יום רביעי, 2 במרץ 2016

טור דיסק: יובל טייב

מעולם הפיוט למודרניזציה   \  נדב גלעד - גדליה
מציג את 1.jpg
יובל טייב, שמע ישראל

האמנים שכוחם בחסידותם יודעים נפש הדור באשר הוא ערסוואטוב, ואף הם לא יכולים שלא לתחוב בבהלה המזרח אי שם בינות לאידיש מאמע לשון שלהם איזה שיר בקצב ים תיכוני מהפנט אוזן ושובה לב, ככה זה עובד באלבומים החסידים
הכי קשוחים. אין מנוס. תשאלו את שוואקי. המזרחיים האלה, קפחו אותם-קפחו אותם, אך כעת אי אפשר כבר בלעדיהם.
המוזיקה המזרחית הדתית, הקצבית והשמחה שלא מותירה משהו אחר לעשות מלבד הקפיצה והתזוזה מתפתחת מאוד לאחרונה
ורבע אוזן פיצית על  הסקאלה של הרדיו של הספרדים תסביר לכם מי המקבילים הנועזים של דודו, אייל, ליאור קובי ומשה בציבור הדתי.
יובל טייב, הוא מוותיקי הסצינה הים תיכונית, עוד טרם היתה כזאת הוא היה שם מסלסל בקולו פיוטים מבית אמא.
דברים שצריך בשבילם הרבה לב יהודי חם, למען האמת. אך היום טייב זז קמעא או קמעתיים לכיוון המדוייק.
באלבום 'שמע ישראל' הוא שיחרר מספר להיטים קצביים וקליטים שכיף לשמוע, לא צריך להסביר יותר מזה במוזיקה הנ"ל.
'יום יבוא', ו'עם אחד' אותו הלחין עדי לאון מהיוצרים של 'מי שמאמין', - שיצאו כסינגלים, ו'הלילה זה קורה לי', הם קטעי חובה,וגם 'הללויה' המרגש של הכותב המוערך שמואל יונה (חיים ישראל ועוד) שפירטגז אותו (הלביש אותו על לחן פורטוגזי, לא להאמין).
למרות שלעיתים קופצת באלבום הזה עננה מזרחית כבדה שמזכירה לנו את סלסול בית אבא-טייב (האמא הפסיקה לשיר משום הדרת נשים), אפשר לומר בהחלטיות שהמודרניות הקלילה, הים תיכונית הבלתי מחוייבת לסלסול עמוק, היא השולטת כאן בקול רמ(ה). מאידך, מעריצי טייב לדורותיו המפוייטים לא יתאכזבו כשיימצאו כאן קטע משובח על טהרת הערבית  טבול בלחן מצרי
שחותם את האלבום, או  צלילים שהולחנו אצל הטורקים, טרום פרשיית המשט, מן הסתם.

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים