נדב גדליה
להקת 'בית ספר לנבואה' מלמדת איך להיות נביא בעזרת מוזיקת רוקנרול בועטת. סולן הלהקה מסביר לנדב גדליה איך זה עובד, מה כל כך גרוע במוזיקה הדתית, ולמה רווקינו תקועים בדייטים בזמן שהוא נשוי פלוס שניים.
"אביב גפן הוא נין של של רבי שם טוב גפן, מקובל שכתב פירוש של ספר היצירה.
הוא הסבא של יהונתן גפן. יש לאביב ניצוץ רוחני-קבלי, אפשר להרגיש את זה.
אי אפשר לשלול את התוכן שלו מכל וכל רק כי הוא בוטה", טוען באוזניי קול צעיר.
הרמתי את עיניי וגילתי אברך דתי לאומי תורני למהדרין; ציציות מתנופפות ברוח,
לחייו עטויות זקן, על ראשו כיפה שלא מנסה להסתתר ובחיקו
תואר ראשון בתושב"ע ורקע בחינוך ילדי ישראל.
"אני אולי לא אשמיע את השירים שלו לילדים שלי, אבל היחס שלי לאביב גפן הוא אחרת
לגמרי ממה שמקובל בציבור הדתי" מוסיף אדם פז (25), נשוי + 2,
סולן להקת 'בית ספר לנבואה' שהוציאה לא מזמן את אלבום הבכורה שלהם ומתעתדת
לחרוש את הארץ בהופעות בקיץ הקרוב כדי לקרב את העם אל הנבואה.
כשמם כן הם - 'בית ספר לנבואה'.
"השם של הלהקה לקוח מפסקה של הרב קוק", מספר אדם החתום על התואר 'מייסד הלהקה".
"הרב קוק מדבר בפסקה ההיא על זה שלא מספיק לנו ללמוד תורה מהספר ושצריך ללמוד
אותה ממציאות החיים.
יצא לך פעם לשמוע שיר שבו הזמר דיבר על החיים ואתה מרגיש שמשהו בך מתחבר?
בדיוק על זה אני מדבר. על הנקודה הזו שבא אתה מבין לרגע את השכל האלוקי של העולם".
*איך אתה קלטת את הנקודה האלוקית שבמוזיקה?
"כילד, הייתי נוסע לבית הספר ושומע שירים. זה היה מפגש הכי עמוק שלי עם הקב"ה.
הייתי אחר כך מתפלל בכוונה בבית ספר וחשתי את זה.
אי אפשר להתווכח עם תחושה רוחנית. לימוד גמרא זה חשוב, אבל הקשר עם הקב"ה הגיע אצלי
מהשירים דווקא והרוח שבהם".
*סיני תור, אהרון רזאל, כאלה?
"ממש לא! עדין לא הכרתי אותם בכלל בגיל הזה.
בזמנים ההם דווקא הייתי שומע רוק לועזי, רוק בריטי,
להקות כמו 'איפה הילד', 'אלג'יר', 'כנסיית השכל'".
*אתה רציני? איזה דבר ה' שמעת ברוק לועזי?!
"הלהקות האלה, למרות שיש בהן אנשים שאינם 'דתיים' אומרים בעיניי את דבר ה'.
כן. אני חושב שדבר ה' מגיע מדתיים וחילוניים, כל אחד אומר משהו אמיתי.
מה שאמיתי הוא דבר ה'.
אפילו אביב גפן שנחשב בוטה מאוד, אומר את דבר ה'. הצעקה שלו אמיתית, זה ברור לי.
הוא האדם שגרם לי לבכות ולהתרגש. 'אופשימחעס' למשל לא גרמו לי לבכות, להתרגש.
אולי לשמוח לרגע, אבל זה שיטחי לעומת בכי.
קשה לי עם תרבות הפופ שמייצרת רק אנשים שמחים.
כשאני אומר תרבות הפופ אני מתכוון גם למוזיקה החסידית שבאה 'לשמח'.
מצחיק אותי שהתרבות הדתית היא כל כך ילדותית עם כל מה שהיא מנסה לשדר;
שמחה, הרקדות, כל הזמן 'הפי', אי אפשר לשמוע מוזיקת הרקדות ברכב, לדעתי.
זה מוזר לי. כשאני צריך זמן לעצמי אני צריך מוזיקה מרגשת
שתגע לי בנימים של הלב. זו המוזיקה שאני יוצר. לא משהו שבא 'לשמח',
אלא משהו שבא לספר סיפור, להעביר נקודת לב".
*סוג של אביתר בנאי.
"אביתר בנאי הוא מאוד כן ונוגע, אני אוהב אותו וגם את
ישי ריבו והרזאלים. הם ממש טובים אבל הכל סביב אותו ז'אנר.
אין רוקנרול מקורי ובועט בעברית יהודית! גם אם יש, זה מאוד בשוליים
או שמדובר בפסוקים כמו בלהקת 'פרה אדומה'.
הרוקנרול הוא בעיטה לכל עולם המוזיקה; הוא בא להגיד משהו בלי להתבייש,
כשאדם מביא את הצעקה הפנימית שלו הוא מביא מקורית,
ומקוריות זה המפגש של האדם עם הדבר ה' שבו".
עד היום הופיע הלהקה בעיקר במקומות חילוניים קטנים.
"למה אתם לא פונים לציבור הדתי?", אני שואל.
"למעשה, אנחנו נופלים בין הכיסאות", אומר אדם במבט שנדמה לי כעצוב אך חסר יאוש.
"במקומות הקטנים אפשר להופיע גם אם אתה דתי וגם אתה חילוני,
כל עוד אתה מביא מוזיקה טובה. לא אכפת להם ממגזריות.
"בכל הנוגע למיינסטרים - הדתיים אומרים שאנחנו פרובוקטיבים
מיידי מבחינת המוזיקה והטקסטים שאנו מייצרים,
החילונים אומרים שאנחנו יותר מידיי מדברים על אלוקים וזה מרתיע אותם.
חמי רודנר, למשל, שאני מאוד אוהב אותו וגדלתי עליו כתב לי שיש לי אחלה שיר
אבל אנחנו 'דוסים'".
גיא המתופף בן ה-16 שיושב בצד ומקשיב בשקט, מחליט להתערב.
"אנחנו לא שופטים את המוזיקה של אביב גפן כי הוא 'חילוני',
אבל הוא ישפוט את שלנו כי אנחנו אומרים 'אלוקים', וחבל.
כי רגש הוא משהו שכל אחד יכול להתחבר אליו, ומה מרתיע אם אני אומר אלוקים?!".
-------------------
הם ארבעה חבר'ה שהתקבצו סביב אדם פז, מנהיג הלהקה וכותב השירים.
שניים צעירים מאוד; גיא (16) הלומד בישיבה התיכונית כפר גנים בפ"ת,
משה (18) האחראי על הבאס, הקלידים והקולות שניים, הלומד בישיבה בשעלבים.
ושניים בוגרים יותר - אדם, הסולן והמח שמאחורי הלהקה והדיבורים בראיון,
ואלעד (31), גיטריסט ראשי העסוק במקצוע האדריכלות לפרנסתו.
"עבדתי הפוך", מחייך אדם.
"קודם הוצאתי דיסק, אח"כ קליפ וכעת אנו עושים מופע להקה לכבוד השקת לאלבום".
בתווך מתחזק אדם זוגיות עם עדינה, מורה לאנגלית וכנרית.
הם הכירו בבני עקיבא. הוא היה שליח בקרית ים והיא היתה קומנרית וכנרית
שמנגנת גם באלבום הלהקה.
החיבור המוזיקלי הסתכם אחרי שנה בחתונה, ובהמשך בשני ילדים.
"זו היתה אהבה ממבט ראשון, ידעתי שנתחתן עוד מהדייט הראשון
שהצעתי לה לצאת אליו".
*מבט ראשון בציבור הדתי?!
"ככה יצא לי, למזלי. שידוכים ודייטים לא מתאימים לכל בנאדם.
הרבה מאוד אנשים שיש להם רתיעה נפשית מדייטים, הולכים על השיטה המקובלת הזו
ובעצם חוסמים עצמם מלהתחתן, כי תכל'ס השיטה לא מתאימה להם.
אני עצמי הרגשתי שבדייטים שבאים משידוך - יש מסך בפנים ואין לי יכולת לפתח קשר ככה.
דייטים זה חשוב, אבל יש אנשים שלא יכולים עם זה וחייבים לחפש להם אפיקים אחרים".
*כמו?
"זה לא חייב להיות בתנועת נוער או במקומות בילוי לא מתאימים.
בקהילה של הרב שרקי למשל, יש שיעורי תורה לבנים ובנות והמטרה היא לעשות ערב שהוא הופעה
או שיעור תורה ובסופו של דבר יש פה מפגש פנויים פנויות אבל בלי ההגדרה לכך.
כל עוד זה עם הכוונה רבנית אין בזה בעיה.
אתה לא מחפש שאדם ייצא לדייטים כמו רובוט. אדם צריך להיות עצמו".
*אז למה צריך את הרב ברקע?
"טוב שיש בחדר רב כדי שלא תהיה קלות ראש בין בנים לבנות.
אתה יכול לקחת את זה למקום של 'דוסומטר' שהרב הוא כמו מציל,
אני לא רואה את הרב "מפקח" אלא יוזם האירוע, דמות 'דיוקנו' שמזכירות להם למה הם פה.
יש הבדל מאוד גדול בגישה לאהבה בין הציבור הדתי לחילוני.
בשיח בחברה הדתית ה'אהבה' מדברת, במיוחד בישיבות, על אהבת ה',
ובשיח החילוני לוקחים את זה ישר למיניות.
שניהם לא מדייקים בעצם את הנושא 'אהבה'.
אהבה זה קודם כל הקשר הפשוט בין בני אדם, לא אהבת ה' ולא מיניות כמובן.
קשר בין בני אדם ובין לאיש לאשה,
זה הדבר שהכי נושק לשעשוע של הקב"ה שיהיה לעתיד לבוא,
וזה מה שמוזיקה שיוצאת מהלב עושה".
"אני תמיד התפלאתי איך המוזיקה שאני הכי מתחבר היא של גויים?", אומר אלעד הגיטריסט
שעבר דרך של חיפוש, חזרה בשאלה ותשובה עד שהגיע ללהקת 'בית ספר לנבואה'.
"תמיד הרגשתי את אלוקים בתוכי וההבנה הזו, בסופו של דבר, גרמה לי להבין שאני מאמין".
אחר כך הגיע גם קיום המצוות.
"שאלתי את עצמי איך המצוות כ"כ טכניות אם אלוקים הוא הדבר הכי מרגש
שאתה הכי מתרגש ממנו כשאתה מרגיש אותו?
איך זה יכול להיות? ואז הבנתי שקיום מצוות זה אורח חיים.
לא להזכר בקב"ה רק שאתה בצרה, אלא להתחבר אליו ביום יום דרך המצוות המעשיות".
"יש משהו מאוד מרתיע בשמירת מצוות", מוסיף אדם.
"היום אדם יכול להתחייס למצוות ממקום של 'אני מחפש
את אלוקים'. אני חושב שהדתי הוא זה שמדבר עם אלוקים,
והנביא הוא זה שאלוקים מדבר איתו.
המצוות, הרעיון שלהן, הוא להכניס את דיבורו של אלוקים לחיינו בכל הרגעים הרגילים.
לכן אנו מקיימות מצוות, גם אם זה לא 'פאן'".
-----
'בית ספר לנבואה' מעצם היותם חובשי כיפות,
מנסים ללמד את הציבור הדתי פרק במוזיקה חדשנית,
מקורית, ולחבר אותם למשהו אחר לגמרי ממה שהורגלו לחשוב על מוזיקה.
"מה שקורה בעצם בציבור הדתי הוא שאתה שומע מוזיקה 'חינוכית', כזו שאתה יכול להשמיע
לילד שלך בלב שקט כי היא 'כשרה'.
מאוד נאיבי בעבורי לשמוע את 'מאירים את העולם', זה שטחי".
*דווקא מרגש אותי שכולם מסתובבים במעגל בחתונה, ושרים את זה לחתן-כלה.
"אוקיי, אז תשאיר את זה לחתונה בזמן שאתה מתרגש מזה וזה מתאים לך.
זה לא שיר ששומעים באוטו לעצמך.
אי אפשר להגיע לעומק דעת אלוקים בעולם ולעומק היצירה אם אתה מאוד מגזרי,
נורא שבלוני. מאמין בפשטות ותו לא.
אם אתה רוצה להגיע לעומק העולם לא תשים תמונות של שחור ולבן בבית שלך".
"לא מזמן עשינו שיחה באונברסיטת בר אילן,
ושאל אותי בחור דתי אחד למה אני נגד המוזיקה החסידית.
הוא סיפר לי שזה מחזק אותו.
אמרתי לו; אחלה, אבל אל תגיד לי לשמוע אותה, כי אותי זה לא מחבר.
מצחיק אותי לשמוע ילד שר 'נער הייתי וגם זקנתי',
או חסידים עדיני נפש שרים 'מחו תמחה את זכר עמלק'...
אני לא מאמין לזה, אלו להטוטי קול. הסיפור לא עובד".
----------
ב-22 ליוני תתקים הופעת ההשקה של אלבום הבכורה של 'בית ספר לנבואה'
בבית היוצר של אקו"ם בנמל תל אביב.
הלהקה מנסה להגיע למתענייני לב, בעיקר.
"אני רוצה את אלו שמחפשים את הרגש והלב, אלו שזרקו את הטלויזיה מהבית.
שמחפשים נשמה, דיבור שהוא אמיתי", אומר אדם.
"היה לנו יח"צן בהתחלה, הוא לקח לנו כמעט 4000 שקל וזה רק לחודש אחד..." מספר אדם,
"את הכסף הזה הבאתי לו ממה שהצלחנו לגייס לאלבום שלנו בהד סטארט, אבל לא יכולתי
להרשות לעצמי יותר, אז כעת אני מנסה לייח"צן את הלהקה בעצמי".
*איך אתם מקווים להניע את הלהקה?
"כסף זה הדלק של הלהקה, אבל אתה חייב לדעת תמרן גם בלי כשהכסף לא בנמצא.
יח"צן זה חשוב, נגיע לזה כשיהיה תקציב, אבל כעת אנו משקיעים בהופעות וציוד
שזה הדבר שהכי חשוב לנו כעת.
מה שגילינו הוא שהופעות היום עולות כסף ללהקה עצמה...
לפעמים אתה מרוויח מאה שקל להופעה שזה לא מספיק לדלק אפילו.
אבל כשאתה עושה מוזיקה לא בשביל הכסף, אתה לוקח את זה בסבבה
ואפילו כשצריך לשלם למקום כדי שיתן לך להופיע (!) - אתה שמח".
*אתה חולם להיות נביא?
"לגמרי. בשביל זה אני לומד תורה ועושה מוזיקה. כדכתיב ברמב"ם שכך היו עושים הנביאים.
שהיה להם תוף וכינור והיו לומדים תורה במדבר.
נבואה זה משהו שאתה מתחבר אליו, וככל שאתה מתחבר יותר ללב שלך אתה מתקרב אליו.
נבואה זה פחות עניין שאתה בצורה של יידע ולימודים.
הקטע הוא שצריך ללמוד להיות נביא, כדי לחבר גם את הדעת וגם את הלב שלך.
זה מודל של אנושות עתידה שבחיים התרבותיים היא מפגישה בין שכל לבין לב.
אני בטוח שהכיוון שלנו הוא לשם. שהעולם הולך לשם.
עוד עשרים שנה אנשים יראו אחרת. הרבה פעמים מדברים על תפילה ואומרים שצריך
רגש ו"בוא ניתן שיחה על רגש". תרגיש כבר, יאללה! זה מצחיק בעיניי שמדברים ככה.
לא צריך לדבר על רגש, צריך שהשיח יהיה רגיש כל הזמן.
שהשיח יהיה קדוש ולא שידברו על קדושה.
עוד ייצא ספר שבו אני אכתוב על הנושא הזה של יצירה וקדושה שזו בעצם 'נבואה'.
התחדשות הנבואה תבוא ע"י היצירה. אני אוסף חומרים שאני כותב וזה ייצא בסוף בעזרת ה'".
*מיהו נביא בעיניך?
"אין נביא היום. נוכחתו של אלוקים עדין לא נוכחת בשלמותה בצורה של נבואה,
אבל יש עולם של אמנות ויצירה שמדבר הרבה יותר לאדם מאשר הפילוסופים באונבריסטאות.
אתה בזמנך החופשי שומע שיר ביוטיוב ולא עוד הרצאה ב'טד'.
המוזיקה היא לא רק כלי אלא ביטוי של מה שאנחנו מרגישים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה