יום רביעי, 1 במרץ 2017

שליפות עם ג'קי לוי



נדב גדליה
 
שליפות עם ג'קי לוי


ג'קי לוי (50), עיתונאי, שדרן ושחקן.
למד בכפר הרא"ה, שירת בנח"ל,
והתנדב בקיבוץ 'בית רימון'.
כיום כותב טור אישי ב'ישראל היום',
מגיש את 'המילה האחרונה' בגלי צה"ל
ומופיע במופעי הומור יהודי שונים.
נשוי ואב לשלשה ומתגורר בירושלים.

הנחה את תוכנית הטיולים 'היהודי הנודד'
בערוץ 'התכלת'.
כתב ב'ידיעות אחרונות' טור על פרשת השבוע
בשם 'מדרש ביתי'.

עשרה דברים + שלא ידעתם על ג'קי לוי

1.

ג'קי מאוד אוהב לבשל.

2.

כשהיה ילד קטן הוא נכנס לפרוכת
בבית הכנסת  וביקש שנאצר ימות
ונאצר אכן מת.
מאז הוא לא ניגש יותר לפרוכת לבקש
בקשות.

3.

מתמודד יומיומי של צרידות כרונית.
ועושה הרבה תרגילים ותה.

4.

עדין חולם לקבל זימון לנבחרת ישראל
בכדורגל למרות שאינו משחק בכלל.

5.

בחצי שנה האחרונה הוא עושה פילאטיס.
זו פעם ראשונה שהוא מתוודה על זה
בראש מורכן, הוא אומר.

6.

הצלקת הכואבת ביותר מהילדות שלו
היא שאף פעם הוא לא הייתי גמיש.
לטענתו הוא תמידהיה האחרון שהצליח לעבור מעקה.

7.

הוא עדין חולם לקבל זימון ממקהלת הילדים
של בית כנסת הספרדי הגדול בבת ים.

8.

ג'קי טוען שהוא מת להפטר מחמישה קילו גרמים
ממשקל גופו.
9.

הוא רוכב אופניים קבוע. לא בקטע של ספורט הישגי,
אלא ככלי רכב.

10.

הוא שונא ממש את המילה אקסטרים.
אם הוא יוצא לחופש הוא מעדיף בילויים רכים,
כמו לשבת בנחת בים רק לא סנפלינג וגלשנים.

11.

מאיר שלו הציע שיכתוב את מדור
פרשת השבוע ל 'ידיעות אחרונות'.

12.

הוא הוציא ספר ילדים ראשון לפני מספר ימים.
'אותיות מתוקות' שמו.

13.

הוא היה  מורה פרטי לתלמוד בבלי
כשהיה סטונדט.







ידיעות אחרונות.

לעולם לא אשכח איך הם בחרו להפרד ממנו.
בצורה לא חברית. כתבתי שם שנות ארוכות.
יום אחד הציעו לי הצעה מפתה מעיתון אחר,
מיד הרמתי טלפון לידיעות והצעתי שיתנו הצעה
נגדית ועדין לא חזרו אליי.
קוראיי עדיין מחכים לטור הפרידה.
גוף שלא יודע איך לנהוג בעובדיו, לא יכול להעביר
ביקורת על אף אחד.

ניסן נתיב.

הוא היה ג'נטלמן מהסוג שאין הרבה אצלנו.
הוא שחרר אותנו ממסורת התיאטרון הרוסית החזקה
ופתח אותנו גם לסגנון המערב-אירופאי.


אברי גלעד.

החברותא שלי. זה התחיל בזה
שאני הדתי והוא החילוני ונגמר בזה
שהיום הוא פאנט צבעוני חסר תקנה
ואני אומר לו 'תרגיע'.


קובי אריאלי.

אני לא יכול לשלוף על אדם
שנמצא כל כך קרוב אליי.
הוא בן הזוג הבימתי העיקרי שלי  כיום.
גם בפעם האלף הוא עדין מצחיק אותי.


משה להב.

חגיגה. אני מאוד אוהב שעושים חגיגה
על הבמה והטיש בשלשה ביחד
איתו ועם קובי הוא פשוט חגיגה.


ירושלים.

אהובתי הקשה,
אהובתי הסרבנית.
שם נולדו ילדיי.


בת ים .

ים, ילדות, פלאפל, כמה יוסי.
סטיראוטיפים, מכות, גנבו לי את האופניים.


בינה.

הזהות היהודית העיקרית שלי היא ישראלית
ולכן הבית שלי הוא בינה.


פיוטים.

אחד הדברים שאני הכי אוהב במסורת
היהודית ומקנא במי שיודע לשיר אותם כמו
שצריך ובאלה שיודעים בעל פה הרבה מהם.


קוקו.

בעיניי זה היה סמל החופש והנערות
וזה ירד בדיוק בזמן.
אין יום שלא שואלים אותי איפה הוא
למרות שכבר שבע וחצי שנים.
הורדתי אותו כחלק מביעור חמץ, אגב.

בית כנסת.

מבחינתי זה המפגש לכל כך הרבה דברים.
המקום שנותן לי הכי הרבה השראה,
מצחיק אותי ושם אני מתרגש ונזכר בדברים.


רמי לוי.

האיש הזה בעיניי הוא לא 10 הוא 9.99.


חרם אומנים על התנחלויות.

על סוג הדברים האלה
אני אומר יאללה יאללה.
אני אמן ויש לי אג'נדות כמו למשל
העניין שאני לא עובד בשבת.
הקאמרי הבין שאני לא יכול להנחות בשבת
והפסקתי לעבוד איתם בגלל זה.
זה ציער את שנינו אבל ככה עובדים.
תהיו גברים ותעזבו את העבודה אם היא לא מתאימה
לאג'נדה שלכם.


נפתלי בנט.

הדוס העכשווי ביותר.


יעקב.

המשפחה שלי מפוצצת ביעקבים
כי לסבא שלי, שהיה רב והיה מרבני ישיבת
בית אל קראו כך.


בית ספר מעלה.

מקום שאני מצדיע לו.
הוא קם בדיוק בזמן שהיה צריך לקום
ואני מקווה שהוא יסגר ביום שדתיים
לא יצטרכו ללמוד במקומות מגזריים.


מישהו דיבר?

אין כמו ערוגת ילדות.
שם התחלתי לעשות טלויזיה.
מאוד אהבתי את התוכנית ואני מאוד
גאה שבפאנל הנוער שלי צמחו
אנשים כמו תמר איש שלום.


הר המור.

המייצג המובהק של חוסר ההומור.
עצוב לראות יהודי בלי הומור.
ישיבת אין הומור.


דידי מנוסי.

הבדיחות שלו לא תמיד הצחיקו
אותי אבל טוב הלב שלו משהו מיוחד.
מאוד אהבתי אותי.


מאסטר שף.

באופן כללי אני נגד ריאלטי,
אבל  לא הייתי יכול לסרב
אם היו מזמינים אותי לאודשינים.
זה מלבב לראות אותי עם סינר,
חותך חצילים.


עדתיות במגזר.

גם אם איש לא יזכור מה זה זמר או אוכל ים תיכוני,
עדין במגזר הדתי יהיה קשה מאוד
לשכנע בית ספר אשכנזי לעשות קבלת שבת מרוקאית.


שלמה בן צבי.

הרבה פעמים התרבות ניזונה מאנשי עסקים
עם הרבה כסף ותשוקה כמו שיש לו.
אלא מאי? לפעמים יש טעויות עיין ערך תכלת.


חפיפניקים.

אחיי, אהוביי, יקיריי.
אחת הטעויות המערכתיות של החינוך
הדתי זה הדה לגטימציה אליהם.



יוסי סידר.

אחד מחבריי הטובים ביותר
אחד מהיוצרים המוכשר ביותר
שאני מכיר. אני ממש מקנא במימוש שלו.


ישיבות ואולפנות בנ"ע.

נוף ילדות. ארץ ישראל התמימה, האבודה,
המקום שכשהוא מצליח זה הכי מרגש אותי
ושהוא נכשל זה הכי מבייש אותי.



נתיב מאיר.

לא העלתי בדעתי שזה שסבתא שלך
עלתה מהמקום הלא נכון ישפיע
על סיכויי הקבלה שלך למוסד.


גיוס חרדים.

כמו הרבה דברים אחרים שאני מאמין
בהם. יום אחד זה יקרה.
השאלה כמה זה יעשה בתבונה וכמה זמן
זה יקח.


אבשלום קור.

הפחד הגדול שלי בשידורי הרדיו.
אני מדבר עברית שכונתית ואני יודע
מתי יגיע בדיוק הסמס ממנו.


הביצה.

כמה טוב שאני לא שם.
הייתי שם מאוד קצת זמן.


ערוץ 'התכלת'.

אחד הפיספוסים הגדולים בתקשורת הישראלית.
עם רגולציה יותר סבירה הוא היה היום חלק מסל
הערוצים הבסיסי.



אורי אורבך.

הוא בנאדם מאוד מאוזן.
הוא היה סאטירקן מחופף ומתפרע
לכל הכיוונים ושמעתי ממנו דברים שלא
היו למיקרופון ומאידך הוא חרוץ מאוד כמחוקק.


רווקות מאוחרת.

כל דבר בחיי עשיתי מאוחר.
בחרתי במשלח היד הנוכחי שלי מאוחר.
רשיון לרכב עשיתי בגיל 30. אונברסיטה בגיל 27-28.
לצאת עם בנות, יצאתי בגילאים שבת"א
אתה כבר מתגרש פעם שניה.



פוליטיקאי.

אלף פעמים ביום שואלים אותי
מתי אני הופך להיות כזה והאמת
מיציתי את התשובות המתחמקות
ואת כל הבעות הפנים שאומרות למה אתה מעליב
ולמה אתה מתחיל עם הורים וכו'...
מעולם לא היה משכן כנסת שהיו בו כ"כ
הרבה מחוקקים שאני והם ביחסי צ'אפחה.
מתוכם אני מעריך את אורי אורבך.


ספר.

בכל רגע נתון יש לי ארבעה ספרים
שאני מעביר את הסימניה מאחד לשני.
כרגע אני קורא את 'כלבים שחורים'
ואוסף סיפורים 'הסיפור האמרקאי הקצר'.


זמר.

אם אנחנו מדברים על אלו שאינם איתנו
אז אריק איינשטיין.
הוא זה שהיה המלך שידע
איך אמורים להראות על במה, איך להתלבש,
ואיך למצוא את שביל הזהב בין רגיש למחוספס
בין הגבר לילד בין הרציני והמאוהב
לבין המצחיק והמוטרף.
היום, בין אלו שבין החיים אני אוהב את אמיר דדון.



מה מאפיין את השבת שלך?

אני לא צדיק גדול משום בחינה שהיא.
אבל אם לאהוב את השבת זה ערך,
אז אני לגמרי יעקב מוקיר שבת.
אני כל השבוע חי לקראת שבת.
 כמו הסיפורים על האנשים שרואים משהו
יפה ואומרים את זה אני אבשל לשבת?
כזה אני.
במיוחד היום שכל איפה שאתה מסתכל
קופץ עליך מתכון, אני אומר את המתכון הזה
אני אשמור לשבת.


מה דף הבית שלך?

תיבת הדואר שלי בג'ימייל.


איזה עלוני שבת אתה קורא?

אני לא קורא עלוני שבת.
אני לא אוהב את התופעה.
כעיתונים – הם לא טובים מצד איך שהם כתובים.
והכמות שלהם – זה לבד- מראה על הפילוג
של הציבור הדתי.  לא בשביל זה אני הולך לבית כנסת.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים