1.
הקפה השחור הראשון שלגמתי, היה מעשה ידיו של תימני אסלי שעבד בפיצריה בה עבדתי כשליח.
הוא בישל אותו על פנג'אן והנוזל הכהה שהוגש לי בחיוך חביב השאיר אותי ער כל הלילה.
נער הייתי ומאותו לילה נזהרתי שלא ליפול שוב. החזקתי מעמד, אבל באקדמיה, נפלתי בקפה שני, אריזה מוסדית, ממיחם.
למרות הכל, הקפה ההוא הצליח להשאיר אותי ער, עדין.
תקציר העונה הבאה: שעתיים אחרי הקפה השחור מספר 700 שלי - נרדמתי כמו דב פנדה ורוד.
דרך הקפה למדתי את השיעור הראשון בקהות חושים: קפה אינו משקה טבעי. בני האדם מצאו להם דרך טעימה אחרי שהשתעממו משתיית מיים. הם הניחו שלמכור קפה יעשה אותם מליאנים וצדקו.
מחיר הקהות של האדם הפשוט: הגוף מתרגל, קשה לו בלי קפה. איי ניד קופי נאוו! עכשיו לך תצא מזה. לך תפתח בקר בלי כוס קפה. לך תנהל פגישה על קנקן מיים עם לימון. איך מדברים עם בני אדם בכלל בלי שתי כוסות באמצע השולחן? ואיפה נפגשים, בבית מיים?! ומתי זה נגמר? כי היום, סיום פגישה זה עניין שדי ברור לי: כשהקפה נגמר ואני מסיים לנשוך את בוחשן העץ עד החצי שלו.
חסר לך משהו טוב לקרוא?
חדש: גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר
טורים אישיים שנונים, כתבות שוות, הרצאות מחכימות וולוגים מצחיקים.
הכל בניוזלטר אחד - למנויים בלבד!
להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com
2.
לכל אחד מאיתנו יש את הדברים שצורמים לו באוזן ובעיין.
הדברים שעושים לנו 'לא נעים', נקרא להם. לחלקנו יותר, לחלקנו פחות.
כך או כך, יש דברים שנפשנו סולדת מהם. כל אחד והסלידה שלו.
יש כאלה שצעקות עושות להם לא נעים ויש כאלה שנהנים מהאזנה וצפיה באנשים שרבים על משהו.
בכל הנוגע לאוזניים, אתם מכירים את התופעה הזאת: יש כאלה שמספיק שתאמר לידם קללה לא גסה במיוחד - וכבר לא נעים להם.
לא רחוק מהם חיים בני אדם שמקללים נונ-סטופ וזה לא מזיז להם בכלל. הם אפילו צוחקים מזה בקולי קולות.
3.
באופן כללי, בני אדם רודפים אחרי דברים מסויימים שאחרים סולדים מהם. זה העולם.
אך כולנו מסכימים שבקצה האמת יש קונצנזוס לגבי דברים מסויימים.
למשל, שהכי טוב ונכון לדבר באופן מנומס, נקי ורגוע.
למרות זאת, רק לחלק מסויים מאיתנו דיבור גס ועצבני - צורם באוזן.
החשיפה לגסות רוח בחברה הפיזית ודרך המדיה - מקהה את הצרימה.
אתה כבר לא מתרגש ממישהו שאמר לידך משהו שלא תוציא מהפה שלך לעולם.
אחרי פעם, פעמיים, שלוש ו-700 פעמים - זה אולי קצת מציק, מביך, אבל כבר לא 'צורם'.
כשחושי העדינות קהים עוד קצת, אפשר אפילו לצפות בנחת בדיאלוגים גסים ובסיפורים לא נעימים בעליל, בלי להתכווץ יותר מדי, כמו בימי תחילת הקהות.
4.
אנחנו משוחדים. סיפור - זה כיף משחר ילדותנו, לצרוך תוכן שמסווג כמיינסטרמי - נחשב לגיטימי.
אז אנחנו מסבירים לעצמנו שצפיה בתוכן טלווזיוני מכל סוג - זה שטויות.
לא משנה מה נותנים בטלוויזיה, לכל דבר יש לנו הסברים מאלפים.
אם זה ריאליטי - "זה בסך הכל משחק". ואם מדובר בתסריט - "הרי הכל דמיוני".
אנחנו לא לוקחים בחשבון את הדבר החשוב: סיפור טוב, מכניס אותנו לחוויית חושים ייחודית.
אנחנו צוללים פנימה וחווים פחד, אימה, חלחלה ואז נזכרים שהכל על המסך וממשיכים בחיינו.
השאלה היא, מה עושה לנו מנעד החווית השליליות העזות שאנחנו חווים דרך סיפורים 'לא טובים', בלשון המעטה.
האם זה משמח אותנו? נוטע בנו תקווה? האם זה מקדם אותנו בדברים שאנחנו כה כמהים אליהם באמת?
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שהמחיר שאנחנו משלמים, הוא בסופו של דבר באיכות החיים עצמם, שלנו.
כולנו רוצים להרגיש טוב, לחוות אהבה, לשחרר מחסומים רגשיים, להיפתח, להתרגש, להיות אופטימים, לחיות בלי פחד, להתקדם כבני אדם. לשם כך, אנחנו רודפים אחרי ספרי הדרכה, אך בו בזמן בולסים תוכן אפוף חלחלה. צורכים תוכן שסוגר לנו את הלב ומספרים לעצמנו שזה בכלל לא קשור לזה שקשה לנו להיפתח ולא לפחד, בחיים עצמם.
5.
אנחנו בדור רגיש ועדין שכבר לא מתבייש להגיד בקול שהוא אוהב, יש לנו שפע כלים כדי לחיות נכון.
דווקא עכשיו, זה זמן די גרוע להקהות את עצמנו רק כדי שיהיה לנו מעניין בעיין ובאוזן.
משחקי הטלוויזיה רוצים שנצפה בהם ותו לא.
הדבר האחרון שמעניין אותם אלו מערכות היחסים שלנו, חיי האהבה שלנו, הזוגיות, העדינות, פיתוח הסבלנות ופתיחת הלב.
עצוב שאנחנו לא בוררים את התכנים שלנו לפי האינטרסים של הרגשות שאנחנו מחפשים להרגיש
ונותנים לסוחרים להלעיט אותנו במוצר שהם מניחים שאליו נמשך יותר ונבקש עוד עונה, שתספק לנו ריטואל של רגשות מהונדסים שלא נוגעים לחיינו בשום צורה.
איו ספק, משעמם בלי תוכן שמספק את הרף שהגענו אליו.
קשה לוותר על תוכן מהיר וזמין שכולם מדברים עליו ולהתחיל לברור תוכן שפותח את הלב.
לא פשוט למצוא דברים חדשים להתעסק בהם אחרי שקצת שכחנו שאנחנו מסוגלים עדין ליהנות מלימוד חדש, קריאה, האזנה, התבוננות, ספורט, שיחה ואפילו בהיה והרפיה, לפעמים.
זה לא קל, אני יודע. כל ההתחלות קשות, אבל אלו החיים שלנו ורק ככה יש לנו סיכוי להיות מי שאנחנו רוצים, ולא מה שמשווקי מדיה מחו"ל רוצים שנהיה: בטטות שתקועות רגשית בניינטיז.
כנסו לאתר של נדב: www.nadavgedalia.com
סרטון תדמית מקורי לעסקים, עמותות ואמנים - דרך כאן >>
****
חסר לך משהו טוב לקרוא?
חדש: גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר
טורים אישיים שנונים, כתבות שוות, הרצאות מחכימות וולוגים מצחיקים.
הכל בניוזלטר אחד - למנויים בלבד!
להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com
כתיבת תוכן, כתיבת שיווקית
כתיבת תוכן, כתיבת שיווקית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה