נדב גדליה
מכירים מישהו שלא אוהב ללמוד גמרא? יודעים מי אשם בזה?
נדבגדליה חושב שהוא יודע, כואב לו אז הלב מצא גם פיתרון.
---
"אם אתה מצליח למכור אותה ב23,000 אני נותן לך 10,000",
פשוט ככה הוא אמר, הגבר הגבוה לגבר השני.
שניהם גברים, למדו במוסד תורני כלשהי, אך עכשיו בעיצומו של יום הכיפורים
הם דנים (בעצמה, יש לציין) בדבר החשוב באמת; ההונדה סיוויק של מושיקו
וכמה היא תמכור חרף השריטות שמרחפות מעל המגנזיום.
ואני בתווך תוהה על הראשונות. מה היה שם שגרם להם בכלל לצאת מהמסגרת
בה לא חשקו החל מרגע א'.
מישהו הניחם שם משל היו כד ברשות הרבים בלא שירצו? יכול להיות.
אולי הגורל, ובואו נקרא לו א-ל עליון, ברשותכם.
הוא זה שהניח אותם בישיבה של מטה עם כיפה על ראשם ואמר להם 'למדו'.
אז הם לא למדו, ומצאו את עצמם בפיצריה, משופשפים עלי ג'ינס.
לא שיש לנשמתי תקלים עם חובשי ברכיהם בכחול לבן הזה בהתגלמותו טרם תפירתו הסופית,
רק שהם מגיעים קרועים לבית המדרש בעיצומו של יום המכפר, וזה בא לומר משהו.
זה בא לומר שהם מאמינים בדוסים ובמשה רבם, אלא שקשיא עליהם הדבר מאוד.
בפיהם הם אומרים נדוש, אך מעשיהם זה, המוביל אותם הנה ביום הכיפורים - אומר קדוש.
הם בסדר, גם אם הבריזו מהסדר. והאמת שלפעמים כולנו אשמים.
המחנך צריך לחנך את הנערון לאהוב את לימוד התורה.
וכמה שזה נשמע מפתיע, זה אפשרי. בלימוד התורה יש משהו עוצמתי שאי
אפשר להתווכח עליו, אם מגישים אותו בצורה הראויה, ולא חותכים אותו לה' יחידות, למשל.
בלימוד התורה יש משהו שהחזיק אלפי דורות של לומדים, ומכורח זאת אני מסיק שלא רק מסתבר שיש
כאן מתכון סודי וכייפי, אלא בטוח שזה עובד.
אם אתם מוכרחים פלא, אז הוא מתחבא בכיוון ההפוך בדיוק;
איך אפשר להפוך את התורה למעמסה? ומתורת חיים להפוך אותה לציון תעודתי?
מבחנים יושבים טוב בכל מקום, וגם הגמרא לא מפחדת מזוג מספרים (במקרה היותר טוב),
אבל מה עם 'החדרת הרצון ללימוד תורה' בנפש הנער? מה עם עוד קטע גמרא
אותו נלמד היום תלמידים רק כדי לחוות טעם תורה אמיתי ובלי בוחן פתע מחר בתשע?!
מה עם קטע גמרא שבאמת יעיף לנו את הכיפה מהמח ויחייב את ראשנו בסיכות משונות?
הרי בכיתה התורה כבר לא מונחת בקרן זווית, היא על השולחן הערוך ואל מולו מורה
בישראל שיודע מה טיבם של שור שנגח פרה, אז קדימה - תן להם בראש הספק
לימודי שילמד בכיתה רק בשביל החדרת אהבת התורה לתלמידים, מעבר למבחנים.
משהו שיראה להם את הכיוון המדוייק, ויגרום להם, כמעט בטוח,
להמשיך איתו גם בהמשך החיים. כך שאפילו אם הם לא יעשו הסדר , הם ישארו במרכז.
עד כאן מסר למחנכי ישראל באשר הם קוראים עלונים שלא בבית הכנסת.
ומה איתכם תלמידים חביבים? אז ככה: אל תתנו לשוט המבחנים להוריד ממכם את הצ'אנס לטעום
טעם שירגיש לכם בלב טוב יותר מכל אטרף.
נסו להפריד בין חשבון הבנק של 'לימוד גמרא בשביל המבחן המעצבן', לבין
לימוד תורה סתם כך עם חברותא שיודע להדריך בינות לאותיות הקטנות, או אפילו עם גמרא מבוארת
במקרה הפחות חברותי. וכן, אני מדבר על גמרא הפעם, בדווקא. תהיו אמנים,
והפרידו בין הניצים. דמיינו לעצמכם שמכריחים אתכם לבצע חווית אקסטרים מטורפת.
זה לא פאן כי זה בכח. אבל אחרי שעברתם את זה, קחו נשימה ונסו להנות מזה כשאין
עולו של בוחן מאיים על מוחכם לאמר חשוב בי בעל כורחך. יש כאן משהו אדיר, נסו אותו בבית המדרש.
ראו הוצלחתם!
מכירים מישהו שלא אוהב ללמוד גמרא? יודעים מי אשם בזה?
נדבגדליה חושב שהוא יודע, כואב לו אז הלב מצא גם פיתרון.
---
"אם אתה מצליח למכור אותה ב23,000 אני נותן לך 10,000",
פשוט ככה הוא אמר, הגבר הגבוה לגבר השני.
שניהם גברים, למדו במוסד תורני כלשהי, אך עכשיו בעיצומו של יום הכיפורים
הם דנים (בעצמה, יש לציין) בדבר החשוב באמת; ההונדה סיוויק של מושיקו
וכמה היא תמכור חרף השריטות שמרחפות מעל המגנזיום.
ואני בתווך תוהה על הראשונות. מה היה שם שגרם להם בכלל לצאת מהמסגרת
בה לא חשקו החל מרגע א'.
מישהו הניחם שם משל היו כד ברשות הרבים בלא שירצו? יכול להיות.
אולי הגורל, ובואו נקרא לו א-ל עליון, ברשותכם.
הוא זה שהניח אותם בישיבה של מטה עם כיפה על ראשם ואמר להם 'למדו'.
אז הם לא למדו, ומצאו את עצמם בפיצריה, משופשפים עלי ג'ינס.
לא שיש לנשמתי תקלים עם חובשי ברכיהם בכחול לבן הזה בהתגלמותו טרם תפירתו הסופית,
רק שהם מגיעים קרועים לבית המדרש בעיצומו של יום המכפר, וזה בא לומר משהו.
זה בא לומר שהם מאמינים בדוסים ובמשה רבם, אלא שקשיא עליהם הדבר מאוד.
בפיהם הם אומרים נדוש, אך מעשיהם זה, המוביל אותם הנה ביום הכיפורים - אומר קדוש.
הם בסדר, גם אם הבריזו מהסדר. והאמת שלפעמים כולנו אשמים.
המחנך צריך לחנך את הנערון לאהוב את לימוד התורה.
וכמה שזה נשמע מפתיע, זה אפשרי. בלימוד התורה יש משהו עוצמתי שאי
אפשר להתווכח עליו, אם מגישים אותו בצורה הראויה, ולא חותכים אותו לה' יחידות, למשל.
בלימוד התורה יש משהו שהחזיק אלפי דורות של לומדים, ומכורח זאת אני מסיק שלא רק מסתבר שיש
כאן מתכון סודי וכייפי, אלא בטוח שזה עובד.
אם אתם מוכרחים פלא, אז הוא מתחבא בכיוון ההפוך בדיוק;
איך אפשר להפוך את התורה למעמסה? ומתורת חיים להפוך אותה לציון תעודתי?
מבחנים יושבים טוב בכל מקום, וגם הגמרא לא מפחדת מזוג מספרים (במקרה היותר טוב),
אבל מה עם 'החדרת הרצון ללימוד תורה' בנפש הנער? מה עם עוד קטע גמרא
אותו נלמד היום תלמידים רק כדי לחוות טעם תורה אמיתי ובלי בוחן פתע מחר בתשע?!
מה עם קטע גמרא שבאמת יעיף לנו את הכיפה מהמח ויחייב את ראשנו בסיכות משונות?
הרי בכיתה התורה כבר לא מונחת בקרן זווית, היא על השולחן הערוך ואל מולו מורה
בישראל שיודע מה טיבם של שור שנגח פרה, אז קדימה - תן להם בראש הספק
לימודי שילמד בכיתה רק בשביל החדרת אהבת התורה לתלמידים, מעבר למבחנים.
משהו שיראה להם את הכיוון המדוייק, ויגרום להם, כמעט בטוח,
להמשיך איתו גם בהמשך החיים. כך שאפילו אם הם לא יעשו הסדר , הם ישארו במרכז.
עד כאן מסר למחנכי ישראל באשר הם קוראים עלונים שלא בבית הכנסת.
ומה איתכם תלמידים חביבים? אז ככה: אל תתנו לשוט המבחנים להוריד ממכם את הצ'אנס לטעום
טעם שירגיש לכם בלב טוב יותר מכל אטרף.
נסו להפריד בין חשבון הבנק של 'לימוד גמרא בשביל המבחן המעצבן', לבין
לימוד תורה סתם כך עם חברותא שיודע להדריך בינות לאותיות הקטנות, או אפילו עם גמרא מבוארת
במקרה הפחות חברותי. וכן, אני מדבר על גמרא הפעם, בדווקא. תהיו אמנים,
והפרידו בין הניצים. דמיינו לעצמכם שמכריחים אתכם לבצע חווית אקסטרים מטורפת.
זה לא פאן כי זה בכח. אבל אחרי שעברתם את זה, קחו נשימה ונסו להנות מזה כשאין
עולו של בוחן מאיים על מוחכם לאמר חשוב בי בעל כורחך. יש כאן משהו אדיר, נסו אותו בבית המדרש.
ראו הוצלחתם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה