שנה טובה \ מאמר

על מה אתה חושב כשאתה  מברך אותי? \ נדב גדליה

אפשר להתייחס לזה כעוד מאמר פילוסופי ולהמשיך הלאה, ואפשר (וזה לטעמנו הכי מומלץ) לנסות
להתחיל לחיות את זה כדי שלכולנו יהיה טוב יותר ולכבוד השנה שאוטוטו מסתיימת להתחיל.


1.
התפילה היתה בסדר דווקא, ואז הוא עלה על הבימה עם פנים מיוסרות משהו
ועם סיפור אישי קורע לב. הוא רצה שנתרום לו משהו כפי יכולתנו והעתיר ברכות
על הקהל הקדוש שמבין שפתותיו ניכר שמעדיף להמשיך ב-'ובא לציון גואל'.

2.
תמיד זה קורה כשקבצן מגיע סביבך, מצד אחד אתה משתוקק לשמור על איכות הסביבה
ואף מצקצק במצוות בדרכך העולה בית א-ל תדיר. אלא שהפעם אפעס, זה נוגע בכיס שיחיה.
אתה מוכן להשבע לכל מאן דבעי שאם היה עליך שקל בפרוטה היית נותן לו.
אפילו עשר שקל, היית מתגבר ונותן, סוף סוף חוטף מצוות אתה.
אז על החוטף אתה עדין לא סגור בכל זאת קצת קשה לך עדין עם ההוצאות
 השוטפות הללו (כל יום אתה בשטיבלך), אך להתגבר בטח שוודאי שהיית מתגבר.

3.
הפעם לשמחתך או לצערך יש עליך רק את הכסף הגדול ההוא, עם התמונות
של הסלב. לפרוט או לא לפרוט-לפרוט או לא לפרוט - קשה להחליט,
ואז הקול ההוא בא אליך בלאט ועושה לך 'יאללה מחר יבוא מישהו אחר, ובכלל אתה תרמת
כבר, איך שכחת?! ועוד, שכל הקבצנים שקרנים, הנה-הנה המרצדס שחונה כאן בסמוך
שלוש שעות, של מי היא אם לא של המשונרר הלזה, שיתבייש לו!'
עכשיו אפשר להרגע, אתה אחרי הכל וכולם יצאו בשלום. אחרי נאום לבבי כזה בליבך,
חסד עשית עימדו שלא בעטת לו בפנים, שיתבייש לו.

4.
הפעם הצלחתי להתגבר על הקול ההוא.
איך שירדת האיש מהבימה חילק ברכת מעשה פרי פיו לאחד הנערים שעמד נכחו.
'יש לך לפרוט?' שאלתי, והוא בכלל לא שאל כמה אתה רוצה להשאיר אצלי.
בתמימות אמיתית (בדקתי, היתה פלומבה) חיפש מעותיו עד הפרוטה האחרונה,
לפרוט ביקשתי ולא לתרום, כך הוא חשב. תיקנתי אותו;
'עשרה שקלים אני נותן לך', אמרתי. הוא הרים עיניו בבהיית מה ובלי למצמץ המטיר עלי
ברכותיו לשנה שכבר החלה. הרגשתי שזה הולך לקרות משום אל תהי ברכת הדיוט
קלה בעיניך. ובכלל, מי אמר שהוא הדיוט?! אולי מדובר בצדיק נסתר...

5.
אחרי 'מאמר הכישרונות' שכתבתי לפני מספר חודשים (מומלץ למצוא
ב'יומן עולם קטן') ספגתי שעות התווכחות מקוראים שכמו תמיד נטו
יותר ל'מסכים איתך לגמרי, אבל לא על הכל...'
מסתבר שהרבה יותר קל להתווכח מאשר להתפלל ולהשקיע.
ללכת בתלם זה אופייני, לכן יש תלם. לא תמיד הוא נכון,
בדרך כלל כן, צריך לבדוק. הפעם בדקתי בשבילכם, שיהיה לכם קל.

6.
שבועות אחדים שאני שומע בדל"ת אמותי צרורות ברכות שעפות לכל עבר - ומתעלם.
לא לוקח ברצינות ייחרה. מיילים, סמסים וברכות על-פה לשנה החדשה שיהי רצון
שתהיה טובה. ואני שואל; רגע, בשביל מה כל הטררם הזה? למי עוזרים כל
המשלוחי ברכות הללו איש לרעהו ואשה לידידתה?
וכי משום שזרקת לשכנך לספסל 'שנה טובה' היא אכן תהיה כזאת?!
מי אתה שתעמיד את השנה בפינה ותגיד לה להיות טובה? או כמו שנהוג אצלנו להגג
בעברית תיקנית 'הלו-הלו-הלו השנה של אבא'שך?'

7.
הפרשה הראשונה בתורה מגלה לנו על המוני דברים שנתגלו לעולם עת החל לפרוח.
היה שם את הראשון שניגן ('אבי כל תופס כינור ועוגב'), היה שם את הראשון
שהעז ללטש ('אבי כל חורש נחושת וברזל') ועוד כהנה וכהנה 'בראשתים'.
הקב"ה  היה הראשון שהשתמש בעולם הזה במושג 'ברכה'.
'ויברך אותם לאמר פרו ורבו', אמר הקב"ה לאדם וליצורי הארץ.
'רגע!', קפצתי במיידית וכמעט עצרתי את החזן המסלסל, 'הקב"ה שהוא כל יכול
צריך לברך את ברואיו?! הרי כל דבר שיחליט - כך יהיה! אז... בשביל מה לברך?!

8.
'ברכה' בלא כוונה לא שווה את גלי הקול עליה היא נוסעת. כשאתה פולט
כלאחר פה למישהו 'שנה טובה' או 'בהצלחה במבחן' זה לא עוזר לאף אחד.
אם באמת התכוונת לברך מעומק הלב - שכנעת את כולנו; גם ברכת הדיוט חשובה היא.
אך כנות אני מבקש, מי מפעיל את הלב בעת פליטת 'שנה טובה',
וכמה פעמים בחיינו שלחנו 'בהצלחה' בחיוך מתמרח על כל פנים בלבד, כי הלב
לא היה שם? בכנות.

9.
כשהקב"ה מברך את ברואיו הוא מייסד את המושג 'ברכה' ובעצם מסביר
לנו היטב איך לברך את ידידינו. לאחר שהקב"ה ברך את יצוריו הוא עשה
את מה שהוא יכול (הכל) בכדי שהם אכן ימצאו מבורכים; הוא נתן להם את הכלים והכוח
העוצמתי להיות הכי מוצלחים.
אנחנו כבני אדם לא נוכל להיות ערבים להצלחה של חבר בטסט או לשנה טובה של משפחה שכנה,
אך בעצם ברכתנו אנחנו אומרים להם; 'שנה טובה' - ואנחנו נשתדל מאוד
ונעשה כל שביכולתנו  כדי שתהיה לכם שנה כזאת.
נשתדל מאוד לא להגרר למריבות ולהטיב  ולסייע בחייכם, אם נוכל. זאת מהותה
של ברכתנו; נעשה את כל שביכולתנו כדי שתהיה לכם שנה טובה. כל בר דעת יסכים
שמגוחך להפליא שנאחל לאדם 'יום טוב' בחיוך שובה ודביקות נוראה, ובהמשך הערב
נעלוב בו בכבודנו ובעצמנו... כנ"ל באיחולי שנים טובות.
שיש למישהו מבחן ואמרנו 'שיהיה בהצלחה' כי נשמח שיצליח - נעשה משהו אמיתי בכדי שזה יקרה.
נתפלל עליו מספר שניות מהלב, כדי שבאמת יצליח. ברכת המשתגרת בחיוך אולי תעודד אותו אך לא בהכרח
תביא להצלחתו, אם שאלתם.
אמנם לצאת עם כל בני האדם טובים כל השנה זה לא פשוט לעיתים, אך לפחות נשתדל. הרי אמרנו
'שנה טובה', ואם ארוכה היא השנה אפשר בהחלט להסתפק ב'יום טוב' וללכת על זה ברצינות כשיש כח.
אחרת, בשביל לדבר שטויות?! בואו נשמור את המושג 'לצאת ידי חובה' לדברים חשובים,
ואת דיבורי השטויות למקרים נחוצים יותר.