לבקר בהיכלו \ נדב גדליה
היכל שלמה מתחדש, אז נדב גדליה צלל לעומק הסיפור שעומד מאחורי אחד הבניינים הכי מפורסמים בירושלים.
***
אין דתי לאומי שלא מכיר את 'היכל שלמה' - אחד המבנים המפורסמים ברחוב קינג ג'ורג בירושלים. במבנה מתארחים כנסים מרובי משתתפים, הופעות, ערבי לימוד ומה לא. נדמה ש'היכל שלמה' רואה את הציונות הדתית בתפארתה התרבותית העכשווית, אך הכל התחיל הרבה קודם לכן.
*דרוש: בית כנסת מרכזי*
אי שם בשנת ה'תרפ"ג (1923), הרבנים הראשיים לארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יעקב מאיר, יצאו בקריאה נרגשת לעם היושב בציון למען בנייתו של בית כנסת מרכזי בעיר הקודש.
בקריאה ההיא שנדמה שמהדהדת עד היום ברחובות הבירה שהשתנו לבלי היכר נאמר כך: "הייתכן הדבר כי דווקא ביישוב היהודי הגדול, בירושלים הקדושה, יחסר סמל האיחוד הסגולתי של עם ישראל? הייתכן להוציא ולהשמיע מפה לאוזן את המשפט המוזר, המופרך כל כך, והעובדתי בכל זאת, ולומר: לירושלים הגדולה והקדושה אין בית כנסת גדול ומרכזי?".
מטבע הדברים, היו לא מעט בתי כנסיות בבירה ואפילו 'ישורון' - בית כנסת גדול ומוכר הפך כבר לשם דבר, אך להגדרה 'בית כנסת מרכזי' יש חוקים לא כתובים משלה.
כך יצא שאף על פי ש'ישורון' התבסס במשכנו שברחוב קינג ג'ורג', עדין, התחושה היתה שאין בית כנסת מרכזי. הנימוקים ש'ישורון' אינו 'מרכזי', התבססו על כך שב'ישורון' התקיימו מנהגים מסוימים שאינם סובבים סביב כל עדות ישראל ומחזיק באופי קהילתי שלטענת הטוענים נחשב 'אשכנזי מודרני'.
היו גם כאלה שטענו כי בית כנסת מרכזי אמור להחזיק מקהלה קבועה (שלא היתה קיימת בישורון). סיבה נוספת להקמת בית כנסת מרכזי, היתה הטענה שישורון הינו בית כנסת פרטי שמנוהל ע"י עמותה פרטית ומעולם לא היה רשמי וממלכתי, למרות שישורון אירח אירועים ממלכתיים, הכינוי 'בית כנסת מרכזי' כבר דבק בו ואף התפללו בו אישים חשובים שתרמו לארומת ה'מרכזיות' שלו.
*מעשה בשני בתי כנסיות שהיו בעירנו*
הזמן עבר לו בעצלתיים, ועם הקמת המדינה הדרישות להקמת בית כנסת מרכזי - עלו דרגה.
המושג 'ממלכתי דתי' נולד מחדש ועימו המנון, תפילת יום העצמאות ומוסדות רבנות.
מה תפקידו של משרד דתות - אם לא להקים את מה שאנו מייחלים לו כבר שנים? שאלו דורשי בית הכנסת המרכזי.
עם הקמת משרדי הרבנות הראשית בהיכל שלמה, נוסד במקום גם בית הכנסת המרכזי הרשמי של ירושלים. (למרות שעד היום אפשר למצוא ב'ישורון' שלטים בהם בית הכנסת מכונה 'בית הכנסת המרכזי').
אירוע החניכה החגיגי התרחש ביום חמישי, ל"ג בעומר של שנת תשי"ח.
בין הנוכחים בטקס היו רבנים ראשיים המייצגים ערים מרחבי העולם, פוליטיקאים, וכמובן - הרבנים הראשיים של ישראל, הרב יצחק הלוי הרצוג והרב יצחק ניסים.
בחניכת המרכז הרוחני החדש, קודש וציונות הפכו ליחידה אחת: מצד אחד - נשמע קול שופר ומצד שני האורחים שרו את המנון 'התקווה'.
הרב הרצוג נאם, וסר אייזיק וולפסון, התורם הראשי, הקדיש את הבניין לזכר אביו סולומון וולפסון.
באותה תקופה קמו שתי גופים חדשים: הכנסת והסוכנות היהודית שמקום מושבם היה בסמוך להיכל שלמה. יש אומרים שחזונו של הרב הרצוג היה שהאזור יהיה כמו הקניון הלאומי בוושינגטון ולמעשה ייצג את התרבות היהודית והציונות המתרקמת הכוללת משרדי רבנות וממשלה בכפיפה אחת.
עם הזמן התרחשו שינויים באקלים הישראלי, אשר שינו את גורלו של היכל שלמה. הרב הרצוג נפטר זמן קצר יחסית לאחר מכן, ב-1959. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1967, התרחשה מלחמת ששת הימים. בעקבות האיחוד מחדש של ירושלים והחזרת הנוכחות היהודית לעיר העתיקה - בית הדין הרבני העליון שהיה ממוקם בהיכל שלמה - עבר לעיר העתיקה. לבסוף, בשנת 1992, עם בחירתו של הרב ישראל מאיר לאו לרב הראשי הועברו משרדי הרבנות הראשית לכניסה לעיר.
כך נעזב החזון הגדול של היכל שלמה. אמנם בשנים שלאחר מכן, ארגונים ציוניים דתיים לאומיים נכחו במקום, אך משעברה הרבנות הראשית מהיכל שלמה - הבניין איבד את יוקרת הקדם שלו, הן מבחינה פיזית והן בחינת המשמעות שאפפה אותו מאז היווסדו.
רק ב-2013 נסגר המעגל כשמכללת הרצוג, מהמכללות המובילות בישראל - על שם יעקב הרצוג, דיפלומט, מלומד ובנו של הרב הראשי הרצוג ז"ל - העבירה את תכניות התואר השני שלה להיכל שלמה. המקום התעורר מחדש והפך למוקד למידת המורשת היהודית עבור יהודים מרחבי העולם.
אך 'בהרצוג' לא הסתפקו בתוכנית לתואר שני ועשו הכל כדי להעיר את הבניין מתרדמתו ולהביאו לפעילות שוקקת חיים.
***לזכרו של היהודי המוחה***
משנכנסה מכללת הרצוג לעניינים, פריחתו של היכל שלמה קרמה עור וגידים. מעבר למכללה הפועלת במקום, היכל שלמה נהנה משיפוצים ושיפורים נרחבים, במטרה להחזיר עטרה ליושנה בכל הכוח, בשפה עדכנית. התוצאה כיום: מעצמת תרבות, לימוד והגות יהודית - במרכז ירושלים.
המהלך הראשון היה שיפוץ האודיטוריום המכיל 700 מושבים, השני בגודלו בירושלים, המארח מופעים מוזיקלים פופולארים, ערבי לימוד ואירועים חינוכיים. מן הסתם ביקרתם במקום פעם או פעמיים או 70.
מה שפחות ידוע הוא שהאודיטוריום ששומע היום קולות של אודי דוידי - הוקם על שמו של מנחם מנדל פריבס שהיה כאן הרבה לפני שידענו שיש דבר כזה מוזיקה יהודית מקורית. פריבס נולד בב' חשון תרפ"ג בורשה והיה ילד רגיש, בן למשפחת אדמו"רים, מחונן שידע לקרוא כבר בגיל 3 ובגיל 7 שנים היה מתעמק בקריאה במשך ימים ארוכים.
הוא למד בבית הספר "המזרחי" בורשה (לימים מכללת הרצוג מייסודן של מכללות ליפשיץ והרצוג) עד גיל 10 עת עלה ארצה עם הוריו ואחיו.
פרעות תרצ"ו ריגשו וזיעזעו אותו. הוא היה מונה ומבכה כל קורבן ובתשעה באב אף עלה להתאבל על קברות הקדושים. בהיותו בן 15, החל לפעול בשטח והתנדב לשמירה.
בנוסף לפעילותו בשטח, פריבס כתב מאמרים אידיאולוגים ב'הארץ' וב'עדת הצופים' בהם הביע את את מכאוביו, יסוריו וזעמו על המתרחש לעם היהודי בגולה ובארץ.
בשנת 1940, כחלק מ'הספר הלבן', הרשויות הבריטיות הוציאו תקנה להעברת קרקעות, המגבילה את מכירת האדמות ליהודים בארץ ישראל. היהודים התנגדו למדיניות והחלו בשביתה כללית. במהלך השביתה, במוצאי שבת, 2 במרץ 1940, הופיע פריבס, כנציג ההגנה, על במת קולנוע עדן בירושלים וניסה לשכנע את הנוכחים להצטרף למחאה.
בהמשך הערב, הוא הוכה על ידי שוטרים בריטים ומת כעבור יומיים. עשרות אלפים השתתפו בהלוויתו ופריבס נספד על ידי הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל. בהמשך, חברי קיבוץ טירת צבי נטעו לזכרו את שדרת הסגלונים.
פריבס הותיר אחריו הורים ושני אחים צעירים. אחד מהם, נוח שמו, סיים את לימודיו בטכניון, עבר לארצות הברית והפך לחוקר חלוצי בתחום מדעי המחשב. נח הוא האח שנתן חסות לשיקום האודיטוריום לזכר אחיו, אך לפני שזכה לראות בסיומו של הפרויקט - הוא נפטר, לפני כשנה.
***להחזיר עטרה ליושנה***
לצד שיפוץ הבניין, מכללת הרצוג, הפועלת בחסות ישיבת הר עציון באלון שבות, מעצימה את היכל שלמה במגוון דרכים: היא מפתחת מגוון קורסים ותוכניות שלא נותנות להיכל שלמה לנוח ולו לרגע מהווית קיומו היהודית-ציונית.
כיום, פועלת במקום תכנית בוקר הכוללת לימודים בפילוסופיה יהודית ובתנ"ך בשני מסלולים נפרדים, הן פרונטלית והן ב- Zoom ובשיעורי וידיאו מוקלטים המועברים לתלמידים בכל העולם.
תכנית לימוד נוספת לקהל הרחב היא תוכנית ייעודית שבה נלמדת לעומק ההיסטוריה והגיאוגרפיה של ארץ ישראל באמצעות שילוב של הדרכות שבועיות, הרצאות בכיתה וטיולי חוץ חודשיים היוצקים צבע חוויתי חדש בלימוד הכתתי הפרונטלי.
בנוסף לכל אלה, בהיכל שלמה הנוכחי אפשר למצוא גם בית מדרש לנשים הכולל תכנית לתואר שני לקידום הקול הנשי בשיח ההלכתי - באמצעות קורסים ופרסום מאמרים הלכתיים מלומדים. לצד תוכנית זו, פועלת תוכנית לנשים חרדיות המציעה לימודים גמרא, הלכה ומחשבת ישראל.
תוכנית נוספת של בית מדרש שהחלה את דרכה בשנת 2018, הינה בית המדרש לצעירים שנועד כדי לדון באירועים עכשוויים בפן החברתי והרוחני.
ועל כולנה עומדת התוכנית המרכזית של 'הרצוג': התכנית לתואר שני המציעה תארים מתקדמים בהוראת המקרא, פילוסופיה יהודית, חינוך יהודי, משפט בעל פה, מתמטיקה, חינוך מיוחד ומערכות חינוך.
בנוסף לקורסי החינוך של המכללה, בית הספר מספק הזדמנויות פיתוח מקצועיות למורים, מנהלים ומנהלים בישראל ובעולם היהודי כולו, בדרום אמריקה, צפון אמריקה וצרפת.
כך יצא, שמעל 60 שנים אחרי פתיחתו, אחרי שנואשו ממנו לא מעט בני אדם שראו נדל"ן עייף בחייהם - היכל שלמה עושה את הבלתי ייאמן וקם לתחיה. משיב לעצמו לעצמו את מעמדו כמרכז בינלאומי ללימודי ומורשת יהודים ליהודים בארץ ובעולם. כי מהיכל שלמה - תצא תורה.
***ככה הופכים למרכז תורני עולמי***
ב'הרצוג' שלא שוקטים על השמרים, כפי שהבנתם. אחרי הרמת המבנה על סולם יעקב יהודי והפצת התורה במרחב הפיזי ובזום - עולים לשלב הבא.
כעת, לראשונה בהיסטוריה היהודית יוקם גוף אחד אשר יחבר ויקשר בין בתי הספר היהודיים ברחבי העולם ויהפוך אותם למעין ״רשת חינוך יהודית עולמית" המתוקצבת בעשרות מיליוני שקלים.
הפרויקט הוא אחת מתכניות הדגל של משרד התפוצות ומכללת הרצוג זכתה במכרז פומבי להפעלתו.
הולדת המיזם החלה בתקופת הקורונה בה התמודדו הקהילות בתפוצות עם משבר של סגירת מרכזי קהילה ומעבר ללימודים וירטואליים במקביל למחסור במורים יהודים.
במסגרת המיזם, יוקם בהיכל שלמה מטה עולמי, חינוכי ומקצועי שיעסיק מומחים שונים בכל יבשת ובשפות שונות ויעסוק ביומיום השוטף בפיתוח תכנים, הכשרות מורים, יצירת פלטפורמה וירטואלית לשיתוף רעיונות ומיזמים, מתן ייעוץ מקצועי לבתי ספר ועוד.
בנוסף, ישמש המיזם ליצירת קשרים בין תלמידים יהודים ברחבי העולם, בין היתר ע״י יצירת אירועים וירטואליים לחיזוק העמיות והחיבור בין ילדים יהודים ממדינות שונות, לצד הקמת דיאלוג שוטף בין המורים והמנהלים למקביליהם מעבר לים.
מכללת הרצוג שכאמור תפעיל את המיזם, תחבור לפרויקט "יונייטד" – מיזם משותף של משרד התפוצות ומשרד החינוך, אשר כבר פועל בשנים האחרונות לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל בבתי ספר יהודיים בעולם ותפעיל יחד עימו את מיזם "רשת בתי הספר היהודים בעולם".
כיום פועלים 1500 בתי ספר יהודיים ברחבי העולם ומטרת המיזם היא לסייע לכולם לפתח ולשמר את הזהות היהודית במגוון דרכים דרך פלטפורמה מרכזית אחת שתאגד תכנים יהודיים ציוניים אינטראקטיביים של זהות יהודיות וחיבור למדינת ישראל. היכל שלמה חוזר לעצמו בגרסה חדשה ועם אותה מטרה לשלמה הוקם: יצירת השפעה מהותית על דמותו של עם ישראל בעולם בדורות הבאים.
--------------
סרטון תדמית מקורי לעסקים, עמותות ואמנים - דרך כאן >>
התחברו לניוזלטר של גדליה - דרך כאן >>
גְּדַלְיָה - כַּתָּב אָמָּן | www.nadavGEDALIA.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה