התורה המחברת
בין הורים לילדיהם \
נדב גדליה
מתוך מגזין הנוער הדתי "מקום בעולם".
המורה בבית
הספר התורני בו למדתי נהג לשכנע כל הזמן
את ההורים באסיפות
ההורים שהתרחשו
לעיתים דיי תכופות (לטעמי),
שילמדו עם 'הבנים',
כפי שנהגו
לכנות אותנו בתקופה ההיא.
זה לא ממש צלח והעדפנו
לבחור בקדושת הכדורגל
פעם אחר פעם,
לבושתנו.
למה לנו ללמוד
מחוץ לכותלי בית הספר?
תמהנו למרות הינהוני ההורים
שהרכינו
ראש והסכימו
כל אסיפה מחדש כי 'הם
מוכרחים ללמוד איתנו יותר'.
אחת המצוות
המפורסמות המובאות במסכת קידושין היא
המצווה של האב ללמד את בניו תורה.
אם לפני 20
שנה זה לא היה קל,
מה יאמרו אזובי דור ה-Y
שאומרים שאצלם
הריכוז קשה
אף יותר בגלל הקצב המהיר המאפיין את הדור.
ובכל זאת,
יצאנו לבחון האם בדורנו,
דור האינסטנס והרשתות
החברתיות עדין אבות מצליחים
ללמוד עם
בניהם? מה
זה עושה לקשר שבין הורים לילדיהם,
ואיך בכלל אפשר להושיב
ילדים ונוער
ללמוד משהו שבבית הספר הם לא ששים ללמוד
אותו.
---להתחיל
בקטן---
הראשונים
שאנחנו פוגשים הם ישי מרמורש ואביו יוסי
המתגוררים בגבעת שמואל.
ישי בן ה-17
לומד בכיתה י"א
בישיבה התיכונית 'נחל
יצחק' במושב
נחלים
ואביו מהנדס
כימיה. "ישי
ואני לומדים מאז שישי בן 12",
מתגאה האב לספר לנו.
"
המסכת הראשונה
שלמדנו היתה מסכת מגילה אותה סימנו
בהתרגשות רבה בבר המצווה של ישי,
לאחר מכן
סיימנו את מסכת תענית ועתה אנו לקראת
סיום מסכת ברכות".
*מתי
הלימוד מתרחש?
"מידי
שבת בבוקר ישי ואני משכימים למנין הראשון
של שחרית ומיד בסיומה של התפילה אנו יושבים
ללמוד ביחד",
מספר האב.
"בשבת זה זמן איכותי
באמת", מוסיף
הבן ישי, "זמן
בלי הסחות דעת,
זה מעין תכלית של כל השבוע
בקשר עם אבא.
הזמן שבו רק אני ואבא,
לבד,
נמצאים בלימוד משותף".
*ישי,
מה אתה מרגיש שאתה מקבל פה
שאין בישיבה?
"אני
מקבל גם את הניסיון של אבא שלי בלימוד
גמרא בזכות הראייה הכוללת של כל הגמרות
שהוא למד.
וגם את הסבלנות
בהבנת דפי גמרא יחסית מסובכים.
אבא לא מתייאש אם קשה,
בסוף מפצחים כל סוגיה".
*זה
תורם לקשר שלכם מעבר ללימוד עצמו?
"הקשר
המיוחד שנבנה ביני לבין ישי במהלך הלימוד
המשותף לא יסולא בפז",
מאירות עיניו של יוסי האב.
אנחנו מרחיבים
את יריעת הלימוד ומוצאים נושאים משותפים
שמחד קשורים לגמרא ומאידך
קשורים
לאירועים שקרו לכל אחד מאיתנו בחיי היום
יום.
לימוד דף גמרא
משותף
נותן לנו
הרגשה של שיתוף והפריה הדדית.
כך אנו מוצאים
את עצמינו בפעילות יחודית לשנינו,
פעילות שגורמת
לנו סיפוק והנאה.
לא אחת ישי
מחדש לי דברים שללא הלימוד המשותף
לא הייתי מגיע
אליהם, התעלות
של ממש".
"הלימוד
מיוחד יותר כי הוא רק לכיף ומתוך אהבה,
אין בו שום חובה כמו בישיבה",
אומר ישי.
"אנחנו
חיים במציאות שבה פתאום נדיר שיש קשר
פיזי, יושבים
אחד ליד השני,
עם דפי הגמרא
ולא רק אחד מול השני בווטסאפ או בסמסים".
*קשה
לשמור על קביעות כל כך חזקה?
"האמת
שהתרגלתי שכל שבת,
אחרי התפילה של רבע לשבע,
משמונה אנחנו
לומדים", אומר
ישי, "דווקא
בגלל שזה קבוע זה קל יותר לדעתי".
*ישי,
תוכל לתת טיפ לכאלה שלא
זכו ללמוד עם אביהם?
"צריך
לדעתי ללמוד מה שמתחברים,
עדיף משהו קודש מובהק,
אבל כל דבר
זה בסדר. תמיד
יש לאן להתפתח,
לדעתי החשיבות של הלימוד
המשותף תבוא לידי ביטוי גם בחיים,
כי הלימוד
הוא מעל כל הוויכוחים והחיכוכים שקורים
במהלך השבוע בין הורים לילדים.
ואז יש משהו
שהוא מאחד אותנו".
"צריך
להתחיל ממשהו קטן ונח",
מוסיף האב יוסי,
"לזכור שגם מרתון ענק
מתחיל בצעד אחד קטן,
ושחשוב לחייך לאורך כל
הדרך כדי
שיהיה נעים".
"פה
המקום להודות לאבא שלי,
שמקפיד ללמוד איתי,
יהי רצון שנמשיך ללמוד
ביחד עוד הרבה",
מבקש ישי
להזכיר.
----לומדים
פילוסופיה לנוער---
אריאל לייבוביץ'
ובנו נוה בן ה-14
מהעיר לוד נוהגים אף הם
ללמוד יחד,
הם התחילו
בלימוד משנה,
עברו לגמרא,
ולא מוותרים על לימוד הספר
הקשה יחסית 'כוזרי'
ואף
נוגעים בלימוד
הלכות בספר 'משנה
ברורה'.
"אני
לומד עם בני נוה כבר כ4
שנים אבל למעשה זה התחיל
כפרויקט בר מצווה והמשיך בצורה סדירה בה
כל שבת ולפעמים
גם באמצע השבוע אנו לומדים.
סיימנו את
המסכת החמישית בגמרא וגם את שישה סדרי
משנה".
*וואוו.
"אני
פשוט נהנה ללמוד עם אבא",
מסביר בפשטות נוה,
אני חושב שזה גם
כי הלימוד
מקרב ביננו מעבר ללימוד עצמו".
*אתה
מרגיש שזה שינה בך משהו ביחס לתורה?
"חוץ
מזה שזה מחבר אותי ללימוד תורה,
כי שאתה מבין משהו -
אתה אוהב את מה שאתה לומד",
אומר נוה,
"בסופו של דבר זה משפר
את יכולות הלימוד העצמי שלי,
ככה שמעבר להספקים האישיים
שלי
ושל אבא שרק
בגמרא כבר סיימנו כמה מסכתות -
מגילה,
תענית,
מועד קטן,
חגיגה וביצה -
אנו עומדים
לסיים את מסכת סוטה-
אני עצמי לומד לבד כי אני
כבר יודע טוב יותר איך ללמוד בזכות
הלימוד עם
אבא. ככה
שסיימתי לבד את מסכת ברכות ועכשיו את
מסכת סוכה".
"חוץ
מזה שבזמן הלימוד עולים הרבה נושאים מעבר
ללימוד עצמו",
מספר נוה,
"דברים
שהם לאו דווקא מה שלומדים באותו רגע,
נושאים רחבים ומחכימים".
*הלימוד
נעשה לשם קשר עם נוה?
אנו שואלים את האב אריאל.
"לדעתי
הלימוד נקבע לשם הלימוד אבל הוא בהחלט
אחד הדרכים ליצור קשר אישי ומעמיק,
אנחנו קמים
בשבת למניין המוקדם של 6:20
על מנת ללמוד בנחת ובשקט.
הבחירה הטבעית
שלי היא גמרא, אך
נוה נוטה לפילוסופיה ומכאן הגיע הלימוד
גם ב'כוזרי'
שיש בו ערך
מוסף גדול כי פחות נוגעים בזה בבית הספר".
*תן
טיפ להורים וילדים שרוצים לנסות ללמוד
יחד.
"אני
ממליץ למצוא נושא משותף ללימוד המתאים
לשני הצדדים ולא רק מה
שהילד אוהב
או האבא אוהב ואז כל אחד גורר את השני
בעצם", מייעץ
אריאל,
"הסיפוק
מהלימוד הזה הוא רב כי דרכו גם לומדים
תורה וגם מגיעים לברר נושאים משמעותיים
שעולים מהסוגיות ונוגעים בחיים –הן
נושאים אמוניים
הן נושאים הלכתיים והן כמובן נושאים
אקטואלים שאי אפשר להתחמק מהם".
*נוה,
שש בבקר,
שבת,
אתה לא רוצה לישון עוד קצת?
"לא
קל לי לקום כל שבת",
מודה נוה בחיוך,
"בעיקר כי עכשיו אני
בחג"ס
ויש פעולות
בערב שבת ולפעמים אני לא מצליח לקום אבל
ברוב המקרים אני מתאמץ ומצליח כי זה חשוב
לי.
אבא מאוד עסוק
וגם לי יש את הישיבה והסניף ואני מנגן
וחברים וזה זמן נטו רק של שנינו.
ממליץ
לכולם-ללמוד
עם אבא שלהם ולא לוותר לעצמם".
---הבר
מצווה כתירוץ ללימוד משותף----
דביר שרייבר
המחזאי והכותב אולי מוכר לחלקכם בזכות
הצגות שכתב
וטורו הקבוע
ההמוריסטי בעיתון 'בשבע'.
שרייבר המתגורר בבית שמש
לומד עם בנו שחר בן ה-13.
הלימוד התחיל
גם כאן במקרה,
כצעד הכנה לבר המצווה שנדמה
שהוא תירוץ מספיק טוב
כדי להרים את
כפפות הלימוד גם אם היו מונחות בתא הכפפות
של בית הכנסת בגיל הילדות.
הכניסה לנערות
מביאה בכנפיה שינוי.
"התחלנו
בפרשת צו וההפטרה של שבת הגדול שבה היתה
הבר מצווה שלי,
והוספנו גם
את מסכת ביצה",
מספר שחר.
הלימוד לא
נעצר במסכת ביצה וכשנסתיימה זו עברו דביר
ושחר לפרוייקט הבא:
מסכת תענית,
הם מצהירים שזה כנראה לא
יגמר בזה, אם
שאלתם.
*תוכלו
לספר על משהו ספציפי שזכור במיוחד ונהנתם
ממנו?
"יש
קטע שזכור לי במיוחד ממסכת ביצה",
מספר שחר בהתלהבות.
"הגמרא
שואלת למה שלהבת נר של עבודה זרה מותרת
בהנאה, בעוד
ששלהבת של הקדש לבית המקדש אסורה?
התשובה היא
שהגמרא מניחה שעם ישראל מואס בעבודה זרה
ולכן אין לחשוש שיהודים ישתמשו בשלהבת
נר שלה,
ואילו נר של
הקדש צריך לאסור כדי שלא ניכשל בשימוש
בו. יוצא
שחז"ל
מסנגרים על עם ישראל וזה מאד מצא חן
בעיניי"
"חז"ל
אומרים שאין אדם מתקנא לא בבנו ולא
בתלמידו", אומר
דביר, "היו
כמה מקומות בגמרא שהתקשיתי בהם,
ומאד שמחתי כששחר
היה זה שפתר
את הקושי בצורה פשוטה וברורה".
*מה
אתם מרגישים שאתם מקבלים אחד מהשני בלימוד
הזה?
"אני
מרגיש שהלימוד הזה מראה לי צדדים חדשים
אצל אבא שלי שלא הכרתי",
מגלה שחר,
"זה
גורם לנו להיות יותר ביחד מעבר לדיבורים
רגילים של כל יום,
זאת אחת הסיבות שהלימוד
הזה יותר מהנה מהלימוד בבית הספר.
"אני
חושב ששחר בחור מאד רציני",
מפרגן דביר האב.
"הוא
בעל סבלנות ויכולת התמדה,
ובכל זאת הופתעתי לטובה
כשהוא התמיד גם בלימוד.
ברוב המקרים
הוא זה שדוחף והזכיר שצריך לשבת ולהתקדם.
הוא גם נותן לי הרבה חומר
למחשבה ונקודות מבט על הגמרא שלא
חשבתי עליהן
קודם. זאת
זכות גדולה לשבת ככה,
רק שנינו,
וללמוד.
זמן איכות בלתי רגיל".
*ביננו,
האם הלימוד הוא רק תירוץ
ליצירת קשר?
"בכלל
לא", אומר
שחר בהחלטיות.
"כמובן
שיש גם את עניין יצירת הקשר",
הוא מוסיף מיד,
"אבל אני גם נהנה מאוד
ללמוד כי זה מעניין וזה מכניס אותך לראש
אחר, ומנתק
אותך לכמה
זמן מהטלפון ומהמחשב ואתה רואה שהעולם
ישרוד גם אם לא תהיה מחובר לווטסאפ שעה.
"אני
חושב שיש עוד דרכים ליצירת קשר,
למשל לראות יחד כדורסל או
כדורגל, וגם
את זה אנחנו עושים מדי פעם...
אבל אין כמו
לימוד משותף,
שיוצר בינינו קשר כמעט
חברי".
*עד
כמה מתאמצים ללמוד ביחד גם אם אין זמן?
"לפני
הבר מצווה התאמצנו מאוד כדי לסיים את
המסכת ממש עד הבר מצווה",
נזכר שחר,
"שם
למדתי שאין דבר כזה אין זמן,
אם אתה רוצה יהיה זמן.
גם אם יש לך תקופת מבחנים,
או שלאבא שלך יש תקופה
עמוסה בעבודה,
אפשר למצוא
זמן בשבוע שבו לומדים,
זה הכל עניין של רצון ודבקות
במטרה".
*דביר?
"לגמרי
מסכים. כל
מילה".
*יש
לכם רעיונות לקוראים מה ללמוד עם ההורים?
עיצות?
"בתחילת
הדרך הייתי ממליץ ללמוד מסכת תענית,
מסכת די קלה וקצרה עם הרבה
סיפורים שכיף ללמוד",
אומר שחר,
"מי
שכבר למד תענית שיילך על מסכת ביצה,
מסכת קצת מסובכת אבל כיף
ללמוד אותה. אם
אתם באמת רוצים ללמוד,
תקבעו זמן
מראש שבו
תלמדו ותעמדו בו,
אם תגידו "כשיהיה
זמן" זה
לא יקרה בכלל.
עוד דבר:
להניח את הטלפון במקום אחר
או לכבות אותו,
לא
לשים אותו
לידך במצב רטט ואפילו לא על שקט,
פשוט לא לשים אותו לידך.
ככה תוכלו ללמוד באמת ולא
ללמוד חמש דקות ואז לבדוק
רבע שעה
וואטסאפים, גם
אם תחשבו ש"מה
פתאום הוא לידי אני לא נוגע בו",
בסוף אתם כן תתעסקו בו.
"אני
חושב שפחות חשוב מה לומדים – גמרא,
תנ"ך,
מחשבה",
אומר האב דביר,
"העיקר
שהלימוד ימשוך את הלב וייצור תנועה פנימית
בנפש. היופי
שבלימוד הוא היכולת להתנתק מהמירוץ הבלתי
פוסק של החיים
ולהתחבר למה
שחשוב באמת.
כשעושים את זה עם הבן,
או הבת,
מרוויחים שתי ציפורים במכה
אחת – גם אתגר רוחני וגם זמן איכות
משותף".
---כשאבא
שלך אסטרונום---
גדי איידלהייט
הוא איש מחשבים מפתח תקווה,
בנו הצעיר ישי (11)
הוא הצעיר בילדיו,
נמצא כשנתיים
לפני בר המצווה שלו ולומד בכיתה ו'
ב'דעת
מבינים' בפתח
תקווה.
למרות הגיל
הצעיר היוזמה ללמוד המשותף היתה דווקא
של ישי, הבן.
"ישי
נולד בראש השנה ורצה שיהיה לו משהו לבר
מצווה למרות שזה עוד שנתיים",
אומר גדי.
"ישי בא אליי וביקש וזה
מה שאנחנו לומדים -
גמרא.
זה רווח לשנים שלאחר מכן
שלא יתקשר
בגמרא גם".
"אנחנו
מקפידים ללמוד כל שבת בבקר במשך שעה לפני
ארוחת שבת.
אם מפספסים
- וזה
נדיר משלימים באמצע השבוע.
בגלל שהתחלנו
מוקדם לפני הבר מצווה,
אני חושב שנלמד אפילו עוד
כמה מסכתות".
*יש
ערך מוסף ללימוד של אבא ובן מאשר לימוד
עם מורה בבית הספר,
מעבר לקשר
שמתפתח בזכות זה?
"פה
נכנסנו לנושא מעניין,
כי דווקא את הנושאים של
הירח והמזלות אנחנו לומדים טוב יותר.
כי אני אסטרונום
חובב. זה
תחביב, יש
לי בלוג בנושא ואני צופה בירח ובכוכבי
לכת,
מידי פעם גם
נוסעים למדבר ללילה ארוך של צפיה ארוכה".
"זה
עוזר לי ללמוד גמרא בבית ספר טוב יותר",
מספר ישי,
"אני מרגיש שאני יהיה
מוכן
יותר לשנה
הבאה זה יעזור לי לישיבה גם בהמשך.
גם המילים
הארמיות שאני לומד מופיעות במסכת ברכות
שאנחנו לומד בבית ספר
והשפה חוזרת
על עצמה בכל הגמרות בעצם".
*מה
יש בלימוד הזה שאתם כל כך מתלהבים ממנו,
לפי איך שזה נשמע...
"קודם
כל לימוד תורה וגם עניין של חינוך,
לחנך את הילדים ללמוד
גמרא", אומר
גדי.
"כל
ילד שלומד ב"ה
זה יפה, ובוודאי
שאם ילד מבקש מעצמו ללמוד גמרא שזה לא
הלהיט בימינו.
איך אפשר לסרב
לדבר כזה?!",
צוחק גדי,
"כל שכן במסכת שאני מאוד
אוהבת בגלל הנושאים האסטרונומים.
בשבילי זה
ממש עונג שבת".
*האם
הלימוד הוא רק תירוץ ליצירת קשר?
"כמובן
שזה תורם לקשר,
זה מוסיף גם לאווירה של
שבת", אומר
גדי.
"גם
ייתר בני הבית באים ומקשיבים למרות שאיתם
אני לומד דברים אחרים שהם לא ספרים
מסויימים.
בלימוד עם
הבן אני לא רואה לימוד שאני מלמד אותו אלא
לומדים 'ביחד'.
יום אחד הוא
יגיע לרמת הלימוד שלי כמבוגר ואז זה יהיה
עוד יותר יפה".
"אני
מאוד נהנה מזה",
אומר ישי.
"גם אנחנו מוצאים דברים
שקשורים לחיים היום כמו הלכה.
למדנו לא מזמן
על ט"ו
בשבט וערלה ואיך סופרים את השנים לעץ.
היה מעניין מאוד.
דברים שלא
תמיד נוגעים בהם בבית ספר -
פתאום אני יודע".
*האם
יש רעיון לקוראים מה ללמוד עם ההורים?
עיצות?
"צריך
למצוא משהו שיעניין את הילד,
יבוא ממנו,
בין אם משנה,
פרשת שבוע,
ספר בנביא,
פרקים בתנ"ך,
שיעורים קצרים יותר,
שיהיה בכיף,
זה הכי חשוב".
"מי
שקשה לו בבית יכול ללכת לאבות ובנים וזה
מאוד מצליח למי שמתאים לו,
גם אם לנו
פחות התאים ללמוד שם",
מוסיף ישי הבן.
"אם
ההורים עצמם הולכים לשיעורים,
גם הילדים ירצו ללמוד",
אומר האב גדי.
"ילד
ששומע שאבא או אמא הולכים לשיעור או שיש
שיעור בבית או חברותא -
זה מחלחל,
וזה מושך את
הילדים. צריך
להיות דוגמה אישית ואני רואה את זה קורה
בשטח".
*מה
התוכניות?
"נגמור
ראש השנה ונעבור למגילה ותענית",
אומר ישי,
"אבא
אומר שאלו מסכתות שהן יחסית פשוטות בסדר
מועד.
רואים גם
תוצאות מהירות יותר,
לא כמו מסכת סנהדרין שלוקח
שנה וחצי לסיים".
"אם
הורים לא יודעים איך ללמוד אפשר לקחת
שוטנשטיין ושטיינזלץ",
מוסיף גדי האב,
"לא
צריך לחשוש היום מלגעת בספרי העזר האלה.
זו מהפכה
בימינו וכל אחד יכול ללמוד.
זה דבר שווה נפש וכדאי לנצל
את זה ולא להירתע
או להרגיש
פחות טוב עם לימוד המלווה בספר עזר".
---על
האש בסיום כל ספר קודש---
י'
הוא איש תקשורת ידוע במגזר,
הוא בחר להתראיין בעילום
שם למרות
ההתפעמות
האוחזת בנו כשהוא מספר לנו שסיים עם בניו
את כל ספרי הנביאים כמעט.
"כל
שבת פשוט למדנו פרק,
ועוד פרק וסיימנו יהושוע,
שופטים,
מלכים,
ועוד,
הסוד הוא
עקביות".
"עכשיו
אני לומד בנפרד על הילדים,
למשל עם אריאל שאיתו אני
לומד משניות בבא מציעא".
"סיימנו
כבר את בבא קמא,
וכמובן שנמשיך בבא בתרא
וכל שאר המסכתות",
מוסיף אריאל בן ה-9
וחצי.
"אם
אח שלי אבא לומד דברים אחרים".
*מה
גורם לך לרצות ללמוד עם אבא?
"בהתחלה
כל המשפחה למדה יחד המון תנ"ך,
התקדמנו עם ספר שמואל,
מלכים,
המון,
ואז אבא שאל
אם אנחנו רוצים ללמוד איתו בנפרד -
והתחלנו ללמוד בנפרד שזה
משהו קצת אחר.
עניין אותי
ללמוד את כל המשניות ובחרנו בבבא קמא".
*איזה
דבר אתה זוכר יותר מכל דבר שלמדת עם אבא?
"אני
זוכר את הלכות נזיקין,
זה היה מאוד מעניין;
השור,
הבור המבעה וההבער.
למדנו גם על
שישית, אונאה,
שצריך להחזיר אם לקחת
למישהו יותר כסף ממה שהמוצר שווה.
אבא מלמד ככה
שזה קל יותר למרות שזה חומר שמיועד בכלל
לכיתות מתקדמות.
כל שבת אנחנו
קובעים שעה אחת,
לומדים כמה משניות וחוזרים
לשחק עם החברים".
"אנחנו
מעצימים את זה ועושים מסיבה כל פעם שמסיימים
ספר קודש, על
האש, הכל",
מספר י'
בחדווה.
*וואלה.
"אני
מכין להם סטייקים",
מספר י'",
"מגיע להם,
לכבוד לימוד התורה.
אני חושב
שהלימוד נועד לתכל'ס
ללימוד תורה, גם
אם הוא בדרך מחזק את הקשר בין לבינם.
זו מטרה
משנית".
*קשה
ללמוד? אני
שואל את אריאל.
"יש
סוגים של משניות שקשה לי ללמוד אותן ויש
כאלה שקל לי כי כבר
למדתי את
הנושא הזה במשנה הקודמת,
כשזה יותר קל אנחנו מספיקים
להתקדם יותר
שזה הכי כיף
להספיק הרבה,
עושה טוב".
"לפעמים
נמאס לי או שאני מעוצבן ורוצה להיות עם
החברים אז אני מעדיף ללמוד
בסעודה שלישית
במקום בצהרים,
אבל זה כבר תלוי אם זה מתאים
לאבא".
*עד
כמה זה מחזק את הקשר עם אבא?
"זה
מחזק את הקשר עם אבא ללא ספק,
יש יותר זמן פרטי,
אנחנו מדברים
גם אחרי הלימוד משניות -
על בית הספר וגם מה שכיף
זה
שאבא תמיד
מביא דוגמאות מדברים שאני אוהב,
הוא מספר במשנה
שהגנב גנב
כדורגל, שזה
דברים שאני מכיר.
או שהוא מביא
דוגמאות מחפצים,
מביא כמה קופסאות,
שם על השולחן
וממחיש לי,
דברים שלא עושים תמיד בבית
ספר".
"אנחנו
לומדים משנה עם רש"י",
מספר משה בן ה-11,
בנו האחר של י'.
"כל
אחד לומד עם אבא משהו אחר.
סיימתי איתו כבר ספר הלכות
של תפילה.
כל אחד מסיים
עם אבא ספר אחר.
הוא קובע עם כל אחד שעה -
ולומד".
"אחרי
הארוחה הוא ישן ואז הוא קם,
שותה קפה,
קורא לנו,
הוא אומר שהקפה
נותן לו כח
ללמוד עם כולנו".
*אתה
ממליץ לאבות?
"כן.
אבא אומר שזה מרכז,
אבל גם תה יכול להיות בסדר",
מחייך משה.
"לא
תמיד בא לי ללמוד עם אבא,
אם אנחנו משחקים בייסבול
אז לא ממש בא לי
ללמוד עכשיו
באמצע המשחק. אין
מה לעשות, אבל
אני בא, גם
אם אני מאחר.
בסוף אני
מרגיש טוב יותר ברוב הפעמים למרות שוויתרתי
על המשחק".
*למה?
"אני
מרגיש טוב עם לשבת ולחשוב במקום לרוץ.
פותח את הראש".
*אתם
גם מפטפטים תוך כדי לימוד?
"לא
תוך כדי, אבל
לפעמים לפני הלימוד אנחנו מדברים על משהו
שחשוב לי שלא תמיד יש זמן
לדבר עליו עם
אבא שלפעמים עסוק.
דברים שקשורים חברים והוא
עוזר לי בעצות שוות".
"אני
חושב שלכל אבא וילד כדאי לעשות את זה כי
זה גם עוזר לאבא לדעתי -
כי הוא לומד תורה,
וגם הילדים.
ורציתי להגיד שלפעמים גם
אבא טועה ובודקים והנה,
הוא אומר לנו שהוא גם למד
משהו
בזכות זה שהוא
היה בטוח שהוא יודע".
*עוד
משהו שאתה חושב שכדאי שידעו על לימוד עם
הורים?
"לילד
זה נותן המון.
הרבה דברים חדשים שלא ידעת.
כשלמדנו את הספר של התפילה
ואת הלכות
שבת - למדנו
שאסור לשחק כדורגל בשבת בגלל עובדין דחול,
וגם אסור בדשא
וגם באספלט
- והפסקנו
לשחק. זה
קשה בהתחלה אבל זה נהיה קל כי כבר התרגלנו
לזה.
במקום זה
אנחנו משחקים בייסבול ופינג פונג.
זה תוצאה ישירה של הלימוד
הלכה למעשה".
--------אם ובת לומדות תורה------------
"כל ילד שמגיע לגיל שהוא מתחיל לדבר אנחנו לומדים איתו תורה", מספרת אביגיל קליסקי מירוחם,
העובדת כמורה לצד בעלה אבי ההייטיקיסט.
"יש לנו חמישה ילדים מגיל שנתיים ועד 11 ועם ארבעה מהם אנחנו לומדים, כל אחד ברמתו".
*איך עובד הלימוד בפועל?
"אנחנו לוקחים פסוק עם רש"י או לוקחים ספר ולומדים אותו לבד ואז אח"כ מלמדים את הילדים.
אצלנו לכל ילד יש מחברת מעוצבת יפה ושם אנחנו כותבים את דברי התורה לשבת.
זה בדרך כלל פרשת שבוע ומיום ראשון אנחנו עובדים על זה.
אחרי שלומדים את הקטע הילד מצייר משהו שקשור לדברי התורה.
הכיף הוא בשבת עצמה שכל אחד אומר את הדבר תורה שהוא למד עם אמא או אבא".
"זה מאוד כיף", מספרת לנו רעות בת ה-11.
"בהתחלה זה היה עם דפים ואחר כך עברנו למחברות כשכבר היה הרבה לימוד פרשת שבוע
שעברנו, סיימנו את כל הפרשות כבר כמה פעמים, יש אפילו דברים משנה שעברה
שאנחנו רואים במחברת שהנה, כבר למדנו את זה פעם אחת".
"זה הופך את הקשר ליותר משמעותי, כי קשר שהוא סביב דבר רוחני הוא הרבה
יותר משמעותי", אומרת אביגיל.
"וזה לא רק פרשת שבוע", מוסיפה רעות,
"גם עם אבא אני לומדת משניות, סיימנו כבר כמה מסכתות".
*יש לכם טיפים להורים, מה הסוד שמאפשר לכם למשוך את כל הילדים ללימוד תורה?
"זה פרוייקט שהוא מורכב כעת. התחלנו עם ילד אחד ואני חושבת שזה הסוד -
להתחיל מאז שהילדים קטנים וכשמתרגלים זה כבר יותר קל.
השאלה היא מה חשוב לך בחיים - גם בשבועות של עומס אנחנו לא מוותרים על זה,
כי בעיניי זה אחד הדברים החשובים ביותר".
"אני חושבת שצריך לעשות משחק עם הפסוקים או הצגה או משהו מושך", אומרת הבת רעות.
"משהו שהוא לאו דווקא לימוד. חוץ מזה כל אחד צריך ללמוד משהו שהוא אוהב,
זה לא חייב להיות פרשת שבוע, למרות שלי זה כיף,
כי במשחקים זה משחקים עם כולם ופה זה רק עם אמא".
"זה זמן איכות עם הילדים לפני הכל", אומרת אביגיל האם".
*לפעמים הילדים מתנגדים ללמוד?
"בדרך כלל אין להם התנגדות,
אולי מבקשים שזה יהיה קצר ואפילו הם מאוד מתבאסים אם לא הספקנו
לשבת עם כל אחד ואחד, שזה קורה באופן נדיר. אני חושבת שזה בגלל שאנחנו מאדירים
את הלימוד ולא פחות מהלימוד מגדילים בעיני הילדים את ערך התורה;
למשל, אנחנו לא בליינים שיוצאים למסעדות אבל כשמסיימים לימוד של ספר -
הולכים למסעדה לכבוד התורה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה