יום שישי, 6 בינואר 2017

ראיון עם הכלייזמר חיליק פראנק

נדב גדליה
http://www.ynet.co.il/PicServer2/13062011/3620801/01_799_f.jpg
נדב גדליה שוחח עם חיליק פראנק על מוזיקת נשמה בעידן ההתמסחרות, ואיך שומרים על הנשמה במקום אמיתי. (ויש גם כתבת וידיאו ישנה מאוד מזמן אחר)


הפעם הראשונה שפגשתי את חיליק פראנק היתה לפני שנתיים בדיוק.
נפגשנו רגע לפני שסוכות כיסה בכנפיו את שכונת מגוריו, מאה שערים, ירושלים.
ראיינתי אותו לכתבת וידיאו באחד מאתרי החדשות הגדולים,
תוך כדי שהוא משפץ את סוכת המהדרין שלו.
עכשיו, שנתיים אחרי אני מוצא אותו בסיטואציה דומה.
כעת הוא מסדר את החשמל של הסוכה שכבר עומדת על תילה יפה ומהודרת
ובהמשך מדיח כלים, כמו גבר.
"אני לא מלאך אבל משתדל להיות בנאדם לפחות", הוא מחייך כאשר אני מסב
את תשומת ליבו לכך שאין מלאך עושה שתי שליחויות, והוא כרגע מתראיין תוך כדי 
עשיית פעולה או שתיים.
הוא גדל במאה שערים ולא הרבה יודעים שהבחור מחזיק בתואר
צאצא ישיר של רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פראנק, שהיה הסבא רבה שלו.
הוא מתגורר באותו אזור בו גדל כילד.
דירת גג ירושלמית הממקומת בסביבה אקזוטית וצבעונית, כל שכן כשהכל ירוק מסביב
וסוכות עץ מציצות מכל עבר ומחייכות בחגיגיות.
הוא התחיל לנגן בגיל 15 עם החבר'ה מהישיבה.
"תמיד אהבת את הקלרינט", הוא מספר.
"כמה חברים בישיבה הביאו קלרינט, והבאתי גם כלי שהיה בבויידעם של דוד שלי.
עשינו עוד ניגון ועוד אחד. ההורים שלי ראו שאני רציני אז הם שלחו אותי לרומן
קונצמן, כדי שאלמד אצלו". 
"גם דניאל זמיר תלמיד שלו, ועוד הרבה אמנים ידועים. ;
רומן היה רוסי בעל תשובה שהיה גר בבני ברק, בזמנו".
"אמנם למדתי, אבל זה לא הצד החזק שלי, הלימודים", הוא מתוודה,
"הייתי תלמיד לא כל כך טוב...
המוזיקה שלי מגיעה יותר מבפנים, מהמקום שגדלתי ונולדתי בו".

הוא נולד למשפחה ברסלברית שורשית.
"לא מהנ-נחים", הוא מדגיש.
ניגונים חסידיים זורמים בעורקיו במקום דם,
וכעת הוא עושה את חייו באותו הפורמט; חרדי-חסידי-אותנטי.
את חתונתו הוא ערך כשהיה בן 18, כמקובל במגזר.
ילדיו חוץ מעברית, מחזיקים בפיהם את שפת האידיש הנכחדת,
והוא עצמו מחזיק בטלפון חרדי כשר, ללא אפשרות קבלת הודעות כתובות.
נדמה שהבחור לא זז מטר מאדיקותו החרדית חרף הופעותיו הרבות והעולם הגדול
שנגלה בפניו עקב הופעותיו והצלחתו בארץ ובעולם.

*איך ההורים שלו קיבלו את זה שאתה רוצה לנגן ולא ללמוד תורה בלבד,
כמו בישיבה חרדית?

"זה שהחרדים לא עובדים - אלו אגדות שנאמרות רק בתקשורת!", טוען חיליק,
"גדלתי בציבור החרדי וכל שמונת האחים והאחיות שלי עובדים. אין אחד שלומד רק בכולל.
יש את השאלה של דת ומדינה שאני לא רוצה להכנס לדיון בה.
לא מעניין אותי בפוליטיקה ולא מה שהולך בסוריה.
אבל תדע לך, שבהרבה קהילות של אורטודוקסים ברחבי העולם לא תמצא כמעט אנשים שלומדים כל היום בכולל.
יש כמה עילויים, אבל כולם עובדים, כי יש שם אפשרות לעבוד מבחינת המדינה".

*בשנים האחרונות הטרנד צובר יותר תאוצה.
מתי הבנת שמוזיקת הכלייזמר 'עובדת' ואפשר להתפרנס מזה?

"זה הגיע לאט לאט, התחלתי לפני משהו כמו  17 שנה בישיבת רמת גן, בפורים,
עוד כשהייתי רווק.
ניגנתי קרליבך והם לא רצו. הם אמרו תנגן 'אותך', לא קרליבך.
ניגנתי ניגונים חסידיים מחסידויות שונות. הם התלהבו ויותר התלהבתי שהם התלהבו,
ואז התחילו להזמין אותי לנגן בחתונות של תלמידי הישיבה".

מאז החל חיליק לנגן בישיבת רמת גן החלו העניינים לנוע מהר יותר.
היום מוזיקת כלייזמר איננה מוזיקה לאניני טעם בלבד.
אלבומים שמחזיקים בתוכם נעימות קלרינט וכינור יוצאים בתדירות גבוהה,
ומצליחים למכור המוני עותקים וההפקות נשמעות קצת אחרת ממה שניגן מויישלה,
אי שם, לא רחוק מארמונו של הפריץ ימ"ש.
מישהו אמר מסחריות של מוזיקה סופר-נשמה?
"אני מדבר על זה ממש הרבה. זה קורה לצערי ואני מודע לזה", מודה חיליק
כשאני מעלה את העניין המסחרי שמעלה אבסורד.
נשמה ומסחריות לא הולכים יד ביד, אפילו לא צועדים קרוב זה לזה.
"מצד אחד זה דבר לא טוב, נכון,
אבל יש בזה גם דבר טוב", אומר חיליק "כי ככה זה לפחות מגיע להרבה אנשים.
אני לא מרוצה מזה, זאת אליה וקוץ בה.
אבל לפעמים בשביל שיכנס משהו אמיתי, צריך הרבה שטויות מסביב".

*איך אתה מתנהל עם העניין המסחרי,
שאתה צריך להפוך את עצמך למשווק המוזיקה שלך להמונים?

"אני ממשיך את הדברים שאני עושה, אני מרגיש שאני עושה את הדברים האמיתיים.
אני לא אגיד לך שבהופעות שלי אני לא עושה גימיקים.
אבל זה צורך הדור והשעה.
אנחנו חיים בעולם משוגע, זה לא עולם נורמאלי.
עושים מה שאפשר. ואם דרך הגימיקים מתחברים למשהו שיש בו הרבה פנימיות,
תוכן ונשמה - אז בסדר, אין גם ברירה".
*אתה מופיע דיי הרבה.
לפעמים אתה מרגיש שאתה לא מנגן מהנשמה ומגיע בשביל לדפוק הופעה וללכת?

"לשמחתי זה עדין לא קרה לי.
אבל תמיד אני מספר לחברים שלי את המעשה של רבי נחמן.
מסופר על חוזה בכוכבים ומלך אחד שידעו שמי שיאכל מהתבואה של אותה שנה -
יהפוך למשוגע. הם לא ידעו מה לעשות.
כי אם כולם יאכלו והם לא יאכלו אז כולם יהפכו למשוגעים ויגידו שהם המשוגעים...
אז המלך והחוזה בכוכבים החליטו לאכול מהתבואה אבל לעשות אחד לשני סימן על המצח שיזכרו שהם לא
נורמאלים.
העולם הזה משוגע, סליחה שאני אומר, אבל זה חתיכת שגעון אחד גדול".

*משוגע?

"יש טשטוש גדול מבחינה רוחנית וגשמית.
אני יכול להיות במקומות שעומדת בחורה שלבושה שאינה צנועה ומדברת דברי הזהר הקדוש לקהל...
אז צריך לעשות סימן על המצח ולזכור שזה לא נוראמלי מתי שאתה
עושה קונצרט שיש בו גימקים מודרניים".

אנחנו משוחחים על מוזיקה ונשמה כשמסביב מסתובבים ילדיו של חיליק.
12 במספר, כן ירבו.
"טפו טפו טפו", מוסיף חיליק במנעד מרוקאי משהו.

*איך אתה מחנך את הילדים שלך להזהר בעולם מבלבל שכזה שאתה קורה לו 'משוגע'?

"דבר ראשון הם קטנים, הילד הגדול שלי בן 15. הילדים שלי לומדים בישיבות
ואין לי כרגע את הבעיות האלה, אבל אני מאמין שיום אחד אני אדרש לזה".

*הילדים שלך מחונכים על ברכי המוזיקה?

"יש כאלה שלומדים אצלי קצת מוזיקה. יש לי ילד שהוא כנר, יש אחד שלומד תופים".

*תהיה 'להקת פראנק' בעתיד, תנגנו ביחד?

"אם זה יקרה, זה יקרה עוד כמה שנים טובות.
והאמת שלא ממש חשבתי על  זה עדין".

*אתה שומע מוזיקה ישראלית, כדי להתעדכן במה שהולך היום?

"אין לי זמן לשמוע מוזיקה בכלל.
אני עסוק מאוד. שהייתי צעיר היה לי זמן לשמוע.
היום אני עסוק יותר בלהכין את עצמי לקראת הקלטות ומופעים ושאר הזמן
אני לומד תורה. כן, אני צריך גם ללמוד", אומר חיליק.
מודע לכך שלימוד תורה אינו דבר מובן מאליו בעידן המודרני,
כשאתה מחזיק קריירה ועסוק כל כך. 

*מה אתה לומד?

"מגמרא ועד חסידות וקבלה. הלכה, ובעצם הכל. כל מה שיהודי צריך ללמוד!".

*מה אתה הכי אוהב ללמוד?

"קשה לומר. זה כמו להגיד מה אתה הכי אוהב לנגן.
כל דבר לפי הזמן המתאים לו. לפי האור המתאים לאותו רגע.
אבל חשוב מאוד לא ללכת רק לפי האורות אלא לעשות כלים;
שיהיה סדר קבוע בכל הדברים האלה.
שלא יהיה יום אחד רק גמרא ויום אחד רק חסידות ופנימיות התורה.
אלא למשל, לעשות סדר שכל יום אתה לומד קצת מכל דבר".

*אם לא היית לומד תורה ורק מנגן ניגונים קדושים זה היה נשמע אחרת?

"בטוח שכן.
אני שואב הרבה מהנגינה מלימוד התורה שלי. תתפלא לשמוע, זה נשמע קצת סוריאליסטי,
אבל כן. אני רואה שהנגינה יותר טובה, יותר משובחת, יותר רוחנית.
נגינה שלא מגיע ממקום רוחני היא קרה ולא פורה.
לעומת זאת, נגינה שמגיעה ממקום רוחני, גם להבדיל אלף אלפי הבדלות - אצל הגויים
בכנסיות - שומעים שזה משהו רוחני".

*אתה יכול להרגיש רוחניות בניגונים מסויימים?

"כן. אני יכול גם להגיד לך ששמעתי תקליטים מסויימים וזה היה כמו ארס של עכנאי.
הרגשתי את זה בפנים. זה נשמע קצת הזוי, אבל אחרי זה נודע לי שאילו היו נגינות פסולות
שהוקלטו בכנסיות וכדומה..."
לפני מספר חודשים, פגשתי את חיליק שוב. הפעם באולפני 'פלוטו' בתל אביב.
מלבדו, ניגנו ושרו שם באותו יום אילן דאמרי מ'המדרגות', שלמה כ"ץ, אריאל זילבר
והרב יצחק גינזבורג - הבעלים החוקיים של הפרוייקט שהתבשל שם באותם ימים.
חיליק נראה מרוגש מהעבודה המיוחדת עם הרב גינזבורג שישב באולפן התל אביבי והנחה את 

האמנים איך לבצע את שירי הפרוייקט שלו כשדברי תורה מעטרים כשושנים את העבודה המוזיקלית.
"הרגשתי משהו חזק למרות שאני לא חסיד של הרב גינזבורג", מספר חיליק.
"בכלל, אני לא חסיד של אף אחד בעולם.
אני חסיד של ה' יתברך! אבל שם יכולתי להרגיש מאוד את הרוחניות.
הרב גינזבורג הוא אדם שמלא ברוחניות, ואתה חש שיש לו כוחות רוחניים.
זה כוח שקשה להסביר אותו. אני לא מתכוון משהו ברמה כמו של 'עמך' שבאים לנשק
את הידים של רב גדול, משהו שמגיע מכבוד מטורף, אלא כוח רוחני פשוט כזה
שקשה להסביר במילים.
סליחה שאני אומר את זה, אבל יש אנשים שנחשבים גדולים בציבור
אבל אני מרגיש שהם לא רוחניים כל כך.
הם לא מרגשים אותי ואני לא חש ברוחניות בקרבתם.
ולעומת זאת, יש אנשים פשוטים לכאורה, שאתה חש ברוחניות.
אתה מרגיש שהבנאדם לא פשוט בעצם".

*אצל איזה מוזיקאים הרגשת רוחניות?

"הלב והמעיין, הלהקה שלנו, למשל. קח משם את נאור כרמי.
לא הכרתי אותו לפני התשובה בתור חילוני.
אבל אנשים שהכירו אותו מספרים שלא יכלו לעמוד לידו חמש דקות.
אומרים שהוא היה קוצני כמו סברס עם מנאטליות קשה.
ומי שמכיר אותו היום יודע שהוא עשה סוויץ' כזה מדהים!
הוא נקרא 'עוייבד' בשפה החסידית.
אתה מרגיש שלמרות שהוא לא רב ולא בבא הנגינה שלו נפלאה ורוחנית.
הוא עבר מסע רוחני מרתק.
או הכנר אורן צור, גדל בקיבוץ גינוסר, מכיר את העולם הזה לפניי ולפנים
ואתה חש שהוא עשה מסע רוחני.
אני לא הכי רגיש בעולם, אבל יש לי קצת רגישות ואני קולט את זה.
לעומת זה יש נגנים מעולים טכנוקרטים מעולים אבל בלי ההרגש הרוחני".

*דתיים לא חשים את ההרגש הזה תמיד, אתה יודע. עושים את מה שצריך וממשיכים הלאה.

"מי שחי את המצוות כמצוות אנשים מלומדה - הוא אדם אומלל יחסית. הוא מסכן.
למרות שהוא יקבל על מעשיו שכר, כמובן.
מחנכים אותנו על זה, כמו שמחנכים את התל-אביבי להיות ישראלי טוב,
אבל זה לא באמת מה שיעשה אותו ישראלי טוב. אותו דבר במצוות,
זה לא מה שהקב"ה מבקש מאיתנו.
הוא רוצה שנהיה שמחים וטובי לבב עם המצוות.
כמו שכתוב בפרשת הקללות 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה'".

*איך עושים את תהליך החיפוש?

"כל אחד צריך להבין שאם הוא יהודי שמקיים מצוות, מוסרי ומאמין בה' - זה נחמד אבל זה לא מספיק.
אסור שהאדם יהיה זקן ועייף מהחיים. זה לא קשור לגיל. יכול להיות אדם בגיל 18
שקם בבקר ותן לו רק לעשות את מה שהוא יודע, לעשות את הכתבה שלו
או לנגן בהופעה שלו, להרוויח את הכסף שלו ולהנות מהחיים.
הוא לא מחפש להתקדם.
חייבים לשמור על ההלכה אבל לחפש כל הזמן איך להתקדם בעבודת ה' האישית שלך".

בסוכות, למרות שהיו בסך הכל שני ימי חול המועד שהיה יכול להופיע בהם,
עיני הקלרינט שלו  שזפו ארבעה אירועים שונים.
*מה אתה מתפלל לפני הופעה? אני שואל אותו.
"כל פעם אני מתפלל תפילה אחרת בהתבודדות הקצרה שלפני ההופעה.
אני מדבר עם ה', מספר לו על ההופעה ומה הולך להיות פה, ופשוט מבקש ממנו שיעזור לי".

==

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים