נדב גדליה
סרט חדש שהפיק ערוץ 8 מנסה לבאר לצופה הממוצע מהו 'פגם הברית'
ואיך מתמודדים איתו בחברה החרדית. * נדב גלעד-גדליה פגש את הבמאי החרדי, צפה בסרט לפני ההקרנה הרישמית, ויצא עם תובנות ואולי גם פיתרונות לאמיצים.
================================================
"לפני כ-13 שנה חזרתי בתשובה, נכנסתי לעולם החרדי חזק ועדין אני לומר אותו על בשרי יום יום.
עכשיו, כשבני הגיע לגיל מצוות, אני מצווה על 'והגדת לבנך', ואני ממש בבעיה.
יש מצוות שילד מבין בקלות, שבת, תפילה, ציצית.
אך יש מצוות שמסובך להסביר, כמו 'שמירת הברית', שזה האיסור החמור והמוחלט ביהדות על אוננות'.
אוי לי מיצרי אוי לא מיוצרי', מה אעשה?".
כתובית: "אסור להוציא שכבת זרע לבטלו, ועוון זה חמור יותר מכל עבירות שבתורה (שולחן ערוך)".
כך נפתח 'זרע קודש' סרטו החדש של הבמאי והיוצר אורי גרודר, חסיד ברסלב למהדרין המקפיד על קלה כבחמורה.
ביום יום תוכלו לתפוס אותו מגדל משפחה עם ששה ילדים עטורי פאות
ומתפלל בשטיבלך חרדי בעיר אלעד כשעל גופו מחלצות חסידיות ולראשו כובע שחור בסגנון חסידי אותנטי.
קשה להאמין שמאחורי החסיד האדוק המתנודד בתפילתו נמצא אחד מיוצרי הקולנוע והטלויזיה העסוקים בארץ.
בתחילת דרכו הוא היה סטודנט חילוני בחוג לקולנוע באונברסיטת ת"א.
בהמשך הוא ביים ב'צו פיוס' ותוכניות רבות ב'קשת'. לאחר מכן עשה הסבה אמונית.
חזר בתשובה לגמרי והחל לעשות קולנוע יהודי מקצועי ומוקפד.
אנו פוגשים אותו על סט הצילומים של סדרת טלויזיה קצרה ומיוחדת בכיכובו של העיתונאי ג'קי לוי.
הסדרה 'מושג בדקה' מגישה מושגים יהודיים בדקה אחת בלבד ומעבירה מסר יהודי חד ואטרקטיבי.
כזה הוא גרודר. את כליו המקצועיים שרכש בת"א הגדולה הוא מעביר למסרים יהודיים נוצצים.
הוא לקחת חלק בעשיית הסרטים 'קשר חופשי', 'המשימה איקס', 'זוהר הרקיע' ויצר את
סדרת 'האמונה שלי' שיוצרה עבור ערוץ 1, כשבכל פעם הוא מחפש משהו ייחודי מהעולם הייהורי שיתפוס את הצופה החילוני
ויאפיל עליו מאורה של תורה.
הפעם, בסרטו החדש 'זרע קודש' שהופק עבור ערוץ 8 הוא הניח את כל הקלפים על השולחן.
הוא לקח את הנושא הפופלארי של זרע האדם ויחסים אינטימיים ועשה ממנו סרט מהזווית היהודית,
כדי לקרב יהודים אל הנושא האמיתי שמאחורי בעירת העולם.
---הסכמות לסרט---
הדילמה: לגרודר היה בן בגיל 9 והוא לא ידע איך הוא אמור לחנך אותו בנושא הכל כך רגיש.
למנוע ולסגור את פניו מהרחוב ומהמדיה? לספר על התחום? אולי פשוט לשתוק? מסובך.
מה עושה חסיד ברסלב שלא יודע מה לעשות? פונה לבוראו ומתפלל בדביקות.
הרי לכם סצנת פתיחה מבריקה ואותנטית. מונולוג אישי שהוא בעצם תפילה.
לאחר מכן הולך גרודר להוועץ ברבו בשני עניינים.
1. מה עושים עם הילד? 2. האם לעשות על הסיפור סרט. בכל זאת, חסיד עם עיניים של קולנוען.
הרב הוא הרב חיים שטרן מירושלים, המוכר מאוד בקהילת חסידי ברסלב.
"מה שאומר הרב אומר - עושים", מצהיר גרודר. "גם אם זה לא מסתדר לך. זה נקרא אמונת חכמים".
מצידו לוותר על רעיון הסרט, במידה והרב לא יסכים.
אחרי ברכת הרב הולך גרודר אל אשתו. לא פשוט לעשות סרט פרובוקטיבי.
כל שכן פרובוקטיבי חרדי, כשאתה בעצמך חרדי...
"אני לא עושה את הסרט אם את לא נותנת לי את ברכת הדרך", אומר לה גרודר חד משמעית.
"אני לא כל כך מרוצה מהסרט", אומרת אשתו.
"אתה בחרת להתעסק עם נושא מאוד אינטימי שלא מרבים לדבר עליו בחברה החרדית בה אנחנו חיים".
היא לא מסתירה את מורת רוחה, אך גרודר מסביר שאין ברירה.
"אם נעשה סרט שהוא שיעור תורה על שמירת הברית אף אחד לא יראה את זה", הוא אומר.
"לכן אנחנו חייבים לעשות סרט מרגש ואישי שאנשים חילוניים ירצו לראות אותו ודרכו יעבור להם הנושא של הברית".
"בהתחלה הייתי בלחץ", הוא מספר. "לא רציתי לפגוע באף אחד, במיוחד בעולם שבו אני חי".
גם הרב הורה להזהר. "זו אש ואני מקווה שתצליח להעביר את זה בצניעות, אתה תלמיד טוב".
--המסע לגילוי עצמת הזרע---
מסעו של גרודר בעקבות חקר הזרע ו'פגם הברית' יוצא לדרך.
לפני הכל הוא נכנס לבנק הזרע ושומע על ענייני הזרע מבחינה מדעית. לאחר מכן מגיעים קטעי האקשן הנכנסים לנבכי
העולם החרדי והחסידי ומסבירים על היחס של הדתיים הכי אדוקים בישראל, לנושאי צניעות.
בסרט צולמו מגוון קטעים שלא כולם נכנסו אחרי העריכה שהיתה עמוסה בחומרים מעניינים.
'זרע קודש' מנסה לפצח את סוד הזרע ומה עומד מאחוריו.
"מה יש בו בזרע, שהוא דומה לראשון ומסעיר את כל העולם?", שואל גרודר.
סגנון הסרט בנוי בצורת קולנוע דוקומנטרי אישי.
ומעביר את הסרט דרך חייו האישיים של הבמאי.
הוא יודע שהסרט שלו פרובוקטיבי. הפרומואים שמציפים את קבוצות הוואצאפ בתקופה האחרונה משוחררים
אחד אחרי השני וצוברים שיתופים רבים.
במקום שאין איש השתדל להיות איש, זה מה שמנחה את גיבורנו.
גם בעברו כבמאי סרטים חילוני הוא הקפיד לעורר סערות אנרגטיות, בנושאים אחרים עליהם הוא לא שש להרחיב כיום.
הוא מחובר מאוד לאלוקים ומקדיש שעה מזמנו כל יום לתפילת התבודדות, שלא תצא תקלה מתחת ידו.
"הרגשתי שאני צריך לעשות את הסרט הזה", הוא אומר בפשטות.
סקירה מהירה על אנשי הקולנוע המקצועיים והידועים בתחום מסבירים הכל ללא מילים.
אם הוא לא היה עושה את 'זרע קודש' במטרה להסביר אחת ולתמיד את נושא הזרע לבטלה, איש לא היה עושה את זה.
"הגיע הזמן לדבר על זה בפרהסיה, כך אמרו לי הרבנים שהתייעצתי איתם", הוא אומר.
---על חינוך מיני בחברה החרדית והדתית----
לעיתים נדמה שהשתיקה בנושאי צניעות לא תמיד נעשית בגלל 'צניעות', אלא משום מבוכה גרידא.
טאטוא נושאים בוערים המעסיקים יום יום הרבה בני נוער מוצאים את דרכם את סל המיחזור הזקן.
פתרונות אין בנמצא והדיבורים סחור סחור לא באמת מסייעים למישהו להתמודד עם הקושי הכמעט בלתי אפשרי.
גרודר הפונה למגזר החילוני בסרטו מביא אל המסך משהו שאי שאפשר לסרב לו.
אדם שלא שמע על נושא הברית, או שנפלו לאוזניו רק חלקיקים ממנו מסוגל להפוך את מוחו בגללו.
צפיה ב'זרע קודש' מתחילתו עד סופו באופן פרטי טרם יציאתו הרישמית לאור, גורמת לי להרהר בכך שהוא יכול
בנקל להחשב כשיעור תורה החשוב ביותר שנעשה אי פעם בנושא זרע לבטלה בדורנו.
האטרקטיביות הויזואלית מעבירה במהירות את התחושות הנכונות ומשכנעת עד לעצם את הצופה הממוצע
שעד לפני שעה לא הבין מה כל כך מושך אותו בטבע, ואם זה כל כך טבעי מדוע 'הפגם' מרגיש לו לא נכון?!
"מפגם הברית נוצרים שדים רוחין ולילים, אנרגיות קשות שמגיעות לנפש אדם בלי שהוא מבין למה הוא מרגיש ככה", מסביר
הרב פרוספר מלכה.
"כששמעתי לראשונה את הדברים האלה, קיבלתי הלם", מספר גרודר.
"טבלתי במקווה מלא קוביות קרח, פיזרתי הרבה כסף לצדקה וצמתי המון", הוא מגלה.
"עד היום אני עושה כל חורף גלגולי שלג כפי שמופיע בכתבי האר"י כדי לכפר על עוונותיי הישנים".
ע"פ הקבלה מי שחטא בפגם הברית צריך לעשות תשע סיבובים בשלג עם מחשבות חרטה, וזה יועיל לו לכפרה.
וגרודר הצדיק הולך עם זה עד הסוף.
אחד ממשתתפי הסרט הוא ישראל איצ'קוביץ', דור תשיעי לבעל שם טוב, חסיד ויז'ניץ המסביר על חינוך מיני בחברה החרדית
השמרנית. ואיך אפשר לחנך למשהו בכלל כשאתה כל כך לא מדבר עליו?
"מגיל צעיר ילד חסידי יודע שעליו להיות הסיירת מטכ"ל של הקב"ה", הוא מספר איך זה עובד.
"אתה צריך לעבור סדרת אימונים ואתה לומד למה אתה צריך להגיע ורץ עם זה".
ישראל מדבר עם ילדיו באידיש רהוטה וכשהם יוצאים מהבית הוא מדבר על הדברים הצנועים אל המצלמה.
איצקוביץ' מעולם לא ראה זרע (!). החינוך לשמירת הברית מגיל צעיר מאוד גרם להישג לקרות פשוט מעצמו.
ע"פ דבריו הכל תלוי בחינוך לשמירת העיניים ומחשבות קדושות.
"כשאתה שומר על עצמך ועל ידיך זה עובד", הוא אומר.
הבגדים החסידים, מסתבר, בנויים בצורה רחבה מלכתחילה כדי לא לעורר את השדים.
מגיל בר מצווה לובשים רק את המכנסים המיוחדים הללו.
'זרע קודש' הוא אמנם סרט, אך יש בו במודע או שלא ביקורת נוקבת על שיטת החינוך הגורסת שאפשר לראות
ולשמוע גם דברים לא צנועים במיוחד ולקוות לטוב.
המסר המתחבא היוצא מדבריו של איצ'קוביץ' למשל, הוא השמירה המוחלטת על כל מה שמסביב כדי לא להגיע
לפגם הברית. הוא נראה ונשמע קיצוני למי שלא מכיר את החברה החסידית.
הוא מספר על מקלחת בסבון פעם בשבוע בלבד לרווקים, המנעות משימוש בבושם לגבר ועוד המנעויות שונות
העשויות להרים לצופה גבה או שפתי חיוך.
חלקים מהדיבור האישי של איצ'קוביץ' בסרט כבר מצאו את דרכם אל הרחוב החרדי.
"הוא מקבל ריקושטים מהרחוב החרדי בגלל איך שהוא דיבר בסרט", מספר גרודר.
איצ'קוביץ עצמו לא מתרגש. לדידו, הסרט מיועד לחילונים, ואם מישהו שלא צריך לראות ראה חלקים ממנו,
שלא יבוא בטענות. במקביל לעולם החרדי-חסידי והחינוך למיניות שם,
הצטלמה גם יהודית, אם ל-12 ילדים מהמגזר הדתי לאומי.
לדעתה צריך לתת לילד רק חום ואהבה וזה מה שיגרום לו להסתדר בנושא הכה טעון הזה.
גרודר מספר על הדילמה. "איך אפשר לחנך ילד לשמירת הברית כשאני בעצמי מבולבל ועדין מנסה כל הזמן
להתגבר על הטבע אנושי?", הוא שואל את רבו בסרט. גם אשתו מוטרדת.
הסרט מגלה שלא כולם בוחרים לדבר על הנושא הטעון במוסדות הדתיים.
וכשיש בור באינפורמציה וחסרה קבוצת תמיכה, הטבע הבוער הוא מסוכן עוד יותר.
מדריך בישיבה דתית מדבר על בדידות ונמיכות קומה של הבחורים המתמודדים לבדם עם הנושא.
"ככל שאדם שחוק יותר הוא לא מרגיש כלום, אבל יש נוער שמרגיש צער כשהוא פוגם", אומר המדריך.
גם הרב החרדי בסרט לא מקל ראש. "גם אם שולחים ילד לישיבה ופנימיה צריך ללוות אותו בתקווה וחשש", אומר הרב.
"ההסבר על הנושא מוטל על האבא", אומרת האם ולא בורחת מאחריות.
"תפקידה של האם הוא להתפלל. כשהאמא בוכה על זה זה מחזיק את הילד",
היא מסבירה. "הנשמה מאוד טהורה וילדים זה פיקדון, צריך לשמור על זה נקי".
כשהיא אומרת את זה עיניי מזילות את דמעתן, כנראה שאין ביטוח לאיש, ואין מנוס מלהאמין שתפילתה של
אם ודמעותיה האמיתיות לא שבות ריקם.
לתגובות: gilinada@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה