יום שישי, 24 בפברואר 2017

ראיון עם השחקן דני שטג

נדב גדליה
מציג את כרזה פנסיה1.jpg
השחקן דני שטג הפך להיות גבאי בית כנסת שמרביץ תורה ברבים.
נדב גלעד ישב איתו לשיחה רק כדי להבין למה הוא לא מקוטלג מגזרית, מדוע לא כדאי להיות שחקן, מה הולידו המפגשים בינו לרב כדורי זצ"ל והרב עדס, ואיך מתפרנסים בעולם המשחק * 

(ומה שמצחיק הוא שאחרי שלוש שנים וחצי מהראיון הזה דני שיחק בסרט הגמר שלי "פנסיה" אותו ביימתי, כתבתי ושיחקתי בו בתפקיד קטן לצידו)

אם אתם דתיים לאומיים קלאסים ותפתחו את מגירת הכיפות בביתו של השחקן דני שטג, סביר להניח שתתבלבלו קמעא, במקרה הטוב.
במקרה הגרוע תצלצלו לאמא לשאול איך אתם בורחים לכל הרוחות מהבית הזה לכיווןחיקה החמים של הציונות הדתית הריאלית.
המגירה ההיא של שטג, מאכלסת בתוכה כיפות מכיפות שונות.
משונות, בעבור חובבי קטלוגי כרומו של דוסים.
"אי אפשר לקטלג אותי", מכריז שטג ומוסיף כדי שלא אטעה בו,
כי הוא מחובר ל"תורתנו הקדושה, ברה כמות שהיא,
נביאים, גמרא, חסידות, כל מה שקשור לתורה", הוא מסכם.
"אני אישית לומד בישיבה ליטאית", הוא מודה,
"אבל לפני זה למדתי את תורתו של רבי נחמן.
אין אצלי קיטלוג כזה או אחר. הכל שטויות".

*אומרים שהבגד שומר על האדם.

"אבל הבגד הוא בוגדני, ובעולם הדתי יש כאלה שמחשיבים את הבגד חשיבות ייתרה. אלו דברים שהם לא העיקר".

ביום יום הוא מסתובב לעיתים עם כובע ולפעמים עם כיפות.
כיפות אצלי מסודרות לפי האירועים אליהם אני הולך", מספר שטג.
"לבית כנסת שאני גבאי בו שהוא בית כנסת אשכנזי,
אני הולך עם כיפת בד שחורה רגילה.
ביום שבת אני הולך עם כיפות סרוגות לבנות.
וליום יום יש לי אחת סרוגה עם חוטי זהב ותכלת, משהו מהמם.
ויש גם כיפות מסטן לבן שאני הולך איתן לבר מצוות".

*זה יכול לבלבל אנשים.

"בן אדם שהולך עם חולצות; יום אחד יש לו ורודה ויום אחד ירוקה ויום אחד שחורה,
למה זה לא מבלבל?! זה כיסוי ראש והיום בראש שלי ללכת עם כיסוי כזה,
ומחר עם כיסוי כזה. אם יש לי את היכולת לכמה סוגים - אז למה לא?!".

*אתה מבין שהטיפוס הדתי הקלאסי יסתכל על זה כמשהו מוזר.

"אני יכול להבין את הסטנדרט, אם זה כמו חייל צנחנים שמשנה אותה מאדומה לירוקה,
אז אני יכול להבין את ההרמת גבה, אבל פה זה חיוב מדדרבנן ללכת עם כיסוי ראש, ומשם והלאה כל אחד יכול לעוף לאיזה כיוון שהוא רוצה.
העיקר שיראו את הכיסוי מכל הכיוונים ושלא יקבר בתוך התלתלים".

מציג את פנסיה תמונה3.jpg

כרגע משחק אותה שטג 'משפיע' של חב"ד בהצגה החדשה 'שירת חב"ד',
לצד פרוייקטים נוספים בעולם התיאטרון והטלויזיה.
"יש לי חודשים שקשה לי למצוא זמן פנוי כמו עכשיו", מחייך שטג
אך אינו שוכח את התקופות הקשות בהן ישב בביתו כשהוא מחוסר עבודה.
"פעם אחת, יצא ששמונה חודשים לא עבדתי ורוב היום למדתי תורה", מספר שטג,
"יום אחד פתאום קיבלתי פניה מחברת פירסום שרוצים אותי בלבד לפרסומת לזוגלובק
זה היה סכום יפה שמפרנס לכמה חודשים, זה פשוט קרה.
זה סיפור קטן אבל מדהים.
שזה כתוב בעיתון זה כמה משפטים, אבל ששמונה חודשים אתה לא עובד - 
זה ממש מלחיץ בצורה בלתי רגילה.
ואני אמרתי שאני ממשיך למרות הכל ללמוד תורה.
וגיליתי שכשקב"ה פותח לי - הוא פותח לי 
ולא מוכן שאני אעשה דברים שהוא לא רוצה שאני אעשה", מספר שטג בהתרגשות.
"שהייתי צעיר, כמו כל שחקן, היתה תקופה שלא עבדתי", נזכר שטג,
"אז הלכתי לעבוד בהתקנת מזגנים.
נסעתי ועבדתי יום אחד, והכל היה סבבה",
"ואז ביום אחד לאחר מכן, עדין לא התחלתי לאחוז את הידית של המזגן,
וזה שעבדתי איתו היה בטוח שאני מחזיק בו, ואז מנוע מטורף נפל לי על הרגל...
חודש שכבתי בבית ולא יכולתי לזוז.
הקב"ה אמר לי אתה לא זז ולא עובד בזה!".

*באותה תקופה שלמדת תורה שמונה חודשים, התפרנסת רק ממלגת אברך כולל?

"אני לא נוגע בדברים האלה, למלגות ולכוללים.
אני לומד בכולל אבל לא מקבל משכורת. יש לי עבודה משלי.
אני לא לוקח כסף על לימוד תורה ונתינת שיעורים, מה פתאום?!".


*איך הילדים מגיבים למצב הזה?

"הם יודעים שלכשאבא יש כסף - הכל בסדר גמור.
אבל שהבית נכנס לכוננות של חוסר פיזור הם יודעים שכעת צריך לשמור.
אוקיי, ראינו בגד מדליק, אז אני אומר שיבדקו אם יש להם מספיק בגדים כרגע,
נסתדר עם זה, ובינתיים
נשמור את הכסף לחוגים, לאוכל, לדלק וכו',
ושיהיה יותר כסף - יהיה גם את הבגד הזה.
היום זו תקופה של שפע בעולם, לכל אחד יש כמה מיקסרים וכמה ספות.
לא חסר לילדים שלי כלום, יש להם הכל,
אבל יש תקופות שסוגרים את הברז, כן".

*קשה להיות שחקן בארץ?

"גם אחרי שעשיתי עשרים פיצ'רים שחלק מהם קבלו פרסים,
גם אחרי זה - אתה לא יכול לקנות לך בית בארץ.
עמוס לביא ז"ל אמר שכסף לקנות לא היה לו עד גיל מאוחר.
שייקה אופיר נפטר חסר כל".

*חשבת לפרוש ולעבוד במשהו אחר?

"הרבה פעמים אני חושב על זה.
אבל אני לא יכול כבר כעת, המקצוע שלי שחקן.
שהייתי קטן רציתי להיות חקלאי.
מגיל 16 שהייתי בתיאטרון חיפה והרגשתי שזה משהו שאני אוהב
לעשות, אמרתי לעצמי שאהיה שחקן".

*מה אתה עושה כשאתה לא משחק?

"היום שלי מחולק לקצת השתדלות לפרנסה, רוב היום לתפילה ולימוד תורה,
חלק ממנו לסידורים ולשהיה עם המשפחה, ואני גם מלמד תורה בבית כנסת הגר"א שאני גבאי בו,
וביום שישי יש שיעור נביאים, ויש גם שיעור פרשת שבוע וקצת מוסר".

*אפשר לקרוא לך הרב דני שטג.

"עזוב אותך מהתארים האלה, הכל שטויות, הלוואי שהייתי זוכר את מה שאני מלמד".

זיכוי הרבים של שטג לא החל מהיום.
כבר לפני שנים לא רבות היה נוהג שטג לקחת חבר'ה
מתעשיית הבידור לסיורים בירושלים העתיקה.
אלון אבוטבול, זבולון משהשוילי, דורון צברי ועוד היו חלק קטן מכל אנשי תעשיית הבידור שהילכו עם שטג בסמטאות ירושלים בשעת לילה מאוחרת כדי לדעת קצת יותר על העם היהודי.
"כל שבועיים היינו עולים קבוצה לשם, היו מלא, אני כבר לא זוכר את השמות של כולם", אומר שטג ונוקב לפתע בשמו של המנטור אביב גפן.

*איך נוצר הקשר בינך לבין אביב גפן?

"פגשתי אותו בסדרה 'עניין של זמן' ונוצר בינינו קליפ מטורף.
במשך שנה לא עזבנו אחד את השני.
היינו כותבים שירים ביחד בעיקר, ומסתובבים בבמאה שערים  ביחד.
הרדיו לא אהב אותו כי הוא היה בועט, ואמרו שהוא לא יצליח, אני זוכר
את רפי רשף ועוד הרבה שאמרו ככה.
עכשיו, עשרים שנה אחרי אפשר לומר שהבחנתי נכון שהוא תמיד היה גדול".

*אתה חושב שיכול להיות שהוא יחזור יום אחד בתשובה?

"שאל אותו בבקשה. כרגע אין לי קשר איתו, זה היה לפני הרבה שנים".

---אל תהיו שחקנים!---


"שלא יחשבו שאני אומר את זה ממניעה חיצונית", מדגיש שטג.
"אני ממש אומר מתוך תוך הלב שלי לחבר'ה הצעירים; אל תהיו שחקנים!
אל תעזו להתקרב בכלל למקצוע הזה!".

*זה לא כיף להיות שחקן?!

"קודם כל זה לא כיף! זו פרנסה קשה כקריעת ים סוף.
הרגעים היחידים שכיף לך זה מתי שיש לך תפקיד שכיף לך איתו, אתה מתחבר אליו ונהנה ממנו.
הפרנסה היא קשה, והמחוייבות היא קשה, לא תמיד סימפטי ונעים.
מורידים לך את המצב רוח.
קוראים לך; היי דני, אתה צריך עכשיו לעשות את הסצנה של הבכי. 
1,2,3 - עכשיו תבכה!
אם אתה מבואס וקרה לך משהו, ויש  סצנה של צחוק - אתה צריך לצחוק.
ואם אתה לא אוהב את השחקן שמולך כי יש לו אופי רע - אתה חייב לאהוב אותו
ולהיות נחמד.
הלכתי לרב כדורי כמה חודשים לפני שהוא נפטר, באתי אליו ושאלתי אותו
מה יהיה עם המקצוע שלי, אז הוא שאל אותי מה אני עושה. אמרתי לו שאני שחקן.
הוא שאל אם אני שחקן כדורגל ואמרתי לו; לא, אני שחקן תיאטרון וטלוויזיה,
אז הוא אמר לי שלוש מילים שלא אשכח אותן; 'מקצוע לא טוב'",
אומר שטג כשקולו מתדמה לקולו של הרב כדורי אך בכבוד רב.

*מה זה עשה לך כששמעת את הרב כדורי אומר כך?

"אין שמחה כהתרת הספיקות", צוחק שטג.

מעבר לשלושת המילים ששמע מהרב כדורי, נוצר קשר עמוק יותר בין שטג לרב יעקב עדס.
"לפני 17 שנים יום אחד קיבלתי טלפון ממנו", מספר שטג,
"לא היה לי מושג איך הוא השיג את המספר שלי.
הוא אומר לי; שלום מדבר הרב יעקב עדס תפתח בבקשה ספר מסילת ישרים פרק א' וככה אנחנו מתחילים לקרוא.
במשך חמש שנים הוא היה מתקשר ב-11 בלילה, ולפעמים היינו מסיימים
את הלימוד בשלוש בלילה. הוא רק דיבר ודיבר דברי תורה".

*לא עיצבן אותך שככה 'נופלים' עליך?

"בהתחלה כן, אבל אחרי כמה ימים שאלתי אנשים מי זה.
היום הוא בירושלים, אבל בזמנו הוא היה נודד בארץ ולקח על עצמו תענית דיבור.
אנשים חרדים לא האמינו לי שהוא מדבר איתי.
הוא לא היה ידוע כמו היום ובמשך הזמן הבנתי שזכיתי ללמוד
עם אחד מגדולי הדור".
"חמש שנים אחרי שהתחלנו ללמוד בטלפון, באתי אליו לישיבה", מספר שטג.
"לפני זה  הייתי חולם עליו בלילות, שאנחנו במקווה ובכותל.
חבל לך על הזמן איזה חלומות היו לי עליו.
הוא פתח את הדלת ומיד אמר שלום, בוא תשב ליד השולחן בוא נלמד. הייתי בהלם. כי אני יודע שאומרים אהלן, מה נשמע, איך אתה נראה, והוא - ישר התחיל ללמוד איתי. הוא ממש אדם גדול ולא מבזבז דקה של זמן.
כל הזמן בתורה, בתורה, בתורה, בתורה. 
חבל לו על כל דקה".

הרב יעקב עדס הגביר אצל שטג את ניצוץ היהדות ללא ספק,
אך ההתקרבות שלו לעולם הרוח התחילה מסיפור חזרה בתשובה חצי קלאסי.
"יצאתי מהצבא בסיום השירות והמכה הראשונה שלי היתה איך מתמודדים עם העולם", מגלה שטג.
"אף אחד לא לימד אותי מה זה מס הכנסה וחשבונות.
המכה הזאת עשתה לי סוג של ריסט - של מה קורה בחיים האלה?
אח"כ עשיתי טיול של חצי שנה באפריקה, ושם קיבלתי מודעות למה זה אומר שאני יהודי. לא הסבירו לי על זה.
וחשבתי שאין הבדל בין 'אזרחי העולם' השונים.
לא הבנתי את הייחודיות שלי כיהודי.
ובאפריקה, התגובות של האפריקאיים עליי - הסבירו לי שיהודי זה משהו שונה.
אצלם ישראל זה מקום שהוא מעין 'גם עדן', אין להם טכנולוגיה שם.
אחרי אפריקה הגעתי לארץ לא הבנתי מה חסר לי וחיפשתי משהו עם תוכן לקרוא.
המליצו לי על כל מיני ספרים של פילוספים מהגדולים בעולם.
אחד החברים שלי אמר לי שאקרא את 'ספר הספרים' ואעזוב אותו בשקט.
אמרתי לו שאני לא רוצה לחזור שוב לתנ"ך של בית ספר, והוא אמר לי שפשוט עליי
לקרוא את התנ"ך כיום במבט העיניים שלי.
הייתי יושב בלי חולצה וקורא בתנ"ך, לא ידעתי שאסור", מתנצל שטג.
"הוכתי בהלם. עד אותו יום כהן ולוי היו בשבילי בדיחות ושמות בספר טלפונים,
ופתאום אני קולט שכהן ולוי זה משהו אחר לגמרי, עם משמעות. קראתי על
יום הכיפורים, השתלשלות העולם, ומי העולם מסביבנו, הוכתי בתדהמה".
אט אט אסף שטג אל תוכו עוד ועוד חומר יהדות והחל מקיים מצוות.
כיום הוא לא שש לומר בן כמה הוא בדיוק, "בין ארבעים לחמישים", הוא אומר לי 
כשאני שואל, וגם כמה ילדים יש לו כנראה שלא אדע עד שאקפוץ לביקור אצלו
בדרום תל אביב ואספור אותם. הוא מעדיף שלא לחשוף את עולמו האישי בפנינו כמקובל
בתעשיית הבידור העולמית. כזה הוא שטג, צנוע ולא אופנתי,
אולי בגלל זה רצו דווקא אותו לפרסומת של זוגלובק; העממיות הזאת שהוא משדר
היא הישראליות הכי פשוטה שיש. מסתבר שזה מוכר.

====================================

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים