יום שישי, 24 בפברואר 2017

סקירה: סרטוני הבחירות (2014)

נדב גדליה
התמונה של ‏‎Nadav Gedalia‎‏.

גם הבטוחים כי מערכת הבחירות הנוכחית מיותרת לחלוטין, יסכימו כי את הבידור להמונים שמספקים
סרטוני המועמדים להיות חברי כנסת אי אפשר להחליף באף אמצעי בידור אחר.
עד לפני מספר שבועות פיד הפייסבוק וקבוצות הוואטסאפ שלכם הכילו סרטונים משעשעים שהופקו באמצעיים סלולארי רועד. 
לא עוד. מרגע פירוק הממשלה, אפשר להתרווח ולצפות בסרטונים בני דקה וחצי-שתיים שהושקעו בהם עשרות אלפי
שקלים חדשים. הם כוללים הומור, פאנצ'ים ותחפושות, הכל כדי שתכירו את המועמד לכנסת 
ותדעו בדיוק מה הוא עשה בחייו הציבוריים גם אם אינכם קוראים נלהבים של מוספי האקטואליה בראי הפוליטיקה.
שלמה בלס (40), הידוע כאחד ממייסדי 'לאטמה' הוא אחד מהמפיקים הבולטים בתחום סרטוני הבחירות.
אנו תופסים אותו רגע לפני השקיעה כשהוא תר אחר מניין לתפילת מנחה.
"סרטון בחירות שונה לגמרי מסתם סרטון לאינטרנט, מכיוון הוא בא להשיג מטרה מאוד מסויימת".
"אם בסרטון יוטיוב אתה מנסה להשיג כמה שיותר צפיות, פה החשיפה הגבוהה יכולה לפעמים אפילו לפגוע
במועמד", מפתיע בלס.
"אני לא רוצה להתייחס לסרטון ספציפי שלי או של המתחרים, אבל היו פעמים שהסרטון הוציא את הפוליטיקאי קצת ליצן וזה פגע בו. אנשים חשבו שהוא לא מספיק רציני ו'ילד' ולא סמכו עליו כאיש ציבור. יתכן והיו אלו כמה קולות קולניים בלבד, אך צריך לזכור 
שתשומת לב זה לא הכל פה".

*כמה עולה לחבר כנסת להפיק סרטון בן דקה וחצי לכבוד הבחירות?

"עשרות אלפי שקלים. זה מתחיל משלושים אלף ויכול להגיע גם לשמונים אלף.
על כל סרטון בממוצע עובדים 5-6 אנשים וזה יכול להגיע עד 15 אנשי צוות".

--מה בתפריט?--


1.

נדמה שכל האמצעים כשרים כדי לשווק את המועמד בצורה שתוציא אותו עם סרטון מוצלח ועטוף בתדמית 
עליה עמלו אנשי אסטרטגיה מומחים.
בין הסרטונים שהצליחו ליצור עניין רב לאחרונה, היה 'בנט ההיפסטר' שיצר מטה הקמפיין של בנט.
הסרטון לקח צעד אחד קדימה את ההומור הפוליטי כשהלביש על יו"ר מפלגת הבית היהודי
תחפושת של מגה היפסטר תל אביבי. התחפושת כללה זקן ג'ינג'י ארוך, אוזניות אופנתיות, עיתון הארץ וכלב.
ההיפסטר (בנט, כן?) צולם בסיטואציות שונות בתל אביב וכל הזמן הוא מתנצל על דברים שקורים שלא באשמתו.
הסרטון שמנסה למתג את בנט כימין הנכון שלא מתנצל,
זכה לפופלאריות רבה בכלי התקשורת שהכריזו; "נפתלי בנט מבקש סליחה".
בכותרות המשנה נכתב כי 'נפתלי בנט צוחק על השמאל התל אביבי וקורא לציבור להפסיק להתנצל',
עם החרוז 'מפסיקים להתנצל - אוהבים את ישראל'. זה עבד יפה.
התחפושת היתה כל כך מוצלחת כך שהסרטון הצטלם בלי הרבה בעיות במקומות מרכזיים הומי אדם בתל אביב.
איש לא זהה את האח הסרוג שנטמע בין הולכי שדרות רוטשילד.
"כשנכנסתי לסט, שאלתי איפה בנט", מספר אורי, אחד הניצבים שלקח חלק בסרטון וזכה לתהילה משלו.
"אנשים עוצרים אותי ברחוב בגלל הסרטון הזה", הוא מספר ומסביר מה שניה אחת של ניצבות בסרטון עשתה לו.
אנשים רבים נכנסו לראות את הסרטון גם אם אין צילו של סיכוי שהם ילכו להתפקד לבית היהודי,
כפי שהורה בנט בסיום הסרטון, אחרי שהוריד את התחפושת.

2.
סרטון מקורי שזכה לפחות תהודה למרות המקוריות הרבה שייך ליגאל דילמוני, מאנשי הבית היהודי.
אל מסיבת עיתונאים נכנס ג'ון קרי (בתחפושת, כמובן) וסיפר לעדת העיתונאים שסביבו מה טיבה של הפגישה בינו לבין ביבי
ומי הוא זה ואי זה הוא אשר מפריע לו בעבודתו השמאלנית.
התשובה: יגאל דילמוני. וכאן מגיע הפירוט המלא של פעולותיו של דילמוני למען העם.
טריק נפלא שהצליח להכניס לאוזני הבוחר את רשימת העשיה של המועמד בלי שמץ של גאווה.

3.
סרטון אחר ובולט גם כן הוא קטע הוידיאו של ח"כ דני דנון מהליכוד. הוא עומד תחת הסלוגן 'דני דנון - הימין האמיתי'
ולצלילי פסקול 'הטוב הרע והמכוער' הוא מציג אנימציה חמודה של דנון יוצא נגד חנין זועבי, עם שיר שנכתב במיוחד עבור דנון.
'הו זועבי, תבכי יקירתי, כי עכשיו הגיע דני, הימין האמיתי'.
בטקסט נכנסים פועליו של דנון והאידיאולוגיות שלו בנושאי הימין הקשורים לבניה בארץ ועניין המסתננים.
דנון  צוייר כשריף הנלחם בזועבי - פושעת הכפר, והתוצאה מלבבת ומעבירה בדיוק את פועליו של דנון ביד תקיפה.
גם אם טיפה הגזמנו עם תדמית השריף, הרי זו אנימציה והייתרון שלה הוא שכמעט הכל מותר בה.

4.
אם את דנון היו צריכים לחפש לשריף כדי שיקרה משהו בכפר,
הגיע הסרטון של ח"כ אבי וורצמן מהבית היהודי וסתם את הגולל על עולם הדימויים, עד היציאה הבאה של אנשי הקראייטיב.
אנשי הקמפיין של וורצמן הפכו אותו לסופרמן של ממש.
סופרמן - על משחק המילים שוורצמן-סופרמן פוגש צעירה שמתלהבת מיכולותיו ופעולותיו הטובות למען העם,
עד שמתגלה שהבחור הוא לא אחר מאשר וורצ-מן. סופרייז. 

5.
הסרטון החמישי שנועל את רשימתה הגדולים הוא הסרטון שהתלווה להכרזתו של ינון מגל לגבי הצטרפותו לבית היהודי.
העיתונאי חנוך דאום יושב ליד בנט ומציג אותו לקהל, כשלפתע המצלמה מסתובבת ומגלה שדאום, בשבחיו, התכוון
בכלל למגל. הרי לכם עוד טריק נפלא שהצליח להכניס לראשכם את קורות חייו של ינון מגל בצורה שאינה מעוררת
חשד. בסך הכל רצינו לעשות צחוקים, מי דבר בכלל על קורות חייו של מגל?! ינידו בראשם המפיקים ויסמנו עוד 'וי'
בדרך אל הקלפי.


--איך מייצרים עניין בסרטוני בחירות?--


העניין ההומוריסטי שולט בסרטונים של 2014 בצורה גורפת.
"הומור עובד", אומר בלס חד משמעית. :זה משהו שאני מאמין בו  באופן כללי, לא רק בסרטוני בחירות.
הומור ממיס את הצופה ומראה אנושיות. 
פה זה לא קהל שבוי של קולנוע שיראה את הסרט בכל מקרה כי הוא שילם עליו. הזמן של אנשים יקר,
וכדי להחזיק אותם אתה צריך משהו שיעבוד. הצופה פה לא מובן מאליו".

*איך סרטון הופך לויראלי?

"אנחנו  חושבים תמיד על משהו שמבוסס על אמת, ועל הפעלת רגשות", אומרים לנו במטה הקמפיין של בנט.
"זה יכול להיות רגשות של שנאה, פחד, התרגשות, צחוק וכדומה והפעם הלכנו על 'מפסיקים להתנצל'
וזה הצליח לגעת באנשים בגלל השילוב הזה במסר; רגש ואמת. מידת הויראליות שזה תפס הראו שזה חודר ללבבות
של אנשים".
"אין חוקים ליצירת סרטון ויראלי", אומר בלס, "אך זה שהסרטוו משעשע עוזר לזה לא פעם להיות ויראלי כי אדם רואה את זה ומשתף את זה הלאה, מראה למשפחה כי רוצה שגם הם יצחקו. האדם מטבעו אוהב לשתף דברים שהצחיקו אותו"

בלס הוא יהודי שמגדיר את עצמי ימין-מרכז. ככזה, הוא מצהיר שבנוגע לעבודתו כמפיק סרטונים,
הוא לא מחפש זהות מוחלטת בין דעותיו לבין דעותיו של הלקוח.
"אם אחפש זהות ביני ללקוח, אני אעשה בסוף סרטים רק לעצמי", הוא מחייך.
"יש בהחלט דברים שאני לא אעשה מבחינה אידאולוגית.
פנה אליי איש פרסום שעובד עם מפלגות השמאל הקיצוני ורצה שאעבוד איתו על הקמפיין שלהם.
כתבתי לו 'חחח' ואחרי שיחה קצרה לא הסכמתי כי לפי דעתי הם קיצונייים.
איפה הגבול עובר? שאלה טובה. כל מקרה לגופו".

---מחייכים כל הדרך ימינה---


שרוליק איינהורן (35) הוא משותפי משרד הפרסום 'אלנבי' שהובילה את הקמפיין  של רון חולדאי בבחירות האחרונות לעיריית ת"א.
כעת 'אלנבי' מובילה את הקמפיין של מרצ, אך טרם נרשמו סרטונים ויראלים מעניקי חיוך שיתנו פייט לאנשי הימין השולטים בתחום. 
כשאנו שואלים את איינהורן מדוע נדמה שסרטונים מצחיקים יש רק בימין, הוא מחייך.
"כי שלמה בלאס בימין!", הוא אומר, "הבחור עושה עבודה טובה מאוד שאני מאוד מעריך".
איינהורן מפנה אותנו לסרטון משעשע שהפיקו אנשי 'שלום עכשיו'.
הם התחפשו לתחקירנים והוציאו אמירות קשות נגד אריק שרון ונגד התחתנות עם ערבים מח"כ דני דנון והזמר דודו אלהרר.
הסרטון הסתיים בכך שמיכאל בן ארי, אז ח"כ מן המניין, חשד בהם והזמין את קצין הכנסת שסילק את יוצרי הסרטון מהמשכן
תוך כדי האשמה בהתחזות. זה היה לפני מספר שנים, אך במערכת הבחירות הנוכחית לא נרשמה תגובה ויזאולית לסרטוני הימין היצירתיים.
במקום זאת, מעדיפים אנשי השמאל להשאר מול המקלדת ולתקוף את סרטוני הימין בדרך זו או אחרת.
בנט ההיפסטר חטף לא פחות משלשה מאמרי נגד באתר מאקו, ודנון הגיע עד לפתחם של מבקרי התקשורת באתר 'העין השביעית'.
"זו אינה הפעם הראשונה שדנון משסה את הגולשים בזועבי", כתב תומר אביטל.
ננראה שהוא מתכוון לרכוב על גבה בפריימריז הקרובים. זועבי, מחרחרת מלחמה ומניפולטיבית ככל שתהיה, ממוקמת אי-שם מעבר להרי האופל של המדבר האופוזיציוני. לה ולחבריה יש אפס כלים ביצועיים – לכל היותר תקציב עלוב לקשר עם הבוחר ודלת פתוחה באמצעי התקשורת תאבי הפרובוקציות (אין להם אפילו ג'ובים בקק"ל, כמו שיש למרצ). דנון, מנגד, הוא בכיר במפלגת השלטון כשש שנים וכיהן עד לאחרונה כסגן שר הביטחון. אך בריון השכונה מעדיף להיטפל לאאוטסיידרית החצופה במקום להתמודד עם איומים אמיתיים ורלבנטיים לאזרחי המדינה". סוף ציטוט. 
בנט שצחק על ההיפסטרים התל-אביבים המתנצלים אף זכה לפרודיה מיוחדת שנקראת: "נפתלי מבולבלי".
היוצרים הלבישו 'וויס אובר' לסרטון ההיפסטר הפופלארי והעבירו ביקורת על כבוד השר המחופש.
"השמאל האובססיבי מגלה שגם הימין יודע להשתמש ברשתות החברתיות", כתב אלדד גל-עד (האח הגדול),
"ימנים מצחיקים? זה כבר באמת מפחיד, כנראה", הוסיף.
ואכן, סקירת הרי השמאל במדיה החברתית מגלה יובש רב בכל הנוגע לסרטונים משעשעים שהופכים את מערכת הבחירות למחוייכת יותר.
גם יאיר לפיד שנחשב לחזק מאוד בתחום הרשתות החברתיות ומחזיק מאות אלפי אוהדים בדף הפייסבוק שלו לא טרח להביע את עצמו
בסרטון בעל פוטנציאל ויראלי. במקום זאת הוא פתח צ'אט לרווחת הגולשים כל שלישי בלילה. מתברר, שבזמן שהימין עסוק ברעיון הבא
שיתפוס את הצופה, בשמאל מעדיפים את העניינים פרקטים יותר.
העובדה שבמפלגתו של לפיד אין פריימריז ובמפלגת 'העבודה' עדין נמצאים באופורית בוז'י וליבני לא תורמת לשיח האינטרנטי שמסתפק
בתגובות נרעמות כלפי הרוח היוצרת של הימין, המנצל היטב את הפלטפורמה הויראלית ליצירת חומרים קורצים שמגיעים בסופו של דבר
לא פעם גם לחדשות ערוץ 2. בכל זאת, מה שמעניין מנצח.
"המדיה המסורתית עמוסה ויש שם פחות דמוקרטיה", מסביר בלס. 
"ברשת כל אחד עושה מה שהוא רוצה, כל אחד יכול להכנס והימין משתמש בזה יפה".
"במערכת הבחירות הזו השמאל נהיה רציני ואיבד את ההומור הבריא", אומרים לנו האנשים מאחורי הקלעים במטה הקמפיין של בנט.
הם קראו את התגובות ואת המאמרים שיצאו נגד הסרטון שלהם שהפך מהר מאוד לויראלי.
"לא ידענו אם הסרטון יהיה ויראלי", מודים אנשי בנט, "כי אין נוסחה לויראליות, אתה עושה סרטון טוב ואם הוא באמת טוב
הוא יהפך לויראלי".
הסרטון, כך מקווים במטה הקמפיין של בנט, יגרום לאנשים לבחור בבית היהודי למרות שהוא יצא לאור הפריימריז במפלגה.

במטה מירי רגב העדיפו את הסרטון רציני יותר, והוא נערך בסגנון סרטוני הבחירות הקלאסים המעבירים את משנתו של המועמד
בשילוב אנשים מהשטח ומשווקי הארץ המדברים בשבח המועמדת.
"אנו מנסים להעביר את המשנה של הפוליטיקאים ומה הם עשו ובמה הם מאמינים", אומר הלל מאיר (22) שהפיק לח"כ רגב
את הסרטון. "אני אוהב יותר את הדברים הפשוטים, הפחות המבויימים, אני לא בא להצחיק את הקהל,
אלא להסביר להם מי הבנאדם ומה משנתו.
אני לא בא להצחיק אותו לעשות גימיק. אנחנו לא מוכרים פה חטיף קראנצ',  אלא מנסים לייצג פוליטיקאי רציני.
כשאתה הולך על כיוון מצחיק זה יכול לעשות עבודה הפוכה, כי המסר פספס את תורתו של  המועמד.
כיוונת אותו גבוה והוא יצא יותר מידיי מצחיק או מגוחך. זה הרבה יותר מסוכן".
"שווה למועמדים להשקיע בסרטון", אומרים לנו במטה בנט,
"המחיר של וידיאו היום לא ממש יקר. זה משהו כמו שלוש פרסומות בעלוני שבת. 
זה נע בין אלפים בודדים לבין מי שיקרן שלוקח יותר. הסרטון הזה ספציפי הוא בין הזולים כי לא היינו צריכים לשלם לשחקן".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים