יום רביעי, 22 בפברואר 2017

ראיון נוגע עם שמעון בוסקילה

נדב גדליה
מציג את שמעון בוסקילה-תמונת יחצ.jpg
 
נמל תל אביב ניסה להיות חגיגי בימים האחרונים כפי שהוא רגיל מידי יום.
מודעות ענק שבישרו על האירועים הקרובים שיתרחשו בו קידמו את המעטים
שהעזו להכנס בשערי החניון ששיווע לאי אלו אזרחים שלא מפחדים למות על
קידוש החיים. נשק לא היה לי, אז החזקתי את קסדת האופנוע הקשוחה בחזקה.
אם היא מסוגלת להגן על גולגלת, היא גם יודעת לפרק אחת, אם צריך, חשבתי.
מאחת החנויות חייך אליי הזמר והיוצר שמעון בוסקילה. פניו אחזו בשפם
ושפתיו נידבו חיוך עגמומי, כהרגלו. 'שמעון בוסיקלה, אלבום חדש! - למה לי'
בישרה המודעה על אלבומו השלישי של בוסיקלה שנתלתה בטיימינג המדוייק ביותר.
תמיד היה בו משהו עצוב, בבוסקילה. היום היא תשתלב יפה באווירת הפחדים
שעטפה אפילו את הים.
"לפני כמה ימים הופעתי בבאר שבע, למרות המצב", מספר בוסקילה.
"הופתעתי שהיה מפוצץ לגמרי, סולד אאוט, מתברר
שאנשים רוצים להמשיך את החיים, למרות שהמצב לא פשוט".
'לא פשוט' אלו צמד המילים שתמשכנה ללוות אותנו היום, בשיחה עם אחד
הזמרים והמלחינים הייחודים שמחזיקה ארצנו.
הוא החל את דרכו בלהקת 'סהרה' לפני 25 שנים.
כיום הוא אמנם ממלא אולמות בבאר שבע וברחבי ארץ הקודש,
אך עד לא מזמן הוא לא עלה בהופעה משלו ותמיד אחז בקרנות המזבח
של אמן אחר אצלו התארח.
"לא פשוט. לא היתה לי התעוזה לקום ולפתוח קופות לבד", אומר בוסקילה.
בדרך כלל מכירים אותי כאדם שמשתף פעולה עם אמנים כמו שלמה ארצי, שירי מיימון,
עידן רייכל ולא היתה לי התעוזה להציג את עצמי לבדי,
למרות שאני מוכר בארץ. זה היה פחד שאולי לא יאהבו אותי כשאני לבד, ולא יבואו.
לשמחתי כעת, באלבום השלישי אני מרגיש שהזמן בשל".

*מאיפה מגיע הפחד הזה? היום אמנים עם אלבום אחד כבר יוצאים להופעות משלהם.

"אני לא פוסל את מי שעושה מופע משלו ישר.
אבל לדעתי, לא מספיק להיט או כמה להיטים בודדים בשביל להגיש הופעה
עם האנרגיה הנכונה שאפשר לייצר כשיש לך מופע משלך עם מספיק להיטים.
אלבום זה יפה, להיט זה טוב, אבל בשביל אווירה טובה כמו שאני רוצה במופע
שלי - זה לא הרגיש לי מספיק. 
זה קשה מאוד להופיע, ומבאס שהקהל לא מכיר את כל השירים שאתה שר".


--המרוקאי מהפריפריה שפגש את שלמה ארצי---


פריצתו של בוסקילה ששר גם במרוקאית התרחשה בתחילות
שנות 2000. שלמה ארצי נדלק על הזמר הצעיר ששר בערבית-מרוקאית
ואירח אותו באלבומו  'אהבתיהם' בשיר 'עלש' הנקרא גם 'שט לבדי עם הרוח'.
השיר זכה להצלחה גדולה והכניס את בוסקילה תחת כנפיו של המיינסטרים
הישראלי. 
"זה לא פשוט לפרוץ למוזיקה כשאתה מגיע מהפריפריה", אומר בוסקילה,
"מה שקרה לי עם שלמה ארצי, אני לא אשכח לעולם.
עשו לי עליי כתבה בטלויזיה והוא חיפש אותי, רצה לעשות שיר ביחד.
המעבר מנתיבות לתל אביב היה בעקבות החיבור
עם איתו. אני ללא ספק חייב לו את הקריירה.
הוא אדם מאוד חכם, ולקחת בחור
מהפריפריה ולשיר איתו במרוקאית זו מהפכה תרבותית.
זה יציאה יצירתית מטורפת וזו הגאונות שלו,
לעשות משהו מקורי שהוא לא עשה בחיים לפני כן".

*הוא הבין בכלל את המילים המרוקאיות שאתה שרת איתו?

"כן, מילה מילה, זה לא היה דיקלום.
ישבתי באולפן איתו ולימדתי אותו את השיר.
וכל זה היה לטובתי".
"כנראה בא איזה מלאך לעזרתי", צוחק בוסקילה לרגע.
מאז 'עלש' עברו הרבה אקורדים בגיטרה של בוסקילה.
הוא הספיק להלחין שירים ישראלים רבים הנחשבים ללהיטים גדולים.
בין היתר הלחין לזמרים שלמה ארצי, שרית חדד, שירי מימון, קובי פרץ, ליאור נרקיס ומירי מסיקה.

* כשאתה יוצר שיר לזמרים אחרים והוא מצליח,
יש מחשבות כמו 'חבל שאני בעצמי לא בחרתי לשיר אותו'? החמצת להיט לעצמי?

"מעולם לא הרגשתי ככה. כי בתעשיית המוזיקה אין שום דבר מובטח.
יכול להיות שהשיר טוב ואם אני היית שר הוא לא היה מצליח.
יש תקווה בשיר אבל שום דבר לא ברור ובטוח".
"זה כמו שתגיד לי שמחר בבקר יבוא מלך המשיח", מביא בוסקילה דוגמה,
"אתה יכול להאמין במשיח ואני גם מאמין  שבמהרה הוא יבוא, 
אני מקווה, אבל לא נראה לי בטוח שזה יקרה".

*מתי לדעתך הוא יגיע?

"המצב לא טוב", קולו של בוסקילה הופך נוגה עוד יותר משיריו.
"מצב מדאיג. אני לא איש של פוליטיקה ולא יכול להוסיף יותר מזה.
אני מתעסק רק במוזיקה ולא משנה אם זה ימין שמאל או מרכז.
אין אצלי איפה ואיפה ואני אוהב ומכבד את כולם.
אני בהחלט אופיע גם באריאל, אין אצלי לסרב למישהו ששונה ממני".

*יש דברים ספציפים שמציקים לך?

"האלימות, מאוד מציקה לי. זו שביננו, לא ביננו לערבים.
אנחנו, אחד לשני, נהיינו אלימים מידיי. זה קשה ולא פשוט.
אני לא מדבר איתך על אלימות מילולית.
לא פעם זה הופך לאלימות פיזית וזה נורא". 

*אחד הלהיטים הישנים הגדולים שלך הוא 'מחפש חבר קרוב'
שבו אתה גם ממש מקלל את האנשים הרעים.

"זה שיר שכתב שלמה ארצי והתחברתי אליו.
הפירוש הוא שלפעמים אין חברים של 'באש ובמים', מה לעשות.
זו הנוסחה של הטקסט, שאתה בלילה בודד
וככה אתה מרגיש, אתה צריך חבר קרוב ואתה מחפש אותו ואין לך,
יש אנשים רעים. לצערי. וזה עצוב".

*פגשת רעים?

"כן אנשים שיש בהם רוע, ניצול, אינטרס, המזל שזה לא השפיע על המוזיקה שלי,
ברוך ה', ההיפך,  זה יותר מחזק אותי ויותר נותן לי להאמין בבורא עולם".

*קיפוח על רקע עדתי, מציק לך?

"אני הגעתי מנתיבות ממשפחה מרוקאית,
ואני אומר לך; מעולם לא הייתי מקופח! אני לא אוהב להשתמש במילה הזו 'מקופח',
כי בעיניי, מי שטוב - מצליח ולא אומר שהוא מקופח.
תמיד האמנתי בזה".

*אולי אתה אומר את זה בגלל שאצלך זה עבד ובסופו של דבר בזכות השירה
המרוקאית עם שלמה ארצי קיבלת את ההכרה מהמיינטרים?

"בלי שום קשר להצלחה ולשלמה ארצי!", טוען בוסיקלה נחרצות,
"גם אם לא הייתי פורץ בזכות שלמה ארצי,
היה לוקח זמן והייתי עושה משהו עם המוזיקה שלי, בסופו של דבר.
אני מאמין במה שאני עושה. אם אתה מאמין ועובד קשה, זה עובד,
אין קיצורי דרך".

*המציאות היום בעידן יוטיוב והריאלטי מראים דווקא שאפשר לא לעבוד קשה,
ובכל זאת להצליח יפה.

"רק בעבודה קשה, נשמה", חוזר בוסקילה,
"כמובן שיש לי פייסבוק, יוטיוב ומטפלים לי בזה, כל דבר תורם,
אבל חובה עבודה קשה אם רוצים להחזיק מעמד לטווח הארוך".

*מה אתה יותר זמר מזרחי או ישראלי?

"גם זמר פופ זה מחמיא וגם זמר מזרחי זה מחמיא.
אני לא לוקח את המושג 'זמר מזרחי'  למקום של להעלב".
"אני מושפע מהרבה דברים; רוק, פופ, דברים שחוויתי בחיים,
אני מאוד אוהב את הגישה הזו של דברים שונים ממה שאני כבר מכיר.
חשוב לי לא להיות שבלוני ומשעמם. זה מאתגר אותי".

*איזה מוזיקה אתה שומע כיום?

"במקרה יש לי באוטו דיסק של זמר בלגי צרפתי בשם
סטרומאה. אני מאוד אוהב להקשיב לו. נדלקתי עליו מתי ששמעתי אותו בגלגל"צ
והוא עשה לי את זה. אני מאמין לו, זה הכי חשוב".

*תגדיר 'מאמין'.

"מבחינת הטקסט, אני מרגיש אותו. אי אפשר להסביר את זה.
אתה חש בהגשה ובלחן ובמילים ואפילו בהפקה, הכל נשמע אמיתי,
לא לכל אמן יוצא משהו אמיתי שאתה נכנס אליו ככה והוא נוגע בך".

*במה מתבטאת אצלך האמונה באופן אישי?

"אני דתי מאוד בנפש, בבקר קבוע אני מניח תפילין, גם אם לא מוגדר דתי.
אני חוגג את כל החגים, יהודי טהור.
כשאני מתעורר בבקר, תמיד, אני פותח את הדלת של הבית
ומנשק את המזוזה ואומר תודה רבה לך אלוקים על כל מה שאתה עושה בשבילי
ויודע שיהיה טוב, אני מאוד אופטימי".

*איך אפשר להיות אופטימי כעת?

"קשה. לא פשוט. קשה מאוד. תראה, זו בעיה של המון שנים כבר,
אני חושב שזה צריך להפתר לכאן או לכאן, אין לי מושג,
אני פוליטיקאי גרוע וזה לא מעניין אותי.
שראש הממשלה יתעסק עם זה ויטפל, כי אי אפשר ככה".
"מוזיקה יכולה לחבר בין העמים, ואני מאמין שכל דבר שיעשה
טוב לנו - יהיה מצויין".


-----פיוס עם אבא על ערש דווי----


בוסקילה, אוטוטו בן 50 ורק כעת מודה שהעז להוציא מליבו את הדברים
בצורה ישירה. "זה אלבום מאוד ישיר וכנה", הוא מספר.
מבט קצר על הטקסטים מבהיר את הכל.
בוסיקילה שהתייתם מאימו בגיל 9 וחצי החליט לשפוך את כל נימי הלב
על השולחן כמו בשיר "עכשיו אני חוזר".

"זה אני אותו הילד היה לי טוב היה לי רע
על הפסים של הרכבת עם המבט מלא תקווה 
ואמא לא חוזרת זה כואב וזה מוכר 
כשהמתיקות חולפת נשאר טעם מר". 

"היה לי חוסר ביטחון ואני מודה שהתחבאתי כל השנים", מתוודה בוסקילה.
"בכלל לא ידעתי אם אני רוצה להיות זמר או רק לכתוב לאחרים,
ובסופו של דבר גיליתי את עצמי ואמרתי; אני חייב לאהוב את מה
שאני עושה! אין סיבה שאחרים מופיעים ואני לא.
זאת היתה תעוזה.
עכשיו ההרגשה היא שאני מאושר, אני מוקף חברים ואהבה,
אני לא קורא לעצמי 'בודד' כמו שאני נשמע לך אולי בשירים.
אני אוהב את הלבד שלי, זה כן. 
אני חושב שזה סוג של הבעת כאב יותר מאשר בדידות".
"אימא של נפטרה כשהייתי בגיל תשע וחצי.
הילדות שלי היתה לא פשוטה, ילד שגדל בלי אמא,
אתה מבין איך זה, רק עכשיו אני מוציא את זה".

*יכול להיות שזה מה שהפך אותך מלכתחילה לאמן,
גם אם לא התעסקת עם זה מפורשות?

בוסיקלה חושב לרגע וחיוך נמסך בקולו.
"אתה יודע מה?", הוא אומר,
"באמת יכול להיות שזה מה שעשה אותי אמן רגש ונשמה".

*ואי אפשר להשתחרר מהכאב, עוד מעט אתה בן חמישים כבר.

"מההורים אי אפשר להשתחרר לעולם.
כל הזמן אתה תדבר עליהם, שיהיו בריאים ההורים שלך,
אבל האבדן שלי הוא לא פשוט.
פתחתי דף חדש וטיפלתי בעצמי מבחינה נפשית, וברור
שצריך להמשיך קדימה ולחיות את החיים, 
אבל תמיד יש את התחושה הזו של החסר.
למשל בשבתות או חגים שאין לאן לברוח.
תמיד שיש חג אני מאוד עצוב, מכיוון שהייתי הכי שמח בעולם
להיות עם ההורים שלי ולחגוג איתם.
זה למשל סוג של זיכרון שלא זז. לא יעזרו פסיכולוגים.
אי אפשר לשכוח את זה כי חג קורה כל פעם, כל שנה.
הופעתי בהיכל התרבות בת"א סולד אאוט, החלום שלי 
היה שההורים שלי יהיו בשורה הראשונה.
בקיסריה במופע המשותף עם שירי  (מיימון, נ.ג) ההורים שלה
היו שם. אני לא אומר שקינאתי בה", נעצר לרגע קולו של
בוסיקלה וראשו נראה חושב, "זה לא בדיוק לקנא,
זה להזכר במה שאין לך, זה כמו 'וואוו', זה קשה".


*היו לך מחשבות לברוח לאלכוהול וכאלה?

היו לי את האפשרויות, אבל אין מה לעשות,
זה לא מחזיק. הכאב יותר חזק מכל דבר אחר.
אין לאן לברוח. עם אבא שלי לא דיברתי שנתיים,
כשהוא היה בבית חולים לפי שהוא נפטר, באתי לבקר אותו.
שלשה ימים הייתי שם והוא לא הצליח לדבר.
החזקנו את הידיים, הסתכלנו אחד על השני,
ומה שלא דיברנו במשך שנתיים דיברנו בידים, בעיניים.
ובסופו של דבר הוא נפטר. אחד השירים באלבום מדבר עליו.
אתה מבין למה אני מתכוון שאני אומר אלבום ישיר?".

*אתה חש החמצה?

"לא יודע אם החמצה כי לפעמים קורים דברים בין הורים
וילדים ולא מדברים אחד עם השני, רק שפה הוא לא הרגיש טוב
ולא היה אפשר להתפייס במילים".

*אפרופו פיוס, לסיום, אולי תפתור את התעלומה;
 מדוע יש מתח בין עדתך - המרוקאים לבין התימנים?

"לא יודע על מה אתה מדבר", אומר בוסקילה בכנות,
"יש לי המון חברים תימנים, גם מוזיקאים; חיים משה, יואב יצחק.
ואני ממש לא מודע למה שאתה מתאר".

======================

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים