יום חמישי, 22 ביוני 2017

מצב הנוער: קומזיץ של גדליה

הקומזיץ של גדליה

נדב גדליה
מבין גצי המדורות ותפוחי האדמה וגם מתוך אדי אלכוהול והבוקסות הרועשות ליקט נדב גדליה את קולות בני הנוער הדתיים שגוניהם כצבעי הלהבהושםמול החבר'ה ומול הארץ ולהבת המדורה החושפת את הלבהם דיברו על ערכיםעל קדושה ועל הקשר למולדת קדושת ארץ ישראל ואנחנו – דו"ח מצב נטול גרפים
זה האפטר-פארטי של ל"ג בעומרהיום ספרתי (בלי ברכהבאסהל"ד לעומרובחורשה בפאתי פתח תקווה עדיין לא כבו המדורותנערים ונערות אוחזים בשולי גלימתו של ל"ג בעומר ומנסים לספוג עוד קצת מהקדושה הזאתשיחת נערים ונערות אגביתבעמידה,לצד מדורהכשברור שהנושא הוא אידיאלים ולא סתם התעניינות במין השנילא רחוק משם מישהו פותח נרגילהואחר בוחר להסיע בעגלת סופרמרקט נערה צווחניתפה ושם מתנגנים להם שירי קומזיץ אותנטיים עד כאב המספרים על חיוך בתוך תמונה וכוומציגים את תמונת המצב בחורשהתחיה את הרגעלא מעבר לזה.
כששני נערים צוהלים עוברים ובידם פחיות משקה אנרגיה שיאריכו להם את הלילה,נופלת בי ההכרה שהיה יכול להיות כאן גרוע הרבה יותראני שם את לבי לכך שהאווירה המשוחררת לאור המדורות מאופקת יחסית למה שאנחנו לא פעם מדמיינים כתוצאה מדיווחים לא מייצגים של מקרי קיצון.
נכון שניחוח אלכוהול עולה מפעם לפעם באפיונכון שהשירים התחלפו כבר לאלו ממצעד ה'בילבורדהלועזיאך לפתע אני מתחיל להבין שדווקא המהומה המוגבלת היא המייחדת את הנוער ה'דתיעל שלל נגזרותיובמחשבה שנייההשחרור לאור האש לא משתווה בכלל לסיפור שכיכב בשער המקומון הפתח-תקוואי 'מלאבסבשבוע שעבר וסיפר על זוועות מפוארות שהתבצעו ע"י בני נוער אחרי חגיגות יום העצמאות וכללו שכרות,עישונים אסורים ושאר מרעין שאין מן הכבוד לפרטם.
תקראו לזה עין טובה או עין מפוכחתהעובדה שלמרות החופש הם לא מאבדים פרופורציות לגמרי ראויה לשבחועדייןהיכן נמצאים האידיאלים שעליהם גדלנו בגרון ניחר מצרחות מורל ואהבת הארץהאם בדור שמקפיד כל כך לחיות את ההווה יש מקום לחיבורים לדברים החשובים באמת?
לצורך העניין אני מנסה ללקט מבין המדורות את הדובדבניםהבוגרים יותרהאוחזים בתפקיד חינוכי כלשהו בהדרכת נוער ומתווים דרך לאחריםאם אצלם אמצא מזור לתהיותיי – מה טובהם הפנים החדשות והנכונותלא השוליים שחתומים (עד עכשיו,למען השם!) על צווחותיה של נערת עגלת הסופרמרקט שרק רשב"י יודע איך הוריה לא מתקשרים לאסוף אותה הביתהבמכוניתבטח סיפרה להם שהיא ניידת.
אני מלקט שבעה חבר'ה שונים מזרחיםאשכנזיםבנותבניםבעלי כיפות רגילות,קטנות יותר וגם אחד עם שיער ארוך ומתולתלאנו תופסים מחסה מניצוצות האש ברחבה נטולת עשןמתחת עץ גדול ממדים לאורם של גחלים עמומותחלקם לבושים בחולצת תנועה המזהה אותם עם סניף בני עקיבא הדר גניםחלקם לא – אבל מספרים לי שהם חלק מהדבר הנפלא הזה שנקרא תנועת נוערכהגדרתם.
עד כמה זה נפלאאני תמה מולםעל גבול המתריסמבין שהחורשה לא בהכרח מחזיקה רק את נוער התנועהועדייןהשאלות צריכות להישאללפני הכולאני אומר להםבואו תציגו את עצמכםהמעגל מתרחב מעט ועוד מישהו נכנסמשתוקק סוף סוף להסביר את עצמו ואת הנוערשהתדמית החיצונית שלו לפעמים לא נראית איי-איי-אייכמו שאמרה סבתא שלי לפני שהתייאשה מכולנו.
אופיר (17) קוראים לוהוא מתיישב לצד חבריו בני גילו אוריה ואביהובצד מתקבצות להן בהפרדה אוטומטית מרשימה הבנותשוהם (19), רננה (17), הדס (16), מיטל (16)ושירה (16).
האידיאל המרכזי של הציונות הדתית היה תמיד ארץ ישראלעד כמה אתם מרגישים קשורים היום לארץ?
"במגורים בכל מקום בארץ זה הכי ארץ ישראל", אומרת הדס במהירות. "נכוןאני גרה בפתח תקווהלא בדיוק התנחלותאבל אני רוצה להאמין שאגור בהמשך החיים ביישוב".
"אני מדריכה בבני עקיבא כאן והערכים האלה של החיבור לארץ כל הזמן מדוברים",מוסיפה מיטל. "היום שרנו שירי ירושלים סביב המדורההזכרנו שזה חמישים שנהלשחרור העיר והדגשנו שאסור לנו לשכוח את הסבים והסבתות שלנו שלא זכו להיות בכותל,שבשבילנו זה דבר מובן מאליואולי לא רואים את זה על פני 'דור הסמארטפוןאבל אלו התכנים שהנוער סופג והרבה בזכות תנועות הנוער".

שוהם: "האמת,שכשאני מצליחה לעשות לי פלייליסט של פריד עם שוואקי וסטטיק אני מרגישה תחושה של'יאוו איזה מקסימה אני שהצלחתי לשלב הכול,אבל אידיאל אמתי הוא התמודדות,עמידה על עקרונות,לאו דווקא להיות שמחים על עצם השילוב"

"תראהלמרות כל הפיגועים אנחנו חיים פה",מצטרף אוריה. "זה לא דבר הגיוני ואנחנו מתעסקים בזהלכאורה היינו צריכים לרצות לרדת מהארץאו לפחות לרצות את זה כשנהיה גדולים.אבל לאאני יכול לספר שיש לי אפשרות לטייל בחו"ל ואני מוותר כדי לטייל דווקא בארץ ישראל".
"לפעמים אנחנו נאלצים לנסוע לפוליןאין בררה",מחייך אופיר.
משום מקום נשלפת גיטרה והחבר'ה פוצחים בניגון ארץ ישראלי קלסי של יהורם גאון. "הייתי בפריז וגם ברומא... אך אין מקום כארץ ישראל",הם מזמרים.
גם חילוניים מכירים בקדושה
"אני בעד לא לצאת מהארץ בכלל", טוענת שירה. "זו הארץ שלנוואני לא חושבת שזו רק סיסמה כמו שמקובל לחשובלצטט ולא להאמין בזהיש לנו פה זכות היסטוריתאני מאוד מאמינה בזהלגמריהטיולים הם משהו שאנחנו חווים כחיבור לארץלא רק כדי ליהנות".
איפה זה מתבטא ברמת ההקרבה למען משהו בימינו?
"נכון שאנחנו לא לוחמים במחתרות", מחייכת שירה, "אבל אני הולכת למגמת ארץ ישראל,רק כדי ללמוד יותר על הארץזה הוויתור שליאני מוותרת על מקצועות כמו פיזיקה,ביולוגיהפסיכולוגיה לטובת ארץ ישראל לא ממש יודעת מה אלמד שםאבל בטוח רוצה לדעת עוד על הארץ שלי ולהתחבר אליהזה לא פחות מרכישת מקצוע לחיים".
עד כמה הנוער היום מחובר להתיישבותבסופו של דבר רובנו גריםבערים.
"גדלתי באלקנה וגדלתי על הסיפורים של מתיישבים שהזיזו את הגדר בלילה כדי שהיישוב יגדל יותר", מספרת שוהם על שורשיה. "ארץ ישראל נמדדת במה שאתה חושב עליהלאו רק המקום שאתה בו גר מסמל את התפיסה שלך ביחס לארץכי גם אם אתה בפתח תקווההרבה מהקטע זו המחשבה ולא רק המעשה בפועל של ההתיישבות במקומות כמו השומרון".
עד כמה תנועת נוער משפיעה על הנוער?
"מאוד", אומרת שירהמדריכה בסניף בני עקיבא המקומי של הדר גנים. "יש מערכים,פעולותזה שינה הרבה מהחבר'ההיו חבר'ה שבאו לסניף חילונים ונהיו דתיים וכמובן שינו תפיסה בכל הקשור לחשיבות הארץ שלנו".
אופיר: "בטיולים אנחנו מכירים את הארץ ומקפידים גם ללמוד היסטוריה של המקום,ובסופו של דבר כשאתה חווה משהו אתה חי אותו ומתחבר אליואין מה לעשותהראש עובר דרך הרגליים".
אוריה מסכים עם אופיר. "אתה בונה את החוויות שלך ואת מה שאתה רוצה לזכור ולהחשיב.במיוחד כשאתה צעיראני קורא הרבה בספר 'וקראתם דרורעל דרור וינברגיש שם כל מיני סיפורים על ארץ ישראלוכששומעים סיפורים זה מחלחל בעיניי יותר מכל דבר אחרגם אם בפועל היום לא צריך להילחם על הארץ כמו פעם ברוך ה', אנחנו מחוברים אליה.ברור שחיבור של לוחם הוא שונהאבל אין מה לעשותהיום זה בעיקר בראש".
עבודת האדמה
עולם החקלאות הישראלי נמצא בירידה מתמדתחקלאים לא מעטים שעמם דיברתי במהלך כתבות שערכנו כאן ב'עולם קטןשעסקו בנושא החקלאות הישראליות הציגו תמונה די עגומה בהתחשב בשטחים הרבים והיפים שארצנו מחזיקהרבים מהם סיפרו שהדור הבא כנראה כבר לא יעבוד במקצוע הלא משתלם והקשה פיזיתאז איך באמת נראה הקשר של הנוער לחקלאותשלא נתפסת כמשהו שיש בו כסף או כבוד גדול?
"בקיץ בשנה שעברה יצאנו לשבוע עבודה בחקלאות", מספרת מיטל. "הלכנו לעבוד את האדמהאת הארץזה היה בקיבוץ בצפון ליד עין זיתיםוזה היה אחד החיבורים הטובים,כי ממש הרגשנו שהגשמנו את האידיאל של הארץ ושאנחנו לא רק מדברים בשמים וחושבים שאנחנו אידיאליסטיםעדרנועבדנו בידיים... קשה להסביר את ההרגשה הנפלאה שהייתה כשקצרנו וקטפנואפילו נהנינו בלילות כששמרנו על החווה".
"גם אנחנו נסענו לעין כמונים לעבוד בחקלאות", מוסיף אופיר. "זה היה חשוב לנובנינו גדר מאבנים לטובת החקלאיםעזרנו לחקלאים מאוד וזה מאוד חיבר אותנו אליהםזה היה קשהאין ספקהרמנו סלעיםבנינו גדרלא דברים שאנחנו רגילים אליהם לצערי ביום יום".
שמאל ימין שמאל
אם בפוליטיקה בעשור האחרון נדמה שהשמאל והימין הפכו מטושטשים עד כדי קושי בזיהוי מהו באמת שמאלהיכן ממוקם הימין ומה ההגדרה המדויקת ל'מרכז', הרי שאצל בני הנוער שאנו פוגשים הדברים ברורים יותר יש שמאל ויש ימיןכולם מספרים לנו פה אחד על היותם ימניםגם אם נדמה לרגע שהם לא מסוגלים להגדיר מהו באמת ימין ומהו שמאל.
הדס: "אני חושבת שנוצרה תפיסה אצל הדתיים שהימין הוא בהכרח הצד הפוליטי הדתי,ואם אתה דתי אז אתה ימני ואם אתה שמאלני אתה חילוני וזה לא נכון!חלק מהאנשים שאני מכירה במשפחה שלי הם דתיים לגמרי ולאו דווקא ימניםוגם ההפך.זה מעמיד אותי במקום אחר שמבין יותר שאין שחור ולבןוחבל שלא כל הנוערמבין את זה ומתעסק עם מנגנון אוטומטי וחושב שמי שדתי טוב הוא ימני טוב".
שירה חולקת על הדס. "אני לא חושבת שמישהו שהוא באמת דתי כל כך יכול להיות שמאלני,כי יש מצווה ליישב את הארץמה תעשה אִתהתמחק אותה?!החובה ליישב את ארץ ישראל סותרת את כל העניין של השמאל".
את לא חושבת שאפשר לשלב גם גם?
"אני ממש לא חושבת שאפשר גם וגם!" פוסקת שירה בנחרצות."אני יודעת שאני אשמע כמו הדוסית פה", היא עוצרת לרגע וצוחקת קלותמגלה בלי מיליםאת החשש של הנוער של היום להיתפס לסטיגמת הדוסיות נטולת המגניבוּת.אבל אז היא אוזרת אומץ וממשיכה בדבריה ביתר עוז. "אני חושבת שאדם צריך להיות מה שהוא עד הסוףגם בדת תהיה דתיהשילוב הזהשאומרים שאפשר להיות גם מפה וגם משםהוא בעיניי לא נכון".
היכן זה מתבטא בפועל בצורת החיים הציונית דתית?
"למשליש בעיה עם השירים החילונייםאנחנו בדילמה עם זהזו מלחמה של ממש.כשאני בבית אני באמת משתדלת לא לשמועלהתגברולא תמיד מצליחהאבל השאיפה היא שזה יהיה טבעי אצלי ולא אשמע שירים שאני לא מסכימה עם המסר והסגנון שלהם".
מיטל: "השירים הם נושא מורכבגם אני לא שלמה עם השירים שאני שומעת אבל בניגוד לשירה אני מבינה שאין מושלםוכןעדיין יש דברים שהשאיפה שונה מהמציאות.בעיניי זו קצת תפיסה של שחור או לבןאנחנו עדיין לומדים את החיים ואיך לחיות אותם,לא צריך להילחץ אם המצב עדיין לא בדיוק כמו שהיינו רוצים שיהיה".
אוריה: "אני מסכים עם שירה שצריך לשאוף לשלמות במה שאנחנו מאמינים בואבל אם נגיד שצריך להתנזר נהיה חברה מצומצמת.אם אדם לומד כל היום תורה הוא לא בהכרח הכי צדיקבין אדם לחברו לא פחות חשובויש כאלו שאוספים את הזבל אחרי אירוע כמו היום בל"ג בעומרואני מאוד מעריך אותם על זהכל אחד ממוקד במה שהוא חזק בו,וצריך להעצים את הטובלא למצוא איפה אדם לא מתנהל לפי האידיאל".
"יקראו לזה 'לחפףאבל אפשר לקרוא לזה גם להתחברשזו מילה חיובית", מנסה מיטל לדייק. "זו בעצם עין טובה שנועדה לא לשפוט ולהבין שבכל אחד יש טובוכל אחד והחיבור שלו".
"לא אוהב את הקטע של שחור ולבן", זורק אופירכמעט כועסלי נדמה שגם בעיני כיפתו הדיבורים סביבה לא מוצאים חןהוא לא אוהב כמו בני נוער לא מעטים את הקיצוניות לכאן או לכאןזה לא COOL, ושוהם המבוגרת יותר מכולם ומתקרבת לעשור השלישי לחייהמנסה לעשות סדר בדברים. "דתיים לאומיים הם לא חרדים או חסידיםאנחנו חיים בדיוק על עניין השילובאילו מילים נכנסות אצלנו הביתה בשירים ואילו לאאילו סרטים רואיםלאיזה בילוי הולכיםמה כן ומה לאלא הכול לא ולא הכול כןזה קשה יותר כי צריך לדעת להחליט כל פעם מחדש מה נכון".
אלכוהול?
"גם בנושא הזה יש הרבה גוונים", אומרת שוהם שעל פי החוק כבר מותר לה לקנות אלכוהול. "בגיל שלי יש כאלה ששותים בבר ויש כאלה ששותים בביתאלו שני סגנונות שונים לגמריזה בדיוק התפר והמחשבה היומיומית שלנו כדתיים לאומיים".
שירה: "אני מאוד אוהבת את השירים שכולם שומעים כמו אלה של עומר אדםאבל להופעה שלו אני לא אלךהייתה הופעה שלו בחינם ביום העצמאות וויתרתילא ראוי לבת דתייה וגם לבן דתי להיות במקום בילוי שכזה".
"אם תשאל רבנים יהיו לך תשובות ברורות", אומר אביה. "האידיאל הוא לא לשמוע סטטיק ובן-אל וכל מיני שירים שיש בהם רושם לא טוב על אהבהבגידות, 'מאמימחר תחזרי אליי'וכל זה".
"זה תופס אותנו מגיל קטן לא טוב", מוסיף אוריה. "המוזיקה הזאת לא צריכה להיות מושמע לכתחילה באוטו שלי", אומרת שוהם. "אנחנו מחפשים גבול שאפשר לאכוף אותו ועדיין לחיות אתו בשלום".
שירה: "זה לא רק שירים אלא גם סרטים וסרטוניםאני מרגישה שכל הדור השתנה בחמש השנים מאז שהייתי ילדה בת 11 ועד עכשיודור המסכים חשוף להכולוכל שנתיים זה דור חדשלא כל חמש... לדעתי זה רק יחמיר עם השנים".
"הדורות הבאים יצטרכו אידיאלים חזקים הרבה יותר כדי לשרוד בעולם", צופה מיטל.
"האמתשכשאני מצליחה לעשות לי פלייליסט של פריד עם שוואקי וסטטיק אני מרגישה תחושה של 'יאוו איזה מקסימה אני שהצלחתי לשלב הכול'", מחייכת שוהם, "אבל אידיאל אמתי הוא התמודדותעמידה על עקרונותלאו דווקאלהיות שמחים על עצם השילוב".
בואו לא נבלבלאנחנו מבולבלים
אנחנו מדברים אמנם על מוזיקהסרטים ומסכיםאבל רננה מבקשת להגיד משהו גדול יותרהיא חושבת שמה שאנחנו דנים בו ומנסים למצוא בקרבו את דרך המלך הוא רק סימפטום לעניין רחב הרבה יותר הקיים בציבור הדתי-לאומי המצטייר כבעל דרך.
מיטל: "היום שרנו שירי ירושלים סביב המדורה,הזכרנו שזה חמישים שנה לשחרור העיר והדגשנו שאסור לנו לשכוח את הסבים והסבתות שלנו שלא זכו להיות בכותל,שבשבילנו זה דבר מובן מאליו.אולי לא רואים את זה על פני'דור הסמארטפון'אבל אלו התכנים שהנוער סופג והרבה בזכות תנועות הנוער"
"פעם היה ברור איך צריך להיראותמה לעשות,איך לפעולמי שהחזיק מעצמו ציוני היה עולה לארץ ומקים יישוביםמצטרף למחתרתודברים כאלההיום הכול פתוחיש מדינה וזה כמובן נס,אבל כבר לא ברור לנו מה צריך לעשות כדי להיחשב אדם אידיאליסט".
ההוריםבית הספרהסביבה לא מדברים על זה?
"מדברים על ערכיםאבל תכלס גם הסביבה לא יכולה להגדיראדם מצטרף לחווה חקלאית וזה האידיאל המדויק בעיניואבל יש עוד הרבה דבריםהכול נכוןאדם הולך ללמוד מתמטיקה ואומר הנהאני מוסיף להון האנושי של המדינה וככה אני עוזר לפתח את הציונותכל דבר יכול להיחשב אידיאל אם מציגים אותו ככהאין כבר משהו מוחלט שבטוח שהוא 'הדברכמו שפעם היה מובן שלעבודה האדמה יש משמעות ברורה.התוצאה היא שאנחנו מבולבלים יותר".
ומה עושים עם הבלבול הזה בחיי ההווה?
"אני בכיתה י"א ולכולן יש שאלות", אומרת רננה, "אבל הכלים שאנחנו מקבלים בחינוך צריכים להיות עם פחות סימני קריאהצריך לתת בבית הספר יותר כלים לגבש תשובות שלא מפחדות מסימני שאלה ושחיות אִתם בשלוםלתת לנו את הכלים לגבש תשובות שיספקו אותנוכי תשובות חד משמעיות מוחלטות כבר אין".
אדם נמדד באידיאלים הקטנים
זה הסוף של ל"ג בעומר אמנםהאווירה משוחררת ונודפת זעקות 'תנו לי לבלות', אבל אנחנו בחרנו דווקא לשמוע פחות על תחביבי הנוער ויותר על אידיאליםאז נכוןכבר אין לנו פלמ"ח ואין הרבה מחתרותאבל יש לנו בריזה של מעשים טובים קטנים ולא פחות קשים לביצוע שכל אחד ואחד מבני הנוער מתמודד אתם בינו לבין עצמו.
אז לא הקרבתם את עצמכם למען המולדתזו לא התקופהאבל על מה אתם כן מתאמצים להתגבר למרות שקשה לכם?
"השפעה וחינוך", משיב אביה. "כל הזמן אני חושב איך אני יכול להשפיעגם אם אולי לא אהיה מורהזה מה שמעסיק אותי עכשיו בהתנדבות שלי כחונך נוערלטובת העניין אני בוחר ללמוד פחות דברים שמעניינים אותי באופן אישיויתרתי על מגמת ביו-טכנולוגיה שיכולתי להרוויח ממנה אולי כסף בעתיד לטובת ההדרכה".
"אני מקפיד לא ללכת לחוף מעורב למרות שבא לי כי זה פוגע בדת", משתף אוריה. "זה די מגבילכשאנחנו נוסעים כל המשפחה אנחנו מתפצלים,וההחלטה הזאת דופקת אותך ברמת הנוחיותאני חושב שזה הוויתור הקטן והקשה שלי למען משהו שאני מאמין בו".
"אצלי העיסוק הוא אורך החולצה והחצאיתזו מחשבה יומיומית על הנושאוהקרבה",אומרת שוהם. "יכול להיות שהחלטתי כבר ללכת בחצאית מתחת לברךאבל פתאום אני רואה שמלה מהממת במחיר טוב וזה שוב קשה... כל יום מחדשאפילו אם חםצריך להחליט לבחור ללבוש חולצת בסיסזו בחירה בדרך הצניעות כל פעם מחדש ומי שלא בעניין לא יביןמכיוון שאני הגדולה שבחבורה יש לי גם אידיאלים גדולים יותר לטווח הארוך.למשלאני מסיימת שירות לאומי של שנתיים ומתכננת ללכת למדרשה לבנות את עצמי ואת הדור הבא מבחינה רוחנית".
שירה: "בכללית אין לי אידיאל ספציפי אלא יותר בקטע של מה שאנחנו מייצגים ביום יום,לשלב קודש וחולקשה לדעת את הדבר הזה אבל אני אישית נלחמתיותר קל להיות או חילוני או חרדיאבל בחרתי בדרך הדתית לאומית".
"אני מסכימה עם שירה", מצטרפת הדס, "וזו גם ההתמודדות שלי לחיות באורח חיים מסובך ומבולבל לא פעם וגם לעמוד מול אנשים שאני פוגשת שטוענים שהדתיים לאומיים מבולבלים ולהסביר שיש לנו עמדה מורכבת".
רננה: "אם הבחירות היו רק בראש זה היה יותר קל...אבל יש השפעות חיצוניות למשל כשרואים 'מודל יופי', המלחמה האישית העיקרית היא מול הלחצים החברתיים לצערי לא תמיד החברה תומכת במהשאני מאמינה שהוא הדבר הטוב והנכוןבגלל ההשפעה החברתית הזו התחושה היאשגם אם אתה נמצא בחברה דתית אתה צריך להתמודד מול אותה חברה שלפעמים חלק ממנה מושך לכיוון לא חיובילכן גם בתוך החברה שלי אני בוחרת באיזו סביבה חיצונית להיותמשתדלת להיות בסביבה שתגביר בי את ההשפעה הטובה ולא להפךגם אם כיף בחברה הפחות טובה.
"גם שמירת הלשון היא אתגרזה מאוד קשהוההתגברות היא ממש כל יום מחדש".
"אצלי ההתמודדות היא הסלולרי", משתף אופיר בכנות."התקנתי את תכנת הסינון'נטספארקובוא נאמר בעדינות שזה לא משדרג לך את הפלאפון... יש תירוצים למה לא לשים זה עולה כסףגוזל סוללהאבל שמתי".
שוהם: "אני חושבת שיום יבוא ויהיה חוק שיאסור את הפורנוגרפיהכי זה כבר לא עניין דתיהוריםגם חילוניםלא מסכימים שהילד ייחשף לזהכאדם דתי אני חושבת שצריך לסנן בכל גילגם למבוגריםכמובןאבל ילדים?! לא מבינה איך זה לא מעסיק את כל העולםבלי קשר לדת".
הדס: "הדתיים רואים בזה עניין דתי וזה הופך להיות עניין של דתיים וחילוניםושוכחים עד כמה זה חשוב בלי קשר בכלל ליהדות".
חשבתם פעם להיות חילונים?
"אני יכולה לומר שבכיתה והייתה לי ירידה רוחנית אבל ב"ה עליתי על הדרך שוב", מגלה מיטלואביה מצטרף: "גם לי היה מה שקוראים 'ניסיוןבגיל 14 לא מעבר לזהזה עבר".
שירה: "אני מאוד מחוברת לתורה וליהדות מהביתבאה מבית 'תורניככה שזה לא עלה ליכנראה שבסופו של דבר ההשפעה מהבית חזקה מההשפעה מבחוץ".
"אצלי זה שונה", אומרת הדס, "כי אני חושבת תמיד ככה:הרי רוב החילונים מאמינים שאלוקים קיים אז למה לא לקיים את המצוות אם אתה מאמין בו?!אז מהאני אהיה חילונית ואחיה בתוך משהו שאני לא מאמינה בו רק כדי לפרוק עול?"
"בואו לא נשקראני לא רוצה את החילוניותאבל אל תגידו שזה לא עלה לכם בראש!"נוזפת רננה ברוֹך בחבריה."לא בקטע של אולי אהיה חילוני עכשיואבל קשה לחמוק משאלות אמוניות".
שוהם: "בכיתה זאמרתי שאני רוצה ללכת לא צנוע אבל עם כיסוי ראשכי זה יפהאבל אף פעם לא הייתה לי מחשבה רצינית לעשות את זה בפועל".
ומה הדיבור אצל החברים האחרים שאינם אתנו פה היום?
"הרבה ילדים חווים ערעור מסוים ו'מטייחיםבכל מיני מקומות", מגלה שוהם, "אבל זה נובע לדעתי משאלות אמוניות ומהפיתוייםהם לא רוצים להיות חילונים באופן כלליכמו שאני מדגישה עליי כילדה רציתי לוותר על צניעות אבל לא בעניין של 'להיות חילונית'אלא כמו הדיבור היום להיות חילוני במשהו מסוים שלא בא לי עליו".
ואולי בדברים האלה טמון סוד הנוער הדתי-לאומי של היוםלא כל אקט שמצטייר כאנטי דתי הוא הכרזההצהרה ומלחמת דת שצריך להשיב עליה באבני בליסטראות ומלחמה,שלרוב רק מעצימה את ההתנגדות של הנוער למה שאנחנו מנסים לחנך לאורוברוב המקרים הם רק רוצים לרקוד סביב האשלשבת בעגלת סופרמרקט ולצווחזו לא אג'נדה גם אם אנחנו המבוגרים מתרגמים כל מעשה ורצון נערי לתפיסת חיים שלמהבפועל מדובר בניסויתהייהטעייה ותו לאובסופו של דבר החבר'ה האלה נהדרים יותר משדמיינו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רווק עם אלוקים

רווק עם אלוקים