למה אנחנו שונאים חרדים? \ נדב גלעד (2012)
1.
תסלחו לי, אבל בזמן האחרון אני מרגיש קצת מוזר עד הזוי, לפעמים מתחוללים שינוים קלים בטמפרטורות,
אבל בדרך כלל זה ככה; לא משהו הגיוני.
אנחנו, שנר הרב קוק לרגלנו ובו אנו מנפנפים הערב והשכם - נפלנו ארצה שדודים.
הרב קוק הדגיש ודגש תורתו הוא על 'אהבת ישראל'; לאהוב כל יהודי באשר הוא, לנסות להבין את האחר,
להכנס לנעליו הבוציות משהו, ומכוח כך לסמפט אותו קודם כל, ואז מן הסתם יגיע הרגע הגדול ואנו נאהב אותו,
אולי אפילו מאוד.
ואנחנו, ושוב תסלחו לי (שלא אצטרך לחכות לערב כיפורים ולהתנצל), דווקא בנקודה הכי חשובה יצאנו פארשים.
לא יודע למה, אך לעיתים נדמה שאת החילונים אנחנו אוהבים יותר, מבינים יותר, מתחייכים אליהם יותר,
אני לא מדבר על השמאלנים מחבקי מחסומים וערפאת, אותם קצת קשה לנו אולי לאהוב יותר מידי,
אך בהחלט אם מדובר באיש מרכז חביב מחמדים, רק תנו לנו אחד כזה ונחבקנו כדב.
2.
וכשזה מגיע לחרדים, דווקא אנחנו שצריכים להבין אותם יותר מכולם,
כי הרי אנחנו ליברלים, נאורים ושות' (כל המילים היפות של 'הפתוחים' לעולם, לקבל ולשמוע) וחרף כך אנחנו
מעריכים את התורה ואת המצוות לא פחות מהם, והבינגו של ההבנה כה מתבקש, אך הוא הוא נעלם מאיתנו משומה.
אולי כי פשוט מתבקש לשנוא אותם, רק להגיד 'חרדים' מעביר תחושת גטו וורשה שהס מלהזכירה
בפרהסיא, חבר'ה שחורים לא משוחררים כאלה.
קל לשנוא אותם, לא מסובך להפליא; הם סגורים בתוך עצמם, לבושים אחיד, לא מעניין אותם עניינים שברומו
של עולמנו (איך, איך?), והעליהום עליהם היה כאן עוד מימי המנדט הבריטי.
ואנחנו, נאורים שכמותנו, יודעים בדיוק מה טוב בשבילם; שהם יהיו כמונו בדיוק וישלבו חיי מעשה עם תפילה ותורה.
הנה, אנחנו ההוכחה שאפשר אחרת, אז שיהיו כמונו, אתם לא כמונו? אז אחת דינכם להתנגדות רבתית,
פאנטים! וככה אנחנו נשמעים, כמו 'עוד חילוני' שונא פאנטים ומושפע תקשורת שלא הכיר חרדי (לא חב"דניק) מימיו.
3.
הא, נכון יש את הרב קוק שבטוח היה מצליח להסביר את הסגירות החרדית וכל העסק שמסביב ובפנים
על כל המשתמע ממנו, אבל אנחנו, אפעס (...), נגררים אחרי הרוח הנושבת, לא מעניין אותנו בדיוק מי הוא רבנו,
מי הוא מורנו ומה היה מורה לנו אילולי היה כאן ועכשיו.
מאידך, לא נפסיק לנפנף באמרותיו של הרב כשנרצה להעביר מסר כלשהו או סתם שיתחשק לנו להתלות באילן
גבוה ש'יש עליו'.
4.
עכשיו תבחרו, האם זה מצחיק או הזוי, שדווקא הציבור שלנו, שאמור להבין יותר מכל את החרדים,
שהרי אמונתם אמונתנו ותורתם תורתנו, נמצא במקום בו הוא נמצא ביחס ובספמטיה לחרדים.
מדוע הקשר והסימפטיה שלנו הם הרבה יותר לחילונים מאשר לחרדים,
האם משחקי מכבי הם חיבור קדוש יותר (טוב, למעט פיני גרשון) מחיבורנו לתורה המושתפת לחרדים?
האם חיפשנו פעם לנסות להבין שהציבור החרדי, אמנם חי בסגירות, אך הוא חי באחוזים רבים את האמת שלנו?
האם פעם נזכרנו שבישיבת הרב קוק (מרכז הרב) ישנם אברכים שלומדים תורה בדיוק כמו בישיבה חרדית?
האם באמת ניסינו מתישהו לאהוב את החרדים ולא נסחפנו קצת אחרי נהי ליבנו האומר לנו שזאת קבוצה
פאנטית, מסוגרת, שדיי קל לא לסמפט אותם. בואו נהיה כנים, זה הכל.
בואו נודה שאנחנו לא כזה אוהבים אותם, שאנחנו לא מכירים אותם ושקל לנו יותר לפאן החילוני מאשר
לרוחניות החרדית הזועקת, פאן זה פאן, עזבו אתכם, בואו נמשיך לשנוא, זה הכי ישראלי.
לתגובות: gilinada@gmail.com
1.
תסלחו לי, אבל בזמן האחרון אני מרגיש קצת מוזר עד הזוי, לפעמים מתחוללים שינוים קלים בטמפרטורות,
אבל בדרך כלל זה ככה; לא משהו הגיוני.
אנחנו, שנר הרב קוק לרגלנו ובו אנו מנפנפים הערב והשכם - נפלנו ארצה שדודים.
הרב קוק הדגיש ודגש תורתו הוא על 'אהבת ישראל'; לאהוב כל יהודי באשר הוא, לנסות להבין את האחר,
להכנס לנעליו הבוציות משהו, ומכוח כך לסמפט אותו קודם כל, ואז מן הסתם יגיע הרגע הגדול ואנו נאהב אותו,
אולי אפילו מאוד.
ואנחנו, ושוב תסלחו לי (שלא אצטרך לחכות לערב כיפורים ולהתנצל), דווקא בנקודה הכי חשובה יצאנו פארשים.
לא יודע למה, אך לעיתים נדמה שאת החילונים אנחנו אוהבים יותר, מבינים יותר, מתחייכים אליהם יותר,
אני לא מדבר על השמאלנים מחבקי מחסומים וערפאת, אותם קצת קשה לנו אולי לאהוב יותר מידי,
אך בהחלט אם מדובר באיש מרכז חביב מחמדים, רק תנו לנו אחד כזה ונחבקנו כדב.
2.
וכשזה מגיע לחרדים, דווקא אנחנו שצריכים להבין אותם יותר מכולם,
כי הרי אנחנו ליברלים, נאורים ושות' (כל המילים היפות של 'הפתוחים' לעולם, לקבל ולשמוע) וחרף כך אנחנו
מעריכים את התורה ואת המצוות לא פחות מהם, והבינגו של ההבנה כה מתבקש, אך הוא הוא נעלם מאיתנו משומה.
אולי כי פשוט מתבקש לשנוא אותם, רק להגיד 'חרדים' מעביר תחושת גטו וורשה שהס מלהזכירה
בפרהסיא, חבר'ה שחורים לא משוחררים כאלה.
קל לשנוא אותם, לא מסובך להפליא; הם סגורים בתוך עצמם, לבושים אחיד, לא מעניין אותם עניינים שברומו
של עולמנו (איך, איך?), והעליהום עליהם היה כאן עוד מימי המנדט הבריטי.
ואנחנו, נאורים שכמותנו, יודעים בדיוק מה טוב בשבילם; שהם יהיו כמונו בדיוק וישלבו חיי מעשה עם תפילה ותורה.
הנה, אנחנו ההוכחה שאפשר אחרת, אז שיהיו כמונו, אתם לא כמונו? אז אחת דינכם להתנגדות רבתית,
פאנטים! וככה אנחנו נשמעים, כמו 'עוד חילוני' שונא פאנטים ומושפע תקשורת שלא הכיר חרדי (לא חב"דניק) מימיו.
3.
הא, נכון יש את הרב קוק שבטוח היה מצליח להסביר את הסגירות החרדית וכל העסק שמסביב ובפנים
על כל המשתמע ממנו, אבל אנחנו, אפעס (...), נגררים אחרי הרוח הנושבת, לא מעניין אותנו בדיוק מי הוא רבנו,
מי הוא מורנו ומה היה מורה לנו אילולי היה כאן ועכשיו.
מאידך, לא נפסיק לנפנף באמרותיו של הרב כשנרצה להעביר מסר כלשהו או סתם שיתחשק לנו להתלות באילן
גבוה ש'יש עליו'.
4.
עכשיו תבחרו, האם זה מצחיק או הזוי, שדווקא הציבור שלנו, שאמור להבין יותר מכל את החרדים,
שהרי אמונתם אמונתנו ותורתם תורתנו, נמצא במקום בו הוא נמצא ביחס ובספמטיה לחרדים.
מדוע הקשר והסימפטיה שלנו הם הרבה יותר לחילונים מאשר לחרדים,
האם משחקי מכבי הם חיבור קדוש יותר (טוב, למעט פיני גרשון) מחיבורנו לתורה המושתפת לחרדים?
האם חיפשנו פעם לנסות להבין שהציבור החרדי, אמנם חי בסגירות, אך הוא חי באחוזים רבים את האמת שלנו?
האם פעם נזכרנו שבישיבת הרב קוק (מרכז הרב) ישנם אברכים שלומדים תורה בדיוק כמו בישיבה חרדית?
האם באמת ניסינו מתישהו לאהוב את החרדים ולא נסחפנו קצת אחרי נהי ליבנו האומר לנו שזאת קבוצה
פאנטית, מסוגרת, שדיי קל לא לסמפט אותם. בואו נהיה כנים, זה הכל.
בואו נודה שאנחנו לא כזה אוהבים אותם, שאנחנו לא מכירים אותם ושקל לנו יותר לפאן החילוני מאשר
לרוחניות החרדית הזועקת, פאן זה פאן, עזבו אתכם, בואו נמשיך לשנוא, זה הכי ישראלי.
לתגובות: gilinada@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה