יום ראשון, 26 בפברואר 2017

סקירה: חופשות משפחתיות


נדב גדליה
 מציג את IMG-20160714-WA0003.jpg
טיולים, אטרקציות, על האש, בריכה, כנרת, טרקטורונים, צפון וכיף גדול- החופשה המשפחתית היא נקודת השיא בחופשת הקיץ עבור הרבה משפחות. אבל אם תשאלו חלק נכבד מבני הנוער, המבכרים את החופשה עם החבר'ה, פעילות ב'צוות יער' במחנה קיץ ואפילו הישארות בבית לבד על פני החופשה המשפחתית, זה פשוט משום שהיא נתפסת אצלם כשבוע של 'דיבוק' משפחתי על גבול המעיק...
אספנו ארבע משפחות מגוונות שמצליחות שנה אחר שנה לצאת יחד מקטון ועד גדול לחופשה שעושה לכולם רק טוב. איך עושים את זה? כיצד הופכים את השהות האינטנסיבית עם בני המשפחה למשהו מרענן שאפשר ליהנות ממנו ולחכות לו, לא פחות מאשר החופשה עם החבר'ה? יצאנו לבדוק. לא כזה מסובך, אם שאלתם.



המסלולאים


משפחת סנדרס


משפחת סנדרס מ'עלי זהב' שבשומרון, מתחזקת שבעה ילדים בגילאי שנה וחצי ועד
האמא חוה, שמשמשת גם כמנחת הורים ביומיום הצפוף, לא מוותרת על החופשות המשפחתיות. היא גם לא צריכה להכריח את מגוון ילדיה לקחת חלק בחופשה, הם פשוט מחכים לה כל השנה.
"רק עכשיו חזרנו משלשה ימים בצפון עם כל הילדים" היא מספרת. "היתה לנו חוויה ענקית לראות איך כולם יכולים ליהנות מהביחד אם יודעים לעשות אותו כמו שצריך". ואיך עושים אותו כמו שצריך? אצל משפחת סנדרס המתכון הוא- מסלולים.


"כמובן", אומרת תחיה הבת האמצעית, "כל השנה אנחנו לא באמת נפגשים אחד עם השני הרבה חוץ משבתות כי הילדים באולפנות ובישיבות". "בטיול המשפחתי יוצאים כל הצחוקים שזר לא יבין אותם, הסיפורים הקטנים מהעבר והילדים מאוד נהנים מזה", אומר בנימין.
אבל כמו בכל בית עם ילדים, משפחת סנדרס לא נפגשת רק בחופשה המשפחתית. גם הם מעבירים חודשיים של חופש ביחד, באותו בית; " החופש הגדול הוא חגיגה גדולה. הקטנה בת השנה וחצי קמה בבוקר וצועקת לאחיה הגדול, הקטנים ישנים עם הגדולים ומתרגשים שהם בבית ומגיל צעיר נבנה לו הקשר בין האחים", מספרת האם חוה.
כשהילדים נשאלים מה סוד ההצלחה של חופשה משפחתית הם צוחקים במבוכה.
"אין לזה סוד הצלחה, אולי למי שלא נהנה עם האחים שלו יש סוד", צוחק בנימין.
"צריך לשאול אותם למה הם לא נהנים... אלו אחים שלך!".

ובכל זאת, אולי אמא תסביר מהו סוד ההצלחה של חופשה משפחתית?

"אנחנו לא מנסים ליצור עניין בכוח, אנחנו סומכים על הילדים שיצקו משמעות לזמן שהם ביחד. אין לנו 'לוח חופש' או תוכניות גדולות מידיי, אנחנו פשוט חיים את החיים, לא הופכים למנהלי תרבות והווי של הילדים וככה הם לומדים להסתדר טוב יחד וליהנות אחד מהשני. כל אחד מצא עבודה לחופש בעצמו, לא כל היום משתעממים בבית, וככה כשמטיילים - פשוט ממשיכים ליהנות מהביחד
רק באוויר של ארץ ישראל".

"אבא ואמא, זה הכי כיף, הם המבוגרים האחראים", אומרת צביה בת ה-12.
"כשמחפשים תאריך, אנחנו בודקים עם כל עם האחים מתי הם פנויים ממחנות הקיץ", מספר בנימין בן ה-15. "יש את הטיולים עם החברים והקייטנות. ובגלל שמדובר ב"ה בשבעה לוחות חופש, יוצא שבדרך כלל יש לנו שתי חופשות קיץ; אחת קלילה יותר ואחת יותר מסלולית". באשר לתוכן החופשה, ההורים מחפשים את המסלולים ולאחר מכן כל ילד מקבל  על עצמו להיות אחראי על משהו מסויים: אריזת תיקים, ארגון האוטו, אחד אחראי על האוהלים, אחד על עניין האוכל, כל אחד לפי הדבר שמתאים לגילו.

"אנחנו משפחה די זורמת וספונטנית", מספר בנימין, "אבל אנחנו גם זורמים וגם קובעים מראש. ולפעמים מתלבטים ומשנים שוב על הבוקר. אבל תמיד אנחנו מחליטים ביחד ומנסים להגיע למשהו שכולם ירגישו שיש להם חלק בו"


ספרו על חוויה מגניבה.
"כולם ביחד זה הכיף, אין משהו ספציפי שעולה לי אנחנו נהנים מכל טיול ואני חושב שזה לאו דווקא הטיול כמו התחושה של המשפחה", אומר בנימין.
"ביומיום אני לא אשב עם הקטנים לעזרה בשיעורי בית אבל אני אהנה מאוד לשבת איתם ולשחק, וזה קורה כל השנה לכן גם בטיול אנחנו נהנים יחד, יכול להיות שזה הסוד שלנו שחיפשת?" הוא צוחק.
 "זה הכיף, הביחד", מצהירה תחיה.

מה החוויה שלך כילדה בת 12 שאת הכי נהנית ממנה?
"אני הכי אוהבת קמפינג, כי כולם ישנים בכיף ביחד, אנחנו מתחלקים ל-3 אוהלים ושמים אותם בקיבוץ והכל כיפי כל כך", מספרת תחיה.


מה לגבי מריבות באוטו?
"זה קורה קצת עם הקטנים", אומר בנימין.
"ילדים רבים, משתוללים וצוחקים ומשלימים בסוף ואני סומכת עליהם שזה מה שיקרה בסוף", אומרת אמא חוה בקלילות.
"כשהייתי אמא צעירה השתגעתי כדי לרצות את הילדים עד שהבנתי שאני טועה, זו לא הדרך וצריך לתת להם עצמאות. עצמאות זה לא רק להסתדר לבד באוטובוסים, זה גם לתת להם לריב ולדעת שזה טבעי ובסדר גמור".

לחופשה יוצאת משפחת סנדרס ב- טרנספורטר, מעין רכב ענק שמכיל ברווח את כל הנוסעים והציוד.
"בדרך אנחנו לא ממש שרים באוטו, הלוואי... אנחנו לא כל כך משפחה מוזיקלית" אומר בנימין בעדינות.

"לא משנה מה מתכננים או מה מחליטים אי אפשר לקחת אחריות על זה שכולם יהנו בטיול", אומר בנימין, "זה בסדר גמור. ילד יכול לצאת לטיול עם האטרקציות הכי שוות ובגלל שלא נתנו לו ארטיק - אז לא כיף לו", מוסיפה האם.
"הכל מתחיל מזה שההורים לוקחים אחריות על ההנאה".
"מי שרוצה ליהנות - ייהנה. אנחנו כהורים לוקחים אחריות רק על הפן הטכני: יש אוטו, מארגנים, משלמים, והילדים לומדים ליהנות מהקיים, מהביחד. זה לא כזה מסובך כמו שזה נשמע, זו דרך חיים שאנחנו מקיימים כל השנה".

 מציג את IMG-20150405-WA0010.jpg

המאתגרים

משפחת גבאי

משפחתם של משה ויוכי גבאי ממודיעין כוללת בעיקר ילדים בוגרים מגיל 15 ומעלה; ניר (23), גלי (27), שיר (17) ושקד (18).
גלי הבכורה, אמנם כבר באמצע שנות העשרים לחייה, אבל החופשה המשפחתית היא לא משהו ש"בוגרים" מדי לצאת אליו. נשמע לכם הזוי? לגבאים זה טבעי לגמרי.
הטיולים של הגבאים לפעמים נודדים לחוץ לארץ, אך את החופשות היפות ביותר שלהם, כך הם אומרים, הם מבלים דווקא בארצנו היפה כשאטרקציות אקסטרים כמו רכיבת שטח על טרקטורונים, הם הפעילות האהובה עליהם.
"אצלנו כל אחד אוהב משהו אחר: ניר אוהב לונה פארק ואקסטרים, גלי יותר בכיוון של מסלולים מעניינים ומאתגרים, אומנות מסוגים שונים, ושיר יותר מתחברת לאירועים ומופעי לילה, ובכל זאת - מסתדרים יפה מאוד יחד", מדגישה יוכי ומציגה בפנינו תמונות מלאות אושר שקשה לזייף.

מה לדעתכם גורם לנוער להתחמק מחופשות משפחתיות שנדמות בעיניו כמשהו הרבה פחות כיפי מטיול עם חברים, למשל?
"העצה הכי טובה להנאה מטיול משפחתי פשוטה מאוד ונוגעת לכל תחומי החיים מיחסי הורים וילדים ועד זוגיות", פותחת גלי המתחזקת זוגיות משל עצמה,  "זה שצריך להתחשב אחד בשני. להבין שהדאגה שלנו היא שכולם יהנו ולא רק אני אהנה. כשאתה בטיול ואתה מנסה רק ליהנות בעצמך - האחרים לא בהכרח נהנים. וכשאתה חושב איך לעשות טוב ולגרום לכך שכולם יהנו - גם אתה נהנה בשורה התחתונה".

"אני מאוד אוהב טרקטורונים", מספר ניר, "התחושה של האקסטרים, לא יודע איך להגדיר אותה במילים אבל אני חושב שקשה מאוד לתאר את זה אבל כנראה שזה דבר שעשוי לאחד כל משפחה".

"כל ילד מרגיש חובה לקחת חלק בעומס של ההכנות כולן"; אומרת גלי. "גם לפני - בארגון האוכל והציוד הנצרך, תוך כדי - בניווט, בהכנת האוכל אם צריך, ולא פחות חשוב - אחרי הטיול, להשיב את כל הציוד למקומו, לנקות, לסדר. התחושה שכולם עושים הכל מא' ועד ת' תורמת מאוד למארג המשפחתי ומגבשת לפעמים לא פחות מהטיול עצמו".


 מציג את IMG-20160125-WA0009.jpg

מלונות, אוהלים ושילובים

משפחת בן דריים.

בבית משפחת בן דריים מהיישוב נגוהות חוץ מאבא (שם), יש רק בנות
לירון (17.5), סיון (16), מתן (14), תאיר (12).
האמא נילי מספרת שעוד כשהיו משפחה צעירה, החופשות המשפחתיות היו 'חוק בל יעבור'.
"אפשר אנחנו יותר נראות כמו קבוצת חברות שמטיילות להן, בכיף שלהן", מספרת אם המשפחה.
"פעם גם היינו נוסעים בזמן הלימודים שזה כבר לא ממש קורה, עכשיו הלימודים הפכו חשובים יותר", מספרת לירון, הבת הבכורה וכלן צוחקות ברקע.

"לפני כל חופשה אנחנו יושבות יחד וחושבות – איפה עוד לא היינו? מה היינו רוצות לחוות הפעם?", מספרת לירון הבכורה, "פותחים ספרים ואתרי טיולים ברשת ומנסים לשלב בין הצרכים של כולנו. האתרים כוללים לרוב סינרגיה בין מסלול נחמד לבת מייטיבת הלכת וההרפתקנית, זמן מנוחה במלון נחמד לזו שצריכה את המזגן, הפסקות בשביל תאיר בת ה-12 שמתעייפת מהר מכל פעילות  ומעיינות מרעננים לכולן. ברור שאי אפשר בלי איזו אטרקציה כמו שיט בכנרת שאנחנו עושות המון".

"אולי יצחקו, אבל אני מרגישה שהכנת הרשימות היא חלק מהחוויה של הטיול, היא מכניסה את כולנו לציפיה שזה יגיע כבר...", אומרת נילי האם.
"אנחנו בודקות אם יש מצפה יפה באזור וזורמות גם אם זה לא בתיכנון, אבל רק אם נשאר עוד זמן", מספרת לירון, "כי בכל זאת צריך להגיע למלון בזמן, יש שם שעה מסויימת לארוחת ערב שאין לאחר אליה", היא מחייכת.

חוויות בלתי נשכחות?
פעם אחת היתה ממש פאדיחה; תכננו מנגל למרגלות נחל, לקחנו קופסת גפרורים שהכילה בדיוק שלושה גפרורים... שני גפרורים הלכו לחינם, נכבו ברגע. אבל על הנס - הגפרור השלישי והאחרון הצליח להדליק את המנגל. אכלו, שבענו וברכנו, ומאז, כשאנו מגיעים לאותו נחל אנו מברכות ברוך שעשה לי נס במקום הזה", מספרת האם נילי.
"אנחנו אוהבות מאוד מיים, כנרת גם וכל זה, פחות מסלולים קשים", צוחקת לירון,
"כי אנחנו מרוקאים ואוהבים שנעים לנו ולא שחם לנו..."
"אנחנו גם נוהגים להטביע את אבא שלנו שלוקח אותנו על הכתפיים בתוך המיים והופכות את אבא למקפצה", מספרת סיון.
"בסוכות לפני כמה שנים היינו במלון בטבריה במשך שלשה ימים", מספרת לירון.
"וביום השלישי תיכננו שנישן בשטח אבל לא תיכננו איפה בדיוק. הגיע היום השלישי ולא מצאנו מקום לישון עדין אז חיפשנו איזה פארק לתקוע בו אוהל ולישון. אחרי קצרין הגענו לאי תנועה עם דשא והיתה עליו סוכה כי זה היה סוכות..." הבנות צוחקות.
"והחלטנו שוואלה בוא נישן שם, על האי התנועה... הקמנו את האוהל בתוך הסוכה וישנו בתוך האוהל-סוכה וההורים ישנו מחוץ לאוהל אבל עדין בתוך הסוכה, היא ויתרו לנו על המחסה הכפול".
"פעם אחת לא מצאנו שום חוף לישון בו", מספרת סיון, "ישנו בחוף לא מסודר, התנחלנו שם ופשוט ישנו שם, אני מתארת לעצמי שההורים פחדו אבל אנחנו? לנו זה היה הכי מגניב ובטוח".

"הנסיעה הארוכה בדרך כלל הופכת לחוויה מגוונת של שירים, שיחות וצחוקים, העלאת זכרונות מחופשות קודמות.
"לא פחות חשוב -  אנחנו עושות הפסקות שרותים מסודרות לרווחת כולן ", מדגישה נילי. "עם מראות! בכל זאת, ארבע בנות..." , אומרת נילי האם.
"אני גם זוכרת כשהיינו קטנות היינו משחקות משחק שאז עניין אותנו למרות שהוא נשמע משעמם – ספירת משאיות בכביש שש", מספרת סיון, "כל אחת היתה מקבלת מעין חלק בכביש וסופרת את המכוניות בחלק שלה".

איך אבא נהנה בחופשה של בנות?
:"אנחנו עושות גם דברים שיכולים להתאים לבנים כמו קיאקים", אומרת לירון הבכורה.
"אנחנו תמיד ביחד זה יותר משפחתי מאשר טיול בנות כמו שזה נראה".

אתם בוחרים לישון רק בבתי מלון?
"בד"כ לילה אחד במלון, אבל לעיתים אנחנו מוסיפים עוד לילה בלינת שטח או יוצאים לטיול נוסף בקיץ המבוסס על לינת שטח".

וההתארגנות בשטח, מי אחראי על מה?
"אנחנו נוהגים לבנות אוהלים מגיל קטן מאוד", מספרת סיון,
"יש לנו שני אוהלים כי אנחנו סה"כ שש נפשות, לגבי שאר הדברים – אמא אחראית על האוכל בצידנית אבל אבא על המנגל והתיבלון. וכל אחד לוקח חלק. איש בל ייעדר. ההפרש ביננו יחסית קטן ככה שאין מישהו שיכול לחמוק כי הוא קטן", צוחקת סיון.

"סוד ההצלחה הוא השיתוף וההקשבה, וכמובן סבלנות. ס-ב-ל-נו-ת.
הבנות שותפות מלאות בהכנות, בחשיבה, בהחלטות ובאחריות לחלק מהדברים ובביצוע.
כך הן מרגישות שזו לא חופשה של ההורים שהן נגררו אליה אלא חופשה - שלהן! משפחתית, במלוא מובן המילה.
אני חושבת שזה הסוד להצלחת חופשה משפחתית. תשתפו את הילדים מא' ועד ת' ותראו ישועות".
"אני חושבת שסוד ההצלחה הוא החשיבות של המשפחה", אומרת לירון,
"כי אני מטיילת המון עם חברות ואם יוצאים בכיף אז יהיה כיף, אבל זה לא רק כיף זו השקעה לדורות, לקשר הכללי של איך תראה המשפחות שלנו בעתיד, עם הילדים שלנו גם בע"ה".

 מציג את IMG-20150707-WA0005.jpg

מעיינים במעיינות

משפחת שרייבר

משפחת שרייבר מבית שמש היא משפחה גדולה ומגוונת. בין הגילאים 8 ו-21 מסתתרת משפחה מופלאה בת חמישה אחים; עמיעד (20), איתמר (19), הדס (16), שחר (12), רועי (8).
את ימי החופשה הם נוהגים להעביר לרוב במקומות רטובים כדי להתרענן מעומס החום הכבד היורד על ארצנו הקטנטונת בקיץ.
"אנחנו מטיילים במעיינות בדרך כלל, אבל בדרך כלל ישנים במקומות מסודרים", מספר לנו עמיעד, "אבל לאו דווקא. כולם היו בשלב מסויימים בחייהם הבוגרים מדריכים בתנועות נוער הרגילים בלינת שטח, אך בטיול המשפחתי הם מרשים לעצמם לדור בבית הדוד שבמושב מירב או לשכור לעצמם צימר נחמד.
"הסוד בחופשה משפחתית הוא לקחת את היתרונות שיש דווקא לחופשה משפחתית וליהנות מהם", מספרים לנו השרייברים.

מה היתרונות?
"אמנם אין חברות אבל יש אוטו, יש הורים שדאגו להכל, יש תקציב, האחים עוזרים לסחוב את התיקים הכבדים, ואין אחריות- אני לא צריכה לקחת אחריות על חניכים או על משהו כלשהו מהטיול" אומרת הדס. "אבל תמיד יש את אמא, היא הבוסית", צוחק עמיעד, "היא אוהבת לתכנן אבל כל אחד מביא את הצד שלו".

מה האטרקציות המיוחדות בטיולים שלכם?
"יש פעמים שאנחנו משתתפים בקטיף מנגו במושב מירב והיה מדהים", מספרת הדס.
"חוויה זה סבל שעברנו", אומר עמיעד בחיוך, "בטיול זה נראה רע אבל אחר כך כך צוחקים על זה.
בדרך לנחל ברק, המפה עפה לנו מהאוטו וחזרנו ולא מצאנו אותה, ועשינו את הטיול ללא מפה,
באותו רגע – זה לא כיף אבל אחר כך זו נוסטלגיה ותמיד כיף להיזכר ולצחוק על זה דווקא".

רגע מגניב ומשפחתי שיש רק אצלכם?

"מכיוון שאנחנו מאוד אוהבים מעיינות, סיגלנו לעצמנו מעין מנהג בו כל פעם שאנחנו מגיעים לנחל הקיבוצים אנחנו פוצחים באטרקציה משפחתית משל עצמנו", מספר עמיעד והדס ממשיכה; "האחים הבוגרים יותר הולכים מכות על הצינורות הגדולים שם, אנחנו מסתכלים ונהנים והמנצח הוא מי שהצליח להפיל ראשון את אח שלו אל המים שמתחת לצינורות".

עוד חוויה מגניבה?
"נסענו לאילת ועצרנו שם ביטבתה לאכול", מספר עמיעד, "ונורא רציתי ללכת לחי בר ביטבתה שהוא מאוד מיוחד ומרגישים ממש בספארי, החיות הלא מסוכנות מסתובבות חופשי ואני מאוד אוהב חיות,
יש זאבים וחיות טורפות שהם לא חופשיים כמובן. והמשפחה רצתה כבר לנוח, לא היה להם כח. אמרתי להם ננסה כי גם ככה יש לנו כרטיס 'מטמון' וזה בחינם והם השתכנעו והגענו בזמן שנותנים לנחשים לאכול עכברים, זה נשמע מגעיל, אבל זה מה שקורה שם או הנמרים שממש קופצים על הטרף כמוצאי שלל רב. ללא ספק חוויה קשה לצפיה".

"עשינו את שביל הנחש במצדה", מספרת הדס, "מסלול מאתגר יחסית, היה מאוד יפה להגיע לשם בדיוק בזריחה, ובחזור המשפחה רצתה לחזור ברכבל אבל עמיעד לא רצה לחזור ברכבל כמו כולם".
"יש בדיחה כזו שאני לא מחכה לרכבל ויורד ברגל ולמרות זאת אגיע לפני כולם.  רצתי את כל הדרך ואני רואה את הרכבל ואני בטוח שהם מחכים לי וכבר השיגו אותי, הגעתי לסוף המסלול, ישבתי רגל על רגל והם עדין לא מגיעים. הם לא האמינו, הם חיכו לשפוך עליי מיים מהרכבל ללמטה, תחושת ניצחון מבדרת, הייתי אומר".

איך נראית החופשה המשפחתית?
"אנחנו כל פעם בוחרים מעיין אחר. לרוב אלו מעיינות עם מסלול עם קטע הליכה. אחרי שמסיימים להשתכשך במיים, מדברים, צוחקים, רבים קצת במים אחד עם השני, אוכלים משהו קל, אווירה טובה, חוזרים לדודים או לצימר, מתקלחים, ואחרי מקלחת טובה וכשכולם חוזרים לעצמם עושים על האש משפחתי וטעים", אומרת הדס.

קטע משפחתי שרק אתם מבינים?
"קטע שתמיד חוזר על עצמו במעיינות ובנחלים הוא שאחד האחים לוקח את אחיו ומטביע אותו במים תוך כדי שהוא מבקש ממנו לברך שהכל נהיה בדברו...", מספרת הדס.
"אבא שלי המציא את הבדיחה הזו, אני חייב לזקוף את זה לזכותו", מציין עמיעד.
[
איך מארגנים טיול משפחתי כשכולם מפוזרים כל השנה בישיבות ואולפנות?
"האמת שזה חתיכת פרוייקט למצוא תאריך שמתאים לכולם", אומרת הדס, "בגלל זה אנחנו לא יוצאים מספיק בזמן האחרון, לדעתי". הדס מבקשת להעביר מסר לקוראים: "צריך לנצל את השנים שכולם בבית כי אחר כך כבר כל אחד בישיבה, אולפנה, צבא או קייטנות".

מי האחראי על הפעילות בכל יום?
"אמא מביאה את האפשרויות שהיא מכירה ובסופו של דבר ההורים מחליטים, אין דמוקרטיה", צוחק עמיעד, "אבל זה בסדר, זה כמו בממשלה, כי ראש הממשלה קובע וככה גם אמא קובעת או לפחות האמירה שלה חזקה יותר משל כולם".

ואם כל אחד רוצה משהו אחר, מה עושים?
"לפעמים לוקח הרבה זמן עד שמגיעים לעמק השווה", אומרים ההורים. "אבל אנחנו חוסכים את זה ומתווכחים באוטו בזמן הנסיעה וככה עד שמגיעים ליעד כבר מגיעים להחלטה מה לאכול, למשל".

יש לכם טיפים לחופשה מוצלחת?
"צריך לבוא בראש אחר לחופשה משפחתית מאשר חופשה עם חברים" אומרת הדס, "זה לגמרי בסדר שעם ההורים והאחים לא נעשה את המסלול המאתגר שהיינו רוצים לעשות. צריך ליהנות גם מדברים של ילדים קטנים, כמו מים רדודים במעיין או נחל קטן. דבר נוסף: אם מניחים את הסלולארי בצד ולא חושבים על מי מחפש אותי בוואטסאפ אז הרבה יותר נהנים" אומרת הדס. "חיים עם המשפחה בעולם שלנו זו מציאות שאין בכל יום. הוואטסאפ לא יברח ולא צריך לחכות  שהמסלול יגמר כדי להתאחד עם הסלולארי".


מייל: gilinada@gmail.com

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים