ראיון עם דמות מרתקת: גבריאל המלאך

נדב גדליה

גבריאל וטורי (53) מי שמכונה 'המלאך גבריאל' (ונראה בהתאם), גר בטבע, בקברות צדיקים, ולא מפסיק לעזור לאנשים ולנרקומנים.

צא ולמד מה בין הומלסי תל אביב למחוסרי הבית בירושלים.
הפעם הראשונה שפגשתי בחיי הומלס אמיתי שאי אפשר לפנות אותו מהבית, היתה בתל אביב.
על ציר דיזינגוף סנטר הוא התהלך מתנדנד והחליט לשבת בספסל שלי דווקא.
המתנתי למישהו, ובינתיים התחלתי להבין ממנו  שאסור לי לפחד והוא לא מזיק,
שקוראים לו איגור והוא לא יהודי, שהוא בחר להיות הומלס בשביל הפאן,
ודווקא בישראל כי הוא מכור לארץ הזאת.
רגע לפני שנפרדנו כידידים ושניה אחרי שהוא הראה לי שיש תעודת זהות,
הוא התעניין בנטבוק הפתוח שלי ושאל  אותי מה זה פייסבוק.

בירושלים מסתבר, זה עובד אחרת לגמרי.
גבריאל וטורי, המכונה 'גבריאל המלאך' חי בחורבה ענתיקה ב'ליפתא', אי שם מתחת לצומת הכניסה לירושלים,
אבל מחזיק דירה משלו בבת-ים.
אי אפשר לפספס אותו בזכות המראה הייחודי שלו הכולל ראסטות זקן עד הרצפה וכובע ייחודי שלא תמצאו ב-H&M.
המון אנשים זכו לאהוב אותו דווקא בגלל הלוק השאנטי ולב הזהב שמחפש (ולא בפייסבוק)
איך לעזור לכל העולם ובניו.
המלאך, הוא טיפוס תמים, בעל רוגע מיוחד במינו וסבלנות ברזל שלא פגשתי כמותה מעולם.
אי אפשר להוציא אותו משלוותו גם בשאלות החצופות ביותר, והייתי מוכן לקחת הימור שגם אם נער רחוב מזדמן
ידביק לו לאטמה הוא ישיב לו בחיוך.  כזה הוא המלאך.

"זה טוב שבאת, ככה יהיה  לי קצת רייטינג כאן", אומר לי המלאך כשאני מגיע באיחור בורגני
לשמורת הטבע שלו והוא מחזיק בידיו קרטון לאפות כדי להביא לחבר'ה של החורבה של ליפתא.
כשאני מתעניין בו קצת יותר, מסתבר לי שהוא ממש לא התכוון לרייטינג בסטייל ערוץ 2 ותקשורת,
אלא לכך שתושבי החורבה בה הוא מתגורר יתייחסו אליו יפה יותר ויתנהגו איתו כיאות".
כרגע הוא על תקן 'העוזר של החורבא של ליפתא' ודואג לחבר'ה המתגוררים שם (אל תגידו הומלסים,
כי הם כאן מבחירה חופשית של 'לגור בטבע') לאוכל מידיי יום.

"האנשים כאן רובם ככולם בסדר, טוב כאן", מספר גבריאל, אך אני תופס מילותיו ובורר את הרעות שבהן.
"מה זאת אומרת רובם ככולם, מי לא בסדר?" אני שואל,
וגבריאל, שרצה בהתחלה לדבר רק דברים טובים נאלץ לשתף אותי,
"החבר'ה כאן טוענים שיש לי סבלנות לטיפוסים השונים שבאים לכאן,
ואני מכבד כל אדם ומראה להם שע"פ התורה,  ע"פ רבי נחמן, צריך לקרב כל יהודי,
ולהם זה נראה כאילו אני שמאלני שאוהב את כולם.
הם היו בליפתא - וזהו, זה מעניין להכיר אותם אמנם,
אך אני הייתי בעולם בארצות שונות, פגשתי טיפוסים שונים ולמדתי להכיל אותם.
סיפרתי לאחד מהם, חוזר בתשובה, שפעם גרו אצלי נרקומנים, ואיך שהוא שמע את
זה הוא הורה לי לנקות את המקום תוך כמה ימים, כאילו הבאתי לפה את הסיטרא אחרא.
הוא יודע שאני בחור טוב ואין לי קשר עם הרע, אבל הם לא רוצים שאביא אותם לכאן.
הבאתי לכאן אתיופי שממש היה מעריץ אותי ואומר שאני הרב שלו,
והם לא אהבו את זה שאני מסנגר עליו".
"אמרו לי כאן שיש ספר ישן שכתוב ש'מצווה להלבין פני הרשעים',
ואני אומר להם שיש חפץ חיים שאומר אחרת...
אם אני לא מתנהג כמלבין פנים, אז אני לא שייך  לקטגוריה הזאת של האנשים פשוט.
אני כמו נהג, מביט בתנועת החיים ולפי זה אני חי ומתאים את עצמי".
"בגלל מה שקורה, אני מביא אוכל בשבילי ואוכל לבד.
אני שואל אותם ולא מבין אם הם רוצים 'שולם' או 'ברוגז', מצד אחד
הם רוצים אותי כאן כי אני עוזר להם ומביא להם אוכל, ומצד שני יש להם טענות כלפי,
אז החלטתי לשמור על פרופיל נמוך".

כשהמלאך מראה לי היכן הוא ישן, אני מנסה להזיז את החושך מעיני ולדמיין מזרון כלשהו,
אפילו נפלטה השאלה 'האם יש כאן חשמל?', אך מבט לא מעמיק בגחלים הלוחשות מסביר לי שחיי ההומלס
בירושלים הם חיי טבע, וכמו שאין לגבריאל טלפון וכדי לחפש אותו היינו צריכים לפגוש אותו ואז לקבוע איתו פגישת ראיון,
כך גם החשמל והמים ממנו והלאה.
מזון דווקא נדמה שיש כאן בשפע. המלאך עולה לעיר ומביא כל הזמן עודפי מזון משובחים
ומאכיל את החבר'ה בטוב ליבו.
כשאנחנו מגיעים לחורבה ומתכוננים לשיחה, החבר'ה בורחים מאיתנו ויוצאים החוצה תוך מספר רגעים,
משאירים אותנו לשוחח לבד.
"אמרתי להם שאין מה לחשוש מהתקשורת, אתה בחור נחמד", אומר המלאך,
אך כנראה שהחבר'ה עדין חוששים ש'מישהו מהתקשורת' מגיע אליהם כדי לעשות מהליפתא אייטם.

גבריאל המלאך (53) נולד בצפון תל אביב למשפחת וטורי שהכילה זוג הורים מסורתיים ושני אחים מלבדו,
הוא למד בגימנסיה הרצליה, ונצר לרבי שמעון וטורי מחבר הפיוט 'בר יוחאי' הידוע.
"לפעמים אני משתמש ביחוס שלי, כדי לבקש מהם שיתנהגו יפה ובכבוד", מספר גבריאל.
בהמשך חייו התחבר לסגנון החיים השאנטי, הפך לטבעוני וגידל ראסטות זקן מרשימות שמלוות אותו
לאורך גופו עד היום.
אמא של המלאך לא ממש אהבה את השיער הארוך שלו,
וגבריאל ירד לגור במקלט הבית כדי לא להכנס לעימותים.
לא הרגיש נעים לאבא שהילד גר במקלט אז הוא קנה לו דירה קטנה בתל אביב, אך המלאך לא ממש התשוקק לעיר הגדולה.
כהשהתבגר המלאך, העיף את עצמו לארבע שנים של חיים בעולם הגדול באירופה ובאמריקה,
נסע בטמרפים וחי בצמצום
תוך כדי שהוא מפרנס עצמו ממכירת נרות דוקורטיבים, וכעובד בחנויות טבע.
הוא למד מאקרוביוטיקה  (בישול שמבוסס על אין ויאן),
ואח"כ חזר לארץ ועבד בתור שומר, תוך כדי שהוא בולע ספרים שמדברים על פילוסופיה, פסיכולוגיה, ביולוגיה,
ספרי הדרכה של 'איך לחיות חיים בריאים' ו'הדרך אל האושר' וכדומה.
אם תפגשו אותו בטוח תגידו שהוא תמים לאללה, אך הבחור חכם לא פחות מאשר הוא תמים וטוב.
הוא דובר היטב עברית ואנגלית, וגם שולט קצת בגרמנית, צרפתית, איטלקית, ערבית,  שבדית,
נורבגית, רומנית, ספרדית, וטיפה הודית ואמהרית.
לליפתא הוא הגיע בסך הכל לפני מספר חודשים.
"שמעתי שבאים אנשים והרשויות לא מעוניינות בזה", מספר המלאך,
"אני לא אוהב להתעמת עם הרשויות וללכת 'נגד',
ויש לי הרבה מקומות להיות בהם, בדירה של בבת ים ואצל הרבה חברים שאני מכיר,
אז לא רציתי לבוא לפה תמיד בגלל הרשויות, וגם עכשיו אני מתנייד מפה ולא נמצא
כאן כל הזמן. גרתי הרבה זמן בירושלים ברחוב השוערים 6, שזאת היתה חנות של ר' שלמה קרליבך,
גרתי תקופות במערת המכפלה, ברחל אימנו ובציון הרשב"י,
רבי נחמן אומר שמי שמגיע לקבר של צדיק זוכה למתנות שמים שאינו ראוי להן,
ולכן אני נמצא הרבה במקומות קדושים".

*ומתי התחלת בצורת החיים הנוכחית שלך?

"שאלתי בתור ילד "האם יש חיים אחרי החיים?" וענו לי פשוט "לא, רק הביולוגיה ממשיכה",
אז אמרתי שלפחות אני אמצה את החיים האלה בצורה הכי טובה ויפה בטבע.
כמובן, שתמיד התנהגתי כבחור טוב, אבל נמשכתי לטבע.
אני להיט בעולם הזה של השאנטי-באנטי, בפסטיבלים האלה של הפריקים מאוד אוהבים אותי,
אני אוהב אותם כי הם מסתפקים במועט ואוהבים את השלום, האחווה ואת כולם.
הגאון מוילנא אומר ובכלל ידוע ש'חנוך לנער ע"פ דרכו' ואפשר לחיות ע"פ התורה בסגנון שלך,
וזה מה שעשיתי בעצם, לקחתי את השאנטי והכנסתי אותו בתוך חיי התורה".


*בעולם השאנטי גם לפעמים לוקחים סמים.

"לא, סמים אני לא לוקח, אבל אני מביא פסוקים שמסבירים את האחרים,
ואני אף פעם לא מתייאש, כמו שאומר רבי אהרון ראטה שבהכנסת אורחים 'לפום צערא אגרא',
וזה קרה לי פעם אחת בדירה שלי בבת-ים.
הדירה שלי היתה פתוחה לאורחים, והגיע פשוט נרקומן וישן לי במיטה...
קיבלתי אותו מאוד יפה ובטבעיות, כי אני אומר אם לא אני מי ידאג להם?!
בשביל לזרום אולי לפעמים אני לוקח א-מחייה, שתיה, אבל לא סמים חלילה,
אבל אני יודע לקבל אותם באהבה למרות הנרקומניות שלהם".

*מתי הרגשת שמנצלים את טוב הלב שלך?

"מתי לא...", צוחק גבריאל אך מתוך ריסי מילותיו ניכר שזה לא ממש משעשע,
"היה למשל הנרקומן ההוא שסיפרתי לך עליו, והיות והוא שתה ועישן הוא היה קם מאוחר,
וקרו מקרים שהוא ישן לי במיטה ולא ישנתי בגללו, והייתי מחכה לו שיקום ורק אז הייתי
הולך לישון במיטה שלי. היה לי סיפוק מזה שהרגשתי טוב ממעשה החסד הזה,
למרות שמבחינה פיזית זה כמובן היה קשה...
היה לי חבר שאמר לי שהוא יתן לי מכות אם אני אמשיך לעזור לאנשים.
גם בתל כביר, שם עבדתי, הייתי נותן מהמשכורת שלי לנרקומונים כי יכולתי והיה לי מספיק כסף בשביל עצמי,
והחברים שלי ידעו שהנרקומונים האלה רק יבקשו ולא יפסיקו,
ולא הסכימו לזה שאני עוזר להם ככה".

*ועכשיו שאתה לא עובד, איך יש לך כסף לנסיעות ולמעט שאתה כן צריך?

"יש לי חסכונות מהעבודות שעבדתי,
ואולי גם אני אתחיל  להתלבש אחרת ולעבוד באיזו עבודה,
הייתי רוצה להיות ברדיו, יש לי מה להגיד, וצריך לצאת אל העם ולקרב אותם אם אפשר,
הייתי פעם ברדיו 'קול הנשמה' וגם בתוכנית 'רק בישראל' של ארז טל לפני הרבה שנים,
הם רצו אותו בגלל הגימיק".

לפני זמן מה אביו של המלאך נפטר והותיר אחיו ירושה,
אך למלאך הנמצא באווירת השאנטי זה לא ממש עזר
וחלק הירושה לא  הגיע אליו.
"גם את זה אני לוקח באהבה", אומר גבריאל,
"כל השנים לא היו לי הרבה הוצאות בגלל הסגנון חיים שלי,
ונוצרה לי תדמית כזאת כאילו לא אכפת לי מאף אחד ואני חי את החיים שלי לבדי.
וזה לא היה מדוייק, כי רציתי את החיים עם המשפחה מצד אחד,
ומצד שני בחרתי בדרך הזאת כי ככה אין לי חיכוך עם המשפחה ואני לא צריך לבקש.
כשחייתי ככה בליפתא ובכל מיני מקומות כאלה, זה עזר למשפחה שלי,
כי הכסף מהדירה בת"א שמו"ר אבי קנה לי הלך למימון של אימי שתחיה".


*בשביל מה אתה מגדל את הראסטות האלה, זה לא מפריע לך?
"אני נוהג ע"פ המושג 'כי בצלם אלוקים ברא את האדם', כמו שאומר הרב לייטמן שכל אדם נברא בצלם,
וזה כתוב בספר של רבי דוד קושא 'הווי דן את האדם לכף זכות',
ובגלל זה אני לא מסתפר, שנים רבות שאני לא נוגע בשפם ובזקן.
זה לא מפריע לי באופן אישי, רק קצת בעולם הדיגיטלי שזה נוגד אותו ושונה ממנו.
הרעיון לגדל שיער התחיל לפני כמה עשרות שנים שחשבתי לעצמי כמה העולם יפה אם
הוא היה בשלמות, למרות שרבי נחמן אומר שהעולם הוא לא בשלמות,
רציתי לשאוף לשלמות ולהתחבר לטבע, לתת לדברים לזרום עם עצמם כמות שהם.
כמו שאומר השיר שמדבר אלי; 'אדם אנולוגי בעולם דיגיטלי'".

קשה להגדיר טוב של אדם שפוגשים, אך כשתום ורוגע מתמזגים בחכמה ודעת אצל
אדם אחד שמחפש לעזור לאנשים ברמות המטורפות ביותר עלי אדמות אתה מרגיש נוח
לבדוק את הגבולות של המלאך בשאלות מחוצפות.

*אתה חושב שאתה המלאך גבריאל? אני מעז לשאול ברצינות תהומית.

"אני קשור מאוד למלאך גבריאל", אומר המלאך
"הייתי גר בבית ישראל והייתי אוהב להיות וללמוד בכולל 'נר גבריאל',
ו'אור גבריאל', וגם אני הולך לבית העלמין בו טמונה עופרה חזה,
שהיא טמונה ליד מו"ר אבי אשר וטורי, וממש בסמוך לרב אליהו שרים
הקדוש, ושם גם טמון אריק לביא, ובציונו כתוב 'באה מנוחה ליגע',
שזה השיר שלו.
ושאני הולך לבית העלמין, אני מתחבר דרכה למלאך גבריאל,
ע"י השיר שלה שהיא כתבה למלאך גבריאל.
רבי נחמן אומר שאדם יכול להתחבר לעולם המלאכים ועולם המחשבה.
והרבה כתוב בשבחה שהיתה קשורה למלאכים, והיתה אשת חסד וצדיקה גדולה".


אחת מהראסטה-זקן של המלאך עד לא מזמן החזיקה מטר וארבעים סנטימטרים (!),
כשאני מדבר איתו בטרמפיאדה בצומת הכניסה לעיר,
אני חש את חרבות המבטים ננעצים בנו, אך משום מה השהות עם האדם הזה לא עושה לי בושה נוראה,
אלא גאוות ידידות.
"הזקן הזה, זה מאוד יפה!", פונה אל גבריאל לפתע עובר אורח, ספק ערבי רודף שלום,
ספק מזרחי מבטן, וגבריאל מהנהן בהסכמה, לא מתרגש בגרוש מהתכונה שמתרחשת מעצם היותו,
וממבטי המכוניות שמסתכלים עליו כאל מוצג ראווה לא מוזיאוני.
"בנואבה ובת"א היו חושבים היהודים והנוצרים שאני משיח" מחייך המלאך.

*למה?

"אולי בגלל כי אני מקבל באופי שלי הכל באהבה,
ויש לי דרכים דרך התורה להסביר את זה.
אני מאוד אוהב את הקב"ה ואני מבין שהכל זה תיקונים,
והכל זה לטובה, כמו שאמר רבי נחום איש גמזו 'הכל לטובה',
שצילמת אותי חשבתי על זה, כדי לשמח את עצמי."

*חשבת פעם שאתה המשיח?

"אמרו לי את זה, גם תיירות בחו"ל,
גם בגלל הצבע שיער שלי שהוא קצת אדמוני,
אבל ששואלים אותי על זה, אני אומר להם שכל יהודי הוא בחינת
משיח, וכמה שהוא יותר צדיק אז יותר, ואם הוא פוגם אז פחות,
אבל אפשר לתקן את הפגם.
היו מקרים ששרתי שיר שהמצאתי, ובסוף אמרתי 'יחי' של חב"ד,
ואז הברסלברים מישיבת 'שובו הבנים', שאלו אותי 'מתי תגאל אותנו?',
וכשהייתי שר את השיר שלי, הם היו אומרים שהפלתי את התיק על הרבי
מלובביץ' ואומר שהוא יגאל אותם".

*איך הולך השיר שלך? אני שואל את המלאך והוא מתחיל לפזם.

שעון מראה שלוש
מתי מתי כבר שמונה,
שלוש מאות חמישים ושמונה, גימטריא משיח,
שלוש ועוד חמש, נותן ביחד שמונה,
שלוש מאות חמישים ושמונה גימטריא משיח,
משם אני קורא, מכאן אני קורא,
הולך משם משיח,
חוזר לכאן משיח,
משם לכאן משיח,
רוצים אותך כל כך משיח,
שמי גבריאל וטורי, נולדתי בראשון לעשירי 1958,
מספר ת.ז 5548558.
נ נח נחמ נחמן וארבעה חרוזים,
נותן 358,
ואחרי זה יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד,
יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד X 3


"תראה, משיח צריך להיות קדוש, אני בבחינת כל יהודי בבחינת משיח.
היות ואני מתרועע עם כל כך הרבה סוגים של אנשים ומתאים את עצמי אליהם,
ולפעמים מוכן לעשות עבורם ולמענם בצורה כזאת של לזרום איתם,
ואני מאוד טוב בזה, ובגלל זה הצלחתי לעזור לכל מיני אנשים מכל הרובד
הנמוך של האוכלוסיה, ואני חושב שזה מעלה גדולה.
ומאידך גיסא אני לוחם גם למען בעלי חיים, בעד שלום עם ערבים וזורם עם כולם"


*מה התוכניות שלך לעתיד?

"להמשיך ללכת לבתי עלמין ביארצייטים של צדיקים,
ולצדיק רבי אליהו שרים ע"ה שאני מכיר את בנו רפאל שרים,
שטמון ליד מו"ר אבי אשר בן רחל ע"ה
שטמון ליד הזמרת הנערצת עלי עופרה חזה,
שטמונה ליד מרת אמה שושנה חזה, ולהתחבר יחד איתה
לעולם המלאכים שרבי נחמן אומר שאפשר להתחבר אליו,
וכמובן לשיר מלאך גבריאל שאני מעריץ ואוהב.
וגם ללכת לכוללם 'נר גבריאל' שבבית ישראל,
ו'אור גבריאל' שבמחנה יהודה, ולהתחבר למלאך גבריאל
שעל שמו אני קרוי ולשם יש  סיבה ומהות".

ובדרך חזרה לעיר, כשאני חושש שיש על ידי צדיק נסתר שטוב שואף וטוב לוקח,
אני מבקש ממנו שיברך אותי, אנו עולים בדרך לכביש הראשי של ירושלים-תל אביב,
והמלאך מתחיל להזכיר בברכה את זכות שמות הצדיקים שהוא מכיר.
אני ממתין בסבלנות בהתחלה, אך כשהרשימה לא מסתיימת וכל פעם המלאך מוסיף
שם של צדיק נוסף סבלנותי מאיימת להשבר ואני דוחק בו להגיע לברכה עצמה,
הוא מברך, ואני מסביר לו בלי ציניות עד כמה הוא לא מודע לטוב ליבו,
עיניו של המלאך בורקות בברק עילאי, נדמה כאילו הוא לא שמע מילה חמה מעולם,
או מילה חמה בגודל שכזה שהצליח אולי להגדיר את טובו העצום במדוייק יותר.
האוטובוס שלי מגיע אבל אני מפספס אותו לטובת המשך השיחה
עם המלאך, אחרי זה מגיע עוד אחד וגם עליו אני לא עולה,
בסופו של דבר בשלישי אני מחליט לעשות את זה, הגיע הזמן להפרד מהמלאך גבריאל,
נפגש בשמים.


לתגובות: gilinada@gmail.com
----