יום שלישי, 14 בפברואר 2017

מסמך: ראיון עם שוקי בסו

נדב גדליה
https://i.ytimg.com/vi/fW9KwdmTmaU/hqdefault.jpg
משה (שוקי) בסו זעזעה את המדינה לפני עשרים שנה כשהרג את אביו כדי להציל את אימו, נדב גדליה פגש אותו לשיחה על סליחה, שלימות, ואיך מתמודדים עם כתמים מהעבר?

מערכת היחסים בין הוריו של שוקי בסו היתה עכורה מאוד במשך שנים רבות. אביו איים לרצוח את אמו ולהתאבד. כל ניסיונותיו של שוקי לשכנע את האב להיפרד מאימו עלו בתוהו.
באוקטובר 1993, ליל שמחת תורה, הגיע שוקי הביתה כצנחן.
הוא הגיע לחופשה קצרה מהצבא. חופשה שתשנה את חייו לחלוטין.
הוא הרגיש שאם לא יעשה מעשה, אימו תרצח בסופו של דבר.
באותו לילה, הוא נטל את רובה האם-16 הצבאי וירה למוות באביו.
29 כדורים ביריות בודדות בזו אחר זו, זעזעו מדינה שלמה שרובה הצדיקה את
מעשהו של בסו שהפך לגיבור.
לפני מספר חודשים, פגשתי בו באקראי.
שמעתי את שמו והוא היה נשמע לי מוכר מאפשהו.
"אתה קשור לבסו שרצח את אבא שלו?", שאלתי ולפתע הרעש הסביבתי נדם.
בסו השפיל את עיניו וחייך חיוך קטן ונוגה.
"תחשוב לבד", אמר והלך לדרכו.
דלקתי אחריו לבקשת מחילה והוא הרגיע אותי שהכל בסדר מבחינתו
ואך טבעי הוא שאתנהג כך כשאיני יודע מיהו.
למרות האווירה הטובה שניסה להשרות עליי בסו, חשתי אשם.
וכשאתה חש ברע, אתה מדבר יותר כדי להסיח את הדעת.
סיפרתי לו שאני עובד כמראיין ב'עולם קטן' והצעתי לראיין אותו. הוא לא הסכים
אך בקש שאנסה לדבר איתו לקראת יום הכיפורים שאז אולי יתרצה
לפתוח מחדש את פצעו הכאוב. זה קרה בסוף.
קבענו להפגש במכללת לחינוך בה הוא לומד, בכפר חב"ד.
"אני מבקש לדייק בדבריי", פתח והסביר שכל הראיון הזה ופתיחת
הפצע מחדש, לא נועד לדידו אלא לחזק יהודים בעניין הסליחה והמחילה.
---
20 שנה אחרי המקרה שהפך את נשמתו, נראה בסו כחב"דניק למהדרין;
זקנו עב, כיפתו ענקית, וכל דיבורו בנחת ובעברית צחה, כמעט ספרותית.
ביום יום הוא מתגורר בכפר סבא,
עסוק בלימוד תורה, חונך נוער בתיכון ומתחזק משפחה משלו.
זמנו קצוב ומתוכנן בקפידה, ומבין רווחי מילותיו ניכר המונח 'אין לי זמן'
בצורתו הבוטה ביותר.
"אני כמעט בן 43 וכמעט ולא יודע תורה", הוא מתנצל על זמנו הקצוב מראש.
"אני צריך להשלים את כל מה שיהודי צריך להשלים.
איפה אני ואיפה בן חמש שנים למקרא, בין שש למשנה... הלוואי.
בחב"ד שאני מקורב עליהם נהוג לקרוא חת"ת, גם בזה אני בפיגור בחומר
הלימודי מכיוון שאני עסוק בהרבה דברים, יצר הרע גובר עליי,
אני דוחה דברים ואז זה מצטבר ואני לא מספיק. צריך לחזור בתשובה", הוא מסכם.
בסו העובד כסייע כיתתי בתיכון דתי בכפר סבא אפוף תחושת שליחות.
"המטרה העיקרית שלי היא להפוך אותם ליהודים עובדי ה' ביראה, אהבה,
ושמחה".
למרות שבתכל'ס הוא עצמו עובד בתוך מערכת החינוך,
הוא לא נוטה להסכים עם המרדף אחרי לימודי הליב"ה.
נדמה שבסו נמצא פה כדי להציל נשמות, ותכף נברר מדוע.
"מתטמיקה זו הליבה? התורה זו הליבה!", הוא אומר ממעמקי נשמתו.
"אפשר לעשות בגרות בגיל מאוחר יותר, למה צריך לעשות את זה בתיכון?
אני בעד שבגיל צעיר ילמדו בעיקר תורה".
*אנשים רוצים בגיל מבוגר יותר, להתקדם בחיים, לעבוד,
להתחתן איך יעשו הכל ביחד?
"כאשר האדם בגיל 21 יש לו מח ולב נקיים וזכים כי הוא הולך בדרך התורה,
ומכיוון שכך, הבגרות תעשה לו במהירות.
למה? כי הוא נקי. מה מפריע לאנשים ללמוד? תכנס לתיכונים דתיים ותראה.
להרבה תלמידים יש סלולארי בלי חסימה או עם חסימה קלה ביותר.
ויצר הרע לאיפה יגלוש? לאתרי תורה ומצוות? בלחיצה קלה הוא רואה
תמונות שמטמאות את הנפש.
טמא זה אותיות אטום. בלשון הקודש יש רמז לכל אות ומילה.
כל עבירה אוטמת את הנפש מלקבל את האור האלוקי שבעולם.
ה' קיים מלוא כל הארץ כבודו. אני לא מרגיש אותו - כי אני מלוכלך.
כל מחשבה, דיבור או מעשה שהם היפך מרצון ה' - פוגעים בזכות ובטוהר
של הנפש.
אנשים אוהבים תינוקות, למה? כי הם זכים, בלי חטא, הם קדושים,
מושלמים, תמימים במאה אחוז, ממילא אוהבים אותם.
שהמוח והלב מלאים בתורה קל יותר להתגבר על תאוות העולם".
--מלאך בבית הסוהר--
תחילת הקשר בין בסו לרבונו של עולם החלה בבית הסוהר,
שם ישב ארבע שנים וחודש.
"בתקופה הקשה מאוד ה' שלח לי מלאך סרוג בשם דוד אבודרהם", מספר בסו.
קולו מתמוגג כשהוא נזכר במושיעו איתו העביר שעות רבות של שיחות נפש
אינטימיות שעזרו למצבו הנפשי הקשה.
"הוא היה יו"ר היישוב צופים שבשומרון שהובא לחקירה כדי לברר מי התושב
שירה באוויר באזור הכפר 'עזון' כדי להרחיק ערבים שרצו לפגוע ביהודים.
נפגשנו בתחנת המעצר, ושוחחנו, לאחר מכן נפגשנו כל שבוע מספר שעות
וזה שינה לי את כל החיים, הציל לי את החיים ממש, הוא סידר לי את הראש,
והפך אותי לשפוי. הייתי מאוד מבולבל אחרי המעשה עם אבא שלי.
הייתי במצב נפשי מאוד קשה, עם ייסורים, על סף שיגעון".
*שיגעון?!
"כן, כן", אומר בסו בהחלטיות.
*מה ההגדרה של שיגעון?
"לא יודע לתאר לך, אבל זה מה שחשתי:
דמיין אדם עם גוף רוטט במשך חודשים רבים כמעט כל היום,
הייתי על סף שיגעון.
באותו תקופה הייתי בקשר עם רכזת העובדים הסוציאלים
בבית המעצר, היו אלו שיחות שעזרו לי מאוד אבל היה שלב מסויים
שבו הרגשתי שזה לא מספיק לי ואני צריך משהו יותר עמוק,
יותר רציני, כי עובדה - שמצבי הנפשי נותר גרוע ביותר על סף
איבוד שפיות של ממש".
"איך אתה מצפה שירגיש אדם שהרג את אבא שלו?".
*אבל הרגת אותו עם סיבה.
"נכון, היתה סיבה. היחסים בין אבי לאימי היו גרועים שנים רבות.
ורק הלכו ונהיו גרועים יותר. היתה שם
אלימות ודברים קשים מאוד. היינו כילדים עדים ליחסים האלה,
זמן רב מאוד. המצב היה נורא כל כך עד שאבי רצה להרוג את אימי,
כפשוטו, כמו שלצערנו, היו שומעים בכלי התקשורת על מקרים שזה
כבר קרה...
כחייל עם נשק, הרגשתי שאני פועל כדי להציל את אימי מאבא שלי.
היו כבר סימנים שהראו שזה מתקרב".
*מה היו הסימנים?
"המתח הגדול שהיה בבית והדיבורים של אבי כלפי אימי.
פעם אחת הוא אפילו אמר לאחותי בגילוי לב שעוד מעט המשפחה
תככב בעיתון, מה שנקרא".
*הוא אמר למה תככבו בעיתון?
"זה היה ברור שהוא רוצה להרוג את אמא שלי. מי שחי בבית ידע מה הכוונה.
"אחותי ואחי יגידו לך את אותו דבר. לא היה ספק על מה הוא מדבר".
מדינה שלמה, או לפחות רובה תמך במעשהו של בסו,
גם משפחתו; אימו ואחיו תמכו בו בזמנו "ותומכים בי עד היום", מוסיף בסו.
אבל אחרי מעשה ההצלה נותר בסו לבדו והוא לא היה מסוגל להכיל את זה.
"בדקות הראשונות של אחרי המעשה הייתי מאוד שלם עם עצמי,
וצריך להזכיר שבאותה תקופה לא היה לי קשר גלוי לתורה ולמצוות.
אבל תוך כמה שעות בודדות כבר הרגשתי בתוכי שהגוף מתחיל לאבד שליטה.
הייתי חולם חלומות קשים על אבי, סיוטים, גוף רועד ללא יכולת שליטה עליו".
*אילו היית חולם עליו?
"איך הוא נראה לאחר שפגעתי בו. וחלומות מוחשים של ממש בהם
הוא בא לפגוע בי בחזרה אחרי שהוא כבר מת".
*פחדת שהוא יהרוג אותך כשהוא היה בחיים?
"מה שהיה בבית זה לא היה התעללות בנו, בילדים,
זה היה נדיר שספגנו איזשהי אלימות. היינו רק עדים
וסבלנו, התביישנו, בכינו, כי ראינו מול העיניים את הכל.
היום אני מבין ויודע שמי שקובע מה הוא רע, זה לא אנחנו, בני האדם.
לנו יש בחירה חופשית אבל היא מוגבלת לבחירה - איזה מחשבות לחשוב
ואיזה דיבורים לדבר או איזה מעשים לבצע,
אבל לקבוע מהו טוב - זה רק הקב"ה יודע.
וכאשר אדם עושה מעשה שכתוב בתורה שהוא רע,
אין דבר כזה לחוש שלווה בנפש לאורך זמן.
יש דיין ויש דיין".
השיחות עם דוד אבודרהם בבית הסוהר היו מעין שיחות שהחליפו את מקומו
של פסיכולוג או פסיכיאטר. אבודרהם ובסו אף הוציאו ביחד את הספר 'אבא, למה?'
שהתבסס על אותן שיחות.
דוד עודד מאוד את בסו, אך גם הצליף בו בשוט המוסר.
הוא לא הסכים עם המעשה שעשה וייסר את מצפונו למרות שעטף את ייסוריו
ברוך ועדינות. דווקא השיחות האלה, שלכאורה היו אמורות לגרום לבסו לשקוע
עוד יותר, גרמו לו להרגשה טובה בסופו של דבר.
"עברו כשנתיים ואחרי הרבה שיחות עם דוד הגעתי להבנה
שלמרות הנסיבות המיוחדות שבהן הייתי נתון, חטאתי חטא חמור ביותר,
ואני חייב להתמודד איתו. ממש להסתכל במראה.
גם כשאדם מסתכל במראה צריך לפקוח את העיניים ולראות את הכתמים
שיש לו על הבגדים. גם אם האמת דורשת שינוי הרגלים של ראיית המציאות
המורגלת. אחרי שנתיים בערך התמודדתי חזיתית באמת עם מה שעשיתי.
לפני קבלת ההחלטה להתמודד ביקשתי מדוד שלא יעזוב אותי גם
אם אשתגע".
"רק אחרי שהתחרטתי וביקשתי סליחה מה' - התחלתי להעלות בחזרה
על דרך המלך, וגם הרגיעה הגיע לגוף. הרעידות פחתו, החלומות הקשים נפסקו,
עד שבשלב מאוחר יותר חלמתי שהתחבקתי עם אבי".
*יש דין רודף שלמדת אותו מן הסתם.
"למדתי קצת, לא התעמקתי בזה. יום אחד אלמד יותר", הוא אומר.
"אבל בוא נאמר כך, שדוד אבודרהם סיפר לחבריו שהוא בקשר איתי ושהוא
מתנדב בכלא ומשוחח איתי ומקרין לי חסד ואהבה ובו זמנית מטיף לי
תוכחות - שחטאתי בחטא חמור ביותר,
חבריו לא הסכימו איתו, כי דעתם היתה שונה, כמו רוב העם,
שתמך בי וחברי כנסת שבאו לבקר אותי והביעו אהדה ותמיכה.
זה לא ממש עזר לי לגמרי לרפואת נפשי..."
*היית רוצה לומר לאביך משהו אם היית פוגש אותו?
"החיבוק בחלום היה סגירת מעגל איתו.
הייתי רוצה לומר לו שאעשה בעזרת ה' כל מה שביכולתי כדי שנפגש
במהרה כגוף ונשמה כפשוטו בתחיית המתים,
ושנחיה לנצח והוא יקום מקברו".
*מתי פעם האחרונה שחלמת עליו?
"כבר מזמן - לא. כמה שנים כבר שלא.
ואני עסוק במשימות שלוקחות לי את כל תשומת הלב.
טיפול במשפחה, גבאות בבית כנסת, לימודים עצמאיים, לימודי חינוך,
עמוס מידיי מכדי לחשוב על מה שהיה כל היום".
*אולי הרצון לפגוש את אביך הוא זה שמחבר אותך לחב"ד
שמדגישים יותר את ביאת המשיח ותחיית המתים בה באמת תפגוש בו?
"תוך כדי התהליך הטיפולי עם דוד, הגעתי לרצון של חזרה בתשובה שלמה,
והתחלתי לממש את זה.
שמעתי הרצאות של רבנים מכל הסוגים; ערכים, הרב פורת,
הרב נויגרשל, הרב אמנון יצחק, רבנים מ'מכון מאיר', כל מיני מגזרים
וסוגים שונים של זרמים.
רק כשהתחלתי לשמוע דברי תורה של הרבי מלובוויאטש,
הרגשתי שמצאתי את מה שאני מחפש, כי הנושא של הגאולה השלמה
היה ממש בוער שם ואקטואלי בגלל המקרה שלי.
החלטתי להפיץ את נושא הגאולה בקרב העם והתלמידים שלי בתיכון, למרות
שבתקופה הקשה שלי, בשבועות הראשונים, חשבתי שכשאצא מהכלא,
כל מה שאני רוצה הוא להקים משפחה ולהתבודד מבני האדם,
לגור בגולן או במקום רחוק אחר כי הרגשתי כעס על העולם כולו,
על זה שלא עזרו לי כשהייתי ילד במצוקה.
השכנים לא עזרו למרות שהם שמעו את הצעקות מהבית שלנו".
*נשמע נורא.
"קרה פעם ששכן בא ב-2 בלילה, בזמן מריבה בין הוריי,
ואני כילד שמחתי ששכן מגיע לעזור לנו,
אבל כשהוא בא, התאכזבתי לשמוע - שהוא מבקש בסך הכל לשמור
על השקט. גם בבית הספר כנראה שלא שמו לב למצוקה".
"כילד, הייתי מאוד מופנם אבל שהתבגרתי והפכתי לנער,
כבר לא למדתי. היינו הולכים לים, מעשנים סיגריות בגן הציבורי,
וסתם מעבירים את הזמן, מתבלים".
*במחשבה לאחור, מה היית עושה אז אם הייתי מי שאתה היום?
"הייתי מבקש עזרה, מחפש איזשהו אדם מבוגר שאני מרגיש
שאני יכול לסמוך עליו ושאוהב אותי ומספר לו מה קורה בבית,
בלי להתבייש ומבקש ממנו עזרה.
לא יודע למי הייתי פונה, אבל הייתי מחפש מישהו שהכי נראה לי אחראי ורציני.
אולי היה ניגש לאבא שלי, לאחד ההורים, הייתי מערב משטרה,
מחלקת רווחה".
*למה לא פניתם למשטרה בזמנו?
"פניתי למשטרה אבל בתקופה ההיא כנראה לא ידעו עדין
איך לטפל בנושאים כאלה.
באו, עשו הפרדה במריבות, אבל זה לא היה טיפול בשורש הבעיה".

---השידוך---

"לא פסלתי את שאר הזרמים", מדגיש בסו החב"דניק.
"לפני עשר שנים למדתי שנתיים אצל הרב יהושוע שפירא ברמת גן,
היה נהדר ודרך שם הכרתי את אשתי".
"היא בהתחלה היססה האם להפגש איתי,
היו לו התלבטויות קשות, לבסוף היא החליטה שכן, הקשר עלה יפה תודה לא-ל".
*איך היה לצאת לשידוכים במגזר הדתי שם הסטיגמות וה'שם טוב'
מודגשים היטב?
"בזמן שהייתי בישיבת ר"ג, הציעו לי כל מיני הצעות שידוכים.
נפגשתי עם שבע בנות לפני אשתי, ובכל הפעמים סיפרתי אתם הסיפור בטלפון
באופן ישיר לפני הפגישה או דרך דוד אבודרהם - כדי שלא תהיה הפתעה.
פעם אמרתי לעצמי, בוא תעשה ניסוי; אל תגיד לפני הפגישה מה הסיפור שלך.
ואם הפגישה תהיה טובה אתספר לה.
אבל הקב"ה יש לו את הדרכים משלו.
באמצע הפגישה בגן ציבורי בירושלים באה אליי אשה זרה ואמרה
"אתה שוקי בסו?", ואז התוודתי בפני הבחורה שאני באמת שוקי בסו
והיא כמובן נבהלה כי השם שלי היום זה משה בסו והיא לא ידע עליי כלום.
מכאן אני מייעץ לבנים ובנות להיות גלויים על הפגישה הראשונה.
כי חבל על הזמן... אתה יודע מה? לפחות עד החתונה שהכל יהיה גלוי",
הוא אומר לבסוף.
---רשימת מטלות---
בין תחזוקת המשפחת השוטפת לבין לימודי החינוך והסיוע לנוער בכפר סבא,
משמש גם בסו כגבאי בית כנסת.
"כשעברתי לגור במזרח כפר סבא, חיפשתי בית כנסת שיהיה לי נעים להתפלל.
כל פעם הייתי מתפלל בבית כנסת אחר, עד שמצאתי את בית כנסת 'קיבוץ גלויות'.
רצו שאגיד דבר תורה פעם אחת בשבת וזה הפך לקבוע. לבסוף,
הגבאי, בקש שאחליף אותי כי אין לו כח כבר, אמרתי לו שאנסה
ומאז אני חמש שנים גבאי בית כנסת, בהתנדבות מלאה.
המקום היה על סף סגירה והשקעתי הרבה כוחות כדי להביא אנשים", הוא אומר בסיפוק.
*תגלה לנו מה הטריק להשיג אנשים בקלות להשלמת מניין?
"מיזוג אוויר, קפה, ספסלים נוחים, דברים גשמיים.
וגם בצד הרוחני; לארגן תפילות בזמן כמו שצריך, בלי שינויים,
בין אם יש מניין ובין אם אין, אווירה שמחה של אהבת ישראל,
שיעורי תורה קצת, ואז כבר חבר מביא חבר, והמקום צומח".
*יש עוד משהו שאתה מתכנן?
"החלום שלי הוא הקמת תנועה פוליטית שתקרב את הגאולה.
למה פוליטית? כי שם נמצא הכח המשפיע הגדול בעולם.
יתכן מאוד שיקראו לתנועה 'תנועת קיבוץ גלויות' כמו הבית כנסת
שאני גבאי בו. זה גם האופי שלי. אמנם חב"ד בראש אבל אני לומד מכולם.
אבי ספרדי, אימי תימניה, ו.אשתי אשכנזיה, אני קיבוץ גלויות.
מעצבן אותי שאנשים שואלים אותי 'מה העדה שלי?'
כי כולנו עם אחד".
*מה עקרונות התנועה?
"ה' אלוקים הוא המלך ואנו בניו ועבדיו; המטרה היא הגאולה השלמה.
שלימות בכל התחומים לא פחות מכך.
לעורר את בני ישראל לשמור את 613 מצוותיהם ולעורר את בני נח
לשמור את 7 מצוותיהם.
הרבי הדגיש את הדברים האלה.
כל האנושות צריכה לקבל את דת האמת שניתנה לעם ישראל בהר סיני
וכל הדתות צריכות להתבטל".
*יגידו שאתה גזען.
"הקב"ה גזעני הוא בחר בנו מכל העמים,
זו לא התנשאות, זו הטלת אחריות עלינו כעם ישראל להוביל את כל האנושות
כולה, זה תפקיד עם הרבה אחריות.
לנו, כעם ישראל, ניתנו כוחות להוביל את האנושות אל הגאולה השלמה,
וכשאנחנו לא עושים את זה - אנחנו מקבלים מכות.
היום אני יודע שהייסורים הנוראים שעברתי הם לא סתם.
הם נועדו לעורר אותי להתנהג כיהודי.
אשתו טוענת שאני לא נורמאלי בגלל שאני רוצה להספיק הרבה דברים
ולבלוע את העולם. יש משהו בדבריה,
ואני מסכים איתה ורוצה להיות כזה, אני לא רוצה להיות בנורמה, לא רוצה!".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק gilinada@gmail.com
=================================

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים