ציידי הפטריות
יצאנו לברר מה קורה בגזרת הפטריות בארץ הקודש ויצאנו נסערים.
מאת: נדב גדליה
----------
חורף גשום שכזה לא היה לנו מזה זמן רב. מעבר למפלס הכנרת ושמחת החקלאים, אפשר לראות את תוצאות הגשמים בפטריות הצצות ולצידן בני אדם הנהנים מטרנד חדש-עתיק: ליקוט פטריות.
התופעה היתה כאן מאז המצאת הפטריה, אך כעת הוא הולך ומתפשט גם בקרב אוכולוסיות שלא מחוברות לטבע ביום יום.
איך זה עובד? חכו רגע. לפני הכל ננסה להבין מה זאת פטריה בכלל.
"עד לפני 150 שנים סיווגו את הפטריות כצמחים", אומר איל קרן, מדריך טיולים, סיורי פטריות ומנהל הדף 'פטריות וחוויות'.
"דווקא ביהדות ידעו שהפטריות אינן צמחים וקבעו את ברכתן כ'שהכל' ולא בורא פרי אדמה... רק לפני 150 שנים המדע גילה שפטריה היא פשוט 'פטריה', זאת ההגדרה שלה. היא לא זקוקה לאור, היא לא מבצעת פוטוסינתיזה (פירוק והרכבה) כמו צמחים שלוקחים את אור השמש (האנרגיה) ובעזרתו מרכיבים ומפרקים חומרים. לכן אגב, הצמחים ירוקים, בגלל הכולורפיל - תהליך הפוטוסינתיזה.
לפטריות - אין כלורופיל, הן לא ירוקות, הן יכולות לגדול בחושך מוחלט והאנרגיה שהן מקבלות מגיעה ע"י פירוק המצע שעליו הן גדלות.
כדי להבין, נקח דוגמה מעץ. על ידי השורשים שלו הוא קולט את ההזנה שלו. מאידך, פטריה - מפרישה אינזימים למצע שלה, מפרקת אותם ואז היא שואבת אליה את החומר המעוכל כבר מהמצע. היא עושה בעצם את העיכול של ההזנה שלה מחוץ לגוף שלה שזה דבר מדהים בפני עצמו".
*איך צומחת פטריה בעצם?
"הפטריה שמבצבצת היא רק גוף הפרי של רשת קורים עצומה ששוכנת מתחת לאדמה", מגלה קרן. "כן, מתחת לאדמה יש רשת של קורים, 'תפטיר' שמה. הקורים האלה מתפשטים לכל הכיוונים ויכולים להתחבר אחד לשני תוך כדי שהם מפרקים חומרי הזנה שנמצאים במצע שבו הם נמצאים; בין אם זו אדמה או עלה (שגם עליו צומחות פטריות). ברגע הנכון עבורם הקורים האלה מצמיחים את הפירות שלהם - שהן בעצם הפטריות. הפטריות יוצרות בתוכן 'נבגים' שהם למעשה כמו זרעים. מהנבגים האלה נוצרות עוד פטריות".
*למה הפטריות צצות דווקא אחרי הגשם?
"בכל צעד שאתה הולך ביער, יש עשרות אלפי ק"מ של תפטיר.
מטבע הדברים, אצלנו בארץ, בקיץ - האדמה יבשה. לכן, התפטיר לא יכול להתקיים והוא יורד לבטן האדמה, היכן שיש לחות שאפשר להתקיים ממנה.
כשמגיעים הגשמים יש מספיק לחות בשכבה העליונה של האדמה; זה הזמן בו התפטיר עולה ואז מוציא את הפירות שלו - הפטריות.
הפטריות מגיעות לאו דווקא אחרי הגשם.
היום ליקטתי פטריות למרות שכבר כמה ימים לא היו גשמים. הנכון הוא שהפטריות יוצאות מתי שנוח להן והאנשים, כדי ללקט אותן, יוצאים אחרי הגשם".
פטריית היהודים.
***מגוון עצום ובראש: פטרית היהודים***
הפטריות - שעד היום התגלו כ-100,000 מינים שלהן ברחבי העולם - הינן ממלכה בטבע העומדת בפני עצמה.
התחום בביולוגיה העוסק בפטריות נקרא 'מיקולוגיה' והוא מעסיק חוקרים רבים.
בישראל בלבד יש 800 סוגים של פטריות, אך רק שליש מהן אכילות ורבות מהן רעילות.
לא כל זני הפטריות הוגדרו בישראל ולכן בפקולטה לחקלאות באוניברסיטת ת"א עובדים מזה תקופה ארוכה על מיפוי והגדרת הפטריות הקיימות בארץ. "המטרה היא לבדוק את ה-DNA שלהן בצורה מדוייקת כי יש הרבה סוגים שנראים דומים", אומר קרן שלקח חלק במסע הגדול למיפוי הפטריות בישראל, בהתנדבות.
"השנה נאספו כ-200 סוגים ושנה הבאה המחקר ימשיך בחריצות לפטריות שלא הספיקו לחקור השנה".
*איזו פטריה מבצבצת בימים אלו?
"בשבועות האחרונים אני נתקל בפטריות בגודל של 40 ס"מ ויותר ויחד עם זאת - אני מוצא פטריות מיקרוסקופיות ממש. יש בורא עולם!", מתפעל קרן שאינו מגדיר את עצמו 'דתי'. "תראה, לא יכול להיות שהמגוון האינסופי הזה מקרי. יש כאן תיכנון מדהים שקטנתי מלהבין אותו. זה בלתי נתפס ומתוחכם בצורה בלתי רגילה. יש כאן מלאכת מחשבת מסעירה. אני כל הזמן מתרגש מחדש, גם אם אני חוזר הביתה עם סל ריק".
"אגב, אפרופו אמונה ויהדות, פטריה מעניינת שאוטוטו זאת העונה שלה נקראת גביעונית נאכלת המכונה גם 'פטרית היהודים'. הפטריה הזו מפרישה חומרים דוחי חרקים כמעט ואף פעם אינה נגועה בחרקים ולכן לאורך ההיסטוריה היתה מבין הבודדות שלוקטו באופן עקבי ע''י יהודים".
"יש מסורת של יהודי מרוקו שנקראת 'טרפש' - לקראת פסח יוצאים ללקט פטריות כמהין שגדלות מתחת לאדמה", מספר איל ניומן, המכונה 'האיש בשדה' שמצטרף אלינו כדי לספר על הקשר של יהודים ופטריות.
"אני לא מרוקאי, אבל כדאי להכיר את המנהג הזה. כמהין לא אמור להיות רעיל ואולי זאת הזדמנות להתחיל ללקט. אפשר לעשות את זה בצאלים".
***היישר מרוסיה***
*איך אתה מסביר את תופעת מלקטי הפטריות שתופסת תאוצה?
"עם ההתקדמות הטכנולוגית והשימוש ברשתות חברתיות, נוצר ניתוק בין האדם לעולם שהוא חי בתוכו", אומר קרן. "אתה מקבל היום אננס ואגס ומלפפון בלי שום קשר לעונות השנה. הטרנד של הליקוט בא כצורך אנושי להתחבר לדברים של הטבע בצורה ישירה ואמיתית. זה לא רק טרנד אלא תופעה שאנשים שמים לב למה שהם צריכים ונשאבים לזה. נכון שכיף לאכול את האננס מחו"ל, אבל חיבור למהות כיצור קטן על הכוכב הזה - זה לראות את מה שאוכלים. גם אוכל שאתה מלקט - הרבה יותר משביע. לא יודע למה.
אולי כי השקעת מאמץ ולמדתי לזהות את הפטריות כדי לדעת מה לקחת ומה לא".
"קוראים לזה גם 'ציד פטריות'", אומר ניומן. "כי הפטריות מתחבאות מתחת לעלים ויש בזה סוג של ריגוש וגם תמורה - שאתה אוכל אותה. זה משהו קמאי, להיות לרגע כמו הציד של פעם".
בארצנו היפה, העיסוק בפטריות, היה כאן עשרות שנים, מתברר.
"העולים החדשים בשנות השמונים-תשעים עוררו את השטח", מספר ניומן.
"בתחילת שנות האלפיים הם פתחו אפילו אתר עברי-רוסי בנושא פטריות. הייתי גולש שם. היום זה הרבה יותר משופר כמובן, אבל אפשר לראות איך חלק מאותם עולים חדשים שהיו בזמנו חלוצים - מעבירים היום שיעורים בנושא. בעשרים שנים האחרונות חל שינוי ניכר ואין ספק שבשבע שנים האחרונות המדיה החברתית הביאה את זה לגבהים חדשים".
***שיעורי פטריות***
"תמיד אהבתי ללקט, מאז שהייתי ילד בחיפה ואספתי צנוברים", מספר קרן כיצד הגיע לתחום ליקוט הפטריות. "גם אבי עליו השלום היה מדריך טיולים והיה מחובר לארץ.
כל הזמן ליקטנו את הדברים הפשוטים כמו סברס. לא משהו שיכול להיות רעיל.
בשנים בשנים האחרונות נכנסתי לתחום של ליקוט פטריות. הלכתי ללמוד ממומחית לפטריות שנתנה לי את הכלים כדי להיכנס לעולם הזה. ראיתי דרכה שבעה-שמונה סוגים של פטריות ולמדתי על מה צריך להסתכל כדי לגשת לפטריה לא מוכרת.
היום, בזכות ההדרכה למדתי להכיר לבד עוד מאתים סוגים אחרים.
יש סממנים מיוחדים לפטריות וניואנסים שעל ידן לומדים להגדיר את הפטריה.
יש למשל את השמפניון שכולם מכירים שמורכבת מרגל, כובע ודפים.
בניגוד לפטריית האורניה, למשל, שיש לה ספוג למטה ולא דפים".
*חייבים להגדיר?
"אפשר רק להסתכל על פטריות ולא להגדיר אותן, אבל מי שרוצה לאכול פטריה - צריך להיות בטוח בזיהוי של הפטריה כי פטריה יכולה לגרום לנזקים ואפילו למוות וצריך להדגיש את זה. גם לגבי תמונות ששלחתי לך - לא מזהים פטריה ואוכלים אותה. ממש לא!. אין להתיחס לתמונות כמקור מידע מספיק לזיהוי. אני מאוד מאוד חושש שמישהו יראה תמונה, אחר כך משהו דומה ביער ויחליט שהוא מזהה. ככה בדיוק מתים אנשים כל שנה, לצערי".
"'אמנית' - היא הפטריה הרעילה ביותר הארץ", אומר ניומן.
"ויש לה כמה סוגים במשפחה. מה שרואים בסרטים מצויירים - האדומה עם הנקודות השחורות - זאת אמנית זבובנית. היא שימשה להרוג זבובים והיא לא מומלצת, בלשון המעטה ומסוכנת מאוד.
תראה, בליקוט צמחים יש חמישה-ששה צמחים רעילים וכשאתה נכנס לנושא הפטריות יש קושי רב להבחין בין מה שרעיל למה שלא וכל שנה מגלים מינים חדשים".
*נשאלת השאלה ההפוכה: איך אנחנו מעזים להמשיך עם הטרנד הזה?
"מי שנכנס לזה - מקבל כללים ברורים לפטריות שקל להתעסק איתן. למשל: אורניות. אין כל כך פטריות דומות להן שהן רעילות. בשנות השמונים כשהייתי ילד זה מה שליקטתי ועם הזמן למדתי יותר על המינים השונים.
יש פטריות לבנות ויפות מאוד - אבל ההוראה היא לא לאכול אותן.
כי האמניות הרעילות הן גם לבנות ולא משחקים עם זה".
"קראתי שבאיראן היו להם קשיים כלכליים והם חיפשו פטריות כדי לאכול משהו וכתוצאה מזה נהרגו כאלף איש".
לתגובות הכנסו לאתר של נדב: www.nadavgedalia.com
לתגובות: הכנסו לאתר המתעדכן של נדב www.nadavgedalia.com
***
רוצה משהו טוב לקרוא?
גְּדַלְיָה כַּתָּב אָמָּן - הניוזלטר
כולל: טורים אישיים שנונים, כתבות שוות ועוד.
להרשמה >> www.nadavGEDALIA.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה