יום שלישי, 21 בפברואר 2017

יגל הרוש מהדיר את "שירת הבקשות"

נדב גדליה
מציג את קבוצתי -8.jpg

---רקע היסטורי---


שירת הבקשות של יהודי מרוקו היא אחד ממאגרי הפיוטים והלחנים העשירים ביותר הקיימים במסורת היהודית, בין היתר הודות למבנה המיוחד של המסורת והריטואל 
שהלך והתגבש ב-400 השנים האחרונות.
למרות שישנם אנשים המתקבצים יחד לשירת בקשות כל השנה, 'עונת שירת הבקשות' מתקיימת בעיקר בלילות שבת שבתקופת החורף.  משבת בראשית עד שבת זכור.
בשבתות אלה נוהגים להתכנס חבורת פייטנים ומשוררים מעדת מרוקו ומבצעים משירי האהבה והגעגועים היפים ביותר שנכתבו בעברית עד שהאור יזרח עליהם. לכל שבת 
סט פיוטים משלה, ולכל שבת יש בנובה - מודוס מוזיקלי ורגשי - אחר. אמנם שירת הבקשות עצמה הינה בת כמה מאות שנים, אך ע"פ המסורת, שורשיה של השירה 
היהודית הלילית נטועים עוד מזמן דוד המלך שהיה נוהג לקום בחצות לילה ולשורר ליוצרו: "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך". כמו כן, מעיד רב שרירא גאון 
מן המאה ה-10 בבבל  "שהיה מנהג חסידות לעמוד בחצי הלילה ולהגיד שירות ותשבחות". לצד שירה זו הנהוגה מימים קדם, החלה להתפתח מסורת שירית אשר נבעה מן 
האווירה הקבלית - מיסטית ששררה בצפת של המאה ה17. התקיימו התכנסויות שנעשו בין חברים, בלילות, כאשר חלק מן ההתכנסות נועד לשירה ולזימרה.
בתקופה ההיא נתחברו פיוטים חדשים במיוחד לצורך התכנסויות אלו. וכך מעיד ר' אלעזר אזכרי: "וכתבנו שאחד מן הענפים היקרים שבהתלהבות החשק ישיר האוהב שיר 
ידידות לפניו. לכן אשים לפניך קצת שירי אהבה אשר שרנו לו בשמחה בחברת חברים מקשיבים" (ספר חרדים פרק ז'). אחד הפיוטים שהושרו בהתכנסויות אלו הוא הפיוט 
הידוע "ידיד נפש" שר' אלעזר אזכרי הוא מחברו. הפיוט מופיע תחת הכותרת: "בקשה אחרת על היחוד וחשק האהבה". 
ע"פ הידוע כיום, הפיוטים, הבקשות ושירי האהבה לא-ל חי הושרו במסגרת תפילת "תיקון חצות". אחרי שסיימו המתפללים לקונן על גלות השכינה, הם עסקו בשירה של 
נחמה וציפיה לגאולה השלמה.
משערים כי המנהג לקום ולשורר בלילה הגיע למרוקו מצפת על ידי שליחים (שד"רים - שלוחי דרבנן), כך שבמרוקו עצמה גם החלה להתפתח, לאט ובהדרגה, המנהג של 
שירת בקשות. פיוטים המשקפים את הלך הרוח של הקהילה נכתבו והלכו וגם לחנים חדשים מקרוב באו, עד ליצירתה של מסורת עתיקה-חדשה,
אך כזו שכמו הרבה ממנהגי ישראל שאינם 'חובה' הולכת ודועכת עם השנים.

יגל הרוש (31) לקח על עצמו משימה מורכבת; להנחיל את שירת הבקשות לדור הצעיר.
הוא מתגורר בקרית יובל, ירושלים, נשוי + 3,  נגן קמנצ'ה ונאי, מורה ומלחין. בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים במחלקה למוסיקה מזרחית - מגמת ביצוע.למד 
מוסיקה ערבית, מוסיקה תורכית סופית, מוסיקה פרסית ואזרית, והפך מהר מאוד להיות מורה בעצמולמוסיקה מן המזרח. כיום הוא מעביר סדנאות מקאם בפרויקט "קדם" 
בעיר דוד, ומנהל מגמה למוסיקה מן המזרח ופיוט לילדים בבתי ספר בדימונה ובבאר שבע, ומגמה נוספת  בתיכון המוזיקלי כינור דוד. ולמרות הטעם המזרחי החריף, 
עד היום הוא הספיק לנגן ולשתף פעולה עם דוד ד'אור, אהוד בנאי, ברי סחרוף, אתי אנקרי, ארז לב ארי ועוד אמנים הנחשבים לזמרי מוזיקה ישראלית פופלארית
בסוגת רוק בעיקר. גולת הכותרת של הרוש הוא הפרוייקט האישי שלו העונה לשם 'אנסבל שיר ידידות' שמטרתו היא אחת.
"עיקר החזון שלי הוא למקם את המסורת המופלאה הזו בלב התרבות הישראלית", אומר הרוש.
"וזאת מתוך כבוד ושימור של אופני ההגשה הייחודיים למזרח, ובכך להשיב למרכז התרבות הישראלית את אחד האוצרות המוזיקליים והפואטיים שמונחים בשוליים 
הגיאוגרפיים שלה, לצערי.  כולי תקווה שהפרויקט יהיה נדבך נוסף בהעברה הבין דורית מדור הסבא לדור הנכדים,  בדרך למיקום המחודש של המסורת המופלאה הזו 
במקום הראוי לה - לב התרבות הישראלית המתחדשת".  

*יחסית אתה מאוד צעיר, איך נחשפת בכלל לשירת הבקשות והספקת להשתקע בה כל כך עמוק?

"גדלתי בדימונה וספגתי מהבית של סבא שלי את שירת הבקשות. הוא היה מארח בשבת אחרי שחרית והיו מגיעים הרבה פייטנים,
ביניהם רבי יהודה ללוש שהיה תלמיד ידוע של רבי דוד בוזגלו ומשם זה עבר לאבא שלי. שם היתה אמנם החשיפה הראשונית שלי לשירה הזו,
אך כנער מעולם לא התחברתי למסורת הזו. זכורה לי התקהלות נחמדה אבל לא מוזיקלית.
לפני עשר שנים הייתי סטודנט לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון וביקשו מאיתנו, קבוצה של מוזיקאים לחדש פיוטים - לאתר אותם ולהלביש אותם במעטפת צליל 
מודרנית. קראו לפרוייקט 'ידידי השכחת', וזו פעם ראשונה שהלכתי לבית כנסת מזה הרבה זמן כדי לעבוד על הפרוייקט.
קמתי בבקר בשלוש וחצי, הכל שקט, ופתאום מה שהעיניים שלי רואות - זה לא מה שאני רגיל לתפוס כבית כנסת...
השולחן היה ערוך במיני מגדים והפייטן הראשי יושב בראש השולחן ומוביל את השירת בקשות.
הוא יודע את המעברים ואת כל הניואנסים וכולם יושבים בנחת ושרים את שירי האהבה הכי יפים שכתבו בעברית.
בארבע בבקר בא הגבאי ומחלק רום והאווירה נעשית עוד יותר קסומה, המילים מיוחדות והאווירה כל כך מתוקה שאי אפשר לעמוד בזה,
כך הרגשתי. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי את זה, ישבתי בצד וירדו לי דמעות בלי ששלטתי בעצמי.
עד היום אחרי שכבר חקרתי ואני די מבין בשירת הבקשות, מזמינים אותי לשולחן הראשי ואני מסרב. אני עדין מרגיש צעיר מאוד ביחס לחבורה הזו".

*זכור לך מה השיר שתפס הספציפי שתפס אותך כל כך?

"הפיוט של רבי ישראל נאג'רה 'ידידי רועי מקימי'. לקראת הבקר רק שמתי לב שאני הכי צעיר בחבורה.
כל הלילה הייתי מאוד שקוע במה שהולך שם. כשיצאתי, אמרתי לעצמי שאם יסתייע בידי ואתעסק במוזיקה הזו ואבין בה,
אדאג להקליט אותה ולהאדיר אותה".

מציג את m (20 of 48).jpg

--מוזיקה משנה חיים--


הרוש חש על בשרו שהפך חידודין מה הן סגולותיה של שירת הבקשות, והחזון שנוצר בליבו אולי נשמע יומרני למאזיני מוזיקת פופ,
אך כאן אל נגמר הסיפור.
מתברר, כי חזונו של הרוש להגדיל שירת בקשות ולהאדירה, מחביא מאחוריו משהו גדול הרבה יותר. לא רק אמן המתעתד להביא את המוזיקה שהוא אוהב ויוצר ללב 
המיינסטרים, אלא אדם ששואף לשינוי של ממש בנשמותיהם של עמך בית ישראל.
"אני יכול להעיד שהשירה הזו עוררה אותי לתשובה", הוא מספר בגילוי לב על התהליך שעבר בעשר שנים האחרונות
בזכות שירת הבקשות. "התעסקנו בטקסטים האלה בהתחלה כמו סטודנטים באונברסיטה, לא בקטע קדוש דווקא,
אבל מי שמתעסק עם המילים האלה ופוגש את החשק הזה לקרבת אלוקים והרצון לגאולה, אני חושב
שכל מי שעוסק בזה - מתישהו מעורר. המילים האלו מבטאים חוסר של גלות שכינה בצורה כזו
שאני לא יודע אם מישהו יכול לנסח את זה ככה.
אדם שמתעסק בטקסטים כאלה לומד טקסטים שדרכם הוא מבין את נפשו.
שאלות כמו מה זה הסתר פנים? מהו המקום הטבעי של הנפש בכלל?
הבנתי את עומק הגלות שבה חייתי מפעם לפעם ואט רט זה הלך וגדל עם הזמן. קשה מאוד שזה לא ימשוך את הלב".

*אפשר לומר שהחשיפה לשירת הבקשות החזירה אותך בתשובה?

"אני חש שהפייטנים האלה החזירו אותי הביתה, ללא ספק", אומר הרוש שלא אוהב את ההגדרה חוזר בתשובה,
אבל מספר על שמירת המצוות שהתקדמה אצלו אט אט ככל שנחשף באופן עמוק יותר לשירת הבקשות.
"אמנם גדלתי בבית דתי וכנער לא הייתי מגדיר את עצמי כחוזר בשאלה כי אני לא אוהב את ההגדרה הזו, אבל אפשר לומר ששאלתי הרבה שאלות.
ללכת ללמוד פילוסופיה זה להתמכר לשאלה, ואז דרך הפיוטים הבנתי שהתשובות לא תמיד מנוסחות בסימן קריאה,
ויש עניין לפעמים רק בניסוח כדי להבין את השאלה יותר לעומק.
שאלה בעברית זו בקשה, כמו 'אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש'.
בעולם הדתי מתייחסים למי ששואל שאלות כמשהו אחר מהמשמעות הזו, של 'אדם מבקש'.
ומה שיפה בבקשות שאתה מבין שגדולי עולם חשו רחוקים ובכו את הריחוק הזה.
אתה חש בנח עם השאלות שלך, והכל זו בקשה בעצם לקירבת אלוקים".

*נשמע כמו משהו מיסיטי לגמרי.

"היסטורית השירה היא מיסטית, רבי ישראל נאג'רה היה מקובל וכן חבורת צפת.
כל שבת פותחים ב"תיקון לאה"  וזו עדות ליסודות הקבליים של המנהג. לאחר מכן מושרים הפיוטים בעלי האופי הקבלי "דודי ירד לגנו" מאת ר' חיים הכהן מארם צובה,  ו"ידיד נפש" לר' אלעזר אזכרי מצפת. למיסטיקה אנחנו לא קוראים לה כך - כי זה לשון ערפל, בעברית אנחנו קוראים לזה סוד, דרישה של קירבת אלוקים. וזה מה שתורת הסוד מלמדת אותנו - איך לדרוש אלוקים כמו שצריך".


---אוצרות תרבות עלומים נשארו במזרח---


ב'אעירה שחר ' האלבום החדש של הרוש ואנסמבל שיר ידידות נמצאים 11 פיוטים משירת הבקשות של יהודי מרוקו. הפיוטים מבוצעים באמצעות כלים אותנטיים בביצוע 
מוסיקלי משובח, שמשלב מודרניות ואותנטיות. בין הפיוטים: דודי ירד לגנו, שער פתח דודי (עם ישי ריבו), ידיד נפש, עת דודים כלה (עם דוד ד'אור) יפה ותמה ועוד.
"האנסמבל נקרא על שם קובץ השירים 'שיר ידידות שהופיע לראשונה ב-1921", מספר הרוש,
"הקובץ הזה נועד לאגד את הפיוטים הפזורים בקבצים שונים ולספק להם מסגרת מוסיקלית - ביצועית. הקובץ, שנערך על ידי ר' דוד אלקיים, ר' דוד יפלח ור' חיים אפריאט, 
כולל כ-550 פיוטים המחולקים לפרשיות השבוע. חלק מהפיוטים אשר קובצו על ידי העורכים נכתבו במרוקו במרוצת השנים, על ידי פייטנים ששזרו את ידיעותיהם במדרש, 
בתלמוד ובקבלה לתוך מסגרת פואטית".
עורכי 'שיר ידידות' ביקשו לכונן את מרוקו ומשורריה כחוליה נוספת בשרשרת הפיוט העוברת דרך צפת של המאה ה16 עד לתור הזהב של ספרד. הפיוטים החדשים 
שנכתבו במרוקו עוסקים בציפייה לגאולה, כמיהה לארץ הקודש, ייסורי הגלות, ועוני הדעת המתלווה אליה. גם בצד המוזיקלי השכילו עורכי הקובץ לחדש. לכל פרשה 
מודוס מוסיקאלי ('נובה') משלה, וסדרת פיוטים תואמים.  אחרי אמירת "תיקון לאה" "דודי ירד לגנו", ו"ידיד נפש" מושרת ה"בקשה" - פיוט שעניינו השבת, ולאחריו סדרת 
פיוטים. את  הבקשות סוגרת ה"קסידה" - שירה מחורזת, קצבית, אשר לרוב עוסקת בענייני פרשת השבוע. העורכים של "שיר ידידות" מעידים שהם ערכו את הקובץ כך 
ש'סוף כל שיר קשור בראש משנהו השני בניגונו עד שנראה כל סדר שבת אחד כשלשלת אחת ונשמע ונערב לכל אוזן שומעת'.  כך למעשה יצרו העורכים רצף מוזיקלי - 
פרוגרסיבי שמשקף באלמנטים מוזיקליים את התנועה מחשיכת הליל עד לזריחת אור יום, מאפילה לאורה, מתרדמה ליקיצה, ובהתאמה סימבולית – את התנועה המיוחלת 
מגלות לגאולה.


*האם יש עדות נוספות שקיימת אצלן מסורת שירה שנעלמו או הולכות להיעלם?

"הרעיון שלי הוא לעורר אנשים לחזור אחורה אל האוצרות התרבותיים שלנו", אומר הרוש.
"יש לכל עדה הרבה דברים שאנחנו לא יודעים עליה. דור הסבים שלנו עלו בגוף בלבד ולקחו איתם רק מה שהכרחי כדי לגור בארץ.
אנחנו צריכים לעלות ארצה את האוצרות התרבותיים שלא זכו לעלות ארצה.
כל עדה שתשאיר בחוץ את התרבות שלה - תותיר אותנו עניה.
אני יודע על ריטואלים של שירה לילית קיימים גם בעיראק, תורכיה ועוד הרבה.
אנחנו חיים שבתקופה שבה כאילו כבר גילינו הכל כי יש אינטרנט, אבל יש עוד הרבה מה לגלות.
לפעמים גם צריך להלביש משהו עתיק בלבוש חדש ומודרני וזה מה שמגלה אותו לקהל של היום, זה מה שעשינו בעצם באנסמבל שלנו
עם שירי הבקשות הישנים".

*מה עם שמירה על אותנטיות?

"אנחנו לא חיים במצרים של שנות הארבעים. הרי אני לא סבא שלי, אני לא שומע את המוזיקה שלו
ולא חי במרחב התרבותי שלו. זה אותנטי שאני אעשה מוזיקה כמו שלו? לא. להיפך, האותנטי בשבילי הוא שאביא את העושר המוזיקה שלי כבעל תואר ראשון במוזיקה 
למוזיקה הוותיקה".


------------------------------------

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים