יום שישי, 24 בפברואר 2017

ראיון עם אור גלעדי (כוכב נולד)

נדב גדליה

הכריזו שהוא הולך להיות המאמי הלאומי, אך אור גלעדי עבר מהמקום השישי והמכובד ב'כוכב נולד', לעולם התורה * היום הוא מתלבט מה עדיף: לברך אשר יצר בכוונה או לאחר לשיעור תורה שבדיוק מתחיל...

שבוע שעבר ירדתי עליך, זוכר?", שואלת מרגול.
"כן", אומר אור, מבוייש, ילד בן 16 ועוד חצי בסך הכל,
ובנוסף לכל הצרות נראה קטן מכפי גילו. 
"אבל הפעם ריגשת אותי, כשאתה רוצה אתה יכול, היה מקסים!",חותמת 

המרגול. "הביצוע לא היה מסעיר בעיניי", אומר השופט גל אוחובסקי,
אבל הילד עם גיל החצי ממשיך לחייך.
עוד מעט נברר איתו איך לא נמחק החיוך מפניו,
בינתיים נספר לכם שאור גלעדי רחוק כרחוק ת"א טירת הכרמל
מעולם הזוהר.
אתםזוכרים אותו כנער הצעיר ביותר שהתמודד 
ב'כוכב נולד' והגיע עד המקום השישי.
כיום, הוא עושה לנפשו בלימודי קודש רוב היום.
כוכב תורני נולד וממשיך לחייך ממש כמו מול השופטים ב'כוכב נולד'.
כשאני שואל אותו האם נפגע כשלא פורגן ע"י כל השופטים 
בזמן הפריים טיים לעיני ישראל הקדושים.
"האמת שלא נפגעתי", הוא מפתיע.
"אחרי שאתה רואה מה אומרים שם לאנשים,
באודישנים בעיקר, אתה בא מוכן.
אמרתי וואלה, דיברו איתי בעדינות", הוא צוחק.

*החיים של אחרי 'כוכב' ולפני, יש דבר כזה?

"כל החיים אתה אנונימי, שרת בבית הספר ופתאום אתה הופך להיות סלב,
איך שאומרים".

*זה טוב או רע?

"בעיקר נראה לא טוב".

*זה מבגר?

"בזמנו אמרתי שזה נורא ביגר אותי,
אבל נראה לי שדיברתי שטויות.
תראה, זה נותן לך עצמאות, כי אתה יוצא מהבית הרבה,
אבל ביגר אותי?! אולי זה סוג של איבוד התמימות".

*היית ממש תמים לפני זה?

"נראה לי שכן.

*במה למשל הפסקת להיות תמים 'בזכות' התוכנית?

"עזוב אני לא רוצה לדבר על דברים לא טובים". עזבתי,
תחי התמימות, אינשאללה.
גלעדי, בן 20, תושב טירת הכרמל,
לומד בישיבה במצפה רמון מזה מספר חודשים, אחרי שנה במכינה הקדם צבאית 

בקשת שבגולן.
"עשינו הכנה לצבא כמו שצריך, גם מבחינה תורנית, תמיד יש מה לחזק והרגשתי
לא מוכן כ"כ לחיים.
רציתי להמשיך בישיבה פה (במצפה רמון, נ"ג) שנתיים, אבל כנראה זה יהיה רק 

עד סוף שנה הזאת.
"נראה לי שכעת כל הקטע של תורתו אומנתו מתחדש ומשתנה,
לכן זה לא כ"כ יתאפשר".
זה מונע ממני לדחות עוד שנה את הגיוס.
רציתי לעשות שלוש שנים של תורה לפני הגיוס.
אבל אני מודה על מה שיש לי ועל כל רגע שאני בישיבה.

*נדפקו לך התוכניות ללמוד תורה.

"אני רוצה להתגייס אבל רציתי עוד קצת,
אבל בסדר, אפשר ללמוד גם אחרי הצבא, אני לא שולל את האפשרות הזאת".

*למרות שאומרים שעדיף רצף במה שעושים.

"לא שמעתי אישית על העניין הזה של ללמוד ברצף בפירוש,
אך אני מתאר לעצמי שזה נכון מאוד,
כי כמו שאתה לומד חודש ואחרי זה חוזר הביתה, אני ממש מרגיש אחרי זה
ששום דבר לא יכול לפתות אותך לעשות משהו שאתה לא רוצה לעשות.
החודש הזה מחזק לך את העמוד שדרה והדברים ברורים יותר אצלך.
ככה אני מרגיש אחרי חודש, ברור שכל שכן רצף ארוך יותר".

--מכין את עצמו לחיים--


*עד כמה המכינה תורמת לבחור?

"המון, המון", אומר גלעדי.
"במכינה שלי רק לראות את הרב יעקב באמצע שעושים מד"ס,
ופתאום הוא מרים בקבוקים ולכלוך, זה מאוד משפיע עליך.
אפילו בלי שהרבנים יגידו משהו. זה קטע מדהים.
אתה בא עם רצון להשתנות ולשנות, אבל אצלם יש את היכולות
למנף לך את הרצון הזה לרמות גבוהות".

הוא למד בתיכון דתי, אפילו לא בישיבה תיכונית.
ההורים שלו שומרי דת, אבל היו בהלם כשהוא החליט ללכת לכיוון תורני יותר.
הם רצו שהילד יעשה פיסכומטרי, למשל.
"חבר'ה שבאים למכינה,אינם מכירים את הדת כל כך.
בתים פחות חזקים, לא כולם למדו בישיבות תיכוניות.
אלו לא חבר'ה שסיימו 'כוזרי' ו'שמונה פרקים' לפני שהם הגיעו למכינה...
עצם העניין החדש שבתורה מביא כוח רצון ועניין.
חוץ מעבודת המידות שמכניסים  הרבה מסילת ישרים, סיפורי גבורה.
מבחינת התכנים האלו, אתה מקבל בשנה מה שתקבל בכמה שנים בישיבה.
אני מאוד מבסוט מהתהליך הזה", הוא מסכם.

*מה משך אותך בכלל ללכת למכינה?

"החינוך במכינה הוא לאהוב את התורה.
זה לא רק חיבור לסגנון חרדי או רק הרב קוק. החיבור של כל הגוונים בתורה ביחד,
זה משהו מיוחד. 
מאז שנכנסתי למכינה החיים שלי נהיו הרבה יותר מאושרים.
פעם חשבתי שאני מכייף ופתאום גיליתי שללמוד איזו מסכת בבא קמא
זה הרבה יותר כיף לי", מצהיר גלעדי.
"בהתחלה נורא קשה, אתה מתגעגע הרבה הביתה,
למרות שחוזרים במכינה שבת כן שבת לא.
אתה לא מוצא את עצמך, עד שאתה מפתח קשר עם החברים והרבנים
ומתחיל ללמוד ברצינות, לוקח זמן.
אתה פתאום מבין שמה שעשית 18 שנה, זה לא מה שבאת לעולם בשבילו!
אתה חש שהתחלת סוף סוף לעבוד ולהתקדם בדבר האמיתי בייעוד שלך כאן.
כאילו 18 שנה דרכת במקום".

*תחושת פיספוס.

"אני מרגיש שאני חי את האמת, עדין לא במלוא מובן המילה,
אבל עצם השאיפה להתקדמות מאז שנכנסתי למכינה,
מחזקת את רוחי מאוד".

*אתה תשלח את ילדיך לתלמוד תורה כדי שינצלו את זמנם כבר מגיל 6-7?

"אוווה!", צוחק גלעדי.
"אני חושב שהם יתחנכו במוסדות דתיים מאוד מגיל קטן.
שהם יגדלו - כל אחד וההחלטה שלו לעצמו.
אני אשמח בכולם, במי שיילך לצבא ומי שיילך למכינה או ישיבה,
כל אחד והדרך שלו".

*אתה ממליץ ללכת למכינה לכל נער?

"זה תלוי בבן אדם.
במכינה, הרבה עובדים על יסודות של אמונה ומוסר.
קצת פחות דגש על גמרא, לפחות אצלנו, למרות שיש מקומות שגם מדגישים את הגמרא.
מי שבנה לעצמו קומה אמונית - שילך לישיבה ולא למכינה.
אני חושב שצריך שנתיים וחצי לפני הגיוס להיות במסגרת תורנית.
חייבים תקופה ארוכה, לא מספיקה שנה כדי לבנות משהו אמיתי.
אם לא שנתיים וחצי, לכל הפחות שנתיים ועדיף שלוש.
ואם יש לך תשוקה ומרגיש שיש לך פוטנציאל בתורה - תמשיך ללמוד עוד".

המשפחה של גלעדי מוגדרת על ידו כמשפחה של
'ממ"ד, משפחה שומרת שבת, כשרות'.
"אני הראשון שהלך למכינה במשפחה", הוא מספר.
"לא חשבתי על זה בכלל.
היינו צוחקים אם היינו מדברים על זה שאהיה בישיבה מתישהו.
אבל צריך לפתוח את הראש לדברים חדשים,
לא כל מי שהולך למכינה יוצא אידאליסט,
רק צריך לבוא עם רצון לשנות ותקבל שם הכל".

*איך ההורים הגיבו בסופו של דבר? היו מלחמות?

"היו קצת בהלם בהתחלה, אבל הכנתי אותם הרבה לפני.
הם ראו שטוב לי עם הדרך הזאת, אבל כעת הם כבר שמחים בזה.
אני מבין אותם, הם אמרו לי מה יהיה עם לימודים אחרי הצבא,
שזה גם חשוב, אז יושבים ומסבירים להורים  למה אני רוצה לעשות
את זה, והם ב"ה הבינו את זה".

--ולפעמים התהילה נמאסת--


לפני שבוע הוא סגר שני עשורים על פני האדמה.
לפני כארבע שנים הוא היה בכוכב נולד,
מקום שישי, כמעט פסגה, ונפל.
הוא היה ביו המתמודדים הצעירים ביותר בריאלטי המוזיקלי
הפופלארי בישראל.
"זה כאילו היה הגשמת חלום ילדות ללכת לכוכב נולד.
לא האמנתי שאעבור את האודישן בכלל.
ואז פתאום אתה הולך ברחוב ומצלמים אותך.
זה נחמד", הוא צוחק, "אני לא אגיד לך שלא,
אבל זה מסוכן...
הלימודים שלי לא היה לימודים אחרי כוכב נולד.
זה יותר מחשבות על כסף קל, ובנות רוצות להסתובב איתך
וילד בן 16 לא יודע איך לאכול את זה".

*הקאת את זה זה והלכת לישיבה בגלל זה?

"לא. זה קרה דיי בסוף.
אני מתבייש להגיד את זה היום,
שהייתי במסיבות לא עלינו, כל שני וחמישי
ובשלב מסויים שאלתי את עצמי האם זאת האשה שאני רוצה,
מה שיש ברחוב? האם אלו החיים שאני רוצה?
המנהל אורי מ'מעגלים' דחף אותי לנסות וללכת למכינה".

*אבל היה לך כיף, מה הקטע לשנות את הסוויצ' לכיוון אחר?

"זה לא רק אני, זה הרבה עזרה משמים.
התחלף לי הכל לקראת כיתה י"ב, אחרי כוכב נולד.
כשנה וחצי אחרי התוכנית.
זה היה שלב שהיתה בו פחות התלהבות של אחרי התוכנית.
הייתי על אש קטנה, הופעה פה ושם.
הקול היה לא הכי יפה ואחיד והפסקתי להופיע בגלל זה".

*בגלל זה התחזקת? משבר הקול?

"האמת שעד המכינה לא היה לי רצון להתחזק או משהו.
היה רצון לשנות, לא ידעתי את מה ואיך,
אבל ידעתי שצריך לשנות משהו כלשהו, 
ואמרתי אם כבר שינוי, אז שיהיה ע"פ היהדות".

*איך קבלת את זה שהנכס שלך, הכלי החזק שהביא לך את 
התהילה, הולך לך?

"תמיד יש תקווה שיחזור קול אחר, בוגר יותר ובשל.
לא רציתי להשאר כל החיים כמובן עם קול של ילד", הוא צוחק.
"זה דיי משבר, האמת.
הייתי מבואס בהתחלה אבל אתה אומר בסוף; בסדר,
זה מה שצריך לקרות.
הייתי נכנס לגוגל וקורא על זה כשנה וחצי לפני שהקול השתנה,
ומה שהיה כתוב באינטרנט - פגע נכון", הוא ממשיך לחייך.
"גוגל צדק".

*הרבה דיברו על ההדחה שלך שלא היתה אולי בצדק.

"אני מעדיף לא להכנס לדבר הזה".

*בכל זאת, מה הטענות היו בדיוק לכאן ולכאן?

"היה קטע עם ה-SMS שאמרו ששלחו וקיבלו אותם רק
אחרי התוכנית, אבל עזוב, לא צריך לדוש בזה".

*אחרי שהתקדמת עד לרבע גמר, המקום השישי,
נפלת מכוכב נולד בגלל הקטע עם ההודעות, זה מסתכל.

"כן ולא. כי בשלבים הראשונים שעברתי בתוכנית הייתי דיי בהלם
שאני בכלל מתקדם לשלב הבא.
היו שם אנשים הרבה יותר בוגרים ומנוסים.
ורק בשלבים המתקדמים התחלתי להאמין בעצמי", מגלה גלעדי.
"היו אנשים שהיה מגיע להם יותר קולות ממני".

*ככה אתה אומר?!

"כן. לא הרשנו תחרות, היינו חברים אחד של השני.
יש אנשים שאני אוהב אותם עד היום והכרתי אותם שם.
אני מבסוט ממש לראות כל שיר שעידן עמדי מוציא".

*אתה בקשר איתו?

"הייתי. לפני שנה נעלם לי הטלפון ואין לי מספרים.
עידן! שלח לי את המספר שלך!", קורא גלעדי בצחוק.

*הוא קורא אותנו, בטח.

"כן. עידן מאמין הוא קורא עולם קטן", מחייך גלעדי.

--שירי אהבה לתורה--


*הייתי הולך לכוכב נולד היום? אני שואל.

"בשום פנים ואופן לא", אומר גלעדי בהחלטיות.

*קידוש ה', לא יכול להיות מזה?

"אנחנו מתפללים לקב"ה שלא יביאנו לידי נסיון.
והכבוד וההערצה אלו נסיונות קשים ואדירים מאוד.
אז נפלתי בנסיון הזה, בוא נאמר, נפלתי לגאווה מיותרת אולי,
מה לעשות. 
אני מקווה להתחיל את הדרך במוזיקה מההתחלה,
לאט לאט, אבל שיהיה אמיתי ועמוק.
שסובב פחות סביב ההערצה, הפרסום והכסף.
שאז באמת אקדש את שם ה' בעולם".

*מה התוכניות?

"אמא שלי מבקשת ממני כל הזמן לעשות לה דיסק,
אני מקווה שעד היומלדת שלה זה יהיה מוכן".
אין לי זמן כי אני בישיבה.
אולי בבין הזמנים של פסח נקליט כמה שירים".

*אתה רוצה לרצות אותה?

"יש דבר יותר גדול מלשמח את אמא ואבא?!", הוא תמה.
הם תמכו בו ב'כוכב נולד' ומגיע להם משהו, מסתבר.

*סגנון הטקסטים כבר לא יהיה כמו 'היא כל כך יפה' ששרת ב'כוכב נולד'.

"למה לא?", צוחק גלעדי.
"היא כל כל יפה, התורה!".

*וגם 'תגידו לה' - לתורה".

"כן, מה?  אנחנו פה כדי לקדש את החומר", הוא צוחק
ומתחיל לשיר את 'שתיים בלילה' בגרסה משלו.
"שתיים בלילה אני יושב לי עם התורה ולומד בבא קמא..."

*וברצינות, איזה סגנון שירים אתה מתכנן?

"אני מתחבר לסגנון של יונתן רזאל, עידן עמדי, שולי רנד.
אני מקווה שייצא ממני טקסט שיתקרב לרמה שלהם.
אתה רואה את כל האמנים האלה כמו יונתן ושולי
ואתה רואה את הרמה הרוחנית הגבוהה של הטקסט.
זה משהו שמגיע אחרי הרבה שנים של ישיבה, לימוד תורה,
ספיגת אמונה. מקום מאוד עמוק.
אני לא במקום הזה עדין.
אני מנסה לכתוב, אבל אני מרגיש שאם אני אחכה עם זה,
ייצא טקסטים טובים ובשלים יותר".

*אתה מנסה לשבת ולכתוב?

"אני כותב, אבל בינתיים לא שירים. כותב יומן.
זה יומן אישי, עזוב אותך".
הפעם החלטתי לא לעזוב. גלעדי התרצה. יש! 
"אני כותב חוויות, דברים שאני רוצה לשנות", הוא מגלה
וממליץ לי לעשות כמותו.
"אם אתה לא עושה את זה אתה צריך להתחיל".

*זה משהו יומיומי, שבועי?

"בסביבות פעמיים בשבוע, אני מרגיש צורך להוציא.
זה משחרר וכיף.
מאז שהיינו ביום ירושלים בשיעור של הרב אבינר נדלקתי על רעיון היומן.
שאלנו אותו; 'הרב, איך עובדים על המידות, זה וואלה, קשה'.
אז הוא אמר לנו לקחת יומן וכל שבוע לקחת מידה כלשהי
ולכתוב שעובדים עליה השבוע מכל הכיוונים.
באותו שבוע אתה חסיד במידה הזאת.
וכך אתה עובר שבוע הבא למידה הבאה ועוקב אחרי עצמך ביומן.
ואז שוב, סבב של מידות.
היומן הוא חשבון נפש, אני משתדל לעמוד בזה".

*על איזו מידה אתה עובד כרגע?

"יש מידה ראשונה בספר אורחות צדיקים, מידת הגאווה
ועליה צריך לעבוד כל הזמן. היא תמיד יושבת לי בראש.
להשתדל לעשות את כל המעשים לשם שמים.
לא לעשות משהו סתם, ללא תועלת.
אפילו אם אני יושב עם חבר שלי, אז לעשות את זה
כדי שאקבל כוחות לאחר מכן ואהיה שמח ואוכל לעבוד את ה'".

*עד איזה רמה 'כל מעשינו לשם שמים'?

"מלשבת עם חבר ועד לשבת בבית המדרש.
מה נכון ללמוד כרגע, במה צריך להשתפר?
בישיבה אני חושב לפעמים למשל על נטילת ידים אחרי הנוחיות,
ואחרי זה יש לי שיעור.
האם צריך לכוון בברכה כמו שצריך או למהר לשיעור שכבר מתחיל.
נראה לי חשוב להתסכל גם על קטנות שמהן אתה בונה את הבניין.
אני לא כזה מושלם", הוא צוחק,
"אבל בגלל זה אני עובד על הקטנות שבע"ה ישפיעו על כל המכלול".

השאיפה של גלעדי עומדת כעת, מקודשת.
להיות תלמיד חכם ולחנך את ילדיו בדרך התורה.

"תלמיד חכם או זמר? אני נותן לו לבחור.

"זה לא סותר", טוען גלעדי.
"להיות אברך - ביום, ובלילה ובשבתות - לפייט.
לקדם שם שמים בעזרת המוזיקה וגם כמובן ללמוד תורה".

*ומה תעשה עם הפיתויים כשתהיה אברך מוזיקלי?

"לכן צריך לבנות את הבניין חזק עכשיו.
אני גם לא יוצא לאותו עולם של טלויזיה אלא ליצור מהמקום
השקט ולהופיע רק בהופעות עם הפרדה בין נשים לגברים
ושהכל יהיה בטהרה.
אני מקווה שאני אעמוד במה שאני אומר פה", הוא מחייך, 
ונולד בו חיוך עניו שאין בו קמצוץ כוכבות.

--מאחורי הקלעים הזוהרים--


כשאני שואל את גלעדי על חייו בהפקת הענק של כוכב נולד
הוא מגלה כי היו טענות על כך שרצו להריץ חבר'ה מסויימים דווקא
אבל הוא לא חש בכך בכלל.
"באנו להנות סך הכל" הוא אומר,
"אתה פוגש את ההפקה, אבל את מה שמאחורי הקלעים אתה לא יודע.
אין לך גישה לזה.
במכלול, זה לא משהו חיובי בעיקר לבחור דתי.
אבל בוודאי שיש שם דברים חיובים, ההפקה, האנשים שם, מסורים לנבחרת
ואכפת להם משלומנו.
הבאנו לנו פסיכולוגית פעם בשבוע", הוא צוחק.

*פסיכולוגית?! 

"הייתי בפגישה אחת וזה נחמד.
היא דברה איתנו על 'להרגע', לחשוב שאנחנו בחוף הים.
כל מיני דברים כאלה. לא התלהבתי מהעניין.
אבל אני מאמין שיש כאלה שזה כן תרם להם".

*עזר לך לדמיין שאתה בים?

"פסיכולוגים זה דבר חשוב למי שצריך", אומר גלעדי.
"אבל פה זה היה משהו יותר שהוא כמו מפגש חברתי של
שעתיים רגועות בהם מדברים בשביל הנפש.
כולם יושבים ביחד, אין לה ספה אישית או משהו כזה".

*היה לך קשר מיוחד עם השופטים?

"פאבלו היה השופט בעונה שלי,
וכולנו התחברנו אליו. הוא היה תמיד אכפתי ושאל
לא רק על התוכנית אלא יותר בקטע של לדאוג לנו.
הוא אדם חם ומצחיק והיה יושב איתנו מאחורי הקלעים.
עם כל האחרים היה סוג של דיסטנס,
הוא היה כאילו מישהו מהנבחרת, מהמתמודדים, כמו חבר".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק: gilinada@gmail.com

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים