יום שישי, 24 בפברואר 2017

ראיון עם שדרן הרדיו אברהם זיגמן

נדב גדליה
התמונה של ‏‎Elhanan Ben Uri‎‏.

אברהם זיגמן (63), העורך והמגיש החב"דניק של רשת גימ"ל
פורש אחרי כארבעים שנה. נדב גלעד היה איתו באולפן ביום הפרישה
ושמע איך הפך לחב"דניק, איך הוא מסתדר עם השמעת נשים,
ומה הוא הולך לעשות בפנסיה  * ארבעים שנה ופירש



באולפן רשת גימ"ל על שם אהוד מנור בתל אביב מתרחש משהו לא רגיל.
לצד תמונותיהם של גדולי הזמר הישראלי מזוהר ארגוב ועד יוסי בנאי יושב השדרן
נעם גילאור ומארח את אברהם זיגמן, העורך המוזיקלי הוותיק של הרשת,
העובד עשרות שנים  בעריכת מוזיקה והגשה ברשות השידור.
מה שמייחד את זיגמן הוא המראה החב"די  הטיפוסי חרף היותו איש רשת גימ"ל
מובהק האחראי לניגונם של שירים ישראלים בעליל.
לצופה מן הצד הוא נראה כמו רב טיפוסי, זקנו ארוך ולבן, עיניו ממושקפות,
ודיבורו בנחת ובאיטיות מתמשכת.
אם הייתי פוגש אותה ברחובות תל אביב רגע לפני הכניסה לאולפן, הייתי בטוח שמדובר
בחב"דניק עירוני שינסה לכל הפחות להניח לי תפילין.
אני יושב באולפן ביחד עם גילאור וזיגמן
לתוכנית פרידה בו יסתבר למאזין הממוצע כי לפני בקיאותו הרבה בזמר העברי,
זיגמן הוא לפני הכל יוצר מוזיקה עברית נוסטלגית.
בתוכנית המיוחדת מגיש גילאור את השירים שיצר זיגמן, כולל הקלטה מיוחדת
של שיחת טלפון-רדיו נדירה ומשעשעת של זיגמן עם אריק איינשטיין.
האווירה באולפן לא חגיגית במיוחד, אולפן רשות השידור הוא מקום רציני,
זיגמן מדבר קצת ושוב חוזר הניגון, משיב לגילאור קמעא וחוזר חלילה,
אבל אז פורץ לאולפן השדרן אמנון פאר כשבקבוק יין בידו וכוסות קרטון של קוקה קולה,
מחבק את זיגמן ומגיש לו את היין תוך כדי שהוא מסביר שמדובר ביין פסגות-מהדרין.
זיגמן בוחר שלא להתבסם בשידור חי ואמנון לא מלחיץ; 'אתה יכול לקחת את זה הביתה,
מה שאתה רוצה', הוא אומר לדאבון פי התאב למעט יין פסגות-מהדרין מבית פאר.
"זה קישקוש גמור, רבנים אצלי באולפן שותים יין כזה", מהלל פאר את יינו,
וזיגמן המזוקן עומד על דברי ההלכה ומוחה שלא מדובר בקישקוש.
לא נוצר ויכוח בכלל, זיגמן הוא איש שלא יודע הרמת קול מהי, דיבורו נינוח
בצורה מעוררת
התפעלות ואמנון עובר לספר קצת על ההתחזקות של זיגמן,
שהגיע לרשות השידור לפני כארבעים שנה וחזר בתשובה תוך כדי הקריירה.
"הוא עשה את זה לא חפלפ אלא הכל בדוק על קוצו של יו"ד", מספר פאר,
"הוא איש קיבוץ והיה שואל אותי בענייני דת, היום אני מתבייש, אני צריך
לשאול אותו..."

כשפאר עומד ללכת, הוא מספר לאן פניו מועדות
"אני הולך לשיעור תורה עכשיו עם פיני גרשון וחבורת אנשים, בכיף", הוא אומר.
זיגמן מבסוט ממנו, נפרד מפאר בחיבוק אוהב ומוציא ממנו הבטחה ששנה הבאה
הוא מגיע אליו לביקור
בסוכה בירושלים. זיגמן מורה באצבע שאני וגילאור עדים ופאר מבטיח שכך יהיה.
"לקח לי המון המון זמן לחזור בתשובה", מספר זיגמן
"משהו כמו חמש-שש שנים עד שחבשתי את הכיפה".
זיגמן הוא יליד חיפה ואיש קיבוץ נחשון לשעבר.
"בקיבוץ היו לי הרבה שאלות, שאלות פילוסופיות על העולם וחיפשתי תשובות,
וכך לאט לאט גיבשתי לעצמי השקפת עולם וכך לאט לאט התקדמתי, וכל שלמדתי
יותר נכנסתי לעומק הדברים ועיניך רואות..."

*מי הדליק אצלך את הניצוץ לחזרה בתשובה?

"זה היה עוד בחיפה, היה לי גיס שהיה טרקטוריסט  ידוע, וכנערי השומר הצעיר
שמעריכים עבודה,
הערצנו אותו מאוד ונמשכנו אחריו כדמות.
זה כמו שמתלהבים מצנחן או מישהו מהשייטת, ואם הוא גם דתי אז הוא בכלל גיבור.
והוא היה יהודי חב"דניק עם זקן גדול וטרקטור ענק, נמשכנו אחריו ומטבע
הדברים גם שאלנו שאלות,
והיו לו תשובות. הבאנו אנשים חכמים מאיתנו ורצינו לשמוע ויכוח בינו לבין החכמים,
וראינו שיש לו מטען, יש לו מה להגיד לחילונים, וזה מאוד השפיע".


*אחרי שהפכת לחב"דניק איך הגיבו החבר'ה, אתה נראה קצת כעוף מוזר ברשות השידור.

"ממש עב"ם", צוחק זיגמן,
"אתה צריך להבין שלא נחתתי כך פתאום, זה תהליך שהבשיל והם ראו איך זה
קורה לי לאט לאט,
למישהו שבא מבחוץ אז באמת זה מוזר לו, איך אדם כזה מסתובב כך, אבל להם זה
היה טבעי".

*לא היו התנגשויות מצד החברים בעבודה?

"באמת שמהבחינה הזאת אף פעם לא כפו אותי לעבוד או לשדר בשבת,
תמיד הלכו לקראתי, אף פעם לא לגלגו ולעגז, לא עשו אנטי, תמיד קבלו את התהליך שלי
בהבנה ובחיוב, זה לזכות האנשים. תראה, זה ממש חברים".

*אתה רואה שאמנון פאר דן איתך על הלכות יין נסך.

"הוא עובד על שלו ואני עובד על שלי, זה בסדר, אנחנו לא מפסיקים להיות
חברים בגלל זה".

*חשבת לעזוב את הרדיו בעקבות ההתחזקות?

"בשנת תשל"ט הייתי אצל הרבי (מלובביץ', נ.ג),
בפעם הראשונה. זה היה בתקופת החגים, ושיא הביקור אצל הרבי
היה היחידות, שנכנסים לרבי לבד ואתה כותב לרבי את השאלות שלך והוא עונה
על מה שהוא רוצה.
הוא לא עונה על הכל, ולפעמים הוא עונה על משהו אחר.
ואחת השאלות ששאלתי זה 'האם להמשיך ולעבוד ברדיו?', והרבי אמר 'בוודאי,
איזו שאלה?!',
והוא עוד דיבר איתי על היתרונות של המדיה, ורק אמר שאקפיד על שני דברים;
האחד זה שלא יהיה ניבול פה, והשני זה לא לפגוע בזולת.
אלו שני עקרונות שעמדתי עליהם מאז שהייתי אצל הרבי ועד היום".

*והיו ניסיונות מבחן בדברים האלה?

"בוודאי! למשל מגיע אליך דיסק של זמר מפורסם שהוא להיט, אבל בפנים יש
איזו מילה מלוכלכת,
אז אני לא משדר את זה".

*אבל בתחנות המתחרות משדרים, המנהלים לא אמרו כלום?


"מהבחינה הזאת הם היו מאה אחוז, לא כפו ולא הכריחו לא היתה אף הנחיה מלמעלה".

*והזמרים עצמם?


"לא הלכתי לשאול זמר אם הוא מנבל את הפה או לא מנבל את הפה".

*איזו פגיעה בזולת יכולה להיות בעבודה ברדיו?

"מצלצל אליך מאזין ואתה מדבר אליו או מתייחס אליו לא יפה, או אתה סוגר לו
את הטלפון בפנים,
יש כל מיני אפשרויות..."

*ומה בנוגע לשירת נשים, איך אתה בתור אדם דתי מאוד מתמודד עם זה?

"שאלתי פוסק הלכות, אני לא צריך להביא את כל הדיון, אבל הוא פסק שלצורך
פרנסה מותר לי לשמוע
מתקליט וכדומה. כשזה הגיע לעניינים של הופעות, הפקתי כמה מופעים בצוותא,
ובדרך כלל המפיקים
יושבים בתוך הקהל והמופע רץ, וכיוון שיש לי את הרגישות הזו, הייתי עומד
מאחורי הקלעים ונותן למופע לרוץ . ככה בעצם אני מפקח על זה מאחורי הקלעים, ואני רואה את הזמרת
מאחורה ושומע אותה".

בתחילת שנות השבעים החל זיגמן את דרכו ברשות השידור,
לפני כן השתתף בפרוייקטים מוזיקלים שונים בתור יוצר זמר עברי.
הוא לא סיים את קורס הקריינים של קול ישראל אך בהמשך הצליח להתקבל לרדיו
כעורך ומגיש.
כיום זיגמן מתגורר בשכונת מקור ברוך בירושלים, נשוי, ואב לנעם זיגמן,
שדרן בכיר ברדיו 'קול חי'.

==="לא עזרתי לבן שלי"===


*יש לך בן שהוא מגיש בכיר ברדיו קול חי, רדיו זה עניין שעובר ב'גנים'?

"אני לא יודע, אבל הוא מוכשר לזה".

*אולי הוא ראה אותך ורצה להיות כמוך.

"אני לא עזרתי לו, לא אמרתי לו שכדאי לו להתעסק בזה, הוא מעצמו הלך לזה והתפתח".

*אתה שמח בזה או שרצית בתור אדם חרדי שהוא יהיה רב או משהו בסגנון?

"כל אחד ודרכו הוא. יש אחד שיהיה רב ויש מי שיהיה שופט ובנאי".

*למה לא עזרת לו?

"כל אחד שיילך בכוחות עצמו. אם הייתי עוזר לו זה היה בבחינת 'לחם חסד'.
הוא צריך להגיע עם הכישרונות שלו לאן שהוא הגיע, וטוב שזה כך. אם הייתי מכניס אותה לעבודה
מה הבריות היו

אומרות?!"

*פרוטקציה, לגטימי, לא?

"מה פתאום?! אם הוא מוכשר הוא לא צריך אותי ואתה רואה שהוא הצליח ברוך ה'".


===אחרי הרדיו: לימודי פסנתר===


היום זה יום הפרישה שלו, וכששואלים אותו אם הפנסיה של גיל 63 תספיק לו הוא לא
מוטרד מכך במיוחד.
"נחיה ונראה", הוא אומר,
"אני מסתפק במועט מה שיש - טוב לי. אין לי חלומות להיות עשיר".

*מה אתה הולך לעשות עכשיו?
"ללמוד. גם לימודי קודש וגם לימודי חול, אני הולך ללמוד קצת מוזיקה, לנגן בפסנתר".

*עכשיו, בגיל 63?!

"כן! אני קצת מנגן אבל אני רוצה למסד את מה שאני יודע.
כרגע מה שאני יודע זה פרא, בר, ועכשיו אני רוצה לסדר את זה בעזרת מורה".

*זה יותר מפעים מרבי עקיבא שהתחיל ללמוד בגיל 40.

"הוא למד תורה, אני מוזיקה.
אני גם אלמד תורה, רק היום אני פורש ולא יודע בדיוק איך הסדר יום שלי יהיה".

*עוד דבר מעניין אצלך הוא חיסרון הסלולארי. אין לך פשוט טלפון סלולארי.
איך זה יכול להיות, איש תקשורת בלי סלולארי?


"עובדה. ב"ה אני מסתדר, זו לא אידאולוגיה נגד זה, פשוט אני לא רואה בזה צורך,
אם אתה רוצה אותי - אתה מוצא אותי".

לתגובות נדב גלעד: gilinada@gmail.com
==========================================================

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים