שאמורה להיות סמל החמלה כלפי האזרח הטוב, הופכת להיות
פחד האזרחים הטובים והרעים גם יחד.
האם התירוץ העלוב "ואם אתה באמת פושע", מצדיק הטרדה ממשית של בני אדם רגישים
והטבעת פחד משטרה בליבם לחינם?!
למי זה כל כך חשוב שהוא משלם על תחזוקת גברתנים, ולא מבקר באמת את התופעה הארורה הזו,
של שוטרים שמרגישים אלוהי האדם ואדוני הארץ, בשם החוק. לך תתווכח איתם.
כל מה שאתה חפץ זה להגיע הביתה בלי כאפה שתרד על לחייך באם תעז 'להתחצף'
או לדבר בקול רם מידיי. זה מה שהרגשתי שם. מאוים פיזית ע"י שוטר.
כמה מצחיק, הא?

3.
כשנפרדו ממני השוטרים ועיניי וליבי כבר נזלו מבושה ודמע,
החלטתי לנסות להגיע למצפונו של השוטר.
'אתה עושה לי ככה בגלל שאני מזרחי ונראה חשוד, הא?' אמרתי לו תוך כדי יבבות חלושות
שניסו להסביר את העוול למנצל את כוחו של כדין.
'לא, מה פתאום', אמר הגברתן המפחיד וניסה להרגיע אותי, בקטנה.
כדי לצאת ידי חובת מצפון פצפון. זה לא ממש הטריד
אותו שנפשי נמצאת מתחת לחולות החורשה ומבכה את ביזיונה.
'תשמור על עצמך', אמר גברתן אחר, ואז הבנתי שהם בסך הכל חבורת
מסכנים שבטעות נקלעה למשטרה במקום לפתח קריירה באגרוף תאילנדי או קונג פו.

לחצו כאן - להזמנת הרצאה של העיתונאי והקולנוען נדב גדליה עם הקרנת סרטו החדש "רווק עם אלוהים"
(טריילר לצפיה בקישור)

לתגובות נדב גדליה, בפייסבוק  | מייל: gilinada@gmail.com

לערוץ היוטיוב של נדב גדליה - כתבות וידיאו, מוזיקה מקורית וסרטונים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים