יום שלישי, 28 בפברואר 2017

ראיון עם הרב משה שילת (חב"ד)

נדב גדליה
http://www.toratchabad.com/files/Pictures/moshe.jpg
הרב משה שילת מייסד 'מעיונתיך' (ועוד פרוייקטים רבים)בשיחה אישית עם נדב גלעד, על ניו אייג', חסידות למתחלים, מגזריות והתחברות. שיחת עומק לשבת. (פורסם ב'קרוב אליך' - שבועון תורני פופולארי)
---------------
לפני עשרות שנים יצא עלון שבת ראשון מסוגו לציבור הדתי לאומי הקלאסי.
'שבת בשבתו' קראו לו. לפני שנים אחדות החליטו בעלון שכדאי  שגם 'בני הציונות
הדתית' יקבלו קצת חומר חסידי טוב.
למשימה נדרש הרב משה שילת (37) מייסד 'מעיונתיך', גיליון חסידות שיוצא 4 פעמים בשנה נדרש .
וכך נוצר המדור הפופלארי שמרביץ את תורת החסידות בבני המגזר הציוני-דתי.
"מדובר בחומר קליל יותר מהגיליון של 'מעינותיך'
שמופץ רבות בישיבות ההסדר", מספר הרב שילת. 
"התגובות מאוד חמות, ממגוון רחב של אנשים שהחסידות נוגעת בהם".
"החסידות זה סיפור של 300 שנה בסך הכל
ומשנה לשנה זה יותר רלוונטי", מספר הרב שילת על ההתעוררות החסידית הפתאומית
בשנים האחרונות.
"בדרך כלל שמזכירים דברים של דורות קודמים,
ככל שמתקרבים אליהם אז הם פחות רלוונטים, ופה זה בדיוק הפוך.
כאילו כתבו את זה ל-2013.
חסידות באופן כללי, לא רק חב"ד זוכה לעדנה עצומה והתעניינות בלתי נתפסת,
אפילו אצל חילונים".

*איך אתה מסביר את זה, למה אנחנו צריכים את החסידות דווקא עכשיו?

"בחסידות יש שני אלמנטים; התמודדות עם חושך - שגדל יותר בעולם,
ועם תאוות, יצר וטיפוחו. החסידות מתמודדת עם זה בצורה הכי ישרה
והכי עוקפת".

*נשמע סותר.

"היא מכירה את הדבר ומלמדת איך להתמודד איתו ומצד שני נותנת לך כלים גם
לדלג מעל הבעיות, היא נותנת לך עוצמות רוחניות שגורמות לך לא להיות במקום
הנמוך בו היית.
בגלל ירידת הדורות היה מוכרח להיות אור כנגד הירידה הזאת.
המצב היום, בשנים האחרונות, שאנשים חשופים בלחיצת כפתור לדברים הכי שלילים
שפעם היה צריך לעשות שמיניות באוויר בשבילם.
אז הקב"ה הביא תרופה לפני המכה ונתן את החסידות כנגד זה".


*לימוד החסידות יגרום לאנשים בצורה מעשית להמנע מעשיית מעשים לא טובים?

"לא תמיד זה המפגש הישיר אלא ה'ברען' (אש, נ"ג) הרוחני של החסידות גורם לדברים השלילים
להיות לא קשורים  לאדם.
האדם נהיה ע"י לימוד החסידות יותר ירא שמים ולא מכניס את עצמו לנסיון.
ויש גם דבר שאומרים; שהלימוד של מאמר חסידות או ההסתכלות על הרבי - אמור לתפוס גם
את הנפש הבהמית של האדם - כמו אותו 'וואוו' שהוא רואה אישה נאה ברחוב".
"חוץ מזה", ממשיך הרב שילת,
"החסידות זו טעימה של הגאולה שבאה ללמד אותנו שאין עוד מלבדו.
'וראו כל בשר כי פי ה' דיבר'. זה מה שהחסידות מובילה; תחושה מרוממת
שמכינה את האדם לגאולה. הכל מובן:
כי העולם יורד ויורד ומאידך הגאולה קרבה וקרבה, לכן יש חיבור חזק יותר לחסידות
בשנים האחרונות. מה שהעולם ירד בחמש שנים האחרונות הוא לא ירד בחמישים שנה".


---חסידות לכל---


*יש דעה רווחות שספרי חסידות הם דבר שלא אמור להיות מובן ל'עמך'.

"זאת דעה קדמה, מאוד לא נכונה.
אתה יכול לפתוח ב'אורות הקודש' ולא להבין כלום.
אבל בשביל להבין זה לא אומר שצריך לכתוב לך בשפה עממית ועם ניקוד.
את המקומות שזה כמו זהר לא מצפים ממך שתבין מיד.
אבל רוב מאמרי החסידות מובנים ונגישים וקריאים.
האדמו"רים השקיעו הרבה בשביל להפוך את הדברים לברורים לכל.
יש מקומות בתניא שאומרים שרק בשיעור ז' יכולים ללמוד אותו,
אבל בחב"ד מדגישים את זה שגם ילד יכול ללמוד תניא".

*במציאות זה כך?

"כן, אני לומד עם הילדה שלי בת ה-12 תניא ואת הרעיונות הייסודיים
היא מבינה".

*תן המלצת לימוד למתחילים.

"במאמרי חסידות יש היום ליקוטים של מאמרים נגישים גם של האדמו"ר הקודם
מלובביץ' וגם של הרבי האחרון ישנם מאמרים שכל אחד יכול להבין את רוב
הדברים שבהם ולקבל מהם הרבה תוכן.
את סדרת חסידות מבוארת של האדמו"ר הזקן כולם מכירים זה נמכר בהמון עותקים
ויש שם פירוש שכל בן תורה שמבין מושגים הלכתיים או תלמודיים יכול למצוא עונג לנפשו.
על ספר התניא נכתבו למעלה מעשרים פירושים; ללמדנים, לאנשים הפשוטים
לאקדמאים, לכולם.
החל מסגנון הרב גינזבורג ועד הרב שטיינזלץ.
רגש ושכל, כל אחד לפי הרעיונות שמתאימים לנפשו.
ברוב ספרי המחשבה ואמונה אתה יכול לומר; זה ספר יותר שכלתני או רגשי.
למשל ספרי החקירה מהרמב"ם הכוזרי וכו' ועד ספרי המוסר הרגשיים.
ובספרי החסידות יש הכל בעצם".

*מה ה'שוטנשטיין' של התניא?

"שוטנשטיין זה שוטנשטיין", מחייך הרב שילת 
"וכמושג - אז נכתבו לתניא כמה 'שוטנשטיין' למעשה.
היות וזה ספר נפשי, קשה להגיד לבנאדם מה השוטנשטיין שלו,
אבל יהיה מי שיאמר לך שזה ביאור התניא של הרב שטיינזלץ או
חסידות מבוארת על התניא שיצאו עד היום לצערנו רק 17 פרקים,
ויש עוד ספרים שלא נמנה אותם כרוכל".

מי שכן ימנה אותם כרוכל הם הסוחרים ביריד החסידות שיתקיים אוטוטו
בבנייני האומה בירושלים.
ואם מישהו צווח לאחרונה על מכירת ספרים של 4 ב-100 בספרי החולין של סטימצקי,
כנראה שבספרי חסידות זה לא מטריד איש. זה המחיר שתוכלו למצוא שם,
להנאתכם. מישהו אמר זיכוי הרבים ולא קיבל?
"ביריד החסידות הכל עף, לא נשאר זכר מהספרים", צופה הרב שילת.

--- כולנו יכולים להיות 'מרגישים'? ---


*כבני אדם, לא כולם רגשיים ונפשיים. איך אנשים כאלה מתחברים לחסידות?
איך מתחבר מישהו שחושב שאין לו את ה'הרגש' בעבודת ה'?

"המצוות הייסודיות ביותר שיש לנו בתרי"ג מצוות הם האמונה בה',
אהבת ה' ויראת ה', אלו יסודות המצוות, הם הכנפיים של המצוות.
כולם נולדו כיכולים לעשות את כל המצוות. ואלו חלק מהתרי"ג, והן דורשות
נפשיות ובשביל זה לומדים חסידות, כדי להגיע לאהבת ה' ויראת ה'.
אי אפשר לצוות אדם לאהוב את ה' ולירא אותו,
לכן צריך לתת התבוננויות לאדם כדי להתעורר באהבה ויראה.
כמו שאתה מרגיש את התפילין על הראש ברמה הפיזית
ככה גם אהבה ויראה צריכים להיות מורגשים בלב ובמוח".

*אדם שמתחיל ללמוד חסידות יתחיל להרגיש בעצם את ה'?

"אדם שיתחיל לאכול שמנת ויסתכל במראה - לא בטוח יראה את הבטן שלו
תופחת. אבל אם אדם אוכל יום אחרי יום שמנת בטוח שהוא יראה קצת שמנמן.
אני לא מבטיח הוקוס פוקוס למרות שזה גם קרה בחסידות.
כמו שאומרים, שעצם הזכרת שמו של הבעל שם טוב יכולה להביא לאדם התעוררות.
יש כוח כזה בחסידות, אבל זה לא אומר שמי שלומד חסידות באותו רגע 'ישמין',
אבל בטוח שאדם שלומד חסידות וודאי יראה ישועות בנפשו".

*ישאלו הליטווקים ואולי גם יחשבו החסידים בסתר,
שנוצר לפעמים לנו מעין ניו אייג' של בוא נלמד חסידות ויש פה 'אורות' ולא תמיד זה ממש נוגע
לקיום מצוות מעשיות, כמו למשל חילונים שלומדים חסידות.

"אני לא מכיר חילונים שמתרחקים מה' בגלל שהם לומדים חסידות,
אלא עושים יותר מצוות... ואלה שמלמדים חסידות עוסקים דווקא יותר במצוות מעשיות.
איך באמת חסידות שזו תנועה נפשית גורמת לאנשים לעשות מצוות מעשיות?
כי החסידות זה השמן שמפעפע בכל דבר. מי שלומד חסידות
גם בלימוד גמרא יהיה לו יותר גישמאק, וגם בלהניח תפילין ליהודי ברחוב יהיה לו יותר גישמאק.
זה השילוב של החסידות.
כל מי שקשור לחסידות מרגיש את זה.
כי מי שלומד ולא מרגיש, משהו פה לא בסדר".

*אז שיפסיק ללמוד?

"לא! שילמד עד שירגיש. חייב להיות שהוא ירגיש בסוף", אומר הרב שילת.
"החסידות תמיד מדגישה לך שאתה מחובר לה' דרך המצוות המעשיות וקיום ההלכה.
"בעם ישראל היו יהודים שהלכו לפי הגבול, איך אתה קורא להם ליטוואקים?", הוא שואל
וטוען "אני לא יודע אם קיימים היום כאלה. היום כולם חסידים..."
"אבל בוא נגיד שפעם היו כאלה", הוא מתרצה "הם היו אנשים הגבול.
והיו אנשי ה'בלי גבול' - הרחפנים.
בעצם החידוש של החסידות ובמיוחד חב"ד הוא להכניס את ה'בלי גבול' אל תוך הגבול.
ולכן אתה יכול לראות אנשים שהם בדביקות עצומה בתפילה ואחרי זה הולכים לעבודה
בחברת חשמל או לקיום מצוות או לימוד גמרא, אבל לא דברים של ריחופים ואטמוספרות".

*ובכל, זאת מכיר את האנשים שמוותרים על קיום מצוות מעשיות בגלל לימוד חסידיות?

"מכיר את האנשים האלה, זו טעות.
קשה מאוד למי שלומד חסידות להגיע לטעות כזאת.
זה יכול לקרות למי שעוסק בספרי ניו אייג' שיש בהם נגיעות חסידיות.
אבל אלו שלומדים חסידות אותנטית וקלאסית - ההיפך, הדברים מתחברים אצלם
והם מתחברים יותר לקיום מצוות מעשיות.
היתה האשמה על החסידות בדורות הראשונים שהחסידים מוותרים על מצוות
והתברר שהסטיגמה הזאת לא נכונה והחסידים מקפידים על קוצו של יו"ד בהלכה.
הם עשו את המצוות בשיא החיות והאהבה, לפי השולחן ערוך.
לעומת זאת הניו אייג' עסוק רק באהבה והוא מחפש רק את החיבור שלך למצוות,
ומזה מגיע פריקת עול.
וזו הטעות של ימינו שאנשים מודדים את הקשר שלהם עם הקב"ה לפי מידת ההתחברות
שלהם וזה אסון!".

*אסון?!

"כן! כי הדיבור שלהם נהיה לפי מתחבר או לא מתחבר ולפי זה הם עושים מצוות או לא".

*אולי בזכות זה אותו אדם ישמור את השבת טוב יותר אחרי זה, מתוך חיבור עמוק ונכון?

"זה הכי טוב, אבל שיתחיל מזה שזה ככה - ועושים את זה,
ואחרי זה שגם יתחבר לזה. צריך להקדים נעשה לנשמע,
והחסידות מדגישה את זה.
החסידות רוצה שאדם תמיד יתחבר לדברים, אבל לא חלילה כתלות לעשיית המצוות".

*איך אפשר להתחבר כך למצוות כשאתה חייב לעשות אותן?!

"בשביל זה ידידי היקר עם ישראל מסר את נפשו כל השנים!
יהודים גדלים על זה שהם מחוברים לקב"ה ומצוותיו - יהיה מה שיהיה,
ואחרי זה היהודי מחפש לגלות את זה בעצמו ובהרגשה שלו.
אם הוא תולה את הכל בהתחברות שלו - זה ניו אייג' וזה האסון!".
"בחסידות היראה קודמת, לפני הכל", אומר הרב שילת.
"אין מי שלומד חסידות ומתעסק עם המצוות רק לפי ההתחברות והאהבה שלו".

--- מזרוחניקים-חב"דניקים---


הרב משה שילת לא נולד חסיד חב"ד. אביו למד ב'מרכז הרב' ובהמשך הקים ישיבת הסדר.
הבן, איתו אנו משוחחים היום, למד ב'ישיבה לצעירים' ובכיתה ט'
נסע לרבי מלובביץ', בהמשך הוא עשה 'הסדר מרכז' ולפני כעשר שנים
הקים את ארגון הפצת החסידות שלו  שהגיע לעולם בכדי להנגיש את תורת החסידות לרבים
ולציבור הדתי לאומי בפרט.
"הגעתי מהציבור הדתי לאומי שהוא ציבור ענק", מספר הרב שילת "ציבור שמלא פתיחות ואהבת ה'
וראיתי בחסידות דבר שמשתלב יפה בציבור הדת"ל וצריך להביא להם אותו
בצורה שיאהבו אותה".

"אני רוצה להיות חב"דניק אמיתי, אני עוד לא מושלם", מעיד הרב שילת על עצמו.
"בכלל, כל המסגרות האלה של חב"דניק, דתי לאומי וחרדי זה שטויות.
אנשים מרגישים שנמאס להם מהשייכות המגדרית הזאת
והם רוצים להדבק בקב"ה פשוט והחסידות היא כלי להתחבר אליו
ולא איזה כלי להיות במפלגה כלשהי.
ולכן ההתמקדות הזו ב'למי אני שייך' - היא שטותית".

*אז למה יש כפר חב"ד ובו מרוכזים הרבה חב"דניקים?

"יש צביון קהילתי, נכון. אבל מי שלוקח את הציביון הזה והופך אותו לנושא העיקרי
של 'לאיזה חוג אני משתייך', זה לא נכון.
תורם שלנו מברזיל סיפר לי שהוא למד עם אבא שלי ב'מרכז הרב' ושגיסו הוא שליח
ראשי בברזיל והוא חב"דניק. איך זה יכול להיות שאבא שלך דתי לאומי
וגיסים שלך חב"דניקים? שאלתי אותו, והוא אמר לי את מה שאני
בעצם אומר - שהכל שטויות.
אחד אוהב ללבוש חולצה שחורה, אחד לבנה אחד ורודה.
במקום להתמקד במה שאנחנו אותו דבר - שכולנו לובשים חולצה,
אנחנו מתמקדים בצבע של החולצה... תתמקד בחולצה! לא בצבע שלה!
ותתחיל להלביש בחולצות את כל העירומים!".

*מי יכול לשבור את עניין המגזריות הזה?

"כבר שוברים את זה.
תבוא לי"ט כיסלו בבנייני האומה, או לדף היומי או לרמב"ם היומי או לכותל בתשעה באב,
עשרת ימי תשובה או סוכות - ותמצא את כל סוגי החולצות.
עם ישראל בסכנה, 17-18 יהודים בעולם, ומכולם 3 מיליון צעירים בני 15-30 מחליטים
על צביון העתיד של העם היהודי ע"י זה שהם יתחתנו וימשיכו את עם ישראל בעתיד.
ובמקום לקחת את כל אלה שאינם דתיים ולהכניס אותם לקדושה, אנחנו מתעסקים עם המגזריות
וצבע החולצה. ולא פלא, שאלה שלומדים חסידות חושבים אחרת, חושבים איך מביאים את כולם 

לקב"ה ולא בהתנשאות אלא כי אני אוהב את העם שלי".

--- הגיליון החסידי הנחטף ביותר ---


את מעיונתיך מפיץ הרב שילת בלפחות 20 אלף עותקים.
"אם אנחנו מדפיסים פחות מ-20 אלף אנחנו מקבלים תגובות נזעמות", הוא מחייך.
"זה גולש גם לישיבות חרדיות אלטיסטיות כמו 'חברון' ו'עטרת' (ישראל, נ"ג)".

*יש לזה מתנגדים בישיבות ליטאיות?

"יש מסורת של התנגדות בישיבות ליטאיות, אני לא מזלזל,
אבל הם לא יודעים אפילו לפעמים למה הם מתנגדים. הרב שטיינמן דווקא מפורר את
ההתנגדות, הוא איש של אחדות ולגבי המסורת הזאת של ההתנגדות - נראה לי שרק שהמשיח
יבוא היא תסתיים".

*אתה ממש נשמע מיואש.

"לא, אני בכלל לא מיואש, כי אני לא אומר 'משיח' מתוך יאוש,
כי משיח הולך להגיע עכשיו. לא כמשהו שאין לו סיכוי, אלא ההיפך.
המשיח הולך לעשות את זה בגדול, והוא הולך להגיע כל רגע".

*ברחוב 'עד שיבוא המשיח' זה ביטוי.

"הרחוב הוא ההיפך מהקדושה, אנחנו צריכים להכניס את הקדושה את הרחוב
ובאמת גם בעניין של הרחוב, הרבי הכניס סיסמאות של משיח לרחוב -
וגם ברחוב מבינים שזה הולך לקרוא בעזרת ה', הרבה יותר ממה שאנחנו מדמיינים".

*מה הדבר הראשון שתעשה שהמשיח יגיע?

"אלמד חסידות".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים