יום ראשון, 26 בפברואר 2017

סיפורו של גר צדק (טקסט ווידיאו)

נדב גדליה
המוזיקאי שלו בן יעקב הרגיש שהוא יהודי עוד לפני שהתגייר.
סיפור על נשמה אמריקנית שהרגישה יהודית וכיום מנגנת אפילו ברחוב בשביל
לקרב ולשמח יהודים...
 
--------------------
זהו סיפור על ילד נוצרי שבצבצה בו נשמה יהודית והוא לא ממש הבין למה.
כיום קוראים לו שלו, שם מודרני למדיי, עשוי יהודית-ישראלית איכותית
למרות שהוא נולד בלונג איילנד, ניו יורק, להורים נוצרים קתוליים.
הם נתנו לו שם אמריקני קלאסי: 'ג'ון'.
תכף נחזור לקטע של שלו עם שמותיו הפרטיים השונים.
בינתיים הוא מספר לי שמאז שהוא זוכר את עצמו  הוא ניהל דו-שיח עם הבורא.
"אף אחד לא לימד אותי איך לעשות את זה", הוא אומר.
"הייתי בן 12, ושכן  נוצרי הזמין אותי להשתתף  ב prayer meetings בביתם.
מדובר בסוג של תפילה קבוצתית שהתנהלה בעיקר בשירה ושכל אחד שיתף את כולם 
בחוויות שלו עם הבורא. 
הם קראו לעצמם, 'להיוולד מחדש'". 
שלו הצעיר מאד התחבר לעניין ההוולדות מחדש אבל מספר שחש כי חסר לו 
משהו."פשוט היה חסר לי חבר אמיתי שיכולתי לספר לו הכל ולסמוך עליו".
החיפוש הוליד חבר חדש ממוצא יהודי.
"יכולתי לדבר איתו שעות, יום ולילה, היה לנו כימיה מצויינת".
"באותה תקופה, ערב אחד, קרה משהו מוזר. אחרי שהלכתי כבר לישון
בתשע בערב, אימי העירה אותי, בסביבות עשר, שלא כדרכה.
היא קראה לי לבוא לחדר ההורים כדי לראות משהו בטלויזיה", מספר שלו.
"חשוב לי שתראה  מה שאנשים מסוגלים לעשות לזולת, אמרה אמא שלי".
היה זה סרטון, קליפ וידיאו מתוך סרט שהראה מה קרה שם, בשואה הבלתי נתפסת.
"אי אפשר לבטא במילים מה זה עשה לי", אומר שלו.
"לא ישנתי שבועות. אפילו כעת, כשאני נזכר בלילה הזה - עולה בי צמרמורת". 
צירוף המקרים של סרטון השואה המזעזע והחבר היהודי החדש,
לא הותירו בנפשו של שלו, ג'ון דאז, שלווה ומרגוע."הצירוף מקרים הזה דרש 
ממני לחפש עמוק", מספר שלו."איך החבר הראשון האמיתי שהיה לי אי-פעם הוא 
יהודי ודווקא מעשים מחרידים כאלו נעשו ליהודים? שאלתי את עצמי והסבר לא היה 
לי.
ידעתי תמיד שהיהודים  - הם שונים ממני, שונים מכולם, יש להם עומק, אור 
מיוחד שאין לשאר העמים". 

---גלגולים---


שלו התגלגל בין קבוצות רוחניות-נוצריות  אך נפשו לא מצאה מנוחה.
"בדיוק נתקלתי במשפט של המדען היהודי אינשטיין שכתב 'המדע יכול לומר לנו איך 
לשכפל בן אדם, או כיצד לבנות בניין מאה קומות- אבל האם זה רצוי או מוסרי 
לעשות כן- בזה אין המדע עוסק!' רק מקור נבואי יוכל להורות לנו, רק מקור שבא 
ממעל הטבע, או מחוצה לטבע!".
המשפט האיינשטני הנחה אותו לשאול שאלות ולחפש את מה שמעבר למה שרואים
ברחובות אמריקה.
שלו סיים את התיכון והחל לימודים באוניברסיטה - SUNY - State
University of New York at Stony Brook.
שם המשיכו לנקר בו שאלות קשות על מהות היהדות בצורה מוזרה.
"יום אחד נתקלתי במבנה מוזר תקוע אי-שם במרכז קרית האוניברסיטה", הוא 
מספר.
"מבנה שהיה עשוי מעצים וקרשים. נכנסתי,  ובחור נחמד הסביר לי שזה זכר 
לאותם המבנים או לעננים שכיסו על היהודים כשיצאו ממצרים ושקוראים להם 
'סוכות'".

מאותו סוכות החל שלו במקטע חדש במסע חייו. כעת הדרך נראתה ברורה יותר.
"אותו בחור שהסביר לי על הסוכה, הזמין אותי ל'בני ברית'.
התחלתי לבא לשם כמעט יום-יום והרגשתי שם כמו בבית!", מתלהב שלו.
במקביל, הוא נרשם לקורס "הציוויליזציה  של ישראל".
והתשובות לשאלות על היהדות החלו לזרום למוחו
בזכות 'בני ברית' והקורס הנ"ל."בעיקר מצאתי את התשובות לשאלותיי  במעשי 
החסידות ובספר 'כוכב הגאולה' שכתב הוגה הדעות היהודי, פראנז רוזנצווייג.
דרך ספרים אלו התחלתי לאט לאט להפנים שאכן התגלה בורא העולם אל עם היהודי 
בהר סיני, ועוד מקודם לכאן אל אבות האומה הישראלית - ותוכן נבואות אלו הוא 
אכן האמת המוחלטת שביקשתי שנים למצוא".
בהמשך לימודיו באוניברסיטה, קיים שלו את מצוות היהדות
"אבל ההחלטה להתגייר התקבלה אצלי רק כשפגשתי את הרב מאיר פונד שהזמין אותי
לביתו בפלטבוש", הוא מספר. 
"שם נפגשתי לראשונה עם יהדות כפי שיהודים שמרו עליה לאורך שנות גלותם".
בשבת זו שלו נפגש לראשונה עם הרב שלמה קרליבך, ששיריו, תורותיו, 
ואישיותו, השפיעו עליו שנים רבות לאחר מכן.
בהמשך למד שלו במכון מאיר והתחבר לרעיון א"י ותורת ישראל.
"עד שלא באתי לארץ חשבתי שאפשר להיות 'ישראלי' בארץ בלי לקבל על עצמי את 
המצוות. אבל זמן קצר לאחר כניסתי לארץ, התברר לי חד משמעי שלאומיות ישראל
ורוח ישראל - אחד הם ושהדרך היחידי להצטרף  לעם ישראל באמת, הוא דרך קבלת
מצוותיו".

---מנגן לחיילים---


בהמשך התחתן שלו עם עולה חדשה מחבר העמים ועבר לגור בחברון - קרית ארבע. 
בה גידל שמונה ילדים. 
בשנת תשנ"ה נפטרו  שלושה אישיים שמאד השפיעו על שלו: הרב שלמה קרליבך, 
הסבא - רב ישראל בער אודסר, ומרדכי, אדם שלימד אותו באופן אישי
המון על היהדות. 
"כמעט מיד לאחר פטירתו של הרב שלמה התחלתי לנגן שוב, ולהלחין ניגונים. חברי 
הטוב, שיבי קלר, עזר לי לשבור את הפחד לנגן בפני ציבור. ןאז קרה דבר 
מפליא; בחברון הייתי בארבעה פיגועים - פעמיים נפצעתי. לילה אחד חזרתי 
הביתה. מרים, אשתי דאז, בכתה בהיסטריה ולא הצלחתי להרגיעה. היה ברור 
לי שמשהו נפטר אבל היא לא הייתה מסוגלת לדבר מרב שהיא בכתה. יום אחרי כן
ירדתי לחברון להחליף את המים במקווה ונפתחה לעברי אש עזה ממארב. חברי,
אפרים, איבד מספר אצבעות. כשהגענו לבית החולים אשתי פתרה לי את התעלומה 
מאתמול". 
'בכיתי  אתמול כי ראיתי את הכל בחלום', ספרה האשה
"ראיתי איך שנהרגת, וכל האנשים העומדים על ידינו עכשיו, ברוך מרזל, זנגי,
שני עובדים סוציאליים, ועוד שניים - כולם היו בחלום, רק לא בבית החולים, 
אלא בבית שלנו לאחר שנהרגת... כולם באו לנחם אותי".
חבר של שלו הסביר לו שכנראה הייתה זו גזירה עליו - שימות והדמעות של אישתו
ביטלו אותה. 
בחור ישיבה שהסיע שלו ברכבו התפלא איך זה שאין מקום ברכב שאין בו כדור,
והוא, שלו, למרות הפיגועים הקשים, נותר עלי אדמות, בחיים.
"יש לך מנדט! בזכות שאתה עושה משהו טוב", קבע הבחור ישיבה.
"בתקופה ההיא הפריע לי כל כך הרבה זמן לראות את הקושי של החיילים", מספר 
שלו.
"אז החלטתי לעשות מעשה, ולבא אליהם להעביר להם את השמירות, בשירה,
סיפורים וכוס קפה", מספר שלו,
שעד אותו רגע לא הבין עד כמה מעשהו גדול.
עשר שנים הוא ליווה את חיילי צה"ל בשירה, סיפורי חסידות וחיזוק, בחברון,
בבסיסים, בכל הארץ.
היה לו תקציב למצווה הגדולה עד שלפני שלוש שנים הוא נאלץ לעזוב את חברון ולשמח 
את עמו בערים אחרות.
כיום הוא מתגורר בתקוע וממשיך לנגן ולשמח.
הוא הוציא אלבום מוזיקה מקורי  עם חוברת שבו הוא נראה נוסע לבית המקדש בטרמפים
- עם שני טלאים (!). 
"זה החלום שלי להגיע לאמת המחולטת שביקשתי בלי שאדע מאז שהייתי ילד נוצרי קטן
בשם ג'ון וויקס".

*למה שינית את השם שלך לשלו בן יעקב, מג'ון וויקס?
"שיניתי את השם שלי שלוש פעמים, מג'ון עברתי ליוני,
ואז לברוך, ומברוך לשלו.
אבא שלי, שכותב לי מכתב, הוא לא יודע מה לכתוב.
הוא שואל אותי איך קוראים לך?", צוחק שלו.
יש לי עוד מה לחקור אותו לגבי השמות הרבים שלו,
אבל אני בוחר להטות אוזן ולשמוע אותו מנגן ניגון פרי הלחנתו.
תכף נחזור לשמותיו וטעמיהם. הניגון הולך ככה:
'תן חיוך הכל טובה,
שאדם יודע שכל מאורעותיו הם הכל לטובתו.
זאת הבחינה היא מעין עולם הבא,
היא מעין עולם הבא", כך שר שלו ברוך, ומורה לי כי כדאי שאצטרף אליו.
לא יכולתי לסרב. נסחפתי. אפילו ב'ניי-ניי-ניי' לא הצלחתי לעצור.
והמילים, אוי המילים, נתקעו בראשי כאבן שאין לה הופכין.
שיר כה פשוט בלחן מופשט שגורם למשהו הנסתר להיות חשוף כל כך.
מעין עולם הבא. שיר קליט מאוד.
"לא היה לי שיר, ואשתי, היא בת כהן, ברכה אותי
שיהיה לי שיר, ראיתי את המדבקה של 'תן חיוך' על הגיטרה
ובא לי השיר הזה", הוא מספר, בחיוך, כמובן.

*השיר נורא קליט, מזכיר את רב שלמה קצת.

"זאת האמנות והסוד של רב שלמה.
והקב"ה, הוא גם, לא מורכב.
המנורה אף היא מקשה אחת זהב, גוש אחד, לא מורכב.
במופע אחד לפני האחרון שלו, שכמדומני היה בחברון,
הייתי המפיק עם נעם ארנון מהישוב היהודי בחברון.
היתה אז תקופת ממשלת רבין, קצת אחרי המעשה של ברוך
גולדשטיין, האווירה היתה לא פשוטה,
וחשבנו שלהביא את רב שלמה יהיה נכון".

*מאיפה המוזיקה שלך נוצרת?

"מהנשמה שלי, אני אוהב אוהב להיות יהודי, להיות בארץ,
להיות באור, בקדושה, מזה זה בא".

*כולם רוצים להיות כאלה.

"השאלה כמה הם רוצים", אומר שלו ועיניו יורות ברקי קודש.
הוא מאוד רוצה. סליחה, מאוד מאוד מאוד, שלא נחטא לאמת הנראית עליו.
צלילי הגיטרה של שלו נשמעים ברקע תוך כדי שיחה איתי הוא משחק עם מיתרי
הגיטרה החבוקה בידיו.
הוא פורט על מיתרי הרגש והשכל בורח. בשביל מה להחזיק אותו בראש
כשהרגש פועם ללא הרף בתום עילאי שכולו אומר אהבה ואופטימיות
שנדמה שנמצאת הרבה יותר אצל העם האמריקני מאשר בנבכי העם המודאג
שגדל בציון.

*איך זה שהאמריקנים כמוך וכמו רב שלמה למשל, כל כך שמחים ומשוחררים?

"רב שלמה לא היה אמריקאי.
הוא גדל באירופה, שפת האם שלו היתה גרמנית, לא אנגלית".
אז אולי בכל זאת, גם אנחנו, הישראלים, יכולים לחיות משוחררים יותר.

*מה לדעתך משך אותך ליהדות בצורה חזקה כל כך שאתה לא מצליח להסביר?
 
"חיפשתי מה הקשר המשפחתי שלי ליהדות, ורק אחרי שהתגיירתי וגרתי בארץ ארבע
שנים,הסבתא שלי, אמא של אבא שלי, גילתה שיש יהודי במשפחה
שלה שקרוי יעקבסון, ועל שם זה אני נקרא כעת 'בן יעקב'.
סבתא שלי אמרה לא לגלות לי, אבל זה נודע לי", מחייך שלו.
"הרגשתי את זה כל הזמן.
אבא שלי סיפר לי שהוא יצא עם שתי יהודיות,
ועם אחד הוא התארס אפילו, וחשדתי שיש פה קשר כלשהו ליהדות".

*למה הם הסתירו את הקשר ליהדות כל כך?

"העם היהודי, אחרי אושוויץ הולך לאוסטרליה ומוחק את שמו
כדי שאף אחד לא יידע שהוא יהודי. מהפחד.
העם בורח. בזמנו היה עדיף להיות כלב מאשר יהודי.
כלב היה יכול לצאת מגטו וורשה אבל יהודי לא.
היו יורים בו בראש".

---בא לו לחבק אנשים---


הוא שמח ומשמח, משוחרר זמן, רצון ומקום.
החיוך על פניו אינו חיוך, מדובר בנהרה.
"אני חייב להיות בשמחה כל הזמן", הוא חצי מתנצל.

*אתה תמיד ב'היי'?

"הסבא ה'נ-נח' שאלו אותו איך הוא בשמחה כל הזמן,
אז הוא אמר שהוא עושה את בכוח, מכריח את עצמו לשמוח".

*אולי משנה שם משנה מזל, תסביר למה בחרת בכל אחד מהשמות שלך.

"נולדתי  כג'ון וויקס,
הגעתי לארץ ולקחתי את השם יוני כי זה דומה לג'ון.
ואז נזכרתי שחברה שלי הציעה לי את השם ברוך.
הסתכלתי במילון וראיתי שזה אומר 'מבורך' ו'ברכה',
אז עשרים שנה הלכתי עם השם ברוך.
הייתי מנגן לחיילי צה"ל ומידי פעם שמעתי את השם שלו.
ואז אמרתי אייווה! את השם הזה אני רוצה!".

*אז אתה לוקח איזה שמות שאתה רוצה בעצם!

"אני בוחר, כן".

*ואם שם אחר יהיה יפה, תחליף אליו?

"זה שם שצריך להיות קשור למהות שלי".

*אני חושד שאתה הולך להביא עוד שם, אחר.

"יש לי לפעמים מחשבות כאלה", מודה שלו.
"אבל בינתיים נרגעתי".

*אתה שלו על השלו.
 
יאללה תן לנו איזה ניגון.

"הרבה שירים שלי על בית המקדש", אומר שלו,
ומנגן לי את "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
חבל שלא שומעים את השיר הזה אצל העם הגרמני.

*לא היית מבואס אף פעם?

"אני הרבה מבואס. זאת מלחמה.
דוד המלך אמר תמיד איכה, למה עזבתני.
את כל הכוח אנחנו לוקחים מדוד המלך" אומר שלו
ומראה לי ספר תהילים שנמצא אצלו תמיד בכיסו.
"זה חיי, ממש, כל הזמן התהילים עליי".

*מה אתה עוד עושה?

"מתבודד הרבה, כותב מכתבים לקב"ה.
כל היום. אני יכול להתבודד גם בתוך החדר".

*איך אתה מתפרנס?

"אין לי מושג".

*יש לך כעת 12 ילדים.

"אני לא יודע, כל פעם משהו אחר,
כרגע אני מתפרנס ממוזיקה והופעות וחתונות שאני עושה,
או מנגינה ברחוב".

*כמה אפשר להרוויח ברחוב?

"לפעמים הביא לי מישהו 700 ש"ח וביקש שאברך את משפחתו".

*וביום רגיל?

"אני גם מוכר דיסקים, אז אתמול יצא לי משהו כמו 200 שקל.
וזה רק בארבע שעות", אומר שלו שנמצא כאן בשביל לאהוב, לשמח, ולחבק,
אותנו. עם עצמו נדמה שהוא מסתדר לא רע.
"ישבנו עם אשתי ואירי אחד בבית מלון בירושלים", הוא מספר.
"חיבקתי אותו והוא התחיל לבכות.
אשתי שאלה אותו למה הוא בוכה אז הוא סיפר שהרבה שנים לא חיבקו אותו".

*זה מזכיר את הסיפור הידוע של רב שלמה קרליבך.

"יש אנשים שלא מחבקים אותם. קור. לא מסוגלים לאהוב אותם.
את הילדים שלי אני משתדל לחבק, כמה שאפשר".
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים