יום ראשון, 19 בפברואר 2017

ראיון עם המוזיקאי אהרון רזאל

נדב גדליה


לא מסמפט את גלגל"צ * לומד כל הבקר * עדין כואב על גוש קטיף ועל.. התורה.
ומלמד אותנו איך מתחברים ללימוד גמרא * אהרון רזאל מתחדש באלבום הכי קדוש בסביבה
ומספר לנדב גלעד מה עומד מאחוריו
. (ויש גם - ראו לעיל - ראיון וידיאו מ-YNET בזמן אחר)

הכל היה מתואם מראש, אבל כשהרגע מגיע ואני ניצב לשיחה עם אהרון רזאל הוא באמצע ללמוד תורה.
"נשאר לנו עוד עמוד אחד", הוא אומר לחברותתו היושב בסמוך לו ואני נכנס לאפקט הלא-נעים-לי.
"אני לא רוצה לבטל אותך מתורה", אני אומר לו, והוא מחזיק בפיו פסוקי לשון מרגיעי נפש ומספר לי
שהוא קבע איתי ובחר בזה אז זה 'עליו'.
האלבום החדש של רזאל לא מתיימר להתחנף לאף אחד ושם את הדבר שהכי פחות מדברים עליו
במרכז הרחבה; התורה, הלימוד בה כמה שיותר כשאפשר, והאהבה אליה.
'קבעתי את מושבי בבית המדרש', נקרא הדיסק, ואם זה לא מספיק אז עיצוב העטיפה מזכיר לכולם
את דף הגמרא, אותן אותיות, אותו פונט ופורמט ידוע מבחינות הבגרות. אי אפשר לחמוק מזה הפעם אצל אהרון רזאל,ונדמה שהוא אוהב את התורה (והגמרא) מאוד, אחרת לא ברור למה הפוזה שלו על גבי העטיפה
מראה לי סטנדר ישיבתי ודף גמרא.
"היה לי חיזוק בשנים האחרונות בלימוד התורה", מספר רזאל,
"גם אח שלי ואבא שלי התחזקו בזה. הכל התחיל משליחות שעשיתי עם אשתי בהודו
אחי יהודה סיפר לי שמתחיל סבב חדש של דף יומי והיה נשמע לי מגניב לתפוס כמה חבר'ה עם גופיות, חילונים, וללמוד איתם גמרא בהודו.
המון חבר'ה משם חזרו בתשובה. הם באו לבית היהודי ולא ידעו מה זה חומש וכיום הם בישיבות.
זה דבר מדהים. זה בזכות האור שבתורה, הייתי רק הכלי, הם ראו מה זה שבת וכל מיני דברים והתחברו לזה.
הרבה חבר'ה שבאים להודו נפתחים, כידוע.
זה היה בא' אדר ואמרתי להם 'אתם לא יודעים מה זה, אולי יום אחד תדעו, בואו נלמד מסכת ברכות דף בי"ת',
ואז שבאתי לארץ המשכתי עם השיעור שאחי מוסר, וכך נסחפתי ללימוד של שיעור אחד כל בקר.
הייתי לחוץ כי אתה יודע, זמרים  יש להם קריירה וצריך לעשות טלפונים ולעבוד,
ראיתי שאני  לא מספיק את הדף אז מצאתי חברותא שלמדתי איתו ביחד את הדף, אח"כ חברותא שלי
אמר שזה לא מספיק והציע שנלמד כל הבקר, וכך אנחנו משתדלים עד היום, כך בעצם זכיתי לסיים את הש"ס".

ככה מסתיים הסיפור השני של רזאל, שמאחוריו מסתתר סיפור ראשון, אחר לחלוטין, שהתחיל כ-15 שנה קודם לכן, בצפת,
מיד אחרי הצבא הגיע רזאל לישיבה הצפתית 'שלום רב', ממש במקרה.
"תמיד דיבר אליי החיזוקים על התורה, לפעמים משפט אחד שמישהו אומר, הולך איתך כל החיים.
סיפרתי לרב שם שבאתי ללכת להודו כדי לחפש את עצמי. אמרתי; הודו זה 600 דולר כרטיס וצפת זה 60 שקל,
אז עדיף לצאת לצפת, גם שם יש פרות, ממש לא תיכננתי לשבת בישיבה".

*מה זאת אומרת לא תיכננתי להיות בישיבה?!

"תיכננתי לנסוע לצפת ולעשות מוזיקה, למצוא איזה בית עם מרפסת ולכתוב שירים.
אבל פגשתי מישהו איך שהגעתי לשם והוא היה גם אמן-צייר ולימד בישיבה הזו, קראו לו יהושוע והוא הזמין אותי
לישון אצלו וללמוד איתו למחרת. מאוד אהבתי את הרעיון הקלאסי הזה שאדם יהודי לומד תורה, וזאת המהות שלו,
בעקבות כך כתבתי את השיר 'דרך חדשה'".


*וויתרת על החלום של לשבת על המרפסת ולכתוב שירים.

"לא, כי ברגע שאתה לומד תורה, ומתבטל לפני הקב"ה, הוא מסדר לך את שאר הדברים.
הייתי יושב שם והיו יורדים לי ניגונים, למשל השבוע שזו פרשת ויגש, לפני 16 שנה, חיברתי את ניגון 'איך אעלה אל אבי',
ודווקא מהתורה קיבלתי את ההשראה לניגונים חדשים.
הרב שם אמר משפט שמאוד הרשים אותי; שאדם נכנס ללמוד תורה זה כמו אדם שלא יודע מה לעשות, מפציצים אותו במלחמה
והוא נכנס למקלט ומוגן מזה, ככה גם בעולם הזה; יש כל כך הרבה פרסומות, תאוות, עניינים, הרחוב, ורק להתיישב בבית המדרש
וללמוד מגן מכל הדברים הללו, התורה זה כמו מקלט שמגן על הנשמה שלך. על זה כתבתי את השיר 'עשרה אנשים' שנמצא באלבום החדש".

*אתה מדבר על תורה שהיא כמו 'תיבת נח' שמגנה עליך,
זה יפה וטוב, אבל איך אתה מסביר את זה שנוער לא תמיד מתחבר ללימוד התורה?


"אני לא רוצה להתיימר כי גם אני בגיל 16 לא למדתי תורה.
כל ההתלהבות שלי התחילה אחרי זה, בגיל 22. אבל בכללית בגיל צעיר גם אפשר להתחבר לזה, לדעתי.
זה תלוי מהמקום שאתה נכנס ללמוד גמרא; אם אתה לומד בישיבה תיכונית ומלמדים אותך שיש מערכת שעות
והכל חשוב באותה מידה. שכמו שיש פיזיקה ומתמטיקה יש שיעור גמרא, אתה אומר לעצמך; למה אני צריך ללמוד
שיעור על חמור שבעט בכינור... זה נראה לך מיותר.
אבל אם אתה מבין שההתעסקות שלך בתורה היא בזכות המהות של כיהודי, שהקב"ה נתן תורה לעם ישראל
וזו הגחלת שלנו, שאת זה אנחנו צריכים להעביר מדור לדור, אתה מבין שכל השאר זה רק אמצעי בשבילך,
אז אתה מתלהב, כי השור שבעט בבור והרס את הכינור והשאלה; 'מי חייב לשלם', זאת לא שאלה תאורטית בשביל להעביר
את הזמן, אלא יש לנסות להכניס את הלב לזה, להבין שזאת הייחודיות של עם ישראל.
אם אתה בא לזה ממקום של 'זה לא מביא לי מקצוע', אתה לא מבין למה ארבע שעות ביום אתה צריך ללמוד את זה,
כי לכאורה זה לא מביא לך תועלת 'גשמית'. זאת לא הגישה!
והמשבר בנוער לגבי הגמרא לדעתי הוא לא בגלל שהם לא מתעניינים בגמרא אלא מהמקום שזה בא.
זה הכל עניין של לעשות את הסוויץ' הזהבראש ולהבין איך לגשת ללימוד הזה".

*איך אפשר לעשות את הסוויץ' הזה?

"'קטונתי', כמו שאומר אח שלי, אני לא איש חינוך מובהק אבל אני יודע שכל ראשי הישיבות מחפשים את הדרכים לאהיב את הגמרא.
ויש פה עוד נקודה מעניינת, כי הגמרא היא קשה, זה לא דבר פשוט, ואנשים לפעמים טועים; הם חושבים שאם
הם יעשו את זה פשוט הילדים יאהבו את זה, אבל זאת לא הנקודה!
כי אם אתה עושה את זה פשוט - איבדת את העניין!
זה כמו חדר כושר אתה צריך לייגע את עצמך, וזה מביא את התענוג.
ושעושים את זה פשוט הם גם לא מתאמצים על זה..."

*אתה חושב שבמוסדות החינוך הדתיים צריכים לשנות את הגישה למבחני הגמרא ולבגרויות?

"אם אני אומר לך דבר כזה זה ישמע מאוד יומרני שאהרון רזאל חושב שכל הישיבות צריכות לעשות משהו.
אני רק יודע שהישיבות עצמן מחפשות את הדרכים לשנות, לא שיש לי פתרון,
אבל אני חשוב שאם לומדים את זה כ'עוד מקצוע' אז אין סיכוי להבין מה היופי בגמרא,
כי זה לא עומד בקריטריונים של זה בכלל!
כי בפיזיקה מכניסים לי לראש שכדאי לי להצליח כי אני אקבל הייטק, לעומת זאת הארבע שעות של הגמרא מיותרות.
יכול להיות אנשים שהגיעו לשיאים גדולים בהייטק ויש להם בית עם בריכה, נו, יופי,
ומה הוא אומר לך? שמה שמצער אותו זה שהילדים שלו לא הולכים בדרך התורה...
בסופו של דבר העיקר של היהודי זה להעביר הלאה את הגחלת וללמוד תורה, כי זאת המהות שלנו כיהודיים".

---הגישה הפסולה: או הכל או כלום-----

"דיברתי לא מזמן עם מישהו שהיה בישיבת הסדר", מספר רזאל,
"ופתאום הוא לומד במכללה חילונית והוא לא לומד תורה,
הוא מנותק לגמרי ופתאום העולם מבלבל אותו והוא אומר שהוא לא מסוגל לפתוח ספר,
כי אז הוא היה לומד ומתמיד ועכשיו הוא מרגיש שזה או הכל או כלום... וזה לא נכון!
כי יהודי צריך אפילו לקבוע שיעור או חברותא ושם הנשמה שלו מתחברת לתורה,
ולא בגלל הבגרות, אלא בגלל שזה התענוג והחיבור שלי.
החברותא שלי הוא איש עסקים והוא יכול לעסוק כל היום בעסקים ולהרוויח יותר,
אבל הוא אומר לעצמו; נו, אז יהיה לי כסף אבל מה היופי של כיהודי?
אתה לא חייב ללמוד כל היום, אבל לא לשכוח שיש מתיקות בלימוד התורה וצריך לנסות להתחבר לזה.
היו פעם אנשים פשוטים סנדלרים ועוד אבל היה להם את סוף היום שהם היו הולכים ללמוד תורה".


*בגרויות גורמות לחבר'ה לא לאהוב גמרא?

"בגרויות זה 'חוץ למעיישה', אבל לא מחדירים לנוער שאחרי שהגענו למדינה פה
יהודי בלי הלימוד תורה - חסר בו משהו, והלימוד דווקא 'לשמה' שעל ידי זה אני מקיים את מהותי,
צריך למצוא דרכים איך להסביר את זה, לא מצד התועלת הגשמית של זה! אלא שזאת מהותי כיהודי -
שנעסוק בה ונבין אותה. כי זו חכמה אלוקית.
בציבור החרדי אין כ"כ בעיה כי תמיד צריך תורה, רק תורה,
אבל מי שמדגיש את המדינה מרגיש שהוא הגיע למנוחה והנחלה,
אבל המהות שלנו זה התורה".

"אני מרגיש כאילו אני הרב ש"ך...", מתוודה רזאל אחרי שהוא מסביר לי את תורתו,
ואת מה שעומד מאחורי המהפך התורתי שלו, כדי שלא יתרגש יותר מידי ממעמד הרב,
אני מנתב את השיחה לאפיק שונה.


*פרצת לגלגל"צ עם 'מה עשית היום', גם הפעם עם אלבום כל כך דוסי ותורני אתה הולך לפנות
אליהם שישמיעו אותך?


"אני הולך להפציץ אותם עוד מעט עם האלבום הזה, כן.
אני יוצא בקמפיין גם אליהם".

*אתה חושב שזה יילך? ביננו...

"קודם כל מה זה 'ביננו', אתה כותב את זה בעיתון... אבל אני מאמין באיכות הדיסק".

*אתה חושב שגלגל"צ ישמיעו שיר כמו 'קבעתי את מושבי בבית המדרש"?

"לא, בסדר, אבל זה להיט בפני עצמו אצל הדתיים ואני לא צריך את הטובות של גלגל"צ,
אבל יש שם קטעים אחרים כמו 'את אחיי' שכתבתי למרדכי בן דוד שיכול להתאים להם.
שולי רנד שמע את האלבום והתלהב מאוד ואמר לי שהוא מאוד מעריך את האומץ שלי
שאני עושה איזה שירים שאני רוצה גם אחרי שחיבקו אותי כל כל בגלגל"צ.
וזה קצת העניין שלי בחיים, כמו שהוצאתי את השיר על הקרמבו בזמנו ולא שאלתי אף אחד,
וגם כמו ב'צא מן התיבה' השיר הראשון שלי שהוצאתי לפני שש עשרה שנה שהיית בן ארבע ואכלת שוגי ובוגי".

*לא הייתי בן ארבע, אני בן 26, בבקשה.

"טוב, אז הייתי בן 10 ושיחקת בגולות, הכל בסדר, מותר לך.
מההתחלה אהבתי להיות הילד הרע ולעשות דברים שונים.
יש אמנים כאלה שמוציאים כל פעם מוזיקה אחרת, כזה אני,
אוהב להיות עצמי ולא להשים פס.
מאוד חשוב לי הקהל ושיאהבו, אבל יש לי את העניין שלי עם עצמי שזה מה שאני רוצה לעשות - אז אעשה אותו.
וכעת האיר לי העניין הזה של אלבום לחיזוק התורה בגלל שסיימתי את הש"ס, ולא עשיתי חשבונות של גלגל"צ שמגלגל"צ.
זה דרש קצת אומץ ואנשים הגיבו ואמרו לי 'איך אתה מעז ומה יגידו', אבל אמרתי שכל כך הרבה אנשים שרים
'איי לאב יו' וכל זה, וגם בז'אנר של בעלי התשובה שרים על 'אבא', אז לא נורא לעשות אלבום אחד
על 'איי לאב יו תורה'.

*אתה לא חושב שתשלם על זה מחיר?

"בשמים אני מקווה שאקבל על זה בונוסים", צוחק רזאל,
"לא אכפת לי אחי, ואני מרגיש שזו זכות מסויימת לגעת בנושא הזה,
מה ששימח אותי שהשיר 'קבעתי את מושבי' שנוגן המון בערוצים החרדים והדתיים זכה לתגובות רבות וחיזק המון אנשים,
ולא דווקא במגזר החרדי שדוגל בלימוד תורה בלבד, גם בציבור הדתי לאומי.
סיפר לי אבא שהשמיע לבן שלו בבקר לפני ששלח אותו לישיבה התיכונית את השיר הזה וכל מיני דברים כאלה,
שהרי כל עם ישראל יודע שהתורה היא חיינו בשורה התחתונה רק צריך להדגיש את זה".

*אתה חרדי?

"אין לי כח לשאלות האלה. שחזרתי בתשובה הייתי 'קרליבך', הבנתי שהעיקר שלי זה אהבת ישראל,
ומאוד אהבתי את הביטוי חבקו"ק (חב"ד, ברסלב, קרליבך, קוק, נ.ג), והיום הוספתי גם את הלמ"ד,
של הישיבות הליטאיות... בסך הכל את הילדים שלי אני שולח לתלמוד תורה,  מאוד הושפעתי
מהישיבות הליטאיות שמבינות שהתורה היא לא משהו תועלתי שאז אתה מבין למה לא אוהבים את זה,
אלא שזאת המהות שלך, ללמוד אותה".

*אתה חושב שהישיבות הליטאיות צודקות יותר?

"אני לא אוהב שמי שמתראיין נותן ציונים".

*עברו הרבה שנים עד שהצלחת להכנס לרדיו הישראלי, הדרך מאוד ארוכה או שזה בגלל שאתה דתי?

"לא, כי יש אנשים שהצליחו באלבום הראשון כמו שולי רנד. פשוט הרבה שנים לא היה חשוב לי העניין הזה,
אלא לעשות מה שבראש שלי כמו 'זמן הגאולה' ובאיזשהו שלב החלטתי להוציא משהו שמיועד יותר לכלל ישראל,
זה כמו מגילת אסתר שלא מוזכר שם שם ה', ככה גם באלבום 'מה עשית היום' (האלבום הישראלי של רזאל, נ.ג),
אין שם שירים על הקב"ה והתורה אבל יש שם הרבה מוסר וקדושה, וזה מה שהולך יותר במיינסטרים".


*הופעת בגוש קטיף והוצאת שיר כואב על תהליך הפינוי, במי תבחר היום?
אתה חושב שהסיפור של גוש קטיף יכול לחזור על עצמו?


"בטח! בזמנו בחרתי באריק שרון ומאוד שמחתי שהוא נבחר, נסעתי לתל אביב והיו שם חגיגות
ואופוריה ובסופו של דבר הוא זה שלחץ על הגז, זה מראה לך משהן,
והרב קוק כתב את זה; שכל הציונות בלי התורה רק תהפוך לכלי משחית הרבה יותר.
גם בגוש קטיף, אנשים אמרו לי 'מה אתה לא מפחד לעשות על זה שירים?', אבל גם אז הלכתי כמו תמיד עם האמת שלי,
אני חושב שיש לי נשמה כללית, אני מאוד מחובר לכאב הזה של גוש קטיף ועד היום אני בוכה מהשירים
האלה ולא שומע אותם, יכול להיות שהגירוש הזה גרם לי להתחזק בלימוד התורה,
אבל לא בקטע שזה לא נגמר לי, ולא אני לא אומר לך במי אני בוחר הפעם".

 gilinada@gmail.com
רזאל גם השתתף בראיון בתכנית הרדיו שלי דאז, "סבבת שלום":
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=347246


======================

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים