יום שלישי, 14 בפברואר 2017

ראיון עם עידן רייכל

נדב גדליה
התמונה של ‏‎Nadav Gedalia‎‏.
עידן רייכל מוציא אלבום סולו ראשון ללא 'הפרוייקט' * גדליה נסע לבקר אותו בכפר סבא,
היכן שהכל התחיל, וחזר כדי לספר מה עומד מאחורי השירים החדשים, מה השתנה בהם,
ומה סוד קיסמו של האמן המצליח ביותר בישראל.
------------------------------
בכפר סבא המנומנמת נדמה שהחיים לקחו הפסקה לזמן בלתי מוגבל או הכריזו על יציאה לפנסיה.
פועלים ערביים בונים את בניין הארץ באחד הרחובות השקטים בעיר, כאילו אין פה דיון
על ההגדרה 'אינתיפאדה שלישית' או 'גל טרור'. הרחובות ירוקים מתמיד ושוממים.
בבית אחד בפינת רחוב ירוק במיוחד מתגודדים קבוצת צלמים ואנשי תקשורת בכירים.
לא מדובר בפיגוע חלילה, אלא מתקיימים די והותר במחזוות אחרים בארץ.
היום הוא יום חג למוסיקה הישראלית.
עידן רייכל חוזר למרתף בית הוריו, שם החל לעשות מוזיקה שפוצצה את הרדיו לפני כ-12 שנים.
הגענו כדי לראות ולשמוע לראשונה את השירים החדשים שהטמין לעולם עידן רייכל באלבומו החדש,
במפגש סודי שנאסר לפירסום עד לשעת פירסום שורות אלו (2.12).
רייכל מסתובב על הדשא וכל קולו הרך אומר התרגשות.
"מכאן הכל התחיל", הוא אומר בחיוך מבוייש.
"ההורים שלי הכירו אחד את השני בגיל ארבע וכשהם וחבריהם הגיעו לגיל 21 בערך
הם קנו פה אדמות, ככה נוצרה כאן שכונה מאוד מיוחדת בה כל אחד מכיר את השני טוב טוב.
הדלתות היו פתוחות והאווירה השכונתית היתה מאוד משפחתית".
היום הוא סוגר מעגל.
האלבום הראשון של 'הפרוייקט של עידן רייכל' ראה אור לפני כ-12 שנים וכבש בלי מאמץ
את האוזניים הישראליות עם השירים 'בואי', 'אם תלך' ועוד.
השירים שכללו מספר שפות, ובינהם אמהרית, שילבו כלים אלקטרונים עם אתנים
והפכו מגימיק מיוחד למנעד מוזיקלי שהביא אחריו אמנים רבים שניסו לחקות את המנעד
המכונה 'גלגלצ"י'.
שירים רכים לאוזן, נעימים להאזנה ומרגשים ברמה שמאפשרת לך לשמוע אותם עוד ועוד מבלי
להתפוצץ מרגש ומאידך להתעניין בהם מספיק.
מינון מדוייק של רגש שסחף אחריו ישראלים רבים שהתגודדו בחנויות המוזיקה
כדי לרכוש מהדבר המתוק הזה שלא הכירו.
'היד החמה' - אלבומו החדש של רייכל, למשל, הוכרז בהכרזה בלתי רשמית כאלבום זהב עוד טרם יצא לאור
בעקבות הביקוש הרב שנוצר לרכישתו עוד טרם הושק בפועל כמוצר למכירה.
"אני מודה לכם מאוד שבאתם עד לכפר סבא", פונה רייכל לנוכחים. "אני יודע שאתם עסוקים", הוא מחייך,
עדין מבוייש וכדי להפיג את המתח הוא יורה מילות מרשמלו.
"ערב טוב כפר סבא!", הוא מכריז בחיוך קל. המתח נשבר.
כל הנוכחים התחייבו שלא לפרסם את האירוע עד לתאריך יציאת האלבום.
'אמברגו', כפי שמכנים את זה בעולם היחסי ציבור הישראלי שלא רגיל לדרוש מהעיתונאים משהו בסתם יום של חול.
רייכל הוא האמן הישראלי הכמעט יחיד שיכול לבקש משהו כזה ולהענות בחיוב.
"אפילו לא להעלות תמונה מהאירוע לאינסטגרם עד שהאלבום יוצא", מזהירים אותנו במחלקת היחסי ציבור של הזמיר.
התחייבנו. היתה לנו ברירה? מאוד רצינו להקשיב למה שיש לרייכל לחדש לנו אחרי כל כך הרבה שנות פעילות מוזיקלית.
אפשר לחוש את הכבוד האדיר שרוחשים העיתונאים הגדולים מריח הדשא הסינטטי שמפוזר בין נדנדות העץ
עליהם גדל הרייכל. כולם רוצים לקבל מעט תשומת לב מהזמיר הפלאי,
אבל לפני הכל הוא מבקש להקשיב. לכל האלבום שלו. במלואו. זה מה שחשוב לו לפני כל השאלות וסיפורי מאחורי השירים.
במקביל לרמקולים הממוקמים ליד הפסנתר, מחולקות אוזניות אלחוטיות לנוכחים.
"כדי שתשמעו טוב את הסאונד וכדי שלא יהיה לכם קשה להקשיב.
תוכלו להסתובב פה בחצר, לשתות קפה ולשמוע בינתיים את השירים".
אבל לשמוע, חייבים. השמעת בכורה.
"אני מצטער שתצטרכו לשמור על הכל בסוד עוד שבוע ימים, עד לתאריך יציאת האלבום,
אנחנו פשוט יוצאים להופעה ביפן וכשהאלבום ייצא, נהיה הרחק מכאן", הוא מתנצל ברכות ולפני שהוא מתחיל לנגן,
חותם בזריקת 'אול רייט', בכל זאת, אמן בינלאומי.
---------
כשהמוזיקה מדברת כולם מקשיבים בשקט, ברצף, כמו שנתבקשו.
מה שלא הצליחה המציאות לעשות לבני אדם, הצליח רייכל בקלות רבה.
מוכן להשבע שנצפו מסביבי אנשים סבלנים, שמקשיבים בריכוז. זוכרים מה זה?
ילידי שנות השמונים ומטה יודעים על מה אני מדבר. היה דבר כזה. מתישהו. בעבר.
זהו סוד קיסמו של רייכל ב-12 שנים האחרונות. הוא מצליח לגרום לאנשים להקשיב
בזכות לחנים קליטים ומילים רכות ומלאות חמלת אדם.
הקטע הראשון שמתנגן בחצר הוא אינסטרואמנטאלי.
הוא הקטע הפותח את האלבום החדש, והאזנה לו גורמת לי להתרגש. עלו בי אף חששות לדמעות,
אך התגברתי, בכל זאת, כפר סבא, עיתונאים, סיטואציה שנראתה לי רצינית מידיי בשביל לתת דרור לנפשי.
באלבום החדש רייכל שר את כל השירים לבדו, חוץ משיר אחד בלבד בו שרה זמרת לא מוכרת בשם דנה.
הפרוייקט של עידן רייכל? מעתה אימרו 'עידן רייכל' ותו לא.
"הפרוייקט חי וקיים", מרגיע רייכל, "אנחנו ממשיכים להופיע כרגיל בארץ ובעולם,
העבודה על האלבום נעשתה באותה צורת הקלטה שהקלטתי את 'הפרוייקט'", הוא מגלה.
"אני מתחיל את המסע תמיד עם גלעד שמואלי (המפיק, נ"ג),
בדרך כלל אני שר את כל השירים ואחר כך עושה תהליך של ליהוק בו אני בוחר
זמרים שמתאימים לשיר שיר זה או אחר בו אני חושב שהם שרים אותו יותר טוב ממני.
באלבום החדש יש שירים אישיים מאוד והרגשתי שהכי מתאים שאני אשיר אותם.
שירים על זוגיות וילדים, הרגשתי מוזר שמישהו אחר ישיר משהו שאני שר על הבת זוג שלי וילדותיי.
גם תהליך הנגינה נעשה כמעט לבד, כי אני מנגן כמעט על כל הכלים,
אפילו על תופים. אמנם לא כמו שמואלי...", מחייך רייכל לכיוונו של שמואלי היושב על יד
התופים בחצר, "אבל דיי טוב".
"בשליש האחרון של היצירה גם גלעד היה שותף, הוא שייף את השירים ונתן
להם את ה'ויש' האחרון".
'ויש' שמאפיין את הפקותיו של שמואלי, רק שהפעם משהו קצת השתנה בחומרים
של רייכל. המנעד והקצב נותרו דומים, קולו של רייכל מוכר וידוע (כמו שמו של אחד השירים),
אך המילים פשוטות, בלי משחקי מילים משיר השירים וללא התחכמויות חרוזיות.
"אלו שירים שהם מאוד ישירים", הוא יספר לי אחר כך, כשאכנס איתו לשיחה אישית במטבח בית הוריו.
"זו הראיה של הפשטות. לפעמים פחות זה יותר. כל המהות של האלבום - זה כמו שחקן שמשחק בתפאורה
גדולה ותאורה ומעניין אותך לראות אותו במונולוג פשוט וישיר".
גם לכל שיר יש הסבר מדוייק ודרך ברורה מהיכן נובעת השראתו.
"היד החמה, שיר הנושא של האלבום, התחיל מסיפור כזה", פותח רייכל.
"פגשתי חבר לא מזמן, מפיק מחו"ל שנשוי לזמרת מאוד מפורסמת, והוא סיפר לי
שהיתה להם חברה שבחרה 25 שנה להתבודד.
אחרי 25 שנה היא הזמינה אותם, הם דופקים בדלת והיא לוחצת לו את היד
והיא אומרת לו שהסימן הזה, הפעם הראשונה מאז הלבד של היד החמה - זו ההרגשה שאתה לא בודד.
זה מה שחשתי כשנולדה לי הילדה הראשונה. היא תפסה לי את האצבע מאוד מאוד חזק
ופתאום הרגשתי משהו שלא חשתי כל חיי. זהו, זה אמיתי".
בשיר אחר בשם 'מביטים בירח' , העשוי להיות להיט גדול לכשיצא שר רייכל כך:
"יש אהבה פשוטה
מביטים בה כמו מראה
אחת ללכת לצידה
לא מבקשת שתמות למענה".
"הבת שלי היתה בת שנתיים אתמול", מספר רייכל,
"וכשזוגתי היתה בהריון שאלתי אותה
איך היא מדמיינת את הבת שלנו; האם היא תהיה שפית של קינוחים כמוך?
אולי מוזיקאית כמוני? אולי זמרת? והיא אמרה לי ככה:
אני רוצה שהיא טובה, בריאה, וכשמישהו נכנס לחדר - היא תעמוד,
אלו הדברים הכי חשובים בעיניי. ככה היא אמרה.
הייתי מזועזע.
זה היכה בי, והיא הסבירה לי שהכי חשוב זה לדעת את מקומך.
באותו ערב טיילנו באיזה מקום. ניסיתי להיות רומנטי ואמרתי לה 'הירח זורח בשבילנו',
והיא אומרת לי: תפסיק לעשות מעצמך כזה עניין, גם לפני מאתיים שנה זה היה ככה,
שוב הייתי מזועזע, וכך נולד השיר הזה שמבקש בעצם שנהיה טובים ונגדל ילדים טובים".
בכלל, באלבום החדש נחשף רייכל כפי שלא נחשף מעולם, כאבא לילדות,
בהשראתן כתב את השיר 'אי בודד'.
"בית החולים איכילוב", הוא מספר, "רואים מחדר התינוקות את חדר המיון.
יצא שהייתי במלונית שם בזמן שאריק איינשטיין הגיע לשם לפני פטירתו.
ובדיוק כשהוא נכנס הבת שלי בכתה ועלתה לי התובנה
שאיכילוב זה אי בודד אנשים מתים ונולדים שם,
ואם כבר למות אז עדיף ליד בכי תינוקות. לדעת שיש חיים חדשים".
אודי דוידי וודאי ישמח לקרוא שאחד השירים באלבום הוא 'חמש שניות',
בדיוק כמו אחד משיריו האחרונים. גם הוא נכתב בהשראתו של עמנואל מורנו הי"ד
שאמר שגם אם נותרו לכם חמש שניות לחיות זה עולם ומלואו.
"שמעתי שיר שיצא בנושא הזה של חמש שניות", מודה רייכל, "הוא היה מלנכולי
וחשבתי לעצמי שלמרות שהשיר יפה, לדעתי ההיפך הוא הנכון,
צריך לחיות ולנצל את העולם במלואו בחמש שניות האלה".
כך יצא 'חמש שניות' כשיר קצבי על גבול המזרחי.

"בחמש שניות
שנותרו לחיות
עולם מלא עולם מלא
עמוק בתוך הלב
מחשבות נסתרות
עולם מלא עולם מלא
לחפש סיבות
ולשאול שאלות
לחכות לתשובות
לזכור ולשכוח
לעזוב לחזור
לאבד ולשנות
לשחרר חבלים
מעגל נסגר"
----

*אתה חוזר היום לאותו מקום בו הכל התחיל, בהתחלה ציפית שתצליח כל כך?
"בתחילת הדרך - להקליט את החומרים בשפות שונות לא היה משהו שחברות
תקליטים האמינו בו, ובאמת תודה להליקון ש-12 שנה נותנים לי חופש אמנתי מלא".
*עד כמה המקום בו אתה יוצר חשוב ליצירה?
"בחצר הזו עשיתי את הבר מצווה שלי, אחי התחתן פה,
זה אלבום שהבית והשכונה פה הם חלק בלתי נפרד ממנו.
אני לא מבין איך אנשים יוצרים בתל אביב, עם כל הלחץ והחיים הסואנים.
צריך איזה וואקום של שקט בשביל להוציא אמנות, לדעתי.
האלבום הזה הוקלט כולו במרתף פה היכן שהכל התחיל עם הפרוייקט הראשון.
אין על המקום הזה, אני עובד פה, יוצא החוצה לשמוע את רשרוש העצים", מחייך ריכל.
"אני מאוד אוהב אולפנים ביתיים, בלי הגבלת זמן. אני לא אוהב לקבוע תאריכים ושעות
הקלטה, לא מתחבר לדד ליינים. עובד לפי השראה. באולפן ביתי יש מקום לזה
בניגוד לאולפנים גדולים שאתה חייב לקבוע מראש הכל ויש לך נניח חמש שעות או כך וכך
שעות לעבוד".
*חוץ מההשראה ליצירה, איך השפיעה עליך אישית העובדה שכעת אתה כבר אבא?
"האמת שבהתחלה זה היה שוק גדול.
לקח לי הרבה חודשים להתרגל לזה שאני אבא.
אני חושב שעשיתי טעות שבשנה הראשונה להולדת ביתי, חצי שנה הייתי בנסיעות בחו"ל
בגלל הופעות.
פתאום אתה מרגיש את התובנה הפשוטה: כשאתה לא בישראל תקופה - אז אתה לא בישראל.
פעם זה היה נראה לי אחרת משום מה. כאילו, עכשיו כשאני מתנתק מהארץ שלך ואתה חש את זה.
אני חושב שהתובנה הגדולה היא שהמטען הרגשי הזה קיים כבר אצלך, אבל כשהילדים
שלך נולדים אתה מרגיש אותו בעצמה חזקה יותר פתאום".
*הפעם הלכת על אלבום סולו, יש לך הרכב כל כך מצליח, למה לך ללכת לבד?
"כשאני עובד על אלבום אני לא מתחיל מהכותרת שלו אלא מתחיל מהיצירה עצמה,
אני אפילו לא יודע לאיפה יילך השיר, לסרט, הצגה או אלבום אישי או אלבום של הפרוייקט.
יש משפט יפה שאומר: אנחנו עושים אמנות ומשווקים בידור.
היום יש כל כך הרבה פלטפורומות ללציאה לאור וצריך לתת ליצירה לצאת למקום
שמתאים לה לצאת אליו. פה אספתי מספיק שירים אישיים וכך נוצר פשוט אלבום שכולו
אישי הן בנגינה והן בטקסט".
*איך התחושה להופיע בחו"ל בימים אלו של חרמות על ישראל?
"ההפגנות של BDS אף פעם לא היו אלימות, כך שאין מה לפחד מהן.
הופעתי באולם שבו היה את הפיגוע בצרפת והחשש להופיע קיים
אצל כל להקה בגלל הטרור, אבל עושים את שלנו. שאלו אותי פעם בשוויץ אם אנחנו מפחדים
ואמרתי שאין לנו את הפריבילגיה לפחד. בלגיה משותקת בגלל הפחד, ולנו אסור להיות ככה.
גם אם אנחנו חוששים תמיד שזה יכול לקרות חלילה".
*הוצאת עם אביב גפן שני שירים והיתה ציפיה לאלבום משותף, ואין...
"אנחנו לא עובדים מתוך כותרת על האלבום אלא עושים שיתופי פעולה.
הרגשנו ש'קוצים' 'בובות' נכונים לצאת ע"י עצמנו אז הוצאנו וזהו.
אם היתה הכרזה שיהיה אלבום, זו לא הכרזה שבאה ממני", מצהיר רייכל.
----
כשאנחנו מתיישבים לשיחה אינטימית יותר וכלי התקשורת הולכים לביתם,
אני תוהה בפניו על נפשו העדינה הנשמעת לעיתים מיוסרת בחבלי אהבתה
ופעמים זועקת בדידות.
*אני שומע בשירים שלך משהו מלנכולי, עצוב ובודד, אבל כלפי חוץ אתה מוצף
באהבה. תסביר לי.
"יש הבדל בין להיות בודד לבין להיות לבד.
כי יש לי משפחה, אבל אתה יכול לבחור לעצמך לקחת זמן מחשבות ותהיות,
התבודדות בה אתה נמצא לבד ומשם זה נולד.
כמו רב שהולכים אחריו והוא לוקח שעות של בדידות לעצמו למרות שהוא עם הקהל
בזמנים מסויימים.
המקום של יצירה הוא מקום שאתה עוצר בו לחשוב, לפעמים זה מקום זועם אבל עם השלמה.
זה הקו שמאחד את הסאונד והטקסט".
*על מה אתה תוהה כשאתה לבד?
"איך שומרים על הילדים שלנו מסכנות העולם, איך אהיה אבא טוב.
בכל משבר או מלחמה או מסעות צלב היו סיבות למה לא להביא ילדים לעולם,
אבל החיים ממשיכים ויצירת החיים זה נס גדול וכלי להמשיך את הקיום האנושי".
*השתמשת לא פעם בטקסטים שמתכתבים עם המקורות,
איך בפועל אתה מגדיר את האמונה שלך באלוקים?
"אמרה פעם סופרת גדולה שהדברים הגדולים כבר נאמרו וכל מה שנותר הוא לכתוב
את הדברים בדרכנו המיוחדת. אין ספר אמונה חזק יותר מאיוב,
אין ספר פילוסופי חזק יותר מקהלת, ואין שירים טובים יותר משיר השירים,
ולכן הדרך הזו שאני כותב את הדברים יוצאת מהמקומות האלה והחזרה שלי
לטקסט המקראי היא בזכות השראה.
יש צורות שונות של אמונה והקיום האנושי.
יש חרדים בברוקלין שדרך בני עקיבא לא תתאים להם.
אני חושב שיש אלוקים, כן.
והאלוקים הזה אוהב אותנו ולא רוצה להפחיד אותנו.
והוא רוצה לתת לנו כלים להיות אנשים יותר טובים ומוסריים.
שמעתי על רבנית אחת שאמרה שכל בקר יש לה תהיות וספיקות לגבי האמונה,
וכל בקר אני פותרת אותם מחדש.
זה יפה שאתה מאמין מבחירה ולא מאוטומט".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק gilinada@gmail.com
=================================================

תגובה 1:

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים