נדב גדליה
יצא נדב גדליה יצא לשווקים הגדולים של ישראל, כדי להבין על מה מלחמת הבחירות של 2015.
הרצפה של שוק פתח תקווה מלוכלכת במיוחד.
כל לילה עושים פה ספונג'ה יסודית, אך היא נשארת בשלה, מלאת טינופת.
מזכירה במשהו את המודעות המלוכלכות שמפיצות המפלגות אלו על אלו.
שבוע שעבר היה פה ליברמן, ותכל'ס, לא בטוח שזה יעזור לו בקלפי.
האווירה בשוק עולצת בדרך כלל, אי אפשר להרגיש אחרת כשמלווים אותך ריחות
טריים של פירות העונה, אבל משעמם רצח.
כשליברמן הגיע הנה, הוא עשה קצת סדר בשיעמום. התכונה שהביא עימו
החייתה מעט את השוק הפתח תקוואי המפהק וצועק 'קילו תות בשמונה'.
ליברמן הרבה יותר מעניין, בתכל'ס.
אני מחכה לצלם שלי שיבוא לתעד את בני האדם שתכף יפערו את פיהם ויגידו את אשר
על ליבם. יטביעו את יגונם בפוליטיקאים עד הבחירות הבאות, בהן ימצאו שוב את האשמים
התורנים, וחוזר חלילה, עד הייאוש המוחלט שלעולם לא יבוא.
אחר כך נעבור לשוק מחנה יהודה בירושלים, לפגוש את העם הזועם,
מקווה שבסוף היום ישארו לי אוזניים לשמוע את אשתי.
-------שמאל ימין, שמאל-------
הראשון שאנו פוגשים, סועד את ליבו במסעדת פועלים. הוא עונה לשם עיסא יוסרה (39),
ומתגורר עם שני ילדיו ואשתו בכפר קאסם.
"אני חושב שביבי לא יעלה", הוא מנבא "הסיכוי שלו לא גבוה".
*למה?
"הכל נהיה פה יקר, קשה לחיות", הוא מסביר ומפרט:
"קשה לחיות היום עם משכורת של שמונה אלף.
סיגריות לבד זה 3000 שקל. הפיתרון הוא להחליף מנהיג.
לכן אבחר בבוז'י. ביבי הרבה שנים בשילטון, אני לא רואה שהוא עשה משהו.
כל הצעירים אוכלים אותה בדירות.
נמאס לנו מממלחמות, יש לי שני ילדים, אני לא מוכן שהם ישבו בבית ויסבלו
ממלחמות כל הזמן. צריך לחיות בשקט. די, מספיק.
כל שנה-שנתיים מלחמה. חאלס".
*למה אתה לא בוחר במפלגה הערבית?
"המפלגות הערביות לא דואגות לי בכלל. כל אחד שם דואג לעצמו.
הן לא עשו אצלנו כלום בכפר.
אם בוז'י יילך בדרך של רבין, יהיה שלום. זה לא חד משמעי אבל
למרות שאני לא מכיר אותו אני מוכן לתת לו צ'אנס.
אין ברירה. צריך שלום, ששני עמים יחיו בשקט. אני לא בטוח שזה יצליח לקרות עם השמאל,
אבל חייבים לנסות, שכל אחד יוותר קצת".
בוריס (58) לא מוכן לדבר, עסוק מידיי בחייו, אבל מצהיר שיתמוך דווקא בביבי.
"אבל עזוב אותי, תאכל ג'חנון ותהנה, אתה עוד ילד, אני כבר זקן,
מה יוצא לנו מכל הבחירות האלה?! הם לא נותנות לנו כלום. שום דבר".
לבוריס אין הסבר מניח את הדעת לשאלת 'למה ביבי'. אבל זה חזק ממנו.
כאלו הם בני עירי. הולכים על המוכר והידוע. למה? כי ככה.
אבל לא כולם אותו דבר. יעקב (42) ישים בקלפי ש"ס בגלל האידיאל.
"אדם חייב לדאוג לתורה, מה יש לנו בלי התורה? כל היום אנחנו עובדים פה בשוק,
אבל צריך משהו גם לנשמה בסוף היום".
*אבל למה דווקא דרעי?
"שנים אני בוחר בו, אני לא יכול לבגוד בו".
אנשים, המוכר והידוע הלכו מאז ומעולם יד ביד.
ככה גם מרינה (62) לא מעניין אותה מה הולך בארץ,
היא תשים בקלפי ליברמן, "ולא בגלל שאני מהמגזר הרוסי", היא מצהירה. כמעט האמנתי.
דני (59) מתייסר בהתלבטויות קשות בין הקצוות יהדות התורה והרצוג.
"כל השנים הייתי איש מפלגת העבודה, חזרתי בתשובה אז עברתי להצביע ג'.
ביבי האכיל אותנו מרורים עד 'כאן' (מסמן בידו על ראשו),
לא פנסיה, לא קצבאות זקנה, לא כלום.
הרצוג הוא סוציאליסט. זה נכון ש-97 אחוז ממה שמבטיחים בבחירות לא מקיימים,
אבל המעט שהוא ידאג לו - חשוב לי.
בתור שר רווחה הרצוג היה נהדר.
את ביבי אתה שומע נואם רק על איראן, אבל רבונו של עולם, עניי עירך קודמים!
אני כבר בוכה שש וחצי שנים בגלל ביבי. לי אמנם יש דירה, אבל מה עם הצעירים שאין להם דירה?
מאוד אכפת לי מהעניין הזה.
כל ישראל ערבים זה לזה, אם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה ליד זה".
שלומי (39) שומע את דני מקטר ומבטיח לו שיהיה יותר גרוע אם השמאל יעלה לשילטון.
הוא מוכן להתערב על זה.
"אני אצביע ביבי", הוא אומר בגאווה.
"מספיק לי שהוא הביא לנו את גלעד שליט, מבחינתי הוא קנה את העולם.
חוץ מזה יש מישהו שיכול עליו בכלכלה?!
אנשים לא רוצים לעבוד. מי שרוצה לעבוד - מצליח לעבוד ולהרוויח.
הכי קל זה לחפש אשמים במקום להגיד שיש עצלנים! תראה פה, אני אומר לבנאדם להרים קרטונים
ותרוויח כסף, הוא לא רוצה. יאללה".
גם פרופסור יוסף ברגמן (84) המתהלך בשוק להנאתו מספר שהוא הולך עם ביבי, גם הפעם.
"ובמיוחד הפעם", מדגיש הפרופסור.
"עושים לו יותר מידיי שטויות ואני נגד המרכלים.
יש גבול להתנגדות מול מנהיג מכהן של מדינה!
יש אינטרסים יותר חשובים מהשטויות האלה שמתעסקים איתן נגדו",
*והנאום שלו? אומרים שהוא הרס את יחסנו הטובים עם אמריקה.
"הנאום לא הרס שום דבר, חד משמעית", אומר הפרופסור.
"גם ככה האמריקאים התנגדו להכרזת המדינה, תראה בספרי ההיסטוריה".
---אין לאן---
אנחנו ממשיכים לצעוד בשוק הההומה ופוגשים את יצחק (58) ממי שמייצג את הישראלי
הנפוץ. זה שמצהיר שאין במי לבחור ובנשימה אחת נאחז כטובע בח"כ.
"זה לא מעניין, אין במי לבחור", הוא מצהיר ומיד נאחז בקרנות הכנסת.
"או ביבי או כחלון".
"כחלון הוא אדם שאני מאמין בדרך שלו, הוא הצליח להוזיל דברים ולהלחם מול הבנקים.
אני רק מקווה שביבי יתן לו את הכח לעשות את השינויים שהוא מתכנן בכלכלה.
ומצד שני - אולי אני אשים ביבי כדי לחסום את בוז'י".
בהמשך השוק אנשים ונשים שונים.
אשה עם הליכון מספרת לנו שמוכרים לנו לוקשים, מוכר אחר צועק לנו שהוא לא מדבר על
אף אחד. מה שנותר לנו הוא להקשיב לצעקותיו. ניחא, גם זו חוויה מתקנת עולם.
אחרים מעדיפים שלא לגלות במי הם בוחרים. ממשיכים הלאה.
נדמה שסוד קסמן של הבחירות טמון בכוחו של האזרח, שעלק מקבל כוח ממשי בידיו.
כוח שיעזור לו לומר את דבריו, להמליך מלכים ולשבר הרים, עד התיסכול הבא,
בו הפוליטיקאי שהוא (הוא!) בחר במו ידיו ישבור את ליבו.
לא קלה היא דרך האהבה. זו היא קבוצת האכפתים. כך אני קורא להם. מקטלג בתקייה יפה
ועובר לספר לכם על קבוצת האדישים.
הסקרנות הרגה את החתול, האכפתיה קטלה את בני האדם.
אדישי העם לא לוקחים קשה את הבחירות ומעדיפים לסווג אותו כספורט מסקרן ותו לא.
מבחינתם מדובר בעוד משחק של בראסה. נחמד לנצח, מבאס להפסיד,
אבל לא יותר מידיי. בכל זאת, קבוצת חוץ.
איך אמרה לנו יפה שהתעקשה על שם בדוי?
"צריך להשים במעטפה לכל אחד פתק, מעטפה אחת עם פתקים מכל המינים, כולם שקרנים".
לא בדיוק הבנתי את פרקטיקת המחאה שלה, אבל השתכנעתי שהיו אלו דברים היוצאים מן הלב אל הקלפי.
--------דבר לכיס------
שאול נחשב לקינג של השוק. משנתו סדורה ואנשים רבים צובאים סביבו ושועים לדיברותיו.
"ביבי וכחלון", הוא יורה בין חיבוק לעוד שיחת טלפון.
"ביבי לביטחון כי הוא לא מפחד מאמריקה וממה יגידו וכחלון - זה בשביל ה'עמך',
צריך מישהו שידאג לכיס שלנו".
*אז מה בתכל'ס ביבי או כחלון?
"כחלון. אתה יודע למה? כי כחלון יילך עם ביבי בסופו של דבר,
וככה יהיה לנו את ביבי כראש ממשלה ואת כחלון שידאג לכיס שלנו.
בתכל'ס, אני אומר ככה: אנחנו עדר כבשים, לא יודעים באמת במי לבחור,
אבל חשוב לי שהממשלה תפתח מקומות עבודה ממשלתיים. ולזה ידאג כחלון.
למה מחקו את הכל? למה מכרו את תנובה?
הכל זה כסף. לפיד רק דיבר, לא עשה, בניגוד לכחלון.
יש לי ילדה נשואה שגרה אצלי בבית! אנשים חיים פה על חובות,
קונים מכוניות בתשלומים, הכל בתשלומים.
תעצור את חברות האשראי ותראה שאין לאנשים פה כלום. אני אומר לך".
אם מיסטר כחלון יטייל כמו כולנו בשוק פתח תקווה, הוא כנראה ישמח.
כי ברגעים אלו, אנו פוגשים מסת אנשים שחשוב לה דבר אחד - הכיס.
"אני כחלון", אומר לנו גברת סימן טוב (73) שנוסעת עם העוזרת שלה בקלנועית
בלב השוק.
"הוא עשה משהו עם הפלאפונים אני חושבת, לא?", היא מוודאת אצל העוזרת שלה
שמאשרת את העניין. אבל כנראה שגם הלוק מדבר.
"הוא נראה לי ישר הבחור הזה", אומרת הגברת.
"נראה לי שהוא יתחשב בנכים, ידאג לביטוח לאומי, הדברים האלה".
סיגל (45), העוזרת של סימן טוב צוחקת בהתחלה.
"אני אצביע עלה ירוק. הבעיה היא שאנחנו סאטלנים ולא נצליח להגיע להצביע בפועל
ביום הבחירות".
*וברצינות?
"כחלון. אני מאמינה בו. השינוי שהוא עשה בפלאפונים היה אדיר.
מצידי שיעשה עוד רפורמה כזאת במחיר של הטלויזיה,
ככה שלא יעלה לי 500 שקל בחודש, וסגרתי את הפינה. אותי מעניין
הכיס שלי. בפוטליקה כולם כבולים, לא חשוב מה יהיה כי אתה כבול וצריך לרצות
אחרות אחרות. דבר אליי לכיס".
התחנה הבאה: שוק מחנה יהודה.
האמינו לי שלא קבענו איתו, אבל הוא היה שם.
ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, בכבודו ובעצמו, בשוק מחנה יהודה.
דיווחים סלולארים על מיקומו המדוייק, ואנו רצים שמה, לחזות בנועם פניו ולבקר בהיכלו.
אך שוד ושבר, הבחור עזב את המקום בדיוק כשהגענו לדל"ת אמותיו לשעבר.
אפילו סלפי קטנטן לפיד לא הספקתי לעשות איתו. כל כך קינאתי במושיק גלאמין.
אויה לי. רגעים טרופים אך ללא תמונות קשות. אוף, הבחירות האלה.
עכשיו הפייסבוק שלי עצוב.
והשוק? שמח. נדמה שבואו של ביבי עשה פלאות בכל הקשור לקולות הירושלמים.
דוד (27) מקבל את פנינו בחדווה ומצהיר.
"אני לא בוחר באף אחד! גם ככה כל שנה יש פה בחירות, שנה הבאה נבחר".
בואו של ביבי לא הצליח לרגש אותו אך רמי (48) לעומתו נוטף תמיכה בנתניהו ומסביר שזה בגלל הביטחון.
"בלי שום קשר לביקורו בשוק, הא?", לחשתי לתוך שרוולי וניסיתי להטות אוזן להמשך דבריו של רמי.
הלה עסק בסיפור בדיחה כלשהי. הקשבתי.
"לפני כמה עשרות שנים היה את הגששים", מספר רמי, הם אמרו משפט כזה:
"עדיף שלא תהיה ממשלת אחדות כי אם תהיה ממשלת אחדות אז אנחנו נצטרך לעבוד".
*לא הבנתי את הפאנץ'.
"זה אומר שחברי הכנסת לא עובדים כשהם מאוחדים אז אנחנו נצטרך לעבוד בשבילם".
משה (74) עדין מתלהב מהנאום של ביבי בקונגרס.
"איך שהוא נאם זה היה 'משהו'. לדעתי הוא נואם יותר טוב מאובמה.
אמרו שיהיה ריק וראית איך כל האולם היה מלא. כל מה שמבלבלים את המוח עם זה שהוא
הרס את היחסים עם אמריקה זה סתם הצגות".
אורי , אף הוא בדיוק בגילו של משה, תומך גם כן בליכוד. "זו המפלגה שמובילה את המדינה", הוא מסביר.
"אנשים סתם מדברים שהוא לא עשה כלום, גם לפני כן, כשהמערך שלט לא היה חיובי.
ביבי הוא דיפלומט, תראה איזה נאום הרביץ באמריקה.
הרס את היחסים עם ארה"ב?! אלה מה אכפת להם, איראן זה נוגע אלינו, לא אליהם".
גם מיקי (37) יצביע ביבי.
"גם לפני הנאום שלו חשבתי שצריך להצביע לו", הוא מספר.
"אבל עכשיו, אחרי נאום שכזה - הוא רק מחזק את דעתי.
הוא לא מוכר את המדינה שלנו,
לא מוותר על ירושלים, לא מוותר לחמס. עוד דבר:
אם הוא לא היה ב-96 - היינו בקאנטים היום.
זה שביבי לא עשה עכשיו כלום בכלכלה, זה כי היה לו שר אוצר לא טוב
שבא מהטוק שואו. נו, באמת".
יוסי (70), בעל דוכן ירקות ימשיך להשים 'מחל' בקלפי.
כשאני שואל אותו למה, הוא מסביר: "הבחור יודע לדבר, הרג את הערבים,
אבל למה באמת? ככה בא לי. כל החיים שלי בחרתי בליכוד, אריק שרון, בגין".
*שרון החזיר את גוש קטיף.
"החזירו את גוש קטיף? מצידי גם שיחזירו את ירושלים".
*לא תהיה לך בסטה.
"אז נלך לחיפה".
נדמה שהמצביעים בירושלים נחלקים לשנים.
אלו שאכפת להם מאוד ואלה שלא מעניין את הסבתא שלהם מה יהיה כאן.
"שבעים אחוז מהמדינה לא בוחרים", מסביר לי איתי (35).
"אין פה שינוי ולא יהיה שינוי. מי יכול להציע שינוי?!
אני לא רואה תועלת באף אחד".
*כחלון הוריד את מחירי הסלולאר.
"זה עמיר פרץ בכלל התחיל את הקטע הזה של כחלון".
חברו, תומך כחלון, מתקן אותו. "זה באמת כחלון", הוא אומר לאיתי. איתי נבוך.
"נו, בסדר, אז אז מה הוא המציא את המאה? הוא יכול לשנות את הביטחון?
את הכלכלה כולה עכשיו? אז מה אם הפלאפונים זה בזכותו..."
איציק (28) מתלבט בין מרזל לביבי.
"צריך קונטרה לחנין זועבי. אחד שיעיף את כל המחבלים,
מרזל אומר את האמת בפנים ולא מפחד".
*קיצוני קצת, לא?
"הוא לא קיצוני, הוא מתון, בעיניי.
וביבי למה? הוא חזק בביטחון ולא יתן לשמאל לשלוט כאן.
אם השמאל יהיה בשילטון יהיה כל יום פיגוע חלילה".
שחור ולבן, כפשוטו.
כוכבית (49), (אם היתה בת 42 היה לה שם מושלם, הלא כן?)
תבחר בבנט.
"זה הרע במיעוטו", היא טוענת.
*בנט מרגיש מוחמא מאוד כשהוא יקרא את זה.
"נראה לי שהוא לא מספיק משופשף.
יש לו כל מיני פליטות פה, לא משהו ספציפי. לדעתי
הוא צריך לספור עד ארבע לפני שהוא מדבר".
*אולי לא תצביע, כמו הרבה שבחרו לא להצביע?
"לא להצביע זה הרבה יותר גרוע לדעתי".
גם דוד (50) יצביע הבית היהודי. למרות שלדידו "כולם מאכזבים".
"זאת הדרך שלי, גרתי שנים רבות ב'רימונים' ועדין יש לי שם בית".
קירות הבסטות זועקות מתמודדים ומפלגות.
בדרך כלל זה לא ממש קשור לדעותיו של בעל הבסטה.
"אתה יכול להשים פה גם מדבקה שלך", מורה לי אחד מבעלי הדוכנים.
אחר מסביר לנו שלמרות שיש לו פוסטר של הרב עובדיה, הוא יבחר בכחלון.
"יש לו קבלות, קבלות של סלקום.
הפסיק את הגניבות של כל החברות פלאפון.
אולי יעשה עוד דברים, יוריד את יוקר המחיה.
השלט של ש"ס פה זה הרב, כבודו במקומו מונח.
בחירות הקודמות הצבעתי לש"ס, אני לא מתכנן להוריד אותו".
ביציאה משוק מחנה יהודה, אנחנו עוטפים את עצמנו בהמון העם; ערבוב של אדישים,
מתלבטים ובוערי פוליטיקה. אף אחד לא ימות מהבחירות האלה, חשבתי.
"צריך להנות מהחיים", זורק לי מישהו, ומקפל את כל המשנה על רגל אחת.
וגם אם לא ייצא דבר משמעותי מהבחירות הצפויות, הבה ונתנחם בכך ששביבי תקווה ננעצים בגופנו
בימים אלו. ואולי בכל זאת יש משהו טוב בכך שהבחירות מתקיימות כל שנתיים לאחרונה?
התקווה, אוהו התקווה, שיהיה טוב יותר.
גם אם היא מתפוגגת מתישהו, עצם חיותה בקרבנו שלשה חודשים, אינו דבר נעלה מספיק?
אם כל המהומה הזאת נועדה כדי להזריק בנו מנת ייתר של תקווה, דיינו.
מייל: gilinada@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה