יום רביעי, 2 במרץ 2016

טור דיסק: ברי סחרוף ורע מוכיח

מטען כבד  \ נדב גדליה
מציג את 1.jpg
 ציפיתי לשמוע רעש, חלחלה, או לכל הפחות זמזומים של באזז. משהו. אבל כלום, נאדה.
כנראה שחלפה לה האופנה של המוזיקה היהודית, חשבתי. למה? כי
ברי סחרוף הידוע בקולו ורע מוכיח הוציאו אלבום שכולו קודש הילולים לרבי שלמה אבן גבירול
ואין פוצה אוזן ומצפצף את השירים. חשבתי שאפשר להכריז כי המוזיקה היהודית עושה קאמבק הפוך,
וחוזרת  למתחם המצומצם והלא עליז שלה בין תחנות הרדיו הדתיות שמלאות יותר במלל ופירסומת מאשר במוזיקה. לא חקרתי מדוע ולמה נטרקה הדלת בפניו של סחרוף החפץ להכנס פנימה. לא שאלתי; מה, רק לאהוד בנאי מותר?
העדפתי להמתין לאלבום הזה שיגיע. והוא בושש, אוהו כמה הוא בושש, בסוף הוא הגיע, והקומפקט הרעב
התנפל בשפתיים אדומות על 'אדומי השפתות' שבשלו לנו סחרוף ומוכיח.
'אדומי השפתות' או בצורה מדוייקת יותר 'בחייכם אדומי השפתות' נפתחת בשריקות ולהקונת שעונה לסחרוף
'אשר היה ליבי בעבותות', היה נחמד סך הכל, אפילו נדבקו לפה כמה מילים בלי משים.
'מליצתי בדאגתי הדופה' אף הוא מעולה, ו'מה לך יחידה' גם כן, אלו הפייבורטים שלי בעצם.
אז מה היה להם לקטעים שנעשו כאן מן הסתם בחרדת קודש מהולה בכבוד גדול לרבי שלמה אבן גבירול?
אני מניח שזהו היתה הכבדות המיוחדת הזו; מוזיקה נשמעת לפעמים כמו פעיות כבשים על יד קפה שחור במאהל בדואי שוחר הונדות,
ואם היא לא נשמעת כך היא לבטח מתמקמת במקומות מהסוג הזה. ריח של פעם, הרבה לפני פעם.
קצב מתמשך שנותן לי לומר למשל
שב'שוכני בתי חמר' אפשר לרקוד בהחלט, יש קצב שלא מכריח לעשות זאת, רק מאפשר.
'ובכן היה לאין' מונוטוני מדי, אז כדי לטעום עד שתרגישו במונטון ואז להפסיק.
הטקסטים כולם כוללים מילים חזקות שרק רבי שלמה אבן גבירול יכול לכתוב, ורק חצי סליחה על הקטנוניות
אך מדוע אי אפשר לכתוב שהוא היה גם רבי, כן, רבי שלמה אבן גבירול. לא הייתי שם אך אני מניח
שלא פחות ממשורר היה רבנו גם רבי.
האלבום הזה בהחלט עשוי היטב, אך מיועד לאניני טעם בלבד, למי שלא מפחד להצטמרר לעיתים,
למי שאוהב לקרוא שירה עם מילים גבוהות. בכלל, האלבום הזה משווק כספר + דיסק. הדיסק זה עניין שולי.
ברשת, באופן רשמי וחוקי ניתן לשמוע את כולו, במלואו. הספר האמור כולל הסברים מפורטים למטיבי קרוא
סבלניים במיוחד. אל תצפו ממני לקרוא מה הולך שם בין הררי המילים שמסבירות מה ביאורו של כל שיר ושיר. בשביל ספרים יש לנו את גזבר שיבאר לנו  למה התכוון המתכתב. נחזור לתחומנו;
הקטעים שנמצאים פה בהחלט עשויים יפה; כלים כמו עוד ומרימבה עושים כאן עבודה ערבית נפלאה (מתסבר שיש דבר כזה...),
אך כזו שטומנת בחובה  אנינות טעם מירבית, היא היא שגרמה
לכך שהאלבום הזה גנוז אי שם אם בכלל ולא נודע כי בא אל קרב המחנה.
זה נשמע כאמור מדהים, אך כמו שזה מדהים, כך זה ייחודי, מאוד יחודי - והמאזינים האדוקים נשארו שם,
הייתר, חובבי הקליל והחפיף הלכו להמתין לאלבום החדש של שולי רנד. זה הכל.
לי באופן אישי, נותר להמליץ לאמיצים שביננו שבוחלים בסטנדט ותמיד שותים הפוך;
לכו לשמוע לפחות את  הקטעים 'מלציתי בהרי הרדופה', את 'אדומי השפתות' ואת 'מה לך יחידה'.

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק
תוכנית הרדיו דאז - "סבבת שלום" - מוזיקה יהודית מקורית שאין ברדיו:
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=347246

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים