יום שלישי, 14 בפברואר 2017

ראיון עם הרב שלמה אבינר

נדב גדליה
http://www.ateret.org.il/images/pics-sm/0232-rav.jpg
אחרי שהתרגלנו לקבל ממנו תשובות באורך משפט וחצי, שיחה קצת יותר ארוכה עם הרב שלמה אבינר בהחלט עושה קצת סדר בראש * על לימוד גמרא, תנועות הנוער, גיל הנישואין האידאלי, וגם (אי אפשר לוותר) על מה שנהיה משו"ת הסמס * אה, ומסתבר שהוא לא בדיוק מתיר לחקות אותו

אומרים שאסור להשוות בין תלמידי חכמים, אז נסתפק באמירה שהרב אבינר הוא הפופלרי ביותר במדיה המגזרית. חוץ מתכניות השו"תים ברשת מורשת ברדיו ותפקידיו כרב היישוב בית-אל וראש ישיבת 'עטרת ירושלים', הוא כותב המון - עשרות ספרים שלו כבר ראו אור, ועיני מתפללי בית הכנסת ממשיכים לפגוש במאמרים פרי עטו מדי שבוע במגוון עלוני השבת. הוא מחזיק טורים קבועים בעלונים 'באהבה ובאמונה', 'מעייני הישועה' (או 'ישראלי' בשמו החדש), 'בראש יהודי', ומדי פעם גם אצלנו, בשבועון 'עולם קטן'. בין לבין, הרב גם משיב להודעות הלכתיות במסרונים, והמובחרות שבשאלות מתפרסמות אף הן בעלוני השבת.
בין לבין אמרתי? האמת היא שתוך כדי. אנחנו יושבים לשיחה ערה על ענייני השעה, על פניי הבעה מתנצלת שמסגירה את הרהוריי הנוגים על ביטול תורתו. "זה בסדר, יש לי חור של זמן", מרגיע הרב. אווירת יום שישי הופכת לאווירת שנת הצהריים של שבת. מנוחה מוחלטת. אני מבין שאינני מבזבז לרב את הזמן ומחליט להתעסק גם בעניינים קטנים ומעניינים, שלא לומר פיקנטיים, טרם נגיע לעניינים המצריכים כובד ראש.

לפחות 400 מסרונים ביום


כמה שאלות SMS שולחים לרב ביום?
 
"400 הודעות ביום רגיל, בחגים 600, במלחמות 800. ב"ה, עם ישראל צמא לדעת".
איך הרב מספיק לענות לכולם?
"אני עושה את זה בזמן שאני עושה דברים אחרים. גם כשאני מדבר אִתך כעת אני שולח מסרונים. אדם נורמלי יכול לעשות שני דברים בבת אחת. אמא עושה ארבעה דברים בבת אחת, אז גם אני יכול, לפחות שניים".

מלאך לא עושה שתי שליחויות, ומי דיבר על גברים, בכלל.
 
"אני חושב שרבי שלמה קלוגר היה מכין ארבע תשובות בבת אחת", אומר הרב בענווה. "אבל אני לא יכול לחשוב על שני דברים בבת אחת. אלו גאונים, לא אנחנו".
מי היה משלם את ההודעות לרב טרום עידן ההודעות ללא הגבלה?
"אני משלם מכיסי, יש לי תכנית בחברת הטלפון הסלולרי ומספר קבוע של הודעות כלול בה. כל אדם משלם מכיסו הפרטי הוצאות שונות, וזה לא הרבה כסף. הרבה כסף אין לי, אבל זה לא עולה הרבה. כל אחד עושה משהו בשביל עם ישראל".

קשה להיות רב בישראל?
 
"כל דבר בעולם הוא קשה. להיות רופא זה קשה. להיות סנדלר זה קשה. להיות אמא זה קשה", הרב מחייך. "גם ללמוד בבית ספר זה קשה. העולם הוא קשה, אבל אדם צריך לנסות לעשות כפי כוחו ואז הוא גם מאושר, הוא לא מפסיד בגלל הקשיים".

גמרא – הדבר הכי מעניין בעולם


בנוגע לקשיים בבית הספר, מה דעת הרב על שעות הלימוד הארוכות?
"היכולת של ילד היא גדולה הרבה יותר ממה שנותנים לילד ללמוד. אם זה תחום שמעניין אותו - הוא יכול ללמוד הרבה שעות, מכיוון שאז יש לו סקרנות. אם זה לא מעניין - הלימוד לא מצליח. זה תלוי במורה. אפשר להפוך כל נושא שבעולם למעניין".

גם גמרא?
 
"גמרא היא הדבר הכי מעניין בעולם!" טוען הרב, "אתה רואה אנשים יושבים ולומדים גמרא בלי סוף, שעות על גבי שעות. והם לאו דווקא תלמידי ישיבה. המון אנשים על פני כדור הארץ עושים את זה, אבל צריך ללמוד לאט ובהדרגה מפני שאחרת הולכים לאיבוד".

אז מדוע תלמידים מזרם הציונות הדתית לא אוהבים את לימוד הגמרא?
 
"הסיבה הפשוטה היא שזה לא מעניין את התלמידים. צריך לדאוג שהלימוד יהיה מעניין. סיפר לי אחד הר"מים בישיבה שלנו שכשהוא היה תיכוניסט, הוא בא ל'שבוע ישיבה' ומישהו שלמד בישיבה הציע לו ללמוד אתו גמרא. הוא לא רצה וטען שזה לא מעניין אותו. אותו אחד אמר לו שהוא ילמד אותו גמרא בצורה שכן תעניין אותו. הוא באמת ניסה, והיה לו מעניין וכיף עם הגמרא! אך אחרי כן הוא שוב לא מצא בה עניין. אחרי שהוא סיים את התיכון ואת הבגרות, הוא נזכר שאז, ב'שבוע ישיבה', הגמרא הייתה מעניינת... הוא הלך לישיבה ונהיה תלמיד חכם גדול. זכה".

איך הופכים את לימוד הגמרא במסגרת הישיבה התיכונית למשהו אטרקטיבי?
 
"זה נושא למורים לגמרא", אומר הרב בחיוך "אלו שמלמדים גמרא מודעים לבעיה הזאת. יש התייעצויות ופגישות שבהן אני מוזמן להביע את דעתי ומסביר את דרכיי בנושא. אי אפשר להסביר על רגל אחת, זה כמו לשאול רופא איך אפשר להיות רופא".
"אני לא מאמין בטיפים בשום דבר, טיפים בכלל לא קיימים", מגלה הרב. "עד היום לא מצאתי לשום נושא 'טיפים'! אני מכיר רק דרך איטית וארוכה לפתור בעיות. לא ראיתי אצל משה רבנו 'טיפים' ולא אצל אברהם אבינו. בכל דבר צריך ללכת לאט ובהדרגה ואז מצליחים".

אפשר להתגבר


מה עושים היום עם השנים הקשות שבין גיל הנערות לנישואין? קשר בין בנים לבנות, שמירת נגיעה, הדרישה להתגבר נראית לנוער לפעמים גדולה מדי.
 
"גיל נישואין לא צריך להיות קיצוני. לא נישואי בוסר ולא בגיל מבוגר, אלא בגיל נורמלי, בין עשרים לעשרים וחמש", אומר הרב. תרשמו. "לגבי הקושי לשמור הלכות צניעות, זאת שאלה טובה חוץ ממילה אחת: אמרת 'היום' וזה לא נכון. תמיד היו לאדם יצרים, הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם יצרים, והיצר הזה הוא חזק. מאידך, לאדם יש בחירה חופשית ויש לו גם יצר הטוב לבחור בטוב. לכל בחירה יש מחיר. יוסף הצדיק היה במצרים הרבה שנים, וכל יום היה לו ניסיון. מספרים לנו על כך כדי שנדע שזה אפשרי - כשיוסף היה בבית הסוהר שמו לו תמוכות של ברזל תחת הצוואר כדי להכריחו להסתכל עליה, והוא לא הסתכל. אפשר להתגבר על יצרים".

ומה לגבי תנועות הנוער?
 
"על פי ההלכה, תנועת נוער צריכה להיות נפרדת. בלתי אפשרי לחיות בתנועת נוער מעורבת, זה מכשול. אבל אתה רואה שבני עקיבא מודעים לבעיה הזאת, הם אף פעם לא סיפרו סיפורים שזה בסדר וכל פעם המצב הולך ומשתפר. אתה לא יכול לדמות את בני עקיבא כמו שהיא היום, למצב שהיה לפני חמישים שנה. זה נקרא תנועת נוער - על שם שהיא 'בתנועה', כל הזמן".

הטוב מרובה

אגדה שעשתה כנפיים שנים ארוכות בקרב מאזיני שיעורי הרב ותכניות השו"ת שלו ברדיו, מספרת שהרב אבינר התיר לחקות אותו על המבטא המיוחד ונינוחות הדיבור המיוחדת שלו.

למה הרב התיר לחקות אותו?
 
"לא התרתי. מי ששואל אותי אם מותר לחקות אנשים - אני אומר לו שלא יחקה, מפני שאי אפשר לעשות זאת בלי לפגוע. אני לא נגד הומור, הומור הוא טוב מאוד. אבל אני לא מאמין שיש כזאת דלות בהומור עד כדי כך שאדם לא יכול להצחיק בלי להעליב אנשים או להתכבד בקלון אחרים. שאנשים ימצאו דרכים אחרות להצחיק".

גם שו"ת הSMS עליו כבר דיברנו, הפך במקומות מסויימים לבדיחה וללעג.
 
"שו"ת SMS הוא דבר טוב", אומר הרב חד משמעית על המוסד הכי פופולרי בעולם ההלכה הלא-רשמי. "כמו כל דבר טוב בעולם, צדיקים ילכו בם ורשעים ייכשלו בם. כבר בזמן אברהם אבינו היו ליצני הדור, זאת לא המצאה חדשה. אז היו ליצנים וגם היום יש. אולי פעם ביום יש שאלה של סתם אדם שהשתעמם, אבל אי אפשר ש-399 יפסידו בגלל טיפש אחד. מדי פעם אדם שולח מסרון של סליחה, על זה שהוא שאל שטויות. איך כתוב במשנה? שאלו רב כלשהו למה השמש קיימת, הרי בגללה אנשים עובדים עבודה זרה, אז אמר לו הרב - בגלל זה נכבה את השמש?!"

איך הרב מקבל את התופעה של 'המסמסים בשבת' וכדומה, שמציגה "דתי" אחר ממה שהכרנו?
 
"זאת לא 'חדשנות', תמיד היו אנשים שלא שמרו שבת. יש אנשים שמחללים שבת מהבוקר עד הערב ויש ששומרים במידה רבה ומחללים קצת. קוראים להם מסורתיים. הם מכבדים את התורה והשבת אבל לא במסירות וברצינות מלאה. תמיד היו כאלה".

אילו בעיות עומדות בראש הפרק בציונות הדתית? על מה צריך לעבוד בדורנו?

"אין דבר כזה ציונות דתית ודתיות לא ציונית. משה קיבל תורה מסיני, אחת, לכולם. חשוב מאוד לזכור את זה. את הביטוי 'ציונות דתית' אף פעם לא מצאתי אצל הרב צבי יהודה קוק ולא אצל אביו, הרב קוק. דווקא יש פסקה שאומרת אצל הרב שזה דמיונות, המושג הזה". כשהרב אומר זאת אני תוהה לעצמי מה יאמרו על כך אי אלו אנשים, ואיך אנו ממירים את הביטוי "טובי בניה של הציונות הדתית" בחלופה הוגנת.
"לגבי מה שצריך לקדם בדורנו - זה לא שכל השאר לא חשוב, אבל כל דור לפי המצב שלו, והחכמים קבעו במה צריך להתמקד. הרב קוק המשיל זאת לאדם שעבר תאונה - תמיד הרופא מטפל במה שהוא פיקוח נפש אצל הפצוע, לפני הכול. קודם הראש, אחריו הרגליים והידיים. מה חשוב? זאת לא החלטה שלי. הרב קוק קבע שאמונה בה' ואהבת ישראל אלו הדברים החשובים ביותר לדורנו ועליהם צריך לעבוד. אם יהיו לנו שני הדברים האלה, יהיו לנו גם הדברים האחרים".

הרב מזכיר "אהבת ישראל" ואי אפשר שלא לשאול איך אפשר לאחות את השסע העמוק בין החרדים לסרוגים?

"אין שסע עמוק, זה לא נכון!" טוען הרב בהחלטיות. "הדתיים-לאומיים והחרדים אוהבים ומחבבים אלה את אלה. ברגע שאתה אומר שיש שסע, זה גורם לאנשים לחשוב שיש שסע באמת. יש בודדים שלא אוהבים אלה את אלה, שיהיו בריאים, אבל הם מיעוט זניח ואינם מייצגים את הציבור כולו".
"למדתי בצעירותי מתמטיקה הרבה שנים באוניברסיטה", הוא מספר. "בסטטיסטיקה אומרים שדבר שהוא פחות מעשרה אחוזים - הוא לא קיים. ככה גם כאן - השונאים זה את זה הם אולי אחוז אחד. הבעיה היא שאמצעי התקשורת אוהבים דברים חריגים וקיצוניים ולכן הם מצטטים אותם. אבל במציאות אנשים מסתדרים. אם אתה רוצה דוגמה למי שלא מסתדר עם רעהו, תביט באומות שלצדנו. לא צריך לשים לב, לא להשיב ולא להקשיב - למי ששונא! צריך להתפלל שה' ירפא את היהודים שאינם אוהבים אחד את השני".

מאין האופטימיות והגישה שמתייחסת לכל דבר ברוגע, בגישת 'הכול בסדר'?
 
"לא אמרתי שהכול בסדר, אלא שאדם שמחלל שבת בעשרה אחוזים, טוב יותר ממחלל שבת במאה אחוז. לגבי אופטימיות, אם נסתכל על ההיסטוריה, אנחנו רואים שהמין האנושי מתקדם. יש תאוריה שאומרת שהטוב בעולם מרובה על הרע וכמות הטוב הולכת וגוברת. זאת אופטימיות. הנוסחאות שגורסות ש'הכול טוב' הן שטחיות. זה לא נכון שהכול או רע או טוב, המציאות מורכבת והאופטימיות אומרת שהטוב מרובה ומתרבה על הרע, זה הכול. וזה לא במקרה - הקדוש ברוך הוא כיוון את זה כך במעשה בראשית והפך את התוהו ובוהו ל'כי טוב'".

לתגובות נדב גדליה בפייסבוק gilinada@gmail.com

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים