נדב גלעד גדליה

נדב גלעד יצא לבדוק מה האינטרנט מציע בתחום ההכרויות לציבור הדתי, וחזר עם מגוון אפשרויות שונות אבל לא משונות * פרק א', מסכת שידוכין.
"אתה דתי? אתה
רוצה להתחתן?", שאלה ס' (השם המלא שמור במערכת) ללא משוא פנים, עוד לפני שהצליחה
לגלות מי היא באמת, לבן שיחה. כך נפתחה שיחת הטלפון בין שני המועמדים שהכירו באחד מאתרי
ההכרויות הדתיים.
ס' חששה ככל הנראה שתפגוש
בגבר לא רציני, 'דתי בכאילו' שרוצה לצאת שנתיים ורק אז להתחתן. היא פגשה לפחות אחד
כזה במהלך חיפושיה אחר החצי השני שלה. ס' עושה השתדלות, באמת, היא אפילו שמה תמונה
שלה בכרטיס באתר ההכרויות, פונים אליה והיא מתייחסת, אבל לא כולן כך.
ב' (השם המלא גם הפעם
ישמר במערכת לדורות הבאים) רשומה אף היא באתר הכרויות דתי אבל מספרת שאינה נכנסת לאתר
כמעט. גם בפרופיל שלה היא לא השקיעה יותר מידי ולא הניחה הרבה פרטים, אפילו תמונה אין
לה שם. "נרשמתי לאתר הכרויות כשהייתי נואשת", היא מספרת.
נואשת?
"כן, זה מרגיש
לי כמו ללכת לשדכנית...".
בדומה לשדכניות, אתר
ההכרויות 'שליש גן עדן', אכן מכוון למטרה אחת מוגדרת;לגרום לכם\ן להתחתן ולהם לקבל
את השליש גן עדן המובטח, אך הוא פועל כעסק לכל דבר.
באתר אפשר להגדיר אם
אתם מחפשים קשר רציני, קשר למטרת נישואין, או למטרת 'נישואין לא בלחץ' – הגדרה שנולדה
מן הסתם בעקבות טראומת דודות מלחיצות ואימהות בעלות מבטי תחינה אימהי.
ההרשמה כחבר ב'שליש
גן עדן' לא עולה כסף, אך בשביל לשלוח הודעה למישהו תצטרכו להזיל מכיסכם מספר שקלים.
300-400 ש"ח לשנה ואתם יכולים ליצור קשר עם אלפי בני ובנות ישראל האיכותיים.
"אני הכרתי את
אשתי - לא דרך אתר הכרויות", מודה אסף נבון, המנכ"ל והמייסד של אתר 'שליש
גן עדן', זו לא מדיה שמתאימה לכולם", הוא מודה, "אנחנו עוד מעט מכניסים שדכנית
אישית שכל אחת תטפל בעד מאה איש, והיא לא תעזוב אותם עד החתונה.
תפקידה יהיה לראיין
את האדם בטלפון, יהיה לה מאגר חיצוני שיופק מישיבות וממדרשות למי שלא מחובר לאתר, ובנוסף
גם את המאגר של האתר". נבון נוהג להציג כל שבוע לפחות תמונה אחת של זוג שהכירו
ונישאו דרך האתר שלו. תמונה אחת שווה יותר מאלף בירורים, אבל אסף טוען שאצלו יש הרבה
יותר מחתונה בשבוע וכל יום ישנה חתונה שהתחילה בהתכתבות דרך האתר שלו.
אם כן, למה אין תמונה
של זוג שנישא דרך האתר, כל יום?
"אתה מכיר את הדתיים,
הם לא מסכימים שיפרסמו אותם. רק אתמול ידידה מאוד טובה שלי עומדת להתחתן דרך האתר,
וחבר שלי עומד להציע נישואין לחברה שלו, תוך חודש. הוא נמצא ב'ביצה', בן 30, אחד מקושר
שמארגן מסיבות לדתיים. אחד היתרונות שלנו הוא שכמעט כל הפנויים והפנוית של המגזר נרשמו
לאתר, לא כולם פעילים אבל כולם רשומים.
בישפה (ארגון שידוכים,
נ.ג) אומרים שיש 40,000 פנויים ופנויות במגזר הדתי, ובאתר רשומים 31,000 פעילים באתר.
כל יום כ-100 חדשים נרשמים אצלנו".
איך מגיעים למספרים
כאלה?
"בהתחלה הכנסנו
את האנשים בעצמנו, דרך הפייסבוק ובאונברסיטאות, בחרנו את האנשים, לא הכנסנו את כולם,
הכנסנו רק את מי שאנחנו פנינו אליהם אבל היינו קצת היי-סוסאייטי בהתחלה, לא נעים לומר,
ולאט לאט אנחנו נהיים המוניים. בפתיחת האתר הרישום היה בחינם, והרבה בנות ביקשו שנהיה
בתשלום כי באתרים החינמיים הרבה בנים לא רציניים. ברגע שאתה משלם אתה הרבה יותר רציני
ומשקיע, נכנס יותר, המונה של הכסף דופק".
איך אתה מסביר את הפריחה
של אתרי הכרויות הדתיים לאחרונה?
"הפריחה היא מסיבה
פשוטה שאנשים רואים כל שבוע תמונה של זוג שהתחתנו, ורואים שזה עובד ומצליח. פעם אנשים
לא היו שמים תמונות ציבוריות ברשת, אבל בעידן
הפייסבוק הרבה אנשים רציניים ואיכותיים שמים תמונה ציבורית שלהם. בזכות הפייסבוק נשברה
קצת הפרטיות, זה כיף".
מצד שני זה, בשבילך
זה עסק לכל דבר.
"אבל זה גם כיף,
יש הרבה עסקים והם לא כיפים". נבון המחזיק באתר ההכרויות הדתי הגדול ביותר מספר
שישנם לפחות כעשרים אתרי הכרויות קטנים יותר המתחרים בו.
נבון לא מגיע מתחום
היזמות וההייטק, הוא נפל במקרה לכל הסיפור של 'שידוכים ברשת'. "יש לי חבר שהצעתי
לו מישהי בבר אילן", מספר נבון, "הם היו חצי שנה חברים ולא התחתנו, זה צבט
לי בלב כי רציתי שליש גן עדן... הוא אמר לי שלא הולך לו באתרים ואז אמרתי לו אני מקים
לך אתר ומחתן אותך,
ובאמת הקמתי את האתר
- והוא התחתן, אתה יכול לראות תמונה שלהם".
יש לך איזה סיפור טוב
מהאתר?
"היה מישהו שלקחתי
אותו לראיון עבודה שיעבוד אצלי בצוות של האתר, \ואז הוא אמר לי שהוא הכיר את אשתו דרך האתר... הייתי
עם אשתי פעם בג'ילבון ופגשנו שם זוגות וכמה חבר'ה ואחד הזוגות אמרו שהם הכירו בשליש
גן עדן, הם לא האמינו שאנחנו מחזיקים את האתר. ויש לי בחור שמפרסם את האתר בפייסבוק
והוא מקבל אחוזים וביום של החתונה של אח שלו הוא לקח את הכלה ואמר לה שתפרסם לחברות
שלה את האתר - וכך הוא יקבל אחוזים, ואז היא אומרת לו שהיא הכירה את אשתו דרך האתר...".
אחרי שמתחתנים, זו פאדיחה
לומר שהכרת באתר הכרויות?
"היום כבר לא,
להיפך, אני חושב שבאתרי הכרויות יש יותר איכותיים 'לכאורה', כי קשה להגדיר 'איכות',
אבל בגדול, אתר היכרויות הוא מדיה חיצונית של איך אתה נראה ומה אתה עושה בחיים, ואנשים
שיש להם עיסוק חשוב ונראים טוב - יותר קל להם באתרים כאלו שדרכם קשה לדעת מה האופי".
אתה שומע על אכזבות
של רשומים באתר?
"אנחנו לא יודעים
על גירושין, אבל אכזבות - יש, יש כאלה שיוצאים לדייטים וזה לא מה שהם ציפו, או שאנשים
שולחים הודעות - ולא עונות להן כל הבנות. יש הרבה בעיות באתרי הכרויות, ולכן צריך גם
שדכנית אישית שאותה שאנחנו הולכים להכניס. יש גם בנות שלא מתאים להם הקטע של לפנות
לבנים, יש להם בעיה מוסרית עם לשלוח 'חיוך' לגבר. לא נוח להן, ואני מניח שיש גם הרבה
פגישות שלא מסתיימות טוב. זה לא כמו הדייט של הדודה, כי עדין אתה רואה תמונה והרבה
פעמים גם פייסבוק וחברים
משותפים ואתה בוחר משהו
שמתאים לך מבחינת גובה וכדומה".
אנשים יגידו שזה מאוד
מאוד שטחי לצאת ע"פ מראה ומקצוע.
"כדי שלא ישמע
שטחי עשינו שאלון אופי, אנחנו נרחיב את זה עוד, וגם אדם שכותב על עצמו משהו בתחביבים
- אפשר לקרוא בין השורות. אבל תכל'ס, כל היכרות ראשונית היא שטחית, שדודה שלך רוצה
להכיר לך מישהי - אתה רוצה לראות תמונה לפני. הבעיה זה לא שזה שטחי, כי תמיד הרושם
הראשוני מונע מהשטחיות".
"בעיקרון זה לא
שיטחי להכיר ע"פ תמונה", אומר בנחרצות אריאל גמזו (25) מייסד קבוצת ההיכרויות
הדתית-לאומית בפייסבוק'פנויים משהו', "כי בעיניים שלנו כל מה שהוא גשמי הוא שיטחי,
אבל בפועל הוא לא! כמו פירות וירקות שאתה אוהב ירקות מסויימים, למרות שאתה צריך ירקות
אחרים בכלל מבחינה תזונתית. ובעיניך אתה לא יודע מה יש בכל דבר. 'חכמת אדם תאיר פניו'
אמרו חז"ל, והמראה שאתה אוהב כנראה זה מה שאתה צריך לחיים שלך. לדעתי זה משהו
מאוד חשוב ומאוד נצרך. אבל גם אם חיצוני זה מתאים - עדין יש לנו את העניין של הבירורים
שאפשר לברר דרכנו, מנהלי הקבוצה.
לצורך העניין, רבקה
(ברגר, מנהלת הקבוצה, נ.ג) היא יועצת חינוכית והיא מלווה את החבר'ה ומייעצת למי שצריך
וגם מי שנכנס לקבוצה - נכנס אחרי סלקציה ובדיקה. יש קבוצה אחת לגילאי 30+ ואחת לגילאי
18-32, אנחנו בודקים שהבנאדם דתי לאומי ובגלאים המתאימים, מוודאים שיש לו תמונה, בודקים
אם יש חברים משותפים, עושים שיחות בפועל אם אנחנו חושדים, ואם הכנסנו אותו אז אנחנו
עוקבים, פונים לחברים שלו כדי לשאול מיהו, לא חופרים מידי אבל מנסים להגיע למקסימום
אמינות במה שאפשר. פניתי למשטרה פעם בסיפור שהיה עם אחד שהטריד וירטואלית או אחר שהתקשר
כדי להטריד, אנחנו לגמרי שם ומנסים להגיע למקסימום".
"באתר הכרויות
אתה יודע שהאדם הזה רוצה להכיר", אומר נבון משליש גן עדן, "ואם זה בתשלום - אתה יודע שהוא רציני. בפייסבוק אתה לא שואל
את הבחורה אם יהיה לה כיסוי ראש חלקי או מלא, לא שם לב בין דתי לאומי תורני לדתי לאומי
לדתי לייט, ולא בודק אם מישהו כהן או מה תדירות תפילה שלו... אגב, בסקר שעשינו יצא
שיש חלק לא קטן שאין להם פייסבוק, כמו דתיים לאומיים תורניים או מבוגרים או שיש להם
פייסבוק והם לא נכנסים אליו כי זה בזבוז זמן. פייסבוק זה לא מקום ייעודי להכיר אנשים,
זאת לא המטרה העיקרית, אם אדם נרשם וכל שכן שילם - אתה יודע שהוא רציני. אם אתה בקבוצה
של פנויים בפייסבוק זה מצויין אבל קצת חסר שאין לך את כל הפרטים".
בשונה מנבון, גמזו מנהל
הקבוצה 'פנויים משהו' לא מתפרנס מהקבוצה שהוא מנהל, אבל כבר הספיק להתארח בערוץ 2 ולספר
איך עובדים השידוכים במגזר בישראל התשע"ג.
"הגענו אליי כמה
חבר'ה שלי כדי שאכיר להם", מספר גמזו, "ששה שבעה בגיל דומה, בהתחלה ניסיתי
לשבור את הראש ולמצוא להם, כנ"ל בשני ושלישי, ובהמשך החלטתי לפתוח קבוצה ושיעשו
את זה לבד. זה היה בהתחלה בקטנה לא משהו שהוא כמו היום, אבל הרוב המחולט של החבר'ה
שלי צירף 20 ויצא מהקבוצה, ככה הגענו ל-800 אנשים בערך ומשם זה התפתח".
מה מייחד את הקבוצה
על אתר הכרויות?
"הדבר הראשון זה
המשפחתיות, מי שמגיע למפגשים שאנחנו מארגנים ממלא קודם כל את החלל של הרווקים והרווקות
במגזר. דבר שני זה המקום לחברים שאנשים שהחברים שכחו אותם ולא מציעים להם כאן החבר'ה
מכירים אחד את השני ומציעים זה לזה, ודבר נוסף
זה שאנחנו מלווים את החבר'ה, אני מתקשר למשתמשים לא פעם כדי לוודא שהם לא פיקטיביים,
ויש לנו גם המלצות מהרב רונצקי והרב שמואל אליהו".
האם אפשר להכיר ולהתחתן
דרך הקבוצה?
"אחרי שמונה זוגות
נראה לי וודאי שאפשר".
"אצלנו, בניגוד
לכל הצעה זו או אחרת שאתה מקבל, זו לא דרך הסבתא של הדודה שמנסה להכיר לך מישהי שהיא
פגשה בתחנת האוטובוס. אצלנו חייבים להביא תמונה ובלי זה אין כניסה. כל אחד כותב מה
הוא חושב בהשקפת עולמו, וככה אנשים מכירים בעצם; בין אם זה 'מה את אוהבת או לא אוהבת
במה שקורה בדייט', ועד 'האם תקופת השואה היתה תקופת גבורה או שפל לעם ישראל'. ע"י
העלאת הנושאים השונים אנשים נחשפים זה לזה, וגם אפשר להכיר על ידינו, שאם ראיתי מישהי
במפגשים או בקבוצה ואתה מתבייש לפנות אליה ישירות - אתה פונה אליי לבקש פרטים ולברר,
וכך למעשה אנחנו מקשרים. הקבוצה - זה רק התירוץ, הסיבה של הקבוצה היא - להוציא למפגשים,
כי שם אתה רואה ומרגיש מי נמצא מולך".
בשונה מאתר הכרויות
ופייסבוק, בפורום 'לא כלה דרכנו' באתר 'כיפה' לא תמצאו אף לא פרט אחד על מי שאולי עתיד
לחיות אתכם. לרוב הגולשים ישנו כינוי תחתיו הם מסתתרים וכותבים את אשר על ליבם. המקום
הוא יותר במה להתדיינות בנושאי דייטים, רגשות, על כל מה שמשתמע מכך ועל מה שמעבר. למרות
היותו חסר פרטים מזהים על גולשיו הצליח הפורום לספור 100 זוגות שהתחתנו דרכו. מסתבר
שהדיונים בפורום תחת מעטה האנונימיות המיריבי הובילו ליצירת קשרים שהסתיימו בשבירת
כוס. העיתונאי אהוד מקסימוב (43) ייסד את הפורום לפני עשור.
"התחתנתי לפני
עשר שנים בדיוק", הוא מספר "ובאותו זמן הייתי רווק. זה היה בדיוק אחרי שכתבתי
את הספר 'הדרך לחופה רצופה כוונות טובות', היה לי מדור שנקרא 'לא כלה דרכנו' במקור
ראשון, וחשבתי לעשות פורום שמתאים לכל הנושא של הכרויות שבו נוכל לדבר על מה שאני כותב
במדור. חיפשתי ולא מצאתי פורום דתי כזה, שבו העזו לדבר באופן גלוי לדבר על הקשיים והבעיות
של רווקים אז הצעתי לכיפה את הרעיון לפתוח פורום כזה - וזה בסוף קרה".
איך מכירים בפורום?
"בהתחלה חשבנו
רק לתת במה לדיונים בנושא הרווקות אבל אחרי כמה חודשים חשבתי לעשות מפגשים וכתוצאה
מהם התגלגל העניין הלאה - ואנשים התחילו לארגן עוד מפגשים וזוגות נוצרו מהם..."
במה זה שונה מפייסבוק
ואתרי הכרוית?
"בפורום בעיקר
ניתן להעלות איזו שאלה ואנשים מתחילים לומר את דעתם, אתה לא רואה את הפרצוף שלהם ואתה
יכול בעצם להזדהות עם הבנאדם לראות איך הוא כותב, איך הוא מתייחס לאנשים, כמו דה וויס,
שאתה לא רואה את האדם אלא איך הוא שר, גם פה אותו דבר".
מצד שני אולי זה מינוס.
"נכון, אבל בזמנו
שלא היה פייסבוק, זה מה שהיה, גם באתרי הכרויות עד כמה שאני יודע לא היתה חובה לשים
תמונות, המינוס הזה קיים בכל מקום, וגם עד שנכנס הפייסבוק - אנשים נמנעו מלשים תמונות,
דווקא האנונימיות עשתה את העבודה, כי אתה יכול לכתוב חופשי מה שבא לך, וזה נתן לאנשים
להיות הכי חופשיים וגלויים. פייסבוק זה הכי לא אנונימי, שם אתה מנסה לייפות דברים".
*היו דברים שהתחרטת
עליהם, תקלות מסויימות?
"אתה מעלה כל מיני
נושאים ואנשים מתייחסים, איזה תקלות יכולות לצאת, הייתי מנהל בהתחלה עד שהתארסתי ואז
כבר הוחלפתי, לא היו דברים שאפשר לטעות בהם, הכל היה מתוך כוונה טובה".
פייסבוק, אתר הכרויות,
פורום אנונימי. מה הפיתרון לרווק המתחיל?
"הפייסבוק והפורום
משלימים אחד את השני, בפורום אתה יכול לדון באריכות ולכתוב מגילות שלמות, בפייסבוק
זה יותר קצר ותמציתי, גם הפרטים עליך הם לא רק על רווקות. והפורום ואתרי הכרויות נותנים
אפשרות כללית יותר, אני לא פוסל שום דרך, גם שדכניות (!) כל דבר שיכול לפתוח את הדלת
- הוא חיובי ויכול להוביל לחתונה".
כל דבר יכול להוביל
לחתונה מסתבר, אך נדמה שיש להזהר מאוד בדרכים המכונות 'כל דרך',
קרי; האינטרנט.
"היה אצלנו מישהו שכתב מאוד יפה", מספרת אביגיל שניהלה בעבר
פורום אינטרנטי,
"הוא הצטייר כרומנטי
והתחילו להתכתב איתו בנות. זה היה מאוד מיינסרים ומעלה של גבר הכי נעים בעולם,
בדיעבד הסתבר שהוא התכתב
עם לא מעט בחורות ולכולן הוא סיפר שהוא בן 27 והוא בארצות הברית
וחוזר בקרוב ארצה. הבנות
נפתחו אליו וחיכו שהוא יבוא לארץ ויהיה מדהים ומקסים ואז מה
שקרה הוא שכמה בנות
דיברו אחת עם השניה וגילו שיותר מאחת דיברו עם אותו אחד בעצם...
אחת גפ רצתה להפגש איתו
אבל כל הזמן הוא דחה את הפגישה, בסופו של דבר
פנו אליי לבדיקה ממוחשבת
והתגלה שבעצם מדובר באדם נשוי שרימה לא מעט בנות במשך לא מעט זמן".
"התחיל איתי בחור
גרוש בן חמישים עם ילד, הוא גר במושב בצפון ונראה שמור", מספרת אלה מגן (37) שבסך
הכל נסתה להכיר מישהו דרך הרשת
באתר שאינו דתי.
"פעמיים קבענו
להיפגש ושעה לפני הוא התנצל והודיע שהוא לא יכול להגיע, לא לחצתי והנחתי לו.
בפעם השלישית שהוא התקשר
לקבוע, הזמנתי אותו לאירוע של יין וטעימות גורמה באזור מגוריי, במושב אמירים.
הוא הסכים ואמר שנתראה
שם.
אחרי שכבר הגעתי לשם,
הודיע שהוא לא מגיע כי יש לו ישיבה חשוב.
נשארתי שם ונהניתי,
אכלתי, שתיתי, הכרתי אנשים ועשיתי יחסי ציבור לעסק שלי. תוך כדי שיחה בנושאי בריאות
עם שלושה מהאנשים שם שאלתי
אותם לשמותיהם : עדי,
מיכל ומשה. שאלתי מהיכן הם, הם ענו שהם מאותו היישוב שבו גר האיש שאיתו
הייתי אמורה להפגש...
אמרתי, 'יש לכם ישיבה חשובה היום, לא?'
הם הביטו בי עם סימני
שאלה בעיניים, לא מבינים על מה אני מדברת.
שאלתי אם הם מכירים
את האיש,
הם היו מופתעים ושאלו
: מה לך ולו? הזהירו אותי מפניו שהוא שקרן ומפוקפק.
רשמתי לפניי את העובדות.
קבענו שוב, במסעדה בראש פינה.
לא טרחתי להגיע. גם
לא להתקשר, הוא התקשר פעמיים וסיננתי.
בפעם השלישית עניתי
והסברתי שהגעתי למסקנה שאנחנו לא מתאימים,
ונזכרתי שיש לי ישיבה
חשובה באמירים ודרך אגב, עדי, מיכל ומשה מהמושב שלו מוסרים ד"ש חם".
אם עדין אתם בדילמה
האם הכרויות דרך האינטרנט זה הדבר שאתם מתכננים לעשות מיד במוצאי שבת
או שהמתנה
לשדכנית\החבר\ה התורנית שתציע היא הבילוי המועדף עליכם, כדאי שתכירו גם את דרך
האמצע של 'שושבינים',
המשלבת
אלמנטים מעולם השדכניות המפונקסות ועולם האינטרנט האינטרקטיבי והמפוצץ
אפשרויות צבעוניות
(ובלי פנקס!).
"שושבינים זה אתר
שידוכים ולא הכרויות", אומר יוסף לויאן, היוזם והמנהל של אתר 'שושבינים'.
"לא משנה אם אתה
רווק או נשוי אתה עוזר דרכו לחברים שלך,
אתה רושם את עצמך ואז
אתה רושם את המועמדים בעילום שם ובמקביל אתה יכול
לחפש עבורם ברשימה ואז
אתה מגיע למעומד הרצוי.
בגדול אין תמונות באתר
היות ואני לא יכול להיות אחראי,
כי אם תרצה להכניס תמונה
של חבר שלך - אי אפשר לדעת עד כמה זה באישור...
יש 6000 מועמדים אצלנו
ויש מעט חילונים וחרדים מתוכם.
עד היום, במשך 4 שנים
יצאו כ-60 חתונות דרך שושבינים".
*למה לא להכיר פשוט
וישיר דרך אתר הכרויות דתי?
"ברגע שאתה באתר
הכרויות אתה חשוף לכל מיני בעיות שונות,
יש אנשים לא רציניים,
יש כאלה שלא מתייחסים אליך, אתה חוטף תשובות שליליות
ולא מסבירים לך למה
ואתה יוצא במפח נפש,
וכשזה ע"י ממליץ
הוא צריך להתמודד עם התשובות השליליות ואתה חופשי,
המועמד עצמו לא נמצא
בחזית ואין לו את המעמסה הנפשית,
יש כאלה שמתאים להם
אתרי הכרויות כי הם עצמאים או שאין להם מי שיעשה להם
את החיפוש הזה".
גולת הכותרת החדשה של
'שושבינים' הוא אתר חדש בשם 'מתאימים'.
"'אתר מתאימים'
זה כמו אתר הכרויות לכל דבר", מסביר לויאן,
"אבל יש לו ייחודיות
שמי שנרשם יכול לבדוק גם באתר שושבינים שבו המאגר גדול יותר.
לבנות לא תמיד נאה להן
להרשם לאתרי הכרויות ומעדיפים את 'שושבינים', הבנים לעומת
זה מעדיפים להסתדר לבד
ובשביל זה בנינו בעצםא את 'מתאימים', כדי שמי שרוצה לייצג
את עצמו ויהיו לו אפשרויות
של אתר הכרויות וגם את הבנות שמעדיפות לפעמים להיות
מוצגים שלא על ידי עצמם".
לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק gilinada@gmail.com
====================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה