יום שלישי, 28 בפברואר 2017

סרט יהודי חדש: קשר חופשי

נדב גדליה
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/5/5f/%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99.jpg/250px-%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99.jpg'קשר חופשי' הוא סרט חדש שמדבר על הדברים הכי לא מדוברים בציבור הדתי לאומי;
יחסי הורים וילדים על רקע דתי ובעיות צניעות. נדב גלעד שיחק שם  נער מתבגר,
היה בהקרנת בכורה השבוע, דיסקס עם יוצרי הסרט, וחזר עם תובנה להורים:
 תאהבו יותר את הילד שלכם והכל יהיה בסדר. * סדנת הורים ומחנכים

==========================

יד בנימין מכונה ההוליווד של הסרטים היהודים, אם מקשיבים לסלנג ולתחושות הלב של תלמידי בית הספר
לקולנוע יהודי 'תורת החיים' שנוסד בעידודו של הרב שמואל טל.
הפעם אני מוזמן לאודישן לסרט באורך מלא שמוציא בית הספר והתרגשות כפולה אוחזת בקהל;
זה הסרט הראשון באורך מלא שלהם ושלי.
מול הבמאי עמיאור צוריאל  ואשתו שתחיה אני יושב\עומד והשניים מנסים לערוך לי אודישן.
מעבר לאודישן, עם שאשים לב, הם מנסים לנבור בתחושותי האישיות בכדי לבדוק לאיזה דמות בסרט אתאים ביותר.
לא שאני מחזיק בתוכי סודות אפלים שלא שזפתם אוזן, אבל אפשר לומר שיש לי סיפור טוב מאוד
מחיי הפנימיה שלי, משהו מרגש, שלא תדעו.
ואז פתאום אני מוצא את עצמי מספר הכל לעמיאור ורעייתו, כאילו היו פסיכולוגים לרגע.
"אז אתה בעצם ציפור דרור שצריכה את המרחבים שלה", פוסק עמיאור מעבר לספת הבמאי שלו,
ורק אז קלטתי שאני בסדר והכל עניין של אופי-דרור וקושי ופנימיה היא לא דבר שמתאים לכל נער מתבגר.
אחרי זה אני נזכר שה"אודישן" הזה מצולם, אז אני משביע את עמיאור באלוקי אביו
שימחק את הקסאטה הזאת כי מהסיפור שלי אני הולך לעשות בוחטות ולא נעים להפסיק לחלום את זה.

אחרי כמה ימים התקשרו מהפקת הסרט וביקשו שאגלם את 'עמית'; נער מתבגר שמנסה
להכנס לחברה. יא אללה, הבנתי שהם לקחו אותי קשה מידי אבל הסכמתי והבטחתי שאגיע
לימי צילום ביד בנימין, הוליווד של מעלה.


אם ב'זהר הרקיע', הסרט שצולם אחרי 'קשר חופשי' (אך יצא לפניו)  יכולנו לשמוע ב-90 דקותיו היטב את המנגינה
של האמירה והמסר הלא סמוי בעליל נגד תהליך הפינוי, הרי שהפעם בית ההפקות של  'תורת החיים'
בא להראות לעולם ויזואלית את אחת הבעיות הקשות שקיימות ברחבי העולם
וכן, גם בציבור הדתי למרות השטיח הפרסי שמחפה כמו ש(לא) צריך.
'קשר חופשי' מספר את סיפורם של זוג חברים דתיים לאומיים בעלי רקע משפחתי שונה.
יאיר (אותו מגלם חגי מולודיק) הוא יתום עם אב חורג, החווה קשיים בשמירת הברית ומחזיק בחבר טוב
בשם אושיק (דוד לייזרוביץ') הטומן באמתחתו זוג הורים דתיים אדוקים החוששים
שייצא לתרבות רעה (הווי אומר; מריבות מתוסכלות על 'למה הבן שלי לא כמו שאני רוצה', חופשי).
הלחץ ההורי מוביל את אושיק לנטישת הדת לחלוטין ולמגורים בתל אביב.
הקשר בין השניים מתרופף, עד החיבור החדש שמגיע בעיצומו של הסרט והסוף המפתיע.
'קשר חופשי' נוגע בנימים הרגישים ביותר של הציבור הדתי לאומי וחושף לראשונה עלי מסך בעיות קשות.
הוא לא בא בשביל לפתור את בעיות מריבות ההורים על רקע דתי או שמירת הברית, אלא
קודם כל שתהיה מודעות לנושאים האלה, את הטיפול אנשי חינוך יעשו.
"כתבנו את הסרט הזה בגרסה הראשונה וירדנו מזה, כי הרגשנו שהנושא של שמירת הברית
גדול עלינו", מגלה התסריטאי יעקב נתנאל,
"רק אח"כ חזרנו לזה בסוף של דבר, כי הבננו שזה מה שמשבית את הנוער מעבודת ה'
ולא רק מזה, אלא מהחיים עצמם! הבננו שזה פיקוח נפש. אבל
ההפתעה שחיכת לנו אחרי שעבדנו על זה והתייעצנו עם הרב טל היתה שהנושא הוא בכלל 'אהבה נפולה'.
שאנשים מגיעים לזה בגלל חוסר וריק בנשמתם, והגענו למסקנה שכל העניין הזה מגיע בגלל חוסר באהבת ה',
שים לב שלא ממש מדברים על הנושא הזה בסרט יותר מידי כי זה רק סימפטום שמגיע בגלל שאין מספיק אהבת ה'.
אם יש לנער הרבה אהבת ה', אהבת חברים ומשפחה הוא לא יגיע לזה".

*למה בחרתם להתעסק דווקא בנושאים כל כך רגישים לציבור הדתי לאומי?

"דרכו של קולנוע שהוא עוסק בנושאי הקצה, משהו כמו חמישים אחוז מהחברים
שלי בכיתה י' וי"א עזבו את הדת, זה היה נושא טעון שהיתה לנו עליו ביקורת מבחוץ שאמרה
שמה שכתבנו זה ביקורת קשה מידי על הורים, אבל העיסוק שלנו זה לא להתעסק בבוץ
אלא בשביל להאיר אחרים".
עמיאור הבמאי מגיע מבית 'דוסי מאוד' אך חושב שזה לא עניין של לחץ אלא של גישה.
"ההורים שלי מאוד תורניים", הוא אומר ומוסיף באותה הנשימה "אבל הם מה-זה מתוקים ברוך ה',
ולעומת זאת אני מכיר חברים שחיים אחרת ואני לא בא לחפש אשמים.
מבחינתי, העניין הוא לא להעביר מסר של בוא אני אראה לכם איך החיים שלכם צריכים להראות,
אלא להעביר חוויה של 'איך אני רואה את החיים', זה הבידור והכיף שלי".

*אבל סרט בלי מסר אתה לא תעשה.

"אין דבר כזה סרט מצליח בלי מסר.
קח את 'קונג פו פנדה' שהרוויח המון כסף, הקטע הוא שכשיש לי תובנה על החיים
אני אעביר אותה דרך סרט. 'קונג פו פנדה' הביא אמירה שאתה צריך להאמין בעצמך
ואני הבאתי את האמירה שלי בסרט בנוסח המשפטים של אביתר בנאי בשיר 'אבא' שמושמע בו;
שדווקא בזמנים הקשים אתה יכול לפרוח ולהוביל את עצמך לתוצאות גדולות.
שדווקא ואפילו נער יתום שקשה לו מאוד - יכול להגיע ליכולות הכי גדולות".

הבחירה בחגי כשחקן הראשי המגלם את יאיר היתום מאב לא היתה במקרה.
"אני רואה מעולמי האישי כיתום, שיש לזה השפעה גדולה מאוד על החיים", מספר חגי,
"בגיל שנה וחצי אבי נפטר וזה דבר שפשוט הולך איתי כל הזמן.
שמעתי מרב שהוא גם יתום שיתום נשאר יתום זה תמיד אצלך,
וכשאחד כזה בא לקב"ה ממקום כזה הרבה יותר קל לחפש את החיזוק,
כי אין לך מקום אחר להתלות בו או להתייעץ איתו, שיהיה לך גב".

במהלך הסרט הופך אושיק לבחור חובש עגיל ונטול כיפה,
כמי שהספיק להכיר מקרוב מאוד את דוד לייזרוביץ' הדמות שונה לחלוטין ממה שהוא 'מגלם'
ביום יום, בחור נחמד ועדין נפש שלא טעם טעם הריגת מקק.

"הדמות של החילוני היתה יותר מורכבת בשבילי", הוא מודה,
 "אני חושב שהתהליך של אושיק הוא נכון,
לא בצורה שזה נעשה בסרט אמנם כי לא צריך לזרוק ילד מהבית,
אבל הוא היה צריך להעשות. היו כאן היום שתי צרפתיות שראו את הסרט ואח"כ באו וסיפרו לי עד כמה
הסיפור מזכיר להם את הסיפור שאחת מהם מטפלת בו, רק ששמה הההורים השאירו אותו בבית עם עשרה אחים
והתמודדו עם זה.
אני חושב שכל מי שעובר בישיבות תיכוניות מוצא התופעה הזאת של ילדים שמולחצים ע"י ההורים,
אולי שלושים אחוז הם ילדים להורים נוקשים".

*ומה הפיתרון לדעתך, כאב לשניים, מה אתה היית עושה?

"אני דוגל בלומר את האמת, תשב, תדבר איתם, וגם הורים קשוחים עשויים להבין בסוף.
הדוגמא שמובאת בסרט בתור אבא של אושיק היא דוגמא מאוד קיצונית ואני מאוד מקווה
שאין הרבה כאלה. תשמע, הטיפוס הכי נוקשה, בסופו של דבר הוא אבא שלך וחייב להבין אותך".
"עבדתי כרכז נוער והתופעה הזאת של אינטריגות בין הורים וילדים זו תופעה שכיחה", מספר חגי,
שבתהליך הסרט עובר דווקא חוויות רוחניות מסעירות.
"הרבה בני נוער מוצאים את עצמם נכנסים למקומות לא נעימים מול ההורים,
והנוער באמת צמא לתשובות אמיתיות ואם אפשר לכוון את זה למקום כזה
שלהורים יהיו את התשובות ונושאים לא יטוטאו  ויהיה דיאלוג אמיתי - יהיה טוב".

*אתה מבין נער שמוריד את הכיפה כתוצאה ממריבות עם הוריו על נושאי דת,
או שזה תירוץ עלוב למי שקשה לו עם קיום המצוות?


"הנוער מחפש פתרונות אמיתיים, ילדים ונוער קולטים הכל, אי אפשר לזייף,
וילד כזה הוא בחיפוש וצריך לתת לו תשובות.
אני לא חושב שילד רוצה או לא רוצה להיות דתי, כל בנאדם מחפש להיות טוב,
ובגיל  הזה מגיעים לבירור הזה ומנסים כל מיני כיוונים.
מפחיד לתת לילד לנסות אבל אתה לא נותן לו לתעות באפילה כי הרבה לפניו
עשו חיפושים, וכמו כל מורה טוב תלמד מהקודמים לך, צריך לכוון את הילד
ולתת לו את הכלים למצוא את הטוב.
"אין פתרונות קסם, אחרי כל החישובים והשיקלולים, יש כאן נקודת בחירה לכל אחד,
ובשביל זה צריך סעיתא דשמיא והרבה תפילות".

*זה פתרון לכבס את הכביסה הזאת בחוץ, שככה הולך בציבור הדתי שכאילו מכריחים ילד מתבגר להיות דתי?

"אני לא רואה בזה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ", אומר איתן אלפרט, מפיק הסרט בפועל,
"אני רואה בזה אמנות בנושאים שגם ככה מעסיקים אותנו כדתיים.
בסרט יש מגוון; יש הורים של יאיר גם שהם לא קיצוניים כמו ההורים של אושיק,
אנחנו מראים שיש מגוון, ויש הרבה אפור באמצע.
קח למשל את אמא של יאיר שהיא אומרת על הבן המתפקר 'אני אהפוך את תל אביב בשביל להביא את הבן שלי' זה מראה משהו יפה".


לצורך העברת הסיפור בסרט העלילתי המתפרש על 75 דקות הוזנקו לצוות ההפקה
מיטב החבר'ה מבית הספר לקולנוע 'תורת החיים' ומהישוב 'יד בנימין'.
תקציב מיוחד  שעמד על כ-300,000 ש"ח, כשמינית מתקציב של סרט ישראלי אמנם אך עדין המון במושגי טרום קולנוע

יהודי, נתרם ע"י גופים ואנשים פרטים, והלוקיישנים אף הם לא טמנו ידם בצלחת;
בית הספר המקומי נתן את המקום בשביל צילומי הסרט, הישיבה נתנה את האוכל
ובעל הפיצריה המקומית סגר אותה למספר שעות רק בשביל שנוכל להצטלם שם זוללים פיצות
כנערים מתבגרים אמיתיים.
על הסט עומד עמיאור והבזיק ב'בעזרת ה'' קולני כל אמת שהמצלמה נכנס לאקשן.
אילתרתי על הסט ובמקום לומר שם של פרופסור כמו שכתוב בטקסט
הורדתי בהפתעה גמורה את 'פרופסור לייזרוביץ'', היה מצחיק ודוד לייזרוביץ' השחקן הראשי
בוודאי הרגיש בנוח, כי מי לא רוצה להיות פרופסור מסודר? בסוף זה נכנס גם לסרט עצמו
שהיה גם ככה קומי.
התפקיד שלי כ'חננה' של הכיתה שמנסה להתחבר ל'קולים' הצחיק את עמיאור כל אימת
שהוא נזכר בו כשהוא נמצא לידי, וחוששני עליו שגם כשהוא מהרהר בו לבדו במיטתו הוא פורץ בצחוק רועם.
אם על הסט של 'חיים של אחרים' למשל, הרגשתי מרוגש בגלל סלב עם קטנוע שבדיוק החל להכנס לתודעה
הציבורית בגלל סדרה מלוכלכת נורא,  בסט של 'תורת החיים' היה מעין בית מדרש שריחף מעל ראשם
של השחקנים.
דבר תורה נאמר לפני שניתן ה-PLAY, וכל העוסקים במלאכת הקודש היו אפופי קדושה ורוחניות,
שלא לדבר על הלוק המזהיר שאומר בכל זאת במשהו - שכל המתרחש על הסט נעשה לשם שמים
ובהכוונת הרב שמואל טל.

כשאני צופה בסרט בהקרנת הבכורה אני יודע שמסביבי המוני אנשי חינוך שהוזמנו במיוחד להקרנת
הבכורה כדי שיתרשמו ויזמינו את הסרט למוסדותיהם.
ברגעים מסויימים בסרט אני מזיל את נוזל הנהי על פניי,
סוג של גבר רגיש, לא מטריד, מה שכן, העיק לי מדוע צחקתי בקול רם כשההורים בסרט התנהגו
במצב שהייתי מגדיר מביש עד הזוי.
כשהייתי צריך להתראיין בעצמי ולדבר על הסרט באחד מערוצי הטלויזיה שבאו לסקר את הקרנת הבכורה,
תרגמתי את הכאב שלי למילים ואמרתי שזה מבאס נורא שאנשים משקיעים בלימודי אונברסיטה
ארבע שנים ויותר, אך בלימוד חינוך הילדים שלהם הם לא טורחים אפילו לקרוא ספר או שניים וליישם.
'מדעי החברה של גיל העשרה', אני קורא לזה, ואם לא לומדים את זה אז משתמשים בצעקות והפחדות,
הקורסים המקבילים של ההבנה, ההקשבה והאהבה שאינה תלויה בדבר.
דברים שמובילים לעשיית סרט בנושא, לא מעבר לזה.

כשבועיים לפני שהסרט יצא לאור באופן רשמי התקשרה אליי, לחברת הייעוץ והחיזוק שלי
אחות של נער מתבגר כדי לשאול איך עליה לנהוג עם אחיה בתור אחות לנער למתבגר.
האחרון, כך על פי דבריה, לא עושה מי-יודע-מה בלאגן, ילד טוב פריפריה, כזה שלא טעם טעם כיכר ציון.
אבל ההורים, ה' יצילם, משתוקקים שהילד שלהם ייצא כמו הרב עובדיה או מינימום חצי ממנו,
על פחות הם לא מתפשרים.
הילד נקרע בין עולם הסרטים, המחשב והגי'נס לרצונות הנשגבים של הוריו,
הוא מנסה להיות בישיבה שלא מתאימה לו -
כמו שציוו עליו בבית, אבל הוא שונא אותה ולא מסוגל להחזיק שם מעמד.
מבחינת ההורים - זה בסדר, הוא נמצא שם ולא ימות פיזית,
אך נפשית הוא קמל. עם זה דווקא ההורים מסתדרים מעולה, כי לקמילה הזאת אין רעש והספדים.
לא רואים מה הילד מרגיש וכל עוד 'הילד בישיבה פלונית', כנראה שהוא בסדר.
אממה, הוא צועק שהוא שונא את הישיבה? חפיף, זה יעבור לו, הוא ילד קטן (?!).
כאב לשמוע את הסיפור וידעתי שהרב עובדיה הוא בטוח לא יהיה אך ורק בזכות אבא שלו.
אחרי כמה שבועות הגיעה ההזמנה להקרנת בכורה של 'קשר חופשי',  שראיתי אותו
חשבתי עד כמה חבל שאותם ההורים לא ראו את הסרט הזה, אולי זה היה מוסיף לנו בעולם
עוד הרב עובדיה אחד, או לפחות חצי.

לתגובות נדב גלעד: gilinada@gmail.com

==============================
===========

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים