נדב גדליה
באלבום אחד ארחות צדיקים, תהילים, והרב קוק לצד שירים ישראלים על זוגיות,
אליאב אובל-נאמן מלחין, כותב ושר בלהקת 'עלמא' מתרגש מההצלחה בגלגל"צ
ואצל הדתיים בבית א-ל, חושף שהיו דיבורים על פירוק הלהקה, ומספר איך הכל התחיל.
-------------
הם שרים פסוקי תורה לצד קטעים שמדברים על האשה שלצידם.
הם מדברים על אהבה ומאידך על קטעי הרב קוק וספר ארחות צדיקים,
יש להם את הסאונד הנכון כדי להכנס לגלגל"צ, והם נוצרו בכלל במקרה, ותכף תשמעו מדוע.
אברהם ורעיה מוסקל, הם הזוג הנשוי בלהקת עלמא שנחשפה לקהל הישראלי השנה,
שלצידם מככב אליאב אובל-נאמן כסולן ונגן.
שום דבר לא יעצור להקה שצריכה להצליח, גם לא מחסום הרדיו, אבל מוכרחים לעשות את זה בחכמה.
לפני זמן מה כתבתי בטור ביקורת המוזיקה ב'עולם קטן' על ארז לב ארי וההרכב המרגש של אורן צור ונדב בכר,
סיפרתי שהם הביאו לעולם את 'דלתי תשובה' אלבום צדיק, בסטייל ניגונים חסידים אותנטים שעוצמים לך
את העיניים תרצה או לא תרצה, משהו מיוחד בניחוח פולין וורשה וגגות רעפים אדומים טרום מלחמת העולם.
השניים הקפידו להוציא את הסינגל הכי רדיופוני עם ארז לב ארי דווקא, המאזין התרשם מהסינגל אך קרוב לוודאי מאוד הופתע מהאלבום החסידי-אותנטי שנפל לידיו בעקבות הסינגל. כך במקרה הנעים, ובמקרה הפחות, הוא חש מאוכזב שאין הסינגל מעיד על אלבומו מאומה.
אצל להקת עלמא הסיפור קצת מזכיר את 'דלתי תשובה' של בכר וצור.
החבר'ה שיודעים להיות קדושים זרקו לתדר 91.8 את הדבר הנכון, ודיברו על זוגיות,
אך האלבום בכלל נושא שיר שמדבר על ספר ארחות צדיקים, ולמרות הכל עדין עטוף תמימות ומכונה 'שער'
כשהוא מותיר למאזין לחלום האם מדובר על השער של קורנפיין האגדי, של אווט או להבדיל אין ספור הבדלות
לשערים של המחבר שלא נודע שמו.
איזה כיף להיות יהודי, עכשיו תתמודדו עם מוסר טוב, אחרי שנחשפתם לקטעים הישראלים,
תשמעו גם את ההלחנה לשיר שכתב הרב קוק המצוטט בכריכת ספר דיי נדיר, ואת הפסוקים מספר תהילים
של מלך ישראל. ככה צריך, אני בעד.
במקרה של עלמא, דיי ברור שהתחכום נובע מענייני יחסי ציבור גרידא, והמאזין הממוצע ומעלה
יאהב גם את ייתר הקטעים שמדברים דוסית, ירצו או לא ירצה זו אותו סאונד 'עלמאית',
רק עם טקסטים שונים.
הם קיימים כבר כעשור בשוק, הספיקו להוציא את 'מעל מה שאנחנו' כאלבום בכורה שהצליח
למכור 10,000 עותקים ללא פרסום ויחסי ציבור בכלל. הפרסום היחיד שנעשה הוא מפה לאוזן,
אנשים פשוט התלהבו מהסאונד ונקיות הקול של הלהקה.
"פגשתי את אברהם באמצע רחוב בגרנדה, הוא ניגן ברחוב וזיהיתי אותו כישראלי,
אז זרקתי לו כמה מטבעות והתחלתי לדבר איתו על הנגינה שלו על סאז.
אח"כ פגשתי את רעיה במפגש חברים, היא במקור מנגנת על פסנתר, אך מנגנת אקורדיון גם,
והרגשתי שיכול להיות שילוב מעניין גם הגיטרה שלי בסגנון פלאמנקו,
ביחד עם הסאז של אברהם, ואז אמרתי להם 'בואו נעשה להקה', הם עד היום צוחקים
על זה".
*מה מצחיק בלעשות להקה, זה עסק רציני עד להחריד.
"בזמנו זה היה מצחיק, כי רק נפגשנו ובאתי פתאום עם הרעיון של הלהקה,
ואז באמת הלכנו לבן שמן, שם רעיה גרה ועשינו כמין ג'אם כזה. ניגנו והיה משהו מאוד חזק באוויר,
חיבור מאוד חזק, השילוב של הכלים היה מאוד יפה שהשלים אחד את השני.
רעיה נגנה על אקורדיון, אני בגיטרה ואברהם בסאז.
לאט לאט הגעו לנו גם מילים, ארבע-חמש שנים לקח לנו עד שחיברנו את האלבום הראשון.
זה היה מפלט בשבילנו, היינו באים ומנגנים, עפים, ובאיזשהו שלב הקלטנו את האלבום גם
אותו כתבנו שלושתנו. היו באלבום הראשון גם תפילות וגם מילים מקוריות".
*למה לא יצאתם להופיע למרות הפונטציאל שכבר היה לפני כחמש שנים?
"זה היה תהליך אורך ומתיש, וכל אחד היה עסוק בעניינים אחרים. אני התחתנתי ואח"כ
גם הם התחתנו והיו בהריון, ולא היתה מחשבה בקטע של להוציא דיסק ולהתחיל להופיע.
פשוט רצינו להוציא דיסק - זה הכל.
בשלב מסויים רעיה התחילה להתחזק והיא לקחה את אברהם אחריה, למרות שהוא היה
במקור מבני ברק ממשפחה דתית ויצא בשאלה, הוא חזר בעקבותיה בתשובה.
אני לכשעצמי גדלתי במשפחה מסורתית והיתה אווירה של תפילה בבית,
אך אני מעדיף להמנע מההגדרות".
*ובכל זאת שמכריחים אותך להגדיר את עצמך מה אתה אומר?
"מסורתי, מחובר מאוד למסורת".
הלהקה שנוסדה לכאורה 'במקרה' בגלל נגן רחוב בגרדיה ומפגש חברים אקראי, הגיעה בסופו של דבר לאן שכולם חותרים; לפלייליסט הגלגל"צי, ונדמה שדיי בנקל.
"לא חשבנו שזה יקרה כל כך מהר, שנכנס לפלייליסט של גלגל"צ כבר בשבוע הראשון שיצא הסינגל", מודה אליאב, "את הבשורה על כך קיבלתי כשעשיתי אמבטיה לילד שלי בן החמש",
מחייך אליאב, "צעקתי שאני לא מאמין והתחלתי להסביר לו מה זה גלגל"צ".
מטריד אותי אם הילדון הבין מה זה גלגל"צ, אז אני שואל ואליאב משיב חד משמעית שהוא חושב שכן.
"לפחות הסברת לו מגיל קטן לאן צריך לכוון...", אני צוחק ונדמה שאליאב מסכים
שלא מדובר בסתם דברים בעלמא.
ברשת חנויות התרבות היהודית 'דברי שיר' תמצאו את 'שער' האלבום החדש של הלהקה, למרות ששירת נשים
היא הדבר החם-קר שהכי מדובר כאן לאחרונה, ואצל עלמא יש גם את רעיה שמשתמשת
במיקרופון שירה. אז אולי ב'דברי שיר' בטוחים שאת הדיסק תקננה הנשים בלבד, אך בהופעות
העניין התגמש קצת אחרת;
ישנן הופעות שרעיה שרה, ויש שלא. הם מכבדים את המקומות בהם הם מופיעים וב'רשימו' בירושלים למשל
הם התבקשו שלא לערב שירת אשה, עלמא לא נעלבו ובחרו להופיע במקום למרות האיסור
המפורש, בעקבות כך רעיה הסתפקה בתפקידי נגינה בלבד.
הפעם הראשונה שפגשתי בהם היה לפני מספר שנים בהופעה במבצר שוני בבנימינה,
למען האמת נסעתי רחוק כל כך בגלל אדם בן לביא מסצנת הרגאיי, שהפך לברסלבר והחל לעשות מוזיקה יהודית
מרגיינת (רגאיי, מעניינת, לא מסובך), אך מה יכולתי לעשות שהם היו לפניו בסדרת המופעים ונאלצתי לשמוע.
והאמת, הם היו חמודים, מלאי תמימות ורוגע ושרו בפשטות בנוסח עדות המרגש על איילה ששותה מיים.
החומרים היו מבוססים על האלבום הראשון שלהם, והיה נדמה ששם זה נתקע,
משהו כמו 'עוד להקה ששרה יפה וחארם עליה', והנה הגיע ההפתעה הגדולה עם האלבום החדש והמצליח.
*מתי הבנתם שהגיע הזמן לצאת לאור, הרי שנים שלא עשיתם משהו בשביל שישמעו עליכם?
"הרגשנו שמשהו קורה, זה התחיל בהופעה שהזמינו אותנו חברים מהבית היהודי בבאר שבע,
הם היו חברים של אברהם, והוא תכנן לעשות הופעה שמורכבת מקצת שירים של עלמא ושירים של אחרים
גם. לפני ההופעה הם דיברו איתו שישכנע את רעיה שגם תבוא, הם הגיעו שניהם ומשם התקשרו אלי לבשר
שהמקום מלא אנשים ולבקש שאבוא גם, אז באתי והתחלנו לנגן ופתאום אנחנו קולטים שאנשים מכירים את כל השירים. מאז הופענו ב'רשימו' בירושלים הרבה פעמים, עשינו הופעה גדולה ב'מעבדה',
ולאט לאט הבנו שיש כאן משהו גדול, הכל היה לגמרי מפה לאוזן, ממש ככה.
לפרוייקט של הדיסק השני הגענו כבר מרצון לפרוץ ולהגיע לקהל רחב יותר,
כי יש כמיהה למוזיקה שלנו. גם באנו ממקום אחר מבחינת הפקה מושקעת יותר ויחסי ציבור מסודרים".
*יש לכם שילוב של טקסטים אישיים זוגיות ומאידך שירים רוחניים לאללה, זה לא סותר?
מה בעצם המסר של האלבום הזה?
"אנחנו לא באים ממקום של מה המסר ולפי זה לבחור את השירים,
בתכל'ס זה דברים שאנחנו מתחברים אליהם, בין אם טקסטים שאנחנו פוגשים
כמו בספר שירים של הרב קוק, משם לקחנו שני שירים, אחד מהם 'המיית נשמתי' שמו, אותו
הלחנתי עם רעיה, זה שיר מאוד מרגש, יום אחד באתי אליהם הביתה, ובספר 'נפשי תקשיב
שירו' שלדעתי הוא לא בדפוס כרגע - מצאתי את השיר על הכריכה האחורית,
הייתי בהלם כי הייתי בעצבות באותה תקופה, והשיר הזה שמדבר על כוחות מתחדשים ועל תקווה
ממש ריגש אותי, זה לא שאמרתי 'הנה אני הולך להלחין שיר של הרב קוק', פשוט זה מה שמצאתי.
אותו דבר קרה לי עם השיר איילה של יונה וולך, פגשתי את המילים והלחן פשוט הגיע.
אותו דבר עם השירים שמדברים על אמונה, אלוקים וזוגיות, הכל מהחיים שלנו,
וכך נוצר שילוב מעניין בין החיים האישיים שלנו לבין המקורות שאנחנו פוגשים בחיינו".
*אתה חילוני והם דתיים, יש התנגשויות בהרכב כזה בו יש דעות
שונות לגמרי מבחינה השקפתית? לא נוצר פתאום אקסידנט לפעמים?
"קודם כל את המילה 'חילוני' אתה אמרת, אני לא משתמש בזה".
*גם אני לא משתמש, רק כדי שיבינו על מה אנחנו מדברים.
"אוקיי, לצורך העניין. ברור שיש וויכוחים ודעות שונות ולפעמים קשיים שנוצרים בגלל זה.
הם שומרים על אורח חיים הילכתי יותר מוקפד ואני פחות, ולכל אחד יש את השקפת עולמו,
ובינם לבין עצמם גם יש חילוקי דעות, הם שני אנשים נפרדים, הם לא יחידה אחת וגם את זה
אני צריך לזכור.
לפני הדיסק הזה הרבה ישבנו ודיברנו, והיו גם רגעים ששאלנו את עצמנו האם אנחנו יכולים
להמשיך ביחד ככה שכל אחד מגיע ממקום אחר".
*חשבתם להפרד?
"זה תמיד נמצא, היו מחשבות כאלה שלא הגיעו למישור פרקטי.
זו מערכת יחסית, כמו זוגיות, זה משהו מאוד אינטנסיבי. אבל שאנחנו מופיעים יחד יותר ויותר
אנחנו מרגישים את זה - שיש משהו מיוחד, שהוא מעבר להבדלים האלה,
שהם הבדלים שיותר בשכל, ופחות בהרגשה. אנחנו מאוד אוהבים את החיבור הזה
שנקרא 'עלמא'".
*מאידך, מה זה קשור למוזיקה זה שהם דתיים יותר כביכול, פשוט מנגנים וזהו, לא?
"זה קשור למוזיקה, כי אנחנו מתעסקים בטקסטים שמדברים גם על אמונה,
ואיך כל אחד מחובר לטקסטים האלה, כי זה יכול להיות מאוד שונה ההתחברות שלי לטקסט לשלהם.
לכל אחד יש תהליך אישי אחר".
*הפחיד אותך שהם חזרו בתשובה בהתחלה בתור שותף מוזיקלי?
"בכלל לא, 'חזרה בתשובה' זה סה"כ סוג של תווית ואף פעם זה לא הפחיד אותי.
כל הזמן היינו בקשר, ואנחנו משתדלים כל הזמן גם לדבר אחד עם השני חוץ מהמוזיקה,
זה לא נפל עלי מהשמים, וברוך ה' אנחנו מצליחים לקיים את השלישיה הזאת".
*יש שירים של להקה שעושה מוזיקה יהודית פתאום שוב ברדיו, היינו בטוחים שהמוזיקה היהודית נחסמת שוב בדרכה העולה בית גלגל"צ.
"השיר שהוצאנו לרדיו 'ואם היינו' הוא לא שיר דתי. תשמע, ברור שהיתה לנו כוונה להוציא שיר
שמכוון לכולם, זה מדבר על זוגיות אמנם אבל יש בזה אמונה,
גם בהופעות שאנחנו מסכימים שרעיה לא תסכים הרווח כולו שלנו, ככה אנחנו מגיעים לכל הקהלים,
היינו מגיעים לקהל מצומצם אם היינו מתעקשים שהיא תשיר. למשל,
הופענו פעם אחת ביום שישי בשמחת בת של זוג חילוני לגמרי בתל אביב,
ולמחרת במוצאי שבת הופענו בבית א-ל וזה אומר הכל, שהצלחנו להגיע לכל הקהלים".
*ולסיום שם הלהקה - 'עלמא' ולמה?
"השם הזה בא דרכי, אחרי הרבה זמן שנגנו היתה הופעה קטנה שעשינו
והיינו צריכים לבחור שם, וחשבתי ש'עלמא' מתאר את העושר שכל אחד מביא מעצמו,
ו'עולם' זה שם שמתאים לבטא את העושר הפנימי של כל אחד".
*היה פעם כותב טור שהתעצבן שקראו לאיזו תוכנית 'סברי מרנן', הוא טען שזה בארמית
ואין לאנשים חילוניים מושג מה זה.
"אני חושב שרוב האנשים מבינים מה זה 'עלמא' בארמית, עלמא זה יותר קל לכולם", מחייך אליאב,
"וחוץ מזה 'עלמא' זה גם נשמה בספרדית וזה עוד טוויסט נחמד לשם הלהקה".
לא רציתי לקלקל את שמחת ההצלחה של עלמא אך להתאפק עם עצמי לא ידעתי,
אז שאלתי את אליאב, האם הוא חושש שמשום חילוקי הדעות בין חברי הלהקה בהשקפת החיים,
יש חשש שההרכב יתפרק בשיא הצלחתו?
"ככל שעובר הזמן אנחנו מרגישים הרבה יותר מחוברים, לא פחות", אומר אליאב,
"כי אנחנו פוגשים את המקום בו אנחנו נמצאים - בקהל. אנחנו נמצאים על הבמה ואנחנו מבינים
את זה שלחיבור הזה יש תפקיד בשביל הקהל שלנו שצריך את זה ככה,
ולמעשה, החיבור לאלוקים קיים אצל שלושתנו ובלי להכנס לעניין אורח החיים -
הכוונה והכמיהה אצלנו היא זהה".
לתגובות נדב גדליה בפייסבוק: gilinada@gmail.com
באלבום אחד ארחות צדיקים, תהילים, והרב קוק לצד שירים ישראלים על זוגיות,
אליאב אובל-נאמן מלחין, כותב ושר בלהקת 'עלמא' מתרגש מההצלחה בגלגל"צ
ואצל הדתיים בבית א-ל, חושף שהיו דיבורים על פירוק הלהקה, ומספר איך הכל התחיל.
-------------
הם שרים פסוקי תורה לצד קטעים שמדברים על האשה שלצידם.
הם מדברים על אהבה ומאידך על קטעי הרב קוק וספר ארחות צדיקים,
יש להם את הסאונד הנכון כדי להכנס לגלגל"צ, והם נוצרו בכלל במקרה, ותכף תשמעו מדוע.
אברהם ורעיה מוסקל, הם הזוג הנשוי בלהקת עלמא שנחשפה לקהל הישראלי השנה,
שלצידם מככב אליאב אובל-נאמן כסולן ונגן.
שום דבר לא יעצור להקה שצריכה להצליח, גם לא מחסום הרדיו, אבל מוכרחים לעשות את זה בחכמה.
לפני זמן מה כתבתי בטור ביקורת המוזיקה ב'עולם קטן' על ארז לב ארי וההרכב המרגש של אורן צור ונדב בכר,
סיפרתי שהם הביאו לעולם את 'דלתי תשובה' אלבום צדיק, בסטייל ניגונים חסידים אותנטים שעוצמים לך
את העיניים תרצה או לא תרצה, משהו מיוחד בניחוח פולין וורשה וגגות רעפים אדומים טרום מלחמת העולם.
השניים הקפידו להוציא את הסינגל הכי רדיופוני עם ארז לב ארי דווקא, המאזין התרשם מהסינגל אך קרוב לוודאי מאוד הופתע מהאלבום החסידי-אותנטי שנפל לידיו בעקבות הסינגל. כך במקרה הנעים, ובמקרה הפחות, הוא חש מאוכזב שאין הסינגל מעיד על אלבומו מאומה.
אצל להקת עלמא הסיפור קצת מזכיר את 'דלתי תשובה' של בכר וצור.
החבר'ה שיודעים להיות קדושים זרקו לתדר 91.8 את הדבר הנכון, ודיברו על זוגיות,
אך האלבום בכלל נושא שיר שמדבר על ספר ארחות צדיקים, ולמרות הכל עדין עטוף תמימות ומכונה 'שער'
כשהוא מותיר למאזין לחלום האם מדובר על השער של קורנפיין האגדי, של אווט או להבדיל אין ספור הבדלות
לשערים של המחבר שלא נודע שמו.
איזה כיף להיות יהודי, עכשיו תתמודדו עם מוסר טוב, אחרי שנחשפתם לקטעים הישראלים,
תשמעו גם את ההלחנה לשיר שכתב הרב קוק המצוטט בכריכת ספר דיי נדיר, ואת הפסוקים מספר תהילים
של מלך ישראל. ככה צריך, אני בעד.
במקרה של עלמא, דיי ברור שהתחכום נובע מענייני יחסי ציבור גרידא, והמאזין הממוצע ומעלה
יאהב גם את ייתר הקטעים שמדברים דוסית, ירצו או לא ירצה זו אותו סאונד 'עלמאית',
רק עם טקסטים שונים.
הם קיימים כבר כעשור בשוק, הספיקו להוציא את 'מעל מה שאנחנו' כאלבום בכורה שהצליח
למכור 10,000 עותקים ללא פרסום ויחסי ציבור בכלל. הפרסום היחיד שנעשה הוא מפה לאוזן,
אנשים פשוט התלהבו מהסאונד ונקיות הקול של הלהקה.
"פגשתי את אברהם באמצע רחוב בגרנדה, הוא ניגן ברחוב וזיהיתי אותו כישראלי,
אז זרקתי לו כמה מטבעות והתחלתי לדבר איתו על הנגינה שלו על סאז.
אח"כ פגשתי את רעיה במפגש חברים, היא במקור מנגנת על פסנתר, אך מנגנת אקורדיון גם,
והרגשתי שיכול להיות שילוב מעניין גם הגיטרה שלי בסגנון פלאמנקו,
ביחד עם הסאז של אברהם, ואז אמרתי להם 'בואו נעשה להקה', הם עד היום צוחקים
על זה".
*מה מצחיק בלעשות להקה, זה עסק רציני עד להחריד.
"בזמנו זה היה מצחיק, כי רק נפגשנו ובאתי פתאום עם הרעיון של הלהקה,
ואז באמת הלכנו לבן שמן, שם רעיה גרה ועשינו כמין ג'אם כזה. ניגנו והיה משהו מאוד חזק באוויר,
חיבור מאוד חזק, השילוב של הכלים היה מאוד יפה שהשלים אחד את השני.
רעיה נגנה על אקורדיון, אני בגיטרה ואברהם בסאז.
לאט לאט הגעו לנו גם מילים, ארבע-חמש שנים לקח לנו עד שחיברנו את האלבום הראשון.
זה היה מפלט בשבילנו, היינו באים ומנגנים, עפים, ובאיזשהו שלב הקלטנו את האלבום גם
אותו כתבנו שלושתנו. היו באלבום הראשון גם תפילות וגם מילים מקוריות".
*למה לא יצאתם להופיע למרות הפונטציאל שכבר היה לפני כחמש שנים?
"זה היה תהליך אורך ומתיש, וכל אחד היה עסוק בעניינים אחרים. אני התחתנתי ואח"כ
גם הם התחתנו והיו בהריון, ולא היתה מחשבה בקטע של להוציא דיסק ולהתחיל להופיע.
פשוט רצינו להוציא דיסק - זה הכל.
בשלב מסויים רעיה התחילה להתחזק והיא לקחה את אברהם אחריה, למרות שהוא היה
במקור מבני ברק ממשפחה דתית ויצא בשאלה, הוא חזר בעקבותיה בתשובה.
אני לכשעצמי גדלתי במשפחה מסורתית והיתה אווירה של תפילה בבית,
אך אני מעדיף להמנע מההגדרות".
*ובכל זאת שמכריחים אותך להגדיר את עצמך מה אתה אומר?
"מסורתי, מחובר מאוד למסורת".
הלהקה שנוסדה לכאורה 'במקרה' בגלל נגן רחוב בגרדיה ומפגש חברים אקראי, הגיעה בסופו של דבר לאן שכולם חותרים; לפלייליסט הגלגל"צי, ונדמה שדיי בנקל.
"לא חשבנו שזה יקרה כל כך מהר, שנכנס לפלייליסט של גלגל"צ כבר בשבוע הראשון שיצא הסינגל", מודה אליאב, "את הבשורה על כך קיבלתי כשעשיתי אמבטיה לילד שלי בן החמש",
מחייך אליאב, "צעקתי שאני לא מאמין והתחלתי להסביר לו מה זה גלגל"צ".
מטריד אותי אם הילדון הבין מה זה גלגל"צ, אז אני שואל ואליאב משיב חד משמעית שהוא חושב שכן.
"לפחות הסברת לו מגיל קטן לאן צריך לכוון...", אני צוחק ונדמה שאליאב מסכים
שלא מדובר בסתם דברים בעלמא.
ברשת חנויות התרבות היהודית 'דברי שיר' תמצאו את 'שער' האלבום החדש של הלהקה, למרות ששירת נשים
היא הדבר החם-קר שהכי מדובר כאן לאחרונה, ואצל עלמא יש גם את רעיה שמשתמשת
במיקרופון שירה. אז אולי ב'דברי שיר' בטוחים שאת הדיסק תקננה הנשים בלבד, אך בהופעות
העניין התגמש קצת אחרת;
ישנן הופעות שרעיה שרה, ויש שלא. הם מכבדים את המקומות בהם הם מופיעים וב'רשימו' בירושלים למשל
הם התבקשו שלא לערב שירת אשה, עלמא לא נעלבו ובחרו להופיע במקום למרות האיסור
המפורש, בעקבות כך רעיה הסתפקה בתפקידי נגינה בלבד.
הפעם הראשונה שפגשתי בהם היה לפני מספר שנים בהופעה במבצר שוני בבנימינה,
למען האמת נסעתי רחוק כל כך בגלל אדם בן לביא מסצנת הרגאיי, שהפך לברסלבר והחל לעשות מוזיקה יהודית
מרגיינת (רגאיי, מעניינת, לא מסובך), אך מה יכולתי לעשות שהם היו לפניו בסדרת המופעים ונאלצתי לשמוע.
והאמת, הם היו חמודים, מלאי תמימות ורוגע ושרו בפשטות בנוסח עדות המרגש על איילה ששותה מיים.
החומרים היו מבוססים על האלבום הראשון שלהם, והיה נדמה ששם זה נתקע,
משהו כמו 'עוד להקה ששרה יפה וחארם עליה', והנה הגיע ההפתעה הגדולה עם האלבום החדש והמצליח.
*מתי הבנתם שהגיע הזמן לצאת לאור, הרי שנים שלא עשיתם משהו בשביל שישמעו עליכם?
"הרגשנו שמשהו קורה, זה התחיל בהופעה שהזמינו אותנו חברים מהבית היהודי בבאר שבע,
הם היו חברים של אברהם, והוא תכנן לעשות הופעה שמורכבת מקצת שירים של עלמא ושירים של אחרים
גם. לפני ההופעה הם דיברו איתו שישכנע את רעיה שגם תבוא, הם הגיעו שניהם ומשם התקשרו אלי לבשר
שהמקום מלא אנשים ולבקש שאבוא גם, אז באתי והתחלנו לנגן ופתאום אנחנו קולטים שאנשים מכירים את כל השירים. מאז הופענו ב'רשימו' בירושלים הרבה פעמים, עשינו הופעה גדולה ב'מעבדה',
ולאט לאט הבנו שיש כאן משהו גדול, הכל היה לגמרי מפה לאוזן, ממש ככה.
לפרוייקט של הדיסק השני הגענו כבר מרצון לפרוץ ולהגיע לקהל רחב יותר,
כי יש כמיהה למוזיקה שלנו. גם באנו ממקום אחר מבחינת הפקה מושקעת יותר ויחסי ציבור מסודרים".
*יש לכם שילוב של טקסטים אישיים זוגיות ומאידך שירים רוחניים לאללה, זה לא סותר?
מה בעצם המסר של האלבום הזה?
"אנחנו לא באים ממקום של מה המסר ולפי זה לבחור את השירים,
בתכל'ס זה דברים שאנחנו מתחברים אליהם, בין אם טקסטים שאנחנו פוגשים
כמו בספר שירים של הרב קוק, משם לקחנו שני שירים, אחד מהם 'המיית נשמתי' שמו, אותו
הלחנתי עם רעיה, זה שיר מאוד מרגש, יום אחד באתי אליהם הביתה, ובספר 'נפשי תקשיב
שירו' שלדעתי הוא לא בדפוס כרגע - מצאתי את השיר על הכריכה האחורית,
הייתי בהלם כי הייתי בעצבות באותה תקופה, והשיר הזה שמדבר על כוחות מתחדשים ועל תקווה
ממש ריגש אותי, זה לא שאמרתי 'הנה אני הולך להלחין שיר של הרב קוק', פשוט זה מה שמצאתי.
אותו דבר קרה לי עם השיר איילה של יונה וולך, פגשתי את המילים והלחן פשוט הגיע.
אותו דבר עם השירים שמדברים על אמונה, אלוקים וזוגיות, הכל מהחיים שלנו,
וכך נוצר שילוב מעניין בין החיים האישיים שלנו לבין המקורות שאנחנו פוגשים בחיינו".
*אתה חילוני והם דתיים, יש התנגשויות בהרכב כזה בו יש דעות
שונות לגמרי מבחינה השקפתית? לא נוצר פתאום אקסידנט לפעמים?
"קודם כל את המילה 'חילוני' אתה אמרת, אני לא משתמש בזה".
*גם אני לא משתמש, רק כדי שיבינו על מה אנחנו מדברים.
"אוקיי, לצורך העניין. ברור שיש וויכוחים ודעות שונות ולפעמים קשיים שנוצרים בגלל זה.
הם שומרים על אורח חיים הילכתי יותר מוקפד ואני פחות, ולכל אחד יש את השקפת עולמו,
ובינם לבין עצמם גם יש חילוקי דעות, הם שני אנשים נפרדים, הם לא יחידה אחת וגם את זה
אני צריך לזכור.
לפני הדיסק הזה הרבה ישבנו ודיברנו, והיו גם רגעים ששאלנו את עצמנו האם אנחנו יכולים
להמשיך ביחד ככה שכל אחד מגיע ממקום אחר".
*חשבתם להפרד?
"זה תמיד נמצא, היו מחשבות כאלה שלא הגיעו למישור פרקטי.
זו מערכת יחסית, כמו זוגיות, זה משהו מאוד אינטנסיבי. אבל שאנחנו מופיעים יחד יותר ויותר
אנחנו מרגישים את זה - שיש משהו מיוחד, שהוא מעבר להבדלים האלה,
שהם הבדלים שיותר בשכל, ופחות בהרגשה. אנחנו מאוד אוהבים את החיבור הזה
שנקרא 'עלמא'".
*מאידך, מה זה קשור למוזיקה זה שהם דתיים יותר כביכול, פשוט מנגנים וזהו, לא?
"זה קשור למוזיקה, כי אנחנו מתעסקים בטקסטים שמדברים גם על אמונה,
ואיך כל אחד מחובר לטקסטים האלה, כי זה יכול להיות מאוד שונה ההתחברות שלי לטקסט לשלהם.
לכל אחד יש תהליך אישי אחר".
*הפחיד אותך שהם חזרו בתשובה בהתחלה בתור שותף מוזיקלי?
"בכלל לא, 'חזרה בתשובה' זה סה"כ סוג של תווית ואף פעם זה לא הפחיד אותי.
כל הזמן היינו בקשר, ואנחנו משתדלים כל הזמן גם לדבר אחד עם השני חוץ מהמוזיקה,
זה לא נפל עלי מהשמים, וברוך ה' אנחנו מצליחים לקיים את השלישיה הזאת".
*יש שירים של להקה שעושה מוזיקה יהודית פתאום שוב ברדיו, היינו בטוחים שהמוזיקה היהודית נחסמת שוב בדרכה העולה בית גלגל"צ.
"השיר שהוצאנו לרדיו 'ואם היינו' הוא לא שיר דתי. תשמע, ברור שהיתה לנו כוונה להוציא שיר
שמכוון לכולם, זה מדבר על זוגיות אמנם אבל יש בזה אמונה,
גם בהופעות שאנחנו מסכימים שרעיה לא תסכים הרווח כולו שלנו, ככה אנחנו מגיעים לכל הקהלים,
היינו מגיעים לקהל מצומצם אם היינו מתעקשים שהיא תשיר. למשל,
הופענו פעם אחת ביום שישי בשמחת בת של זוג חילוני לגמרי בתל אביב,
ולמחרת במוצאי שבת הופענו בבית א-ל וזה אומר הכל, שהצלחנו להגיע לכל הקהלים".
*ולסיום שם הלהקה - 'עלמא' ולמה?
"השם הזה בא דרכי, אחרי הרבה זמן שנגנו היתה הופעה קטנה שעשינו
והיינו צריכים לבחור שם, וחשבתי ש'עלמא' מתאר את העושר שכל אחד מביא מעצמו,
ו'עולם' זה שם שמתאים לבטא את העושר הפנימי של כל אחד".
*היה פעם כותב טור שהתעצבן שקראו לאיזו תוכנית 'סברי מרנן', הוא טען שזה בארמית
ואין לאנשים חילוניים מושג מה זה.
"אני חושב שרוב האנשים מבינים מה זה 'עלמא' בארמית, עלמא זה יותר קל לכולם", מחייך אליאב,
"וחוץ מזה 'עלמא' זה גם נשמה בספרדית וזה עוד טוויסט נחמד לשם הלהקה".
לא רציתי לקלקל את שמחת ההצלחה של עלמא אך להתאפק עם עצמי לא ידעתי,
אז שאלתי את אליאב, האם הוא חושש שמשום חילוקי הדעות בין חברי הלהקה בהשקפת החיים,
יש חשש שההרכב יתפרק בשיא הצלחתו?
"ככל שעובר הזמן אנחנו מרגישים הרבה יותר מחוברים, לא פחות", אומר אליאב,
"כי אנחנו פוגשים את המקום בו אנחנו נמצאים - בקהל. אנחנו נמצאים על הבמה ואנחנו מבינים
את זה שלחיבור הזה יש תפקיד בשביל הקהל שלנו שצריך את זה ככה,
ולמעשה, החיבור לאלוקים קיים אצל שלושתנו ובלי להכנס לעניין אורח החיים -
הכוונה והכמיהה אצלנו היא זהה".
לתגובות נדב גדליה בפייסבוק: gilinada@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה