יום שלישי, 14 בפברואר 2017

סיבוב בין להקות צעירות

נדב גדליה
הזרמנים, הבורגנים, המורכבים והכלייזמרים, סיבוב בין להקות צעירים שאולי יום אחד תשמעו עליהם. בינתיים, תקשיבו להם מבעד לקיר המקלט בו הם מתאמנים.
התמונה של ‏מסגרות‏. תעשיית המוזיקה הישראלית נמצאת באחד השלבים המתפתחים ביותר שלה.
מבקרי תרבות נוטים להגדיר את התקופה כ'שיא פריחתה' של המוזיקה הישראלית.
רוק, פופ, ים-תיכונית (מישהו אמר 'מזרחית'?) ואפילו המוזיקה היהודית נכנסת ללב המיינסטרים
ברדיו הישראלי ושוברת שיאי צפיות ביוטיוב.
אך מתחת לכל מעטה הצוף, רוחשת תעשייה שלמה שאיש אינו שם את ליבו לקיומה; להקות המרתף.
צעירים ובני נוער החולמים יום אחד להגיע ללב הציבור הישראלי, לקבל את החשיפה הגדולה,
ובינתיים מתאמנים במרתף הבית או במקלט של הישיבה התיכונית.
האם בכל זאת יש מקום למוזיקה ישראלית חדשה, בו בזמן שמכירת דיסקים הופכת להיות
הרבה פחות ריווחית מאי פעם.
רק לשם השוואה, זמרים מצליחים כמו זהר ארגוב בשנות השמונים הצליח למכור 350,000 עותקים (!)
מאלבום אחד שענה לשם 'נכון להיום'.
כיום, עידן רייכל, בין הזמרים המצליחים בישראל בעשור האחרון,
הצליח למכור את כל אלבומיו יחד במשך 12 שנים, והגיע 'לכמות של 500,000 עותקים בלבד.
מה גורם לנוער להמשיך ולנגן? האם הם נאחזים במשהו שכמעט ואין סיכוי להצליח בו מבחינה מסחרית?
ואיך נוצרת להקה שלפתע מופיעה ומנגנת את הקטעים המיוחדים שלה.
יצאנו לסיור בחדרי החזרות של ארבע להקות שכדאי לעקוב אחריהם.
בינתיים, תוכלו להטות אוזן מאחורי מאחורי קירות המרתף בו הם מתאמנים ועוד היד נטויה לעתיד.
מה שברור לנו אחרי שפגשנו בהם, כי לכל אחת מהלהקות יש ניגון מיוחד משלה שצריך להישמע.
הלהקה הראשונה אותה אנו פוגשים שייכת לחבורת בני שבע עשרה מאזור אפרת,
העונים לשם 'קטסטרופה'. הם מרגיעים אותנו שהם לא עושים שמות אבל מוכנים להודות
שהם "בלאגנסיסטים בכל הנוגע למוזיקה".
'קטסטרופה' מאגדת בתוכה ארבעה חברים בסך הכל;
אייל פורת המנגן גיטרה, רועי תומר על הבאס, בניה רקנאטי בתוף,
ומשה יהודה אקרמן נותן בקולו ובמקביל מנגן גם בסקסופון.
הם הכירו בישיבה התיכונית בסוף היסודי על גבול חטיבת הביניים ואוהבים מאוד רוק, אבל לא רק.
*נתחיל עם ההגדרה שלכם כבלאגניסטים.

"כן, הכוונה היא שאנחנו זורמים, לא מסודרים כאלה, באופי,שלשה מתוך ארבעה מתוכנו הם קצוצים".

*קצוצים?!

"נו, זה אומר זרמנים, חבר'ה סבבה, שמחים, ספונטנים", מנסים החבר'ה לסבר את אוזננו.
"מבחינת מוזיקה אנחנו מאוד פתוחים בראש בנגינה ויכולים לנגן סגנונות ממש שונים,
יש דברים שכולנו אוהבים וכל אחד מביא את הכיוון האישי שלו,
יש אחד שאוהב את המטאל, האחר את הרוק, והשלישי את הפופ".
עד עכשיו ניגנו 'קטסטרופה' מידי שנה באפרת ביום העצמאות.
"יש הופעות נוער בתוך הטקס של יום העצמאות וזו הזדמנות מאוד טובה
לנוער שרוצה לקבל חשיפה, באמת כדאי, ויכול להיות מקפצה לעוד אירועים".
הנה, טיפ שכדאי לרשום לפניכם אם אתם מתכניים קריירה מוזיקלית צעירה.
"הופעות זה הכי חשוב, בסופו של דבר צריך לחתור לשם, לא רק להתאמן".
לא מזמן כתבו החבר'ה שיר מקורי משל עצמם. האווירה היתה מרגשת
אבל החבר'ה דיי מקורקעים לגבי השאיפות.
"להגיע לרדיו זה הרבה עבודה", הם אומרים ואפשר למצוא את אנחת השלמה עם המציאות בקולם.
"קודם כל שנגיע עם שירים ליוטיוב, פייסבוק".
"כמובן שאשמח להגיע לרדיו", מוסיף פתאום אייל, "שלא יהיו אי הבנות, אבל רק אם יהיה לנו
כח למאמץ הזה - אני אשמח, זה לא פשוט היום להגיע לרדיו".
כששואלים את החבר'ה על העתיד, הם לגמרי בעניין של להמשיך ולעשות מוזיקה.
"זה התחום שלנו וזה משהו שאנחנו רוצים לעשות בחיים", הם מספרים בפשטות
אך מסתייגים קצת בנוגע להרכב הנוכחי.
הם מספרים לנו על כך שלהקות מתפרקות ומתחברות כל הזמן.
"הלוואי- שנעמוד בזה ונשאר בתור הלהקה הזו של עכשיו.
אבל גם אם כל אחד מאיתנו יהיה אמן מוזיקלי בודד - יהיה טוב".

*כבר מתכננים להתפרק?

"עבודה של ביחד היא מאוד קשה כי כל אחד רוצה את המקום שלו",
מסבירים לנו החבר'ה במודעות עצמית.
"זה מאוד מאתגר ולפעמים ממש בלתי אפשרי, כל שכן שגדלים".
כבר עכשיו, מספרים הקטסטורפלים הם מטפלים בויכוחים שנוצרים בעזרת הצבעות
כדי לקבל החלטות חשובות לגבי אופן הנגינה.
"חוץ מההצבעה אנחנו מתייעצים עם אוהד דרשן שהוא נגן מקצועי,
ככה שזה עוזר לנו להגיע להחלטה גם אם יש חילוקי דעות".

*ממי אתם מושפעים?

"זה בא כל פעם ההשפעה ממקום אחר. השבוע היה לנו אימון ושמענו שיר של להקה
אמריקראית וניסינו קצת להדמות למה שהם עשו כי זה נשמע לנו סבבה.
אנחנו עושים הרבה קאברים - אבל לוקחים את העיבוד למקומות מעניינים, לאן שאנחנו אוהבים.
שירים כמו "אני רץ" של דודו טסה, "תן לי יד" של ילדי החוץ, "כל מה שיש לי" של נתן גושן,
"רוב השעות" של עידן רייכל, רוק ישראלי, אנחנו מאוד אוהבים את זה".

*לנגן בחתונות זו אופציה מבחינתכם?

"זה שווה את זה וזה בדיוק כמו להיות זמר או מוזיקאי או מלחין.
גם אם זה לא זוהר כמו להקת רוק. אנחנו לא מחפשים את היוקרתי דווקא.
קודם כל צריך לעשות את מה שאתה אוהב, שזה לנגן,
וזה לא משנה תכל'ס באיזו מסגרת, העיקר לנגן".
כשאנחנו שואלים את 'קטסטרופה' על תעשיית המוזיקה הישראלית,
הם מפרגנים מאוד. "מוזיקה מדהימה, הרבה כבוד".
אבל גם לא חוסכים בביקורת.
"גם לאמנים שאנחנו אוהבים לא תמיד יש מוזיקה איכותית מספיק.
המילים על הפנים, מוזיקת מכונה מתחילה ועד סוף, לא מזלזלים בזה, אבל זה מוריד את הרמה
כי הקהל מצביע באוזניים ושומע את זה במקום את האיכותי
וככה המוזיקה הבאמת טובה יורדת לשוליים".

*מה אתם מוסיפים למוזיקה הישראלית?

"רעננות, כייפיות, התפרעות, אין לנו ייחודיות וזה בסדר. אומרים שצריך להיות מיוחד...
אבל טוב לנו גם אם אנחנו דומים ללהקות אחרות".
למרות ההתמקדות בניגון גרסאות כיסוי, לא מזמן יצרו חברי הלהקה שיר מקורי משלהם.
"אני מאוד מושפע ממה שקורה אצלי", מספר אייל שכתב את המילים לשיר.
"אני מעביר פשוט לכתב מה שאני מרגיש".

"השיר האחרון שכתבתי והופענו איתו מדבר על למשל על תופעת 'מלך הכיתה'.
השוותי את העניין לילד בנהר, שמים יכולים לסחוף דברים בדרך וגם ככה בחיים שלנו,
ילדים נסחפים כשהן קטנים, אבל למען האמת גם כשהם גדולים...
לא, אני לא איזו דמות חינוכי. רק מדבר מתוך ההרגשה האישית".
----
הלהקה הבאה שאנו פוגשים נחשבת בורגנית יותר.
היא עונה לשם 'סת"ם' ומורכבת מנטע אבקסיס שהוא הסולן והגיטריסט,
ארי ארונוביץ' שמנגן בגיטרה חשמלית ובבאס,
אביאל בריף שמנגן אף הוא בגיטרה חשמלית ובבאס,
יהודה פרויס שידיו מונחת על הקלידים ונעם מנדל, המתופף של הלהקה.
"להופעה הראשונה שלנו היינו צריכים לבחור שם ולא ידענו מה עושים",
מספרים החבר'ה איך נוצר השם המיוחד 'סת"ם'.
"העלנו רעיונות עד שיהודה הקלידן אמר 'סתם' ואז הוספנו את הגרשיים בשביל חיבור
למסורת ולדת ומאז זה מלווה אותנו ונראה בול תפור עלינו".
מאחורי הלהקה עומד פרוייקט חשוב בשם
'מקורוק' שהוא בעצם פרוייקט ארצי בו צעירים מנגנים מוזיקה יהודית (רשמתם?)
ב'מקורוק' ליוותה את הלהקה הזמרת דנה ברגר,
והשנה הם מתכננים להופיע שוב בפרוייקט בו יחברו לזמר ירמי קפלן.
נטע הוא זה שמלחין וכותב שירים ללהקה כשגולת הכותרת העכשווית היא
הסינגל 'ישמעאל' שחשף את הלהקה
לקהל רחב יותר והביא את המזל בדמות מפיק מקצועי בשם אריה הנץ
המוכר בתעשיית המוזיקה היהודית, שנדלק על הלהקה.
אפשר לומר שמזלם של 'סת"ם' שפר עליהם.
המפיק הוציאם מהמרתף לאולפנים מוארים ומקצועיים.
"זה בהחלט כיף לעבוד עם אמרגן, זה כמו חלום", הם מספרים.
"ברור שזה עדיף מאשר להתחיל לבד את כל העסק של קידום הלהקה.
אמרגן יכול לעשות את הדברים הטכנים וגם להפוך אותך למקצועי יותר".
מכיוון שמדובר בחבר'ה צעירים, נפגשו הורי חברי הלהקה עם המפיק
ואחרי שניתן האישור הלהקה החלה להתקדם הלאה להופעות מסודרות
יותר ואולפנים מקצועיים שרק עושים להם טוב.
בימים אלו הם עובדים על סינגל חדש נוסף.

*מה השתנה מאז חסותו של המפיק?

"הכל הפך להיות הרבה יותר מסודר ומקצועי, עבדנו על הדברים הנכונים,
על העיבוד של השיר, על ההפקה שלו, מה נכון ומה לא, מה להציג לקהל,
איך לעמוד מול קהל, איך לשתף את הקהל, אלו דברים שצריך ללמוד אותם".
*עכשיו אתם כבר בעניין מסחרי בזכות האמרגן, זה לא פוגע באמנות?
"ממש לא", נחרצים הסת"מיים "החזון שלנו ושל המפיק משותף. זה לא ראש בראש.
כולנו רוצים להצליח ולהגיע לאנשים והמטרה שלנו היא להעביר את המסר שלנו
לאנשים לאו דווקא שכולם כולם יכירו אותנו.
שיכירו אותנו זה משני, העיקר הוא המסר.
'ישמעאל' מדבר על הנוער שלא יודע לאן הוא הולך למשל, הרבה בני נוער מרגישים
ככה היום, שאין לאן".

*מי משפיע והשפיע עליכם מוזיקלית?

"קולדפליי, ישי ריבו, עידן רייכל, אודי דוידי, זה אותו סגנון פחות או יותר,
אבל הנקודה היא שכל אלו באים מעולמות לגמרי שונים וזה מה שמעניין".
*אתם שרים גם קולדפליי?!
"לא ממש", מחייכים החבר'ה,
"בעיקר עובדים על קאברים דתיים או 'יהודיים' כמו
"מקום בלב", "עוד ישמע" של ריבו, "התחלה חדשה", ו"תשליך" של עידן עמדי,
"גשר צר" של אודי דוידי, העבודה היא כעת על יותר שירים מקוריים או מהמקורות עם לחן
מקורי מאשר קאברים".
*שאיפה מסודרת יש כבר?
"להוציא אלבום, להציג את המוזיקה שלנו ולהגיע עם המסר לאנשים.
היתה לנו הופעה בחנוכה ושרנו בא גם את 'ישמעאל' וכל הקהל שר את המילים,
זה היה רגע מדהים נורא".
"כתבתי אותו על הגיטרה והוא עבר מלא שינויים עד שהגיע לקהל, ופתאום זה וואו.
מרגש בטירוף", מוסיף נטע הכותב.
*סליחה על הצינון, אבל אלבום זה לא מסחרי כל כך היום, יש טעם בזה?
"נכון", מסכימים החבר'ה פה אחד.
"אלבום זה לא כ"כ מסחרי אמנם, היום הולך יותר סינגלים, אבל הקטע זה להוציא
את השירים לקהל באופן מסודר ומגוון - זה בא באלבום, רדיו או הופעות, אפשר גם אייטונז,
כל מה שזה יהיה.
השאיפה היא להוציא את המוזיקה מחדר החזרות - לעולם.
ברור שהחלום הוא קיסריה, ללא ספק", מספרים החבר'ה של סת"ם.
"אני מאמין שהכל עניין של כח רצון", אומר נטע הסולן,
"אם נעבוד על זה קשה ונירק דם,
בסוף זה ישתלם לנו. אולי לא נגשים את כל החלומות ונמלא את קיסריה
כמו שהחבר'ה שואפים, אבל אם נתן את כל כולנו, זה ישתלם לנו. הכל עניין של כח רצון.
ככה זה בחיים, אין דבר שעומד בפני אדם שרוצה משהו".
*אתה גם כתבת את הטקסט של השיר 'ישמעאל', מאיזה מקום זה נוצר?
"יש השפעה חיצונית מכל השירים שאתה שומע בחיים,
אבל על הנייר אנחנו כותבים מהלב שלנו.
החיים של נער דתי, השאלות שיש, האבחנה על החיים, הדרך שהוא הולך בא,
וגם - יש לנו במשותף עם הנוער החילוני,
אני חושב שהשאלות הן אותן שאלות גם בציבור החילוני וגם בדתי רק בשינוי אדרת.
הרבה נערים חושבים על התכלית ועל מה לעשות בחיים.
אנחנו מחפשים את הנקודה של החיבור בנוער הישראלי בין דתיים וחילונים.
לא לשיר דווקא על דברים של דתיים שידברו לנוער הישיבות התיכוניות וזהו".
לעשות חתונות פחות מדבר אל החבר'ה של 'סת"ם'.
"אנחנו מאוד אוהבים לעשות שמח ולראות אנשים שמחים בזכות המוזיקה שלנו",
הם אומרים אבל באותו נשימה מוסיפים כי הם
נורא רוצים להביא את החומר המקורי שלהם דווקא אל קדמת הבמה,
ושממנו ישמחו כולם, כולל חתן וכלה.
---
אחרי שפגשנו את להקת הזרמנים 'קטסטרופה' ואת הבורגנים יותר של 'סת"ם',
אנו מחזיקים את ראשנו בכובד ראש ומתפנים להכנס בחרדת קודש למרתף האימון
של 'מסגרות', להקת צעירים מאזור נווה צוף המתמקדת במוזיקה מאוד מורכבת
וקשה לעיכול הכוללת קטעים אינסטרומנטאלים עמוסי ניואנסים המומלצים לא פעם
למיטבי לכת ומביני עניין במוזיקה בלבד.
חברי ההרכב כוללים את עמיחי ינקלוביץ' הגיטריסט,
ינון בר ישועה הסולן, אלעד ברקוביץ' הקלידן,
יונתן כהן הבאסיסט ןתדהר מסורי המתופף.
הם אוהבים את המוזיקה שעושים גיא מזיג, חנן בן ארי, עידן רייכל, שלמה ארצי, דניאל זמיר והדורבנים.
"המוזיקה בישראל מאוד טובה ומגוונת אבל יש בה טיפה קבעון מחשבתי", פותח עמיחי ממייסדי הלהקה.
*במה זה מתבטא?
"קח למשל את האורך של השירים היום זה חייב להיות כמה דקות.
בנוסף, אין כבוד לאינסטרומנטאלי, קראנו לעצמנו 'מסגרות'
כי אנחנו רוצים להביא משהו שלא נראה ברוק הישראלי כלל".
"זה לא מסחרי זה ברור", מסכימים חברי ההרכב.
"וכן, לצערנו חסרים אנשים ששומעים את המוזיקה שלנו", הם אומרים בהשלמה
כדרכם של אמנים שבחרו ללכת בארץ לא זרועה ולא לוותר על האמת הפנימית שלהם. כבוד.
חברי ההרכב מספרים כי המטרה היא בסופו של דבר להביא לקהל הישראלי
איזון שיכלול מה שהקהל המיינסטרמי אוהב ומאידך יחשוף אותו לסגנונות מוזיקה חדשים
שהיום הם מעין מוקצה בכל הנוגע למוזיקה הפופלארית בישראל.
"הקהל לא אשם, הוא פשוט לא נחשף למוזיקה מורכבת כמו שלנו", מסנגרים החבר'ה.
"אנחנו רוצים להכיר להם את המוזיקה הזו".
עד היום הוציאה הלהקה שני שירים; 'רקיע' ו'דרכים'.
הם מאופיינים באלמנטים מוזיקלים לא סטנדרטים, יש בהם הרבה קטעים אינסטרומנטאלים
והרמוניות לא שיגרתיות. החבר'ה ב'מסגרות' מנסים להפתיע את הקהל,
כמו סיפור שיש בו תפניות שלא חשבת עליהם, ככה במוזיקה, הם מסבירים.
"היום כשאתה שומע שיר אתה יודע שיש בית, פזמון, אתה קורא את השיר עוד לפני שהוא ממשיך...
שיר כזה טוב לשמוע ברכב כי אתה מכיר את המילים וכל זה אבל זה פחות מעניין,
פחות מסקרן".

*איך התחברתם כולכם ללהקה מורכבת שכזו?

"היינו יחד בקונצרט של ישיבת 'כינור דוד' בה למדנו מוזיקה אז היה טבעי
שנהיה מורכבים, כי כשאתה לומד בישיבה מוזיקלית מלמדים אותך את המורכבות שבמוזיקה.
היינו להקה בלי שם וניגנו פעם קטע שלא עלה בסופו של דבר לקונצרט הישיבה
המתקיים בכל שנה, כי הוא היה לאניני טעם בלבד".
"היה מסובך מידיי לאוזניים רגילות", נזכרים החבר'ה בחיוך.
בזכות ביטול המופע יצא דבר טוב; להקה ממוסדת עם השם 'מסגרות' המתריס על כל המסגרות
המקובלות בעולם המוזיקה.
ה'אני מאמין' של מסגרות הוא כזה, ואנחנו מצטטים:
"אנחנו נכתוב כל דבר, ארוך, קצר, מסובך, פשוט, קליט או מורכב, נעים או צורם לאוזן,
תלוי מתי - אבל נכתוב רק אם זה מגיע מאיתנו בלבד. לא בגלל נורמות".
עד עתה הספיקה הלהקה להופיע עם השיר המקורי שלהם 'אוקיינוס' שלא הוקלט עדין
מחמת אורכו (10 דקות!).
"כשאתה מספר סיפור אתה לא יכול לספר אותו בשלוש דקות", אומר עמיחי בנימה לא מתנצלת.
"השיר מדבר על אדם שאבוד בים ולא מצליח למצוא את הדרך חזרה, ועל איך
הוא מוצא את דרכו לחוף, ודרך הקטע האינסטרומנטאלי - אנחנו מסבירים את הייאוש שלו,
לוקח לזה זמן להתעכל".

*זה שיר שחווית על בשריך ככותב? ייאוש?

"הבנאדם בשיר הוא רק מטאפורה. כל אחד כותב על מה שהוא חושב ולא על אדם אחר, כמובן.
היינו בגיל ההתבגרות בדיוק וחיפשנו מאוד את החיים, הרוחני והמקצועי, הכל. תיסכול ממש
שקשה לי עדין להשתחרר ממנו. אין לי ביטחון מה יהיה בעתיד, וזה דבר שמדבר אל כולם".
*לא יומרני מידיי שחבר'ה צעירים לוקחים כל כך קשה את המוזיקה? לא בא לכם פשוט להנות?
"היום יש הרבה שירים שבהם טיפה רואים, שהאמן שכתב אותם זה לא מה
שהוא חושב. אתה שומע את המילים הריקות והזולות ושמים לב שזה נכתב באופן מסחרי,
ולחילופין יש שירים שהם כל כך טובים אבל הם קצרים מידיי.
אין מה לעשות יש נורמות וצריך לעמוד בהם. אבל אנחנו לא חושבים שזה נכון.
זו דרך חיים שהסתגלה בגלל הנורמות ולא כי הן נורמות טובות".
כל אחד מחברי 'מסגרות' מביא קטע אחר.
הפסנתרן מביא את הג'ז הליטני,
המתופף מביא את הפיוז'ן, הגיטרה והבאס הם רוקיסטים והסולן ינון מביא את הקטע שלו
שמזכיר בדמיון את להקת הדורבנים והדאנס הישראלי. השילוב של כולם ביחד יוצר שירים מאוד מגוונים.
אפשר לשמוע אותם עושים שיר רוק ופתאום לזהות אקורד שמחבר את הניגון למוזיקה לטינית. מעניין.
ומה העתיד צופן למוזיקה כל כך מיוחדת אך לא מסחרית בעליל?
החבר'ה ב'מסגרות' מתכננים אחרי הצבא להוציא אלבום שיהיה מרוכב מג'ז,
רוק קליל, אקוסטי, וקטעים קצרים ונגישים העשויים משקט נוגה באורך שלוש דקות, חוויה כזו שהרוכש
של האלבום לא יידע מה הולך להיות לו באוזן. הפתעה לגמרי.
"יש הרבה סיכויים שזה לא יעבוד, וכנראה זה לא יהיה העיסוק המרכזי שלנו",
מסכמים החבר'ה בהסכמה.
חלקם רוצים לעסוק במוזיקה בפן ההפקתי כבעלי אולפן עבור הפקת אמנים אחרים,
את חלקם מעניין תחום עריכת הסרטים. ב'מסגרות' מקווים שלמרות העיסוקים האחרים
שהם מתכננים לעצמם לחיים, הלהקה תבעט ותתקיים, בשביל הנשמה.
----
אחרי שהקשבנו בכובד ראש למוזיקה של 'מסגרות' השוברים את המסגרות ברעש גדול,
לא נותר לנו אלא לחפש את הלהקה שרחוקה כמה שיותר מכל השפעה חיצונית,
ובמילים אחרות - מוזיקה יהודית אותנטית ומקורית.
ומה יותר יהודי ממוזיקת כלייזמר? בשביל זה נכנסו לעומק מחיצתם של 'פלייזמר',
להקה עם שם מקורי, המשחק כפי שאפשר להבין, על ההגדרה 'כלייזמר' ומשווה לז'אנר הכלייזמר
העתיק משהו צעיר יותר ומודרני המתכתבת עם המסורת, בוואטסאפ.
'פלייזמר' מורכבת מיוחאי פלדהיים האוחז בקלרינט, אליסף ג'רבי המחזיק בטרומבון,
דותן פינצ'בסקי הנושף בחצוצרה,
אליאב פרומן המתופף, עידו שמיר הוא הבאסיסט של הלהקה,
וצוריאל אברמוביץ' נוקש על הפסנתר.
כולם שביעיסטים בני 16-17 וההרכב הוקם לגמרי במקרה.
"שמעתי איזה קטע יפה בכלייזמר, בבית אני חושב, לא ממש זוכר", מספר יוחאי,
מייסד הלהקה, "נידלקתי על הקטע, עשיתי לזה עיבוד עם קלידים, עם תוכנת תווים במחשב,
וניגנתי את זה עם חבר.
יצא טוב והחלטנו לעשות כל פעם עיבוד חדש לקטע כלייזמר מוכר או לא מוכר.
הבאנו נגנים שהיו חברים שלנו מלפני כן,
ניגנו בשוק מחנה יהודה ביום שישי אחד, היה כיף גדול.
הרבה עצרו, הסתכלו, צילמו, התלהבו.
ערב אחד החלטנו שאנחנו הרכב וזהו, עשינו לוגו מגניב והלכנו על זה. בספונטניות.
לא זוכר מי המציא את השם אפילו, כולנו חשבנו וזה קפץ לאחד הנגנים לראש".
*נשמע ספונטני מאוד, מה אתם מנגנים בפועל?
"אנחנו מנגנים מוזיקה יהודית, כלייזמר, כמובן,
שזה אומר מוזיקה בכלים כמו ששומעים בכלייזמר בצפת. קשה להסביר את זה.
זאת מוזיקה אינסטרומנטאלית,
כלים כמו סקסופון, טרומבון, כינור".
ב'פלייזמר' לא עושים קטעים מקוריים מבחינת לחנים, ובעיקר
עובדים על עיבודים לשירי בר מצוות כמו 'שהחיינו', 'דוד מלך'
ומתכננים להכין פלייליסט של שירי שמחות שאפשר להופיע איתם.
"בשירי בר מצוות יש לנו גם מילים, וצריך להיות לנו בקרוב ממש זמר שהוא ישיר אותם.
מחכים עם זה קצת, הופענו עד עכשיו בלי זמר רק בקטעים אינסטרומנטאלים".
*שאיפה, תוציאו אלבום, תופיע בקיסריה, משהו?
"איזה...", צוחק יוחאי, "זה כלייזמר פה.
"השאיפה היא להופיע במופעי כליזמר, שנוכל להגיש בהם פלייליסט של קטעים
מובחרים שיציגו אותנו טוב. אול יום אחד מוזיקת כלייזמר תהפוך לפופלרית יותר,
מי יודע..."
לקראת הבגרויות חברי 'פלייזמר' נמצאים מעט בהקפאה,
אבל מבטיחים לחזור ולעשות מוזיקה.
בעתיד הכיוון הוא נגינה בחתונות, אין שאלה בכלל.
ממה מושפעים כלייזמרים? מתברר שממוזיקה קלאסית...
כן, הם מחזיקים מוזיקה קלאסית בסלולארי למרבה ההפתעה.
אולי היחידים בתיכוני ישראל שמחזיקים בקבצי מוזיקה מהסוג הזה, ככל הנראה.
*תגדירו איך נשמע כלייזמר בעיבוד חדשני.
"קח מוזיקת כלייזמר כמו שתה מכיר, ממש כלייזמר עצמו ותדמיינו את זה בעיבוד רוק רך למשל.
או עם עיבוד ג'אזי, או עם אלמנט של רוק. כלייזמר רוק. זה מעניין".
האם לנסות בכלל להקים להקה? אנחנו פונים למי שהתחיל בגיל צעיר מאוד,
אביעד גזבר מייסד להקת 'מנגינות', תושב עלי העוסק במקביל כיום גם בעוד מספר תחומים חוץ ממוזיקה.
"כשאתה שואל אותי על הקמת להקות,
אתה מזכיר לי זה שכשהייתי קטן הייתי קורא את ההמלצות של הכדורסלנים מה הם ממליצים לחבר'ה
צעירים שיודעים לשחק כדורסל", הוא מחייך
"תמיד ההמלצות היו ככה: תתאמנו היטב אבל תשקיעו בלימודים,
בסופו של דבר באמת בשביל להתפרנס ממוזיקה צריך להיות ממש טוב,
אבל בנוסף יש פה משהו שאנשים לא לוקחים כל כך בחשבון.
גם אם תהיה אלוף, יכול להיות שלא תקלע לטעם של הקהל.
מעבר לכך, הקהל בסך הכל מוגבל בזמן ולא יכול לשמוע בפליילסט שלו את כל הזמרים הטובים.
זה כמו סטרטאפ, הרוב לא מצליח אבל אנשים נהנים מעצם הפיתוח.
מוזיקה לא אמורה לבאס אותך, אלא להיפך, ואם זה משהו שנלווה לחיים ואם זה מצליח
אז למה לא, אבל גם אם לא - אתה שמח, אז זה אחלה".

*להקת חתונות זה רעיון טוב?

"מאוד קשה. יש לנגינה בחתונות תדמית של עבודה קלה של כמה שעות
וכסף טוב, אבל זה לא מדוייק.
אתה בא אחר הצרים לעשות באלנס ומגיע הביתה לפעמים אחרי אחת בלילה",
מספר אביעד מחוויותיו האישיות.
"דבר נוסף שצריך לזכור זה שכל ערב אלו אותם שירים ואפעס, זה לא תמיד מעניין
את מי שרוצה לעשות משהו מיוחד", מסביר אביעד ומגלה לנו סוד קטן.
"רוב האנשים בלהקות החתונות עובדים בעוד עבודה בבקר כדי לא להמרח
כל בקר במיטה".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק gilinada@gmail.com
--------------

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים