יום שלישי, 21 בפברואר 2017

כל היהודים קופצים רוקדים: פורים בבארבי

נדב גדליה
http://a7.org/pictures/733/733378.jpg רשמים לא רישמיים ממסיבת פורים יהודית בניחוח מטורף,  בהפקת ראש יהודי ויוני גנוט (להקת 'נושאי הכלים').
היה לי פעם פודקאסט (תוכנית רדיו עצמאית ברשת) שקראו לו או יותר נכון לה "סאטלה בקדושה",
במשך הזמן לקחת את עצמי בידים ולמרות כובד הראש העצום הפכתי אותה ל"סבבת שלום", אז גם הסכימו
להכניס אותה לרדיו האמיתי. "סאטלה בקדושה" חרף הקראייטיב המשגע לא נשמעה טוב למעונבים
המנהלים את הסקאלה המחוייטת. השבוע נזכרתי בזכרונה לברכה שוב; זה מה שקורה שמדביקים לי
מול הפנים פלייר דיגיטלי שצורח לי בעיין "פורים באטרף יהודי בבארבי". אטרף יהודי? האמת,
נשמע מבטיח, הרבה מסקרן, וקצת מושך קהל. לא האמנתי בחבר'ה האלה יותר מדיי;
בכל זאת פורים הוא זמן פורקן מסויים לנשמות ישראל התועות באשר הן, ואנשים לא בהכרח מחפשים להתחזק עם 'ראש יהודי' יוני גנוט ולהקת נושאי הכלים שלו , יהיו מאוטרפים ככל שיהיו.
אממה, גנוט יודע את המלאכה היטב, הוא אמנם מוזיקאי בחסד בעל אנרגיות מטורפות שמתעלמות כליל
ממחירי הדלק, אך הוא לא פחות 'יזם'. וזה מה שחשוב לטעמי; תתפלל, תיזום - תצליח.
 יש לי חבר שנון ברמות על, לוקח את ברצלונה ברמת האליפות שלו, לא תמיד מבינים
אותו וזה בסדר, אבל יש לו את זה - ולמרות הכל הוא עדין לא כותב לאייל ארד את הסלוגנים לקדימה.
הוא פשוט לא מעוניין ליזום, מתעצל בלשון עם זר. הייחודיות של יוני גנוט היא שהוא כמוזיקאי מביא  את כמו

כולם - את המוזיקה שאולי יש טובות אל הימנה, אך היוזמה שלו משמידה לו את הגדר המפרידה בין להקות הרוק היהודיות למיינסטרים הישראלי ולקהל הרחב בכלל, ואתם יודעים מה? גם בשביל להגיע לקהל הדתי-לאומי המובן מאליו צריך היום יוזמה רבתית. כמבקר מוזיקה ומגיש ברדיו אני נחשף לטונות אמפי-שלושים שמתים  שמישהו יתייחס אליהם היכן שהוא. מעניין שליוני גנוט על כל להקות בין שמשותיו ונושאי כליו - יש את החשיפה הראויה.
גם אם לא כולם מזמזמים את 'לאורך בן יהודה' מהאלבום האחרון של השמשות, בשם יוני גנוט\בין

השמשות\נושאי הכלים רובנו נתקלנו.מפעם לפעם יוזם הבחור ערבי שירה תל אביבים בנוסח ישראלי-יהודי.
משלב עם המוזיקה שלו אמנים ישראלים שיושבים על הגדר היהודית שיתנו בראש, וזה עובד, מסתבר.
יסלח לי הנער אך הנטיה לישראליות מובהקת למדיי בהלך רוח הבין-שמשתי שלו.
יש לי רומן מוזיקלי עם גנוט, כתבתי עליו פעם בטור שלי שהקטעים שלו הם 'יהודיים ולא ישראליים', ושבוע
אחרי זה  הוא דאג להחמיא לי ומאידך לשבר את התזה שלי על המוזיקה שלו. העורך שיחיה דאג לפרסם
את התגובה המנומקת שלו כדי שגם אתם תדעו שהוא אכן יהודי וגם ישראלי. גם, כמו שכתב גנוט בתגובתו.
הפעם, ניצחתי אותו.
ליל פורים הנוכחי הוכיח שלפעמים הישראליות דוחפת את היהודיות, כמו בפורים 2011 או ה'תשע"א בשביל

אנשי 'ראש יהודי' היקרים.
ירמי קפלן וחמי רודנר הם אלו שנבחרו להתארח יחד עם להקת 'נושאי הכלים'המצויינת של יוני גנוט במופע פורים בבארבי.
טוב, אז ירמי וחמי נקראו לבמה אחר כבוד בשמותיהם היהודים; ירמיהו וחיים, וגם דאגו לבטא את רגשותיהם
במילים 'יהודיות' למדיי כמו 'פורים שמח יהודים' וכדומה, ואפילו שרו מספר שירים בעלי ניחוח משתה

אסתר, אך הישראליות זעקה בינות לנצנצים שזהרו במעקות הבארבי.
'מעבר לגדר', 'מבטיח להשתנות' (ירמי), 'מישהו לשתות איתו', ו'גאולה' (חמי) לא רשומים
אצלי בפלייליסט כשירי פורים מתזזים, ובכל זאת הם היו שם, כדי לתת לקהל היהודי ניחוח ישראלי.
אז אולי אני וגנוט נמשיך להתכתש על במה מכובדת זו איזו מוזיקה מחברת יותר ישראלית או יהודית,
אך אני אומר הפעם; קירות בית הבארבי יוכיחו. אם נושאי הכלים היו מארחים את עדי רן או יונתן רזאל הייתי

משתכנע שהכיוון הוא יותר חיבור למוזיקה יהודית, אך לא הפעם בליל פורים ה'תשע"א.

ה'אטרף היהודי' התחיל בקריאת מגילה שהעדפתי להבריז ממנה לטובת מקום עם הרבה יותר פיצוצים
איכותיים ומסריחים שהשד אפילו לא יודע מאיפה להדליק אותם.
לקראת תחילת המופע הגעתי לשם כשאני חש ולא חש.
מסיבת פורים של דוסים בתל אביב נשמע קול, אפילו קול מדיי. אם הבארבי וויתרו על ליל פורים לטובת מסיבה
שכזאת כנראה שהם יודעים מה הם עושים, חשבתי לעצמי ונכנסתי פנימה - איפה ההמון אדם.
חושך קידם את פניי בברכת פורים שמח, חושך מעיק. ראבק, אי אפשר להדליק פה קצת את החושך,
שוב חשבתי לעצמי, והנחתי שככה זה במסיבות בתל אביב, גם באלה שהדוסים שם עוטפים את העסק באהבה.
על הבמה התייצבו ממש כמו בפלייר הדיגיטלי שקיבלתי במייל; להקת 'נושאי הכלים' הם הם
ההרכב החדש-קצת ישן של יוני גנוט, הם עושים את המוזיקה שלהם באהבה ועם הרבה נשמה, והאנרגיות

המדליקות שלהם הצליחו להאיר אותי החל מהסינגל הראשון של האלבום החדש. לכאורה דובר בעוד קאוור
ל'עברו את השם בשמחה', משהו דיי בנאלי ומשמים,
אך הופתעתי לטובה; הקאוור עם העיבוד המיוחד  והמרעיש
שבישלו לנו נושאי הכלים הוא נעים על גבול הממכר. כאן הם נתנו על הבמה מופע קאוורים שכלל הרבה משירי ר' שלמה קרליבך אבל עם אנרגיות שאפילו דוד שמש מפחד להכיל. גנוט כשעל גביו ציצית עם פתילות מתנופפות כדבעי, ופאה מתולתלת ולא ממש מובנת לזקנו ולראשו קיפץ ופיזז כשלצידו הגיטריסט שבחר הפעם להתחפש לבלונדר, ועוד ארבעה מחברי הלהקה ששמרו על סולדיות.
הקהל בחר לעמוד על מקומו בשלום, ואני התבאסתי בליבי בשביל יוזמי המיזם הזה שקיבלו את הצפוי מראש

מבחינתי; ארבעה חבר'ה שמכרכרים סביבות עצמם במרכז רחבת הריקודים ותו לא.
אין עצב גדול לאמן בשעת זמירתו יותר ממראה מלבב שכזה. מספר דקות עברו והתבדתי -
מהשמים צנחו פתע המוני יהודים יקרים והצטרפו למעגל המכרכרים כשהם מבצעים בדייקנות ייתרה את הוראותיו של גנוט המצווה מקודקוד הבמה 'היום צריך לזרוק את המח ורק לשמוח!'
ו'מי שלא שתה - שיילך לשאול בבר ויבקש ממנו שיתו לו לשתות!'.
השירים של ר' שלמה קרליבך עם העיבוד הייחודי של 'הכלים' עשה את שלו. זהו סוד קסמם של הקאוורים
המסולאים בפז - תן לאנשים מה שהם מכירים ותראה איך הם קופצים על אפם ועל חמתם.
תהיה מי שתהיה, פורים איננו זמן סבלני לשירים חדשים או כאלה ששמעתם חצי אוזן בלאט.
פורים הוא זמן לריקוד מוכר עד בלי די, ממש כמו שאמליץ לישיבה  להביא אל רחבת פורים להקה כמה שיותר מחורפנת עם זיק משוגע בעיניים ועם יכולות לנגן שירים ידועיים עד כלות הנשמה והיין.
כך גם כאן, רק בסטייל תל אביב.
אז למה להביא את ירמי קפלן וחמי רודנר? תשאלו. פשוט, כי אנחנו אנשים קשים,
אם נשמע שיש אטרף יהודי עם להקת נושאי הכלים שעושה חתונות בהפרדה -
לא בטוח שנגיע ונשלם שישים שקלים, אך אם נראה שכתוב אדום ע"ג לבן שירמי קפלן יהיה שם (ומן הסתם ישיר גם את 'מעבר לגדר' הגלגל"צי) - כולנו נהיה שם; נמתין לירימי בסבלנות, ובינתיים נתחרפן עם נושאי

הכלים על רחבת הבארבי.
המדרגות המוזרות שהורסות לרחבה את הצורה לא עזרו לחבר'ה לשבת במנוחה בליל סוער זה,
והם יצרו כמין מעגל מוזר שחלקו גבוה וחלקו נמוך.
ככה זה שזורקים את המוח, כנראה. למרות התכנון, בזמן אמת
לא התחשק לי להתחרפן עם המוני בית ישראל באשר הם במרכז רחבת הבארבי החשוך, אז צעדתי מעדנות למפלס השני. שני חבר'ה חילוניים (בלי כיפות זה נחשב חילוני?) ישבו שם עם איזו בירה, דיברו על משהו מן

הסתם בשפה התל-אביבית שלא הייתי מבין, ועד מהרה התפלחו מהמקום בדממה,
כנראה לא הלך להם להתחזק בבארבי יחד עם הדוסים האלה שקופצים עם 'עוז והדר' "המוקדש לאסתר
המלכה", כפי שאמר המזמר.
לא עבר הרבה זמן משהגעתי והרב יובל עדי מארגון 'ראש יהודי' עלה לשאת את דבריו; קצר, קולע, מבואר, כמו שאוהבים החבר'ה, אחרי זה עלו חמי וירמי, שם כבר הקהל פחות פיזז.
מסתבר שהישראליות היא לא דבר שיכול להרנין את הרגליים.
אמנם היה אחד שנצפה כשהוא שר בדבקות 'גאולה' במרכז הרחבה אך הוא היה נראה דיי בודד והתחשק לי קצת לגאול אותו, בסוף וויתרתי על זה לטובת התבוננות ממושכת מטווח אפס בירמי מדריב טובורג רד.
כי היום זה חוקי לשתות כל שכן אם יש לך מישהו לשתות אותו.
"שני טובורג לבמה!" קרא גנוט לכיוון הקהל המשולהב, ולא וויתר לירמי על דחיפות מהותלות
על הבמה, כשהאחרון מנסה להניא אותו בחיוך רחב ממעשה קונדס זה.
הצלמת הסתובבה מפה לשם ותיעדה רגעים נדירים של קפיצות משוחררות לחלוטין
של חמי וגנוט, בכל זאת תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים וממשפט אחד שיאמר את זה מפורשות;
יהודים, היה מטורף.
זה לא היה מתאים לכל דוס בגלל המחיצות שבכל זאת היה ניתן לעשותן קצת אחרת,
ואני בכלל הייתי מעיף את עלטת הבארבי לכל הרוחות בערב ריקודים שכזה, אך נדמה
שבכל זאת הרבה יותר סטייל למסיבת פורים כשהיא נערכת בבארבי בתל אביב ולא למשל באורות אביב, הישיבה הסמוכה, מוכת הפלורוסנטים.

לתגובות נדב גדליה בפייסבוק: gilinada@gmail.com
האזנה לתוכנית הרדיו "סבבת שלום" שלי שהיתה בזמנו ובה גם התארח יוני גנוט:
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=347246


======================

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים