יום חמישי, 16 בפברואר 2017

מאחורי המיקרופון ומתחת לכיפה

שדרן הרדיו שלנו, המתחבא תחת השם נדב גלעד (גדליה), יצא לשוט מעל גלי האתר הקדושים כדי ללמוד מאנשי הרדיו האם יש דבר כזה רדיו דתי * בדרך הוא עבר אצל מנחם טוקר מ'גלי ישראל', קפץ לקובי סלע מרדיו 'קול ברמה', וחטף גם כמה משפטים מהאחות הממלכתית מ'קול ישראל' מפי דבורה קיציס של רשת ג' ומורשת * מי חושב שרדיו מגזרי זה העניין ומי היה מעדיף לשדר לציבור קצת יותר רחב * איך בוחרים מוזיקה חדשה אצל הדוסים ואיך זה עובד כשגם חילונים נמצאים על התדר * האם מדובר בשליחות או שמותר גם ליהנות מסתם מוזיקה בלי יותר מדי יומרות * רדיו מתחזק
"הייתי פראייר". טוקר - מנחם טוקר: "הייתי פראייר גדול"

הרדיו הדתי נשמע מתחזק מתמיד. מגוון תחנות חוקיות ללא בדל חילוניות עושות שמות בסקאלה. האחת מאמינה ולא מפחדת שלא להשמיע את אייל גולן בשיריו המתחזקים, האחרת שומרת על דגל כחול לבן למען ישמעוה ציוני העם היושבים בגבעות, והוותיקה מכולן מחזיקה בתואר התחנה החרדית המודרנית, שם תמצאו שדרניות ואפילו את מיודענו גולן לצדם של זמרים מתחזקים נוספים.
על הסקאלה הרחבה הזאת יש מקום לכולם: דתיים-לאומיים מהז'אנר המתנחל, חרדים ספרדים וחרדים אשכנזים. כן, התחנות החרדיות 'קול ברמה' ו'קול חי' מפוצלות משום מה לספרדים ואשכנזים, ממש כמו בעמנואל תיבנה ותיכונן. כאן אמנם לא תמצאו מחיצות דיקט ואפילו הסלוגן לא אומר 'ספרדי אנוכי', אך על כל פנים קשה להאמין שאשכנזי טהור יאזין בשקיקה לרדיו המשדר מוזיקה מזרחית בכמויות שלא יביישו גם את אליקו.
תכניות המסורת בתחנות החילוניות במגמת פריחה, ונדמה שמשיח עומד בפתח ורק ממתין שיעשו פרומואים לבואו. בינתיים הושבנו לשיחה פתוחה שלושה מאנשי הבית של התחנות הדתיות: ישי לפידות ('קול חי'), מנחם טוקר ('גלי ישראל'), קובי סלע ('קול ברמה') ודבורה קיציס ('קול ישראל' - מורשת וגימ"ל), האם באמת הגענו אל המנוחה והנחלה אחרי רבבות בג"צים ועוכרי ישראל שסגרו את הפה לציבור שוחר הקודש והמקלט, אני שואל את השלושה.
"לא צריך להתחנן לתכניות בתחנות חילוניות, יש לנו רדיו מעולה", מכריז טוקר שכיום מזפזפ בין הגשה ב'רדיו ירושלים' החילוני במוצאי שבתות לבין 'גלי ישראל' הסרוג בשאר ימות החול. טוקר לא מתעסק בהגדרות, ועל אף שלמד בישיבות אשכנזיות-חרדיות מעדיף שיקראו לו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פשוט 'יהודי'. "תמיד זפזפתי בין כל העולמות כדי לטעום הווי יהודי מכל יהודי", הוא אומר. את דרכו החל בגיל 20 בערוץ 7, שם הגיש תכניות מוזיקה במשך שנתיים, לאחר מכן עבר ל'קול חי' למשך שמונה שנים, ובהמשך העביר תכנית מסורת בשם 'קבלייט שבת' ב'רדיו תל-אביב' יחד עם קובי סלע - איש ערוץ 7 ו'קול ברמה' שבניגוד לעמיתו לא מתרפק על ימי הרדיו הנוכחיים: "בגדול, נעשתה דרך ארוכה, אבל העצמאות של השדרנים הולכת וקטנה", אומר סלע. "פעם היית נמדד על פי השמחה שאתה מכניס במאזיניך, והיום אתה נמדד לפי כמות הפרסומות. אלא שכאשר יש הרבה פרסומות, המאזינים בורחים...".

רדיו גזעי
כאמור, הרדיו החרדי מחולק לעת עתה ל'קול ברמה' שהוא רדיו ספרדי במוצהר ול'קול חי' שפונה יותר לאשכנזים - האם תסביך עמנואל קיים גם מאחורי המיקרופונים? לשדרנינו הפתרונים.
"אני נגד כל הקטע העדתי, אבל דווקא פה זה רעיון יפה", אומר טוקר, "ברמה הדתית אין הבדל אולי, אך דווקא בעניין הזה של מוזיקה אחרת, הלכות שונות - יש הבדל, וטוב שיש שתי תחנות. כמובן שהייתי מעדיף שיהיה רדיו אחד לכולם, אך הרייטינג הגבוה מוכיח שזה פשוט עובד. אצלי אני משדר מוזיקה מכל הגוונים, אבל כשאתה נכנס להלכות ולשיעורי תורה, דברים שהם מעבר למוזיקה ולאקטואליה – זה אחרת".
סלע שמגיש את המצעד המוזיקלי ב'קול ברמה', חושב קצת אחרת על הסוגיה: "התבניות כבר לא רלוונטיות - למידד טסה יש מעריצים בבורו-פארק, ולשלומי גרטנר שהוא הכי חסידי שיש יש מדרגים במצעדי הרדיו הספרדי, הגבולות היטשטשו לגמרי".
התחנות החרדיות פורחות והקליטה כמעט בפרישׂה ארצית. לעומתן, הציבור הדתי-לאומי שהקים את ערוץ 7 – שהתחיל את ימי הרדיו הדתי, עדיין תקוע עם תחנה אחת – 'גלי ישראל', שאמנם עלתה לאחרונה בסקר TGI, אך פרישה ארצית טרם נשמעת באופק, ובינתיים תיאלצו לטייל ביהודה ושומרון כדי לשמוע מיקרופון סרוג.
"'קול חי' היה ביחד עם הזיכיון של הרשות השנייה לפי הרבה שנים – הם התמודדו וזו זכותם", הודף טוקר את הטענות על שתי תחנות חרדיות מול אחת סרוגה. "'קול ברמה' קם בזכות שר התקשורת דאז אריאל אטיאס שכיהן מטעם ש"ס. הוא עשה בשכל, לך תשמע כמה האזנה יש להם. כנראה הפוליטיקאים של הציבור הסרוג לא מספיק עבדו בשביל זה. חוץ מזה, במצעדי פרסום זה דבר ידוע אפילו בחברות הסלולר: הציבור הדתי-לאומי נבלע בתוך הציבור החילוני מבחינת תקציבי פרסום, כי הם מעורים יותר בתקשורת הכללית. כמעט ואין משרדי פרסום סרוגים ולעומת זאת יש עשרות משרדי פרסום חרדיים. למה 'קוקה קולה' שמה מיליונים על תקציבי פרסום למגזר החרדי? כי המגזר הזה לא מעורב במדיה החילונית. רק שר תקשורת ימני יביא לידי כך שיהיה רדיו סרוג. גם 'גלי ישראל' מנסה לפרוץ לציבור הדתי-לאומי, ועוד כמה חודשים מבטיחים בהנהלה שזה יהיה רדיו בפרישׂה ארצית".
סלע: "עם כל ההערכה הגבוהה לחבריי ב'גלי-ישראל' ולמנכ"ל שם כעת, הרייטינג יפרוץ אך ורק כשישדרו ברוח ובאופי השידורים של ערוץ 7 המנוסה והוותיק. אגב, זה גם מה שנכתב במכרז - שנשדר בסגנון ערוץ 7 שידע לקלוע לטעם המאזינים ולכן הרייטינג היה בהתאם".
למה אתה לא אומר את הדברים לבעלי הרדיו?
"אני אומר את דעתי כשאני נשאל, אבל אף אחד לא מינה אותי להיות יועץ שלו. הם עושים שם כל מיני שינויים ותיקונים בתנועה, ולאט לאט הם יתכווננו ויקלעו לעוד ועוד קהלים".
הציבור הדתי שומע רדיו חילוני?
טוקר, שמתעסק ברדיו בז'אנר הבידורי, עונה: "היום לדעתי פחות, אבל תמיד כשיש איזה אירוע חדשותי יעברו ברגע האמת לתחנות האקטואליה של 'קול ישראל' או 'גלי צה"ל', כי הם נתפסים כמעודכנים יותר מבחינה חדשותית. אבל במהלך רוב היום המאזין הדתי והמסורתי רוצה רדיו דתי עם שיעורי תורה, שעשועונים דתיים, וכמובן מוזיקה מתאימה".
האם יש לך מה להציע גם לדתי החפיפניק או המסורתי? למה שיאזין לך ולא לתחנות הכלליות?
"מאזינים רבים אינם רוצים לשמוע גסויות ברדיו שלהם, ומעוניינים שהילדים שלהם ישמעו הומור כשר ולא שטויות. החכמה היא להצחיק בלי גסויות. 'סיינפלד' למשל הצליח לדעתי בגלל שלא התלכלך".
גם אם מדובר באדם שלא מקפיד על שיח נקי ביומיום?
"גם אם יוצא למישהו לשמוע בדיחה גסה מחבר זאת לא סיבה שכשהוא יפתח את הרדיו הוא ישמע גסויות. גם אם אנחנו לא תמיד נקיים אנחנו רוצים שמה שאנחנו והמשפחה שלנו צורכים יהיה נקי ולא רדוד. ואני לא אומר את זה כדתי, אלא כאדם".

 

איך כוכב נולד
אמני מוזיקה רבים נתונים לטעמם ולבחירתם של אנשי הרדיו שבמחי כמה השמעות וטחינות סינגלים בתכניתם מסוגלים לפרנס משפחה שלמה, היום השאלה היא רק איזו משפחה לפרנס. המוני זמרים חדשים מנסים לפרוץ לקדמת במת המוזיקה היהודית, לא לכולם זה מצליח על אף שלעתים מדובר בשירים רדיופוניים בעליל.
"השיקול היחיד שלי אם להשמיע הוא האם המוזיקה טובה", מספר טוקר, "יחד עם זאת, זמרים כמו אברהם פריד, שוואקי, שולי רנד, אודי דוידי - אני אשמיע גם אם זה לא לפי הטעם האישי שלי. לגבי זמרים צעירים – עם כל הרצון הטוב לתת צ'אנס אני צריך לדאוג לכך שאנשים יאהבו את התחנה שלי ולא יעברו לתחנה אחרת".
השדרנים מודים על כך שלא תמיד הם מצליחים להאזין לכל החומרים החדשים שמגיעים אליהם. "יש הרבה נקיפות מצפון בגלל זה, כי אתה יודע שהשקיעו בזה את הנשמה", הם אומרים כמעט באותן מילים.
"האמת, מתוודה טוקר, "פעם הייתי שומע כל שיר מההתחלה ועד הסוף", היום אני רק מזפזפ בשיר ובודק אם זה תופס אותי. אם אני מפספס, עורך האתר שלי והמפיק שלי שהם אלופים במוזיקה אומרים לי 'היי אדוני, פספסת שיר טוב'. ככה שיש לי גיבוי".
סלע אמנם משדר מצעד שבו השירים ערוכים שלא על פי מוצא פיו, אך הוא מקפיד לעבור על החומרים החדשים. "המשרד שלי בפתח-תקווה ואני גר בבית-אל, ואם לא שורפים יערות ומבטלים מינויים של רמטכ"לים יש לי מספיק זמן לשמוע את כל המוזיקה ששולחים אליי כשאני בדרכים. אני גם מתעניין בחומרים של עמיתיי היחצנים".
האם למי שמיוחצן יש עדיפות על פני אדם פרטי שמגיע לרדיו?
"לא, בכלל לא!" – מכחיש טוקר – "גם יחצן [איש יחסי ציבור] שמקורב אליי אישית לא ישכנע אותי להשמיע שיר שלא לפי הטעם האישי שלי. המקסימום שיחצן יכול לעשות הוא ליידע אותי שלצד השיר הזה יש כאן גם סיפור טוב של אדם שניצל מטבח או משהו כזה, ואז מעבר לשיר יש אייטם, אבל גם זה לא מחייב בכלל. יעקב שוואקי לדוגמה הגיע אליי בעצמו בלי יחצן. אני זה שגיליתי אותו בארץ. הייתי משמיע את 'רחם' בלי סוף בתקופה ההיא אחרי פיגועים וזה תפס".
"יש מעליי מנהלים גם בערוץ 7 וגם ב'קול ברמה'", מספר סלע, "מה שטוב משודר ומה שלא - לא, גם אם מדובר באמן שאני אישית מיחצן... אנשים יודעים את מי אני מיחצן, זה לא סוד", הוא מחייך.
דבורה קיציס עוסקת בתחום המוזיקה היהודית ברשת ג'. גם היא מצביעה על כך שהאיכות קודמת לכל: "כל דבר שעשוי טוב אני משמיעה, כמעט הכל. דעתי האישית פחות נחשבת. היא באה לידי ביטוי בעניין של איכות השיר מבחינה מקצועית, אני לא רק בעד להיטים. אנחנו נותנים הזדמנות, אם כי אין ספק שזמר עם שם ידוע יושמע יותר".
בגלל שזו רשת 'לא דתית' השיקולים להשמעת שיר משתנים?
"אני עובדת גם ברשת מורשת, אך בהחלט ברשת ג' הדברים פועלים אחרת, השיקולים הם להגיע לקהל רחב יותר, קהל שלא בהכרח מכיר את המוזיקה היהודית. אני לא אשמיע דברים שהם פנים-מגזריים, או טקסטים שאדם חילוני לא יבין אותם. למשל, אמירות ברסלביות מסוימות לא ייכנסו להשמעה, כי הן לא יובנו כמו שצריך, על אף שאני באופן אישי אוהבת את זה".

האמן הצעיר ישקיע כל עוד רוחו בו
עידו פורטל (23) הוא אמן צעיר שמנסה כמו כל צעיר מוזיקלי להיכנס אל הפלייליסט הרדיופוני. "מה שלא הורג מחשל", אומר פורטל, "השקעתי המון כסף, ואני הולך לעבוד על זה קשה, וגם להשקיע יותר בשיווק של הדיסק הבא. אבל אחרי הכל זה לא תלוי בי, הכל מאת ה'".
אתה מיואש לפעמים?
"אני לא מיואש, זה עניין של מזל. הרדיו זה לא המדד היחיד מבחינתי".
ומה לגבי יחסי ציבור?
"יחסי ציבור עוזרים ונצרכים. אי אפשר לסמוך רק על כך שהמוזיקה טובה. שווה להוציא על זה כסף, זה דבר חשוב. האלבום עולה הרבה יותר מכמה אלפי שקלים שצריך להשקיע ביחסי ציבור.
ישי לפידות, שעושה מזה כ-15 שנה מוזיקה יהודית בקצב דאנס, מְתפקד כאמן יוצר אך נמצא גם מאחורי המיקרופון בתכנית אישית ברדיו 'קול חי'. בתכנית מדבר ישי על אירועי השבוע בנימה אישית ומשמיע מוזיקה מגוונת. "אני משמיע שיר שאני אוהב, או נוסטלגי או חדש. ליחסי ציבור יש משקל, לא הרבה. אני מתייחס ליחצנים ושומע את הבקשות אבל אני חייב גם לאהוב את השיר", מדגיש לפידות.
"אגב, גם שיר שלי אני אף פעם לא בטוח שישמיעו בציבור, אפילו שאני כבר מוכר. החשש הזה נשאר כל הזמן".

שליחות על הסקאלה
טוקר, הרבה שנים אתה ברדיו, יש שאיפה להגיע לציבור החילוני?
"לא ולא", הוא מפתיע. "הציעו לי פה ושם לעשות גם פינה בטלוויזיה – זה לא מעניין אותי. יש לי סייעתא דשמיא שאני עושה מה שטוב לי. הייתי החרדי הראשון ששידר אי פעם תכניות שהן לא שיעורי תורה וכדומה. אני רוצה להמשיך עם זה כל החיים. אם תראה אותי יום אחד משדר תכנית במקום אחר – זה או ששילמו לי הרבה או שהייתי צריך את זה מסיבה מיוחדת, אך אין לי שאיפה לשדר ברדיו החילוני, זה לא עושה לי את זה".
"התכנית של טוקר ושלי ששודרה ברדיו ת"א הייתה מאוד מדויקת", אומר סלע, אך לעומת טוקר הוא מצהיר: "יש לי שאיפה להגיע לחילוני המצוי, בסופו של דבר זה אח שלי, אני פוגש את הציבור הזה ברוב שעות היממה, רוב החברים שלי אינם דתיים. זה לא בקטע של ללמד אותם יהדות; כמובן ששמחתי כשאחת מהעובדות ברדיו ת"א סיפרה לנו שבזכות התכנית היא התחילה להדליק נרות שבת, כי בכל זאת אני צריך להביא כמה זכויות לעולם הבא - אבל יש לנו שפה משותפת רחבה למדי בתחומים רבים מאוד".
נהוג לוותר מראש על החילוני הממוצע ברדיו דתי?
"אני ויתרתי עליהם מראש", אומר טוקר, "לדעתי, הציבור החילוני כמעט לא שומע רדיו; הוא מחובר יותר למדיה הוויזואלית. גלגל"צ שומעים כי זה מוזיקה, אבל רדיו – זה כבר לא מה שהיה פעם. מאוד כיבדו אותנו שם. פעם אפילו העבירו מסיבת פורים למקום כשר – רק בשבילנו. אבל עזבתי כי לא הרגשתי במגרש הטבעי שלי. הייתי צריך להתחפש ולהסביר את עצמי, לא הצלחתי להשתחרר מבחינה רדיופונית. על אף שהיה כיף, זה שאני משדר גם לחילונים לא עשה לי מסאז' לאגו. אני לא רבי, תנו לי לעשות מה שאני אוהב, אם אני יכול לעשות תכנים טובים כמו חסד - למה לא? אני לא פה כדי להחזיר אנשים בתשובה ולא כדי לתת להם שיעורי תורה".

החלום: 24 שעות מוזיקה
טוקר מחזיק היום אתר ברשת שמשדר 24 שעות מוזיקה יהודית. "אנשים אוהבים מוזיקה, אין מה לעשות", הוא אומר. "יש לי קרוב ל-20,000 מאזינים ביום, לא בגלל שקוראים לי מנחם טוקר, אלא כי זה מוזיקה נטו. החלום שלי הוא שיהיה תדר FM עם 24 שעות מוזיקה יהודית".
מתי זה יקרה?
"הלוואי שזה יקרה, אבל זה לא יקרה אלא אם כן איש עסקים יקנה תחנת רדיו קיימת כמו 'קול חי' ויהפוך אותה לתחנת מוזיקה. זה גם משתלם כלכלית לדעתי. אפשרות נוספת שזה יקרה היא התפתחות תחום הרדיו הדיגיטלי – תחום שבאמת הולך ותופס, בארה"ב זה כבר נמצא - מדובר ברדיו עם מאות ערוצים וככה כל אחד ישדר מה שהוא רוצה".
למה רדיו 'קול חי' לא עושים את זה אם זה הכי משתלם כלכלית?
הבעלים של רדיו 'קול חי' הוא מספיק עשיר כדי להרשות לעצמו לעשות את מה שהכי נכון אידיאולוגית, וערוץ מוזיקה הרבה פחות משפיע בתחום האידיאולוגי. הוא מרוויח מזה אמנם, אך בהחלט היה יכול להרוויח יותר אם היה עושה רדיו שהוא נטו מוזיקה".
"אני לא רואה סיכוי שתהיה גלגל"צ דתית", טוען סלע, "אלא אם כן תהיה ממשלה דוסית כולל שר תקשורת ושר תחבורה דתיים".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים