יום ראשון, 12 בפברואר 2017

ראיון: זוג מתוק מבייק אוף

נדב גדליה
הזוג החילוני-דתית קורן היה אחד הפייבוריטים ב'בייק אוף - ישראל'. נדב גדליה פגש אותם
בעיצומן של 15 דקות התהילה לשיחה על אהבה, הכלה בזוגיות מעורבת וזוג מתכונים מתוקים.
http://img.mako.co.il/2016/04/14/pms_0001_c.jpg
כשחן ואלון קורן החליטו להתחתן לפני כארבע שנים הם חיפשו דירה שתהיה ממש בתוך שוק מחנה יהודה.
כזו שבחדר השינה שיר הערש משתנה לפי השינויים בהכרזות הפומביות על מחירי הירקות.
"השוק זה החיים שלנו שכל הזמן סובבים סביב אוכל", מסבירה חן ובעלה אלון מהנהן בהסכמה מלאה.
הזוג מתפרנסים בזכות טרנד חדש: סעודות ביתיות לתיירים מכל העולם שנמאס להם ממסעדות יוקרה מנוכרות, והם משותקקים לאותנטיות ישראלית טעימה ובאווירה ביתית. חן מבשלת ואלון במקביל לעבודתו כרכז הדרכה לנוער בסיכון - משווק את עסק.
אנחנו תופסים את הזוג לשיחה רגע אחרי שעברו לדירה אחרת הממוקמת במרחק של מטרים ספורים מלב השוק ההומה.
"עכשיו זה נראה לנו מה-זה רחוק", מספר אלון על תלאותיו האחרונות, והפעם אשתו חן - מהנהנת.
תכף נגיע לנקודות המחלוקת בינהם (לא הרבה), אבל בואו נציג למי שלא הכיר את הזוג.
חן ואלון (28)  הם אחד הזוגות הפופלארים שהתמודדו בעונת הבכורה של 'בייק אוף - ישראל' שהסתיימה לפני מספר ימים.
בתוכנית בה מתחרים המתמודדים על הכנת מתוקים וקינוחים הם דיגמנו זוגיות מופלאה של דתיה בשביס וחילוני למהדרין,
כזה שלא מתקרב אפילו לסטטוס מסורתי. הקהל והשופטים אהבו אבל בסופו של דבר הם לא הצליחו לזכות בתחרות הקשה.
"אנחנו לגמרי לא מאוכזבים", מצהירה חן.
"ומאוד מפרגנים לשי וניצן (הזוג המנצח, נ"ג). הם פשוט היו טובים יותר מאיתנו", מסביר אלון בפשטות.
"אנחנו טובים אולי בבישולים, אבל קינוחים זה לא הצד החזק שלנו ובכל זאת - הצלחנו להתקדם
יפה במהלך התוכנית. אני רוצה לגלות סקופ קטן; בהתחלה בכלל רשמתי את חן למאסטר שף, אבל היא לא התקבלה כי יש לנו עסק שקשור למזון וחלק מתנאי התוכנית זה שאין לך עסק הקשור לתחרות".
"אז הכניסו אותנו כזוג ל'בייק אוף', כי זה היה בסדר - בעסק שלנו אני כמעט ולא מתעסקת בקינוחים", מוסיפה חן.
"אני אגלה עוד משהו?", מחייך אלון, "באודישן הראשון נכשלנו, השופטים לא אהבו את מה שהכנו.
זו היתה עוגה מבסיקווטים של פתי בר... אחר כך, באודישן השני - הצלחנו לעבור. נתנו לנו צ'אנס".
"אני לא באמת יודעת מה עבר עלינו בהתחלה שהכנו עוגת פתי בר", צוחקת חן.

---לא להתעקש---

על המרקע זה נראה נהדר; זוג מעורב שמצליח לייצר דינמיקה שהיא מעין בית ספר לזוגיות בזעיר אנפין.
מאחורי הקלעים היו החששות. "פחדנו שיוציאו אותנו לא טוב", מספרת חן.
"שיציגו אותנו באור שהוא לא נכון, עם כל העריכות והבחירה להראות דווקא קטעים מסויימים בשידור", מוסיף אלון,
"כי זה רייטינג, להראות מתחים ודרמה בין בני זוג, במיוחד כשאנחנו נשואים וכל משהו ביננו מיד הופך לקטע זוגי
שמעניין את הצופה יותר מעוד זוג שמתחברים בשביל התוכנית ואחר כך יכולים להתנתק...
אבל בסופו של דבר שמחנו מאוד לגלות שהצלחנו ובגדול להעביר בטלויזיה את מי שאנחנו באמת במציאות".

*אתם אשכרה לא רבים?

"ברור שרבים", הם אומרים כמעט ביחד, "המון".
"גם בתוכנית רבנו, אבל בכבוד, אני חושב שייסוד הזוגיות הוא כבוד הדדי, גם אם קשה", אומר אלון.

*ובכל זאת, גלו לנו את המתכון המתוק לזוגיות מנצחת.

אלון: "צריך שתהיה חלוקת תפקידים ברורה בבית. שכל אחד יודע מי יותר טוב במה ולזכור את זה.
לכל אחד בעולם יש את הדברים שהוא פשוט לא טוב בהם, נקודה. כשמגיעים למשהו שאני פחות טוב בו - אז אני אוותר על הדבר הזה
והיא תעשה אותו בשביל שנינו. בבייק אוף למשל,
חן יודעת לזלף יפה ולהכין בצקים ובסופו של דבר היא היצירתית מבין שנינו, אז השארתי לה את כל הספייס לעשות את זה".

חן: "אני לא חושבת שהאגו של אלון נפגע מזה שהוא שיחק בהגנה ועשה יותר את הדברים הטכנים כמו לטמפרר שוקולד
(לחמם שוקולד בטמפרטורה מסויימת) ולהכין קרמים, אני מחשיבה את עצמי לשובניסטית ואין מה לעשות, למרות כל מה שיגידו לנו,
עדין - יש דברים שגברים עושים טוב יותר ויש דברים שנשים עושות טוב יותר, חבל להפוך את היוצרות".

אלון: (צוחק) "אני דווקא פמניסט ומרגיש שאיך אומרים ביהדות? 'אשתו כגופו', ולכן אין אף פעם עניין של היא עשתה או אני עשיתי,
ברור לי שהיא היותר מוכשרת".

חן: הוא אומר שאני מוכשרת? טוב. אבל הוא מוכשר בדברים אחרים. הוא נואם יותר טוב, וכך יוצא שבאירוחים שאנחנו עושים בעסק
שלנו - הוא השגריר חוץ, גם כי הוא מדבר אנגלית מעולה.  צריך בגרות להבין את זה שבזוגיות כולם טובים, רק לא צריך להילחם
על כל דבר ולהכיר בעובדות וביתרונות של כל אחד ובכך להעצים אותם אצל השני במקום להתעקש ולכבות זה את זו ולהיפך".

*אתם מדברים יפה, אבל תכל'ס מוסד הנישואין לפחות לפי הסטטיסטיקות - לא נוחל הצלחה בשנים האחרונות.

אלון: "אם יבוא אליי מישהו וישאל אם להתחתן, אני לא אומר לו לעשות את זה. שכל אחד יעשה מה שטוב לו.
לי היה טוב להתחתן בדרך המסורתית עם חן ולכן עשיתי את זה".

חן: "למה לא, אלון? אני דווקא אתמוך ברעיון עם מישהו או מישהי ישאלו אותי אם כדאי להתחתן".

-----

הם הכירו לפני כעשור. חן גדלה במושב שרשרת בבית דתי, למדה באולפנה בערד אבל רצתה לעבוד לבית ספר ממלכתי. במסגרת החיפושים אחר בית ספר מתאים היא הגיעה ליום אחד בלבד לבית ספר ב'כפר עזה' שם גדל ולמד אלון. "כל הבנות דיברו עליו", ניזכרת חן, "ככה שלא היה קשה לזכור אותו". נדמה שאלון מסמיק לרגע קל, אך מיד חוזר לעצמו בעזרת הומור דק המאפיין את דיבורו הקולח.
"הקשר ביננו התנתק, התגייסנו שנינו ואז היא פתאום פנתה אליי בפייסבוק", הוא מספר.
"בן קיבוץ חילוני ובת מדרשה, מה כבר יכול לקרות?".
"זאת היתה תקופה שרציתי להתחזק והלכתי למדרשת 'שובה' בעפרה", ממשיכה חן.
"הייתי מדוכדכת וחשתי בודדה ובציבור הדתי כשאתה מרגיש דיכדוך אתה יותר חווה את זה, נכנס לזה, מתעסק עם זה, לכל היותר אתה שומע מוזיקה לבד, קורא הרב קוק כדי להתעודד.
בציבור החילוני אתה יוצא לשתות ומספר לחברים, יש מנטאליות כזו שמאפשרת לך לשחרר את הכאב".
וכשעצובים למי פונים? לידיד הנערות שכולן דיברו עליו אי שם בעבר.
הידיד, הלא הוא אלון - היה בעיצומו של טיול גדול בדרום אמריקה.
השניים התכתבו בפייסבוק בתדירות שהלכה וגברה, "בזמנו לא היה וואטסאפ", מציינת חן.
"ולמרות שהכרתי הרבה בנות, הקשר עם חן, שבדיוק התחזקה אז והפכה שוב להיות דתיה - היה מיוחד, אחר לגמרי", מספר אלון.
"הרגשתי שמשהו קורה ביננו, דווקא בגלל שזה לא היה קשר פיזי. התכתבנו, וממש חיכינו לדבר אחד עם השניה בטלפון".
"לא דיברנו מפורשות על קשר למטרת נישואין, אבל לדעתי זה כן היה ברקע", אומרת חן.
"ידעתי שבנים דתיים לא יתאימו לי בגלל הראש המאוד פתוח שלי".

אחרי שנה של קשר אינטנסיבי אלון לקח אותה לכותל והציע לה נישואין מול שריד בית מקדשנו.
כשאנו תמהים מה לבחור חילוני ולהצעות נישואין שאינן בטיילת בתל אביב או בהופעה אינטרקטיבית של שלמה ארצי, אלון מביט בנו ואומר בפשטות; "אני מציע לחן נישואין, היא בחורה דתיה, וטבעי שאני אציע לה נישואין במקום שהיא אוהבת כי היא דתיה".
"היה מאוד מרגש, דימדומים על רקע הכותל, לא הרבה עושים את זה - ואני בהחלט ממליצה", מחייכת חן.
השניים התארסו כשהיו בגיל 23 ושנה לאחר מכן נישאו כדת.
"היה קשה להורים הלא דתיים שלי לקבל את זה", אומר אלון.
"היינו שנינו בלי מקצוע, צעירים, באמצע תואר, אבל הם התרגלו לרעיון, יש ברירה?", הוא מחייך.

*והעניין הדתי, איך המשפחות שלכם קיבלו אחד את השניה?

אלון: "ברור שלהתחתן עם דתיה בציבור החילוני זה משהו מוזר, אמנם לא כמו לשאת אשה נוצריה", הוא צוחק, "ועדין, לא קל. אבל כל הסטיגמות האלה לא עובדות ברגע שהמשפחה פוגשת את הבת אדם.
וזה מה שקרה להורים שלי, אחרי ארוחת ערב וחצי הם התחברו לחן, כי הם התחילו להכיר את הנפש הטובה שלה, הבינו מה היא בשבילי וראו כמה טוב לי איתה".

חן: "גם ההורים שלי, פחות או יותר אחרי כמה מפגשים - כשראו שזה עובד ביננו - פירגנו מאוד.
בסופו של דבר, מה אני רוצה בשביל הילד שלי, רק שיהיה מאושר, לא ככה?".

*מה שמוביל אותנו לשאלה, איך באמת תחנכו את הילד שלכם?

אלון: "בארי הבן שלנו בסך הכל בן שנה וחודשיים, ככה שאנחנו כעת מוקפים ב'אופטימיים' שאומרים - הנה,
בשלב שבו תצטרכו לשלוח אותו לבית ספר דתי או חילוני אתם הולכים להסתבך".

חן: "אני לא דואגת על בארי. יותר חשוב לי שיגדל להיות אדם טוב.
כזה שאוהב אדם ומתנהג יפה לכל אחד. אם הוא יהיה דתי? שיהיה דתי, אם לא - לא. זו בחירה שלו.
אנחנו נציג לו את שני הצדדים של הישראליות בפשטות".

*איך אתם עצמכם מסתדרים כזוג מעורב?

אלון: "מוותרים. כשרות למשל, שזו דוגמה קלאסית - אני אוכל בבית כשר כי המטבח שלנו מוכשר,
אבל אם אני בחוץ - אני אוכל מה שאני רוצה ולחן לא תהיה בעיה עם זה. אני גם אכבד את השבת, ולא אשב סתם לצפות בטלויזיה,
אבל אם יש משחק חשוב של ריאל מדריד - אני אצפה בו. העיקרון הוא מה הדבר החשוב יותר לאחד מבני הזוג.
תמיד יש מישהו שהדבר יותר חשוב לו מהשני, אז השני מוותר, וכן הלאה".

חן: "גם אני מתפשרת, כשאנחנו הולכים להורים של אלון והמטבח שם לא מוכשר כמו אצנו. אמנם אני לא אוכל שם בשר וחלב ביחד וכל זה, אבל ברור שהמטבח שלהם לא עומד בסטנדטים שהייתי רוצה אצלי".

*האם גם הפורמט של זוג מעורב יכול לעבוד בבעל שהוא דתי ואשה חילונית?

חן: "לדעתי זה כבר הרבה יותר קשה. אם אשה לא מאמינה, אז יהיה קשה מאוד לאלץ אותה ללכת למקווה כל חודש
ולשמור כמו שצריך על טהרת המשפחה או להכשיר את המטבח שלה ולשמור עליו בכשרות.
אני חושבת שהעובדה שאני אשה הופכת את העניין ביננו לקל יותר.
עבור אלון, בתור גבר, זו לא טרחה גדולה לעשות קידוש חמש דקות".

אלון: "האמת? חשבתי עד לפני ההסבר של חן שגם בזוג של דתי וחילונית זה יכול לעבוד טוב,
אבל דיי מהר השתכנעתי עכשיו שאולי באמת לאשה חילונית שנשואה לדתי  יהיה הרבה יותר קשה".

*חן, היית רוצה שאלון יחזור בתשובה?

"לא, אני חושבת שברגע שהוא יהיה דתי זה כבר לא יהיה אותו אלון. אני לא מתפללת שהוא ישאר חילוני, כן?
אבל אני אף פעם לא מאלצת אותו לעשות משהו דתי. אם הוא עושה - חשוב לי שזה יבוא לגמרי מהבחירה שלו.
גם כשאני קונה לו מתנה; אני חושבת עליו כאילו אני זה הוא.
אני אבחר במשהו שמדבר אליו. לא מזמן עשיתי לו מנוי לעיתון כי הוא אוהב לקרוא.
אז ברור שבחרתי במנוי ל'הארץ' ולא ל'מקור ראשון'".

אלון: "אפרופו עיתונים, אני חייב לציין שאני אוהב מאוד את המדור שו"ת בעיתון שלכם. לא שאני הולך לבית הכנסת בשבת", הוא מסתייג,
שלא נחשוב חלילה שהוא עטוף דת.
"אורחים שבאים לפה לשבת - מביאים ואני קורא. זה מרתק אותי לראות מה מעסיק את האנשים".

*עד כמה אתה 'לא דתי', באלוקים, אתה מאמין?

"לא. אני מאמין בדברים אחרים הקשורים במוסר וטוב לב. לבית כנסת אני הולך פעמיים בשנה בלבד; בראש השנה וביום הכיפורים.
זה אולי נראה מוזר לדתיים, אבל אני לא חושב שללכת לבית הכנסת ביום כיפור קשור לאמונה באלוקים.
בעיניי יש פה עניין אחר לגמרי של קיום מסורת. אני אוהב להמשיך את מה שסבא שלי עשה, גם אם הוא לא היה רב..."
--------------

הבייגל שאלון מפנק בו את חן

"אלון הכי אוהב להכין לי מאפים, בעיקר כאלה עם בצק שמרים, ובמיוחד כאלה שמלאים בהפתעות", אומרת חן. "את הבייגל שלפניכם אנחנו אופים כבר שנים, ובכל פעם ממלאים במשהו חדש, הפעם החלטנו למלא אותו בגבינת עזים ותערובת בצלים".
מכינים את הבצק:
3.5 כוסות קמח
שליש כוס סוכר דמררה
1 כף גדושה שמרים
מערבבים הכול היטב ומוסיפים בהדרגה:
1 ורבע כוסות מים חמימים
כפית מלח
מערבבים רק עד שנוצר בצק, ואז מוסיפים:
1 חלמון
4 כפות שמן זית
לשים את הבצק כ-10 דקות ומניחים להתפחה.
מחלקים ל-8 כדורים ומתפיחים שוב.
מכינים מלית:
1 גליל גבינת פרומעז
2 בצלים לבנים גדולים
2 כרישה
2 בצל סגול גדול
עלים משני גבעולי טימין
מעט אגוז מוסקט
2 עלי מרווה קצוצים
פלפל גרוס
מלח גס
קוצצים את הבצלים והכרישות ומקפיצים במעט שמן זית עד לשקיפות. מוסיפים את הטימין, המרווה ואגוז המוסקט ומערבבים. מוסיפים פלפל ומלח ומבשלים על אש נמוכה כחמש דקות נוספות. מצננים לחלוטין.
חותכים את הגבינה לחתיכות קטנות ומערבבים בתערובת הבצלים.
מרדדים כל כדור בצק למלבן דק, ממלאים אותו במלית בצלים, ומגלגלים לרולדה. מברישים כל רולדה במים ומצפים בשומשום מכל הכיוונים. אפשר לסגור את הקצוות למעגל (כמו בתמונה) או להשאיר פתוח.
אופים ב-250 מעלות כ-12 דקות.

ואלו הטראפלס שחן עושה לאלון

"את אלון קל מאוד לשמח באוכל, הוא אוכל הכול, לא מפונק, ושמח אפילו מסתם שוקולד. אז תמיד כשבא לו לנשנש משהו שווה אני מכינה טראפלס. מי שהמציא את הטרפלס היה גאון, זה כל כך פשוט והכי טעים בעולם! אפשר להוסיף כל פעם טעמים אחרים ולהפתיע את האורחים"
הטראפלס האהוב על אלון הוא טראפלס וויסקי וקשיו:
125 מל שמנת מתוקה
250 גרם שוקולד מריר 70% קצוץ
4 כפות וויסקי
30 גרם קשיו קלוי וקצוץ
חצי כוס קקאו איכותי
מחממים את השמנת לסף רתיחה, ויוצקים על השוקולד הקצוץ. ממתינים כחצי דקה ומערבבים לקבלת גנאש אחיד ומבריק. מוסיפים פנימה את הוויסקי והקשיו הקצוץ ומערבבים. משטחים את התערובת במגש ומקפיאים כשעתיים. חותכים ריבועים בסכין חדה ומגלגלים באבקת קקאו. יאמי.


צילום: פיני סילוק

לתגובות: 'נדב גדליה' בפייסבוק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים