יום ראשון, 14 בנובמבר 2021

המדריך לבוס המצוי

 המדריך לבוס המצוי | טור מתוך המדור שלי ב"הארץ"


1.

אלעד מספר שלפעמים הוא בוכה בשירותים של העבודה. לא הרבה, אבל בוכה.
הוא מחבב את החברים, יודע איך עושים את הג'וב נכון ואפילו יש לו טכניקות שפיתח כדי להיות יעיל יותר.
ככה זה כשאתה עובד באותה עבודה במשך ארבע שנים. נצח - במושגי הדור הנוכחי.
למרות כל היופי הזה, ישנה בעיה קטנה: הבוס.
 
2.

לאלעד יש אחלה בוס במושגי החוק היבש. משרד העבודה והרווחה מבסוט עליו אש.
הוא נותן את תנאי השכר החוקיים בגובה ממוצע, נוהג לומר 'תודה' קבועה ויבשה, מקפיד על מתנות סבירות בחגים וזורק בדיחות לא גסות בהפסקות.
אבל שהוא לא מרוצה ממשהו, כשהוא רוצה משהו חדש או שאין לו מצב רוח -
יוצא ממנו הבוס הישן מהספרים הקדומים, בגרסתו המודרנית.
הבוס של אלעד לא צועק ולא מאיים, חס וחלילה. הוא רק 'מתנהג כמו בוס' ומשתמש בכל השוטים העומדים לרשותו ה"חוקית": הורדת ביטחון עצמי בחיוך, איום מתבדח על הרעת תנאים, וכמובן - אי שיפור תנאי העסקה לעולמים ורמיזות לא ברורות על שוק מוצף בעובדים מחליפים.
למעשה, הוא משחק על הפער הרגשי בין היותו בוס - איש עסקים הבקיא במשא ומתן ובין עובדו הפשוט - איש קטן שרק רוצה להתפרנס בכבוד ולא יודע כיצד לכופף מישהו או לדרוש משהו בלי להשפיל מבט בבושה.

3.

לאלעד יש הרבה מה להגיד לבוס שלו, אבל הוא שותק. הצצה קטנה במדורי ביקוש עבודה מגלה לו שיש עוד כמה כמוהו. טוב, אולי לא בדיוק, אבל בערך. "הבוס שלי יסתדר בלעדיי", זה משפט שאינו נכון בהכרח, אך נובע מחוסר ביטחון לגבי מערכת היחסים עם הבוס שעלול לבעוט אותו בכל רגע נתון.
וקשה לו להגיד "לי זה לא יקרה", כי הוא ראה כבר מישהו שעזב מרצונו או הועזב.
מצד שני: לא מעט עובדים מצליחים להסתדר יפה עם הבוס של אלעד.
אולי אפשר אחרת? האם הם טובים יותר ממנו? ושמא גם הם מפחדים?
אלעד מוותר על מה שהוא רוצה לומר לבוס, אך מול הדסקטופ והררי המשימות כבר קשה לא להתחמק ממה שהוא מרגיש.
המשפט ההוא: "על למה אני משלם לך?" או המבט שאמר לו שהוא לא שווה כלום, ע"י זה שמעסיק אותו - כואבים לא פחות משמחת המשכורת בעשירי. בא לו להחליק, לתזכר את עצמו שבוסים לא בוחרים.
הוא נכנס לחשבון הבנק שוב כדי להציג בפני עצמו את הסכום שהוא מקבל.
"זה לא כל כך גרוע", הוא חשוב לעצמו. "תודה שיש פרנסה".
ועדין, מציקה לו העובדה שהכל היה יכול להיפתר במחי יד אם רק הבוס היה נגש אליו ושואל  בכנות איך הוא מרגיש בעבודה, מה חסר לו. דברים שרק בוסים יכולים לתת.

4.

היו זמנים שבהם בוסים היו מתעמרים ואז הגיעו חוקי ההעסקה שנתנו 'תנאי העסקה' לכל עובד. הידד! רק שעל הדרך הם שכחו את האבולוציה של הרגשות.
אותה - אי אפשר לנסח דרך חוק כי הבוס בעבר הוא לא הבוס בהווה.
הגיע הזמן להפנים את זה גם אם לא מדברים על זה מספיק, או בכלל.
אנו חיים בעידן בו העבודה היא הקהילה, הסיפוק, הבקר טוב, הדאגות בערב ובהרבה משעות היום, למעשה.
תודה לא-ל, אנחנו חיים בדור השפע. פיתה עולה שקל וחצי ומיים יש בברזים בזול.
נכון שהמצב לא מושלם וישנן בעיות דיור, אך משאלות הלב שלנו כיום נמצאות בכיוון אחר לגמרי
מתלוש משכורת ודאגות פנסיה. ממש.
למרות הכל, משום מה, 'תנאי ההעסקה' נתקעו אי שם במשאלות הכמוסות של השנים ההן בהם האדם כמה לטלוויזיה צבעונית בסלון ותו לא.
כיום, בני אדם היום רוצים להרגיש טוב ושיהיה כיף, זה הכל. עכשיו. לא בעשירי לחודש.
להיות חלק ממשהו, לחוש שוויון יומיומי ולא לחוות תחושת עליונות.
כן, גם אם התקן שלך הוא 'עובד' ולא 'בוס' - מגיע לך להרגיש במערכת יחסים שיוויונית, לכל הפחות מבחינה רגשית.
מותר לבקש ממך לעשות דברים, אסור להפגין כלפיך עליונות.


5.

התקדמנו מתקופת העבדים, לעונת הבוסים - שמיצתה את עצמה.
זה לא סוד שצעירים רבים בוחרים בבדידות, רוצים לעבוד מהבית, מתקשים להחזיק בעבודה או לא רוצים לעבוד בכלל.
המצב נוצר כתוצאה ממשהו.
בדור הכיף, היו כמה בוסים ששכחו להתעדכן שהם נמצאים בדור הזה והם עשו את מה שהם יכלו כדי להוכיח לצעירים שעבודה זה פשוט לא כיף.
בוסים חכמים הבינו שהאינטרס הוא גם עיסקי וקשובים היטב לאבולוציה של הרגשות.
הם מחפשים איך לעשות טוב לעובדיהם בלי להגיע לתחינות להעלאה בשכר.
הם שואלים איך המועסק מרגיש ומה הצרכים *שלו*, מתוך רצון לשדרג את מערכת היחסים ובלי להיכנס לתודעת משא ומתן שמעיקה על כל אדם שבחר להיות מלכתחילה שכיר כדי להימנע מכך.
ההקשבה למה שהעובד מרגיש מגלמת בתוכה רווח אדיר: עובדים שמחים ומסורים לאורך זמן, בוסים שמרוויחים הרבה יותר. ככה זה כשכיף לעבוד.

עכשיו הגיע תורכם לספר לי סיפורי בוסים. תשלחו לי דרך המייל gilinada@gmail.com >>

כנסו לאתר של נדב: www.nadavgedalia.com

סרטון תדמית מקורי לעסקים, עמותות ואמנים - דרך כאן >>

****
חסר לך משהו טוב לקרוא?

חדש: גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר

טורים אישיים שנונים, כתבות שוות, הרצאות מחכימות וולוגים מצחיקים.

הכל בניוזלטר אחד - למנויים בלבד!

להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com

כתיבת תוכן, כתיבת שיווקית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה