גמרא זה סרט | ראיון עם יוסי שחר
מאת: נדב גדליה
לומדי 'הדף היומי' לא ציפו שמה שיסייע
להם לזכור את הלכות קורבנות יהיה דווקא שיר במקצב ראפ, על מצע אנימציה צבעונית
שנוצרה בבינה מלאכותית. בסרטון המדובר, העונה לשם 'אם עלו לא ירדו' נראית דמותו של
כהן במשקפי שמש המרקד בעוז ותוך כדי מדקלם את מה שכל לומד בדף היומי עכשיו צריך
לזכור: 'מתי קורבנות שעלו למזבח לא ירדו?' על הקטע חתום האנימטור והמאייר יוסי שחר
(38) מפתח תקווה המחובר בעבותות לדף היומי, כלומד, בוגר 'כרם ביבנה' שיראתו קודמת
לחכמתו. תיק העבודות העשיר של שחר כולל (גם) את הקומיקסים 'תורה-מן'
ו'המעצבני"ש' שנוצרו עוד כשהמושג בינה מלאכותית נחשב כמדע בדיוני או כינוי
גנאי לחשיבה גנרית.
"לימוד הדף היומי אצלי - זה
הבסיס", הוא אומר ופורט בפניי את חוקי לימודיו מעורר ההשראה. "אחרי
ששמעתי סיפור מחבר על איש עסקים עשיר שלומד כל יום שעתיים – התחברתי לרעיון
והתחלתי קביעות עם סטופר; לימוד של שעתיים שאותן אני מתחיל על הבקר, כי אז קל לי יותר
לשמור על הקביעות. אשתי ב"ה תומכת ומאפשרת את זה. חמישים דקות בערך מתוך
השעתיים –חברותא ב'דף היומי'. בסוף שיעור ז', לקראת עזיבת הישיבה, התחלתי ללמוד על
סדר הדף. הלומדים היו אז במסכת נידה, המסכת האחרונה, למדתי את הנושאים של המסכת
במקביל במבחני הרבנות כך שזה הסתדר לי טוב. כשסיימתי את מסכת נידה - התחלתי את
הסבב הראשון של הדף היומי וכשכולם הגיעו למסכת נידה - מכיוון שכבר למדתי את המסכת
הזאת - היה לי זמן להשלים 'חורים' במשך כחצי שנה". אפרופו 'חורים' במרדף הדף
היומי, שווה להקשיב לעצת הזהב של שחר: "בדרך כלל כשיש לי חורים של 4-5 דפים
אני מתכוונן לדף היומי ובסוף המסכת אני מוצא את הזמן להשלים את החורים, בנפרד".
התורה 'על סדר היום האקטואלי'
"כבר בסבב הקודם של הש"ס,
כשהייתי מצייר קריקטורות אקטואליות לערוץ 7, הייתי מקפיד על זה שבכל סיום מסכת בדף
היומי - אני מביא קריקטורה הומוריסטית שקשורה למסכת, כדי לתת אוירה ללומדים. רציתי
להפוך את זה לנושא לגיטימי בנושאים שעל סדר היום. להבדיל, כמו שיש משחק כדורגל
ידוע והוא חלק מהאקטואליה - שיהיה ככה גם בעניין הדף היומי. את הקריקטורה היה
מפרסם אצלו גם ידידיה מאיר שמקדם את הנושא". הטכנולוגיה התקדמה במהירות
המכחול וכעת, במקום קריקטורה סטטית - אך טבעי הוא שאצבעותיו של שחר ירקדו על הנושא
החם ביותר כרגע - AI -
לשם מצוות דף יומי. "התחלתי לעבוד עם ר' אלי סטפנסקי
(מגיד שיעור ידוע ברשת שהבאנו לכם ראיון איתו בסוכות, נ"ג). יש לו צוות,
ב"ה והוא מציג על כל דף מספר סרטונים. אני עושה את הסרטונים של
חמישי-שישי-שבת שלשה. סך הכל כשלושה סרטונים לכל דף".
*איך נגשים לעשות אנימציה למסכת מורכבת כמו 'זבחים'?
"זבחים זה מאתגר. במסכת הקודמת,
עבודה זרה, היו יותר סיפורים על יין נסך וכדומה וזה היה פשוט יותר. פה הכל קורה
בבית המקדש וזה הרבה יותר מפחיד כי כל דבר שאני עושה צריך להיראות נכון ובדיוק כמו
שזה היה שם; איך הכהן היה עולה למזבח? מאיזה צד? האם מותר לו לשים שעון או שזה
חציצה? או אם כתוב שאנשי המשמר היו בבית המוקד והם נחו שם עד שהמוכני היה נשמע ואז
הם היו קמים, אז מה שכתוב - נכון, וודאי, אבל לצייר את זה, איך? הם עמדו שם? ישנו?
מה עשו שם? אסור לשבת בעזרה. וגם: מה רואים ברקע מהדלת? האם זה מה שבאמת רואים מהזווית
הנכונה מהמיקום של בית המוקד?".
*מה המטרה של הסרטונים?
"המטרה של הסרטונים היא יותר
שתהיה חוויה לאבא ובן ללמוד יחד, דרך הצפייה בשיעורים ולאו דווקא בשביל לתת 'מידע'
וזה קצת אחרת ממקום שבו אתה בה 'ללמד'. לכן הצעתי לכתוב על כל סרטון שהווידאו נועד
לחוויה בלבד ואין ללמוד ממנו הלכה וכדומה".
כדי למנוע טעויות, יש אברך בצוות
היצירה שעובר על הסרטונים. "אני גם משתדל לעשות דברים נקודתיים ולעשות מה
שכתוב בגמרא בדיוק כי אני לא רוצה שיתקבע למישהו משהו לא נכון בגלל הויזואל.
הסיכון הוא לא קטן. לכן אנחנו מנסים לתת דברים שברור מלכתחילה שזה הומוריסטי,
למשל. ככה ברור לאנשים שזה נועד להומור ולא יבואו ללמוד מזה משהו. זה חבל דק: מצד
אחד, הזדמנות להראות את העבודה של הכוהנים בבית המקדש ומצד שני - שלא יהיו
טעויות".
*מה עושים בפועל, יש טכניקות שעוזרות למנוע טעויות?
"אנחנו עובדים מאוד קשה עם דגם
תלת ממד שבנינו בתוכנת תלת ממד ואז, כשאנחנו מייצרים סרטונים AI, זה עוזר להיות מדויקים וגם מאפשר חופש
יצירה בעזרת ה-AI. אגב, יש סרטונים שהם
נטו ללמד והרבה יותר קשה לעשות אותם, למרות שהם נראים פשוטים ופחות 'מגניבים'.
דווקא הם דורשים עבודת דיוק מאוד גבוהה".
בשטח, יכולות להיות סוגיות יבשות
שהופכות לקלות לזכירה בזכות הסרטונים, אך החכמה היא למצוא את השילוב הנכון בין
דיוק ליצירה. ועדין, למרות הכל, הקהל המקבל את שלו (בחינם) לא שוכח לעשות את שלו
בתחום התלונות העתיק בעולם. "תמיד יהיו תלונות", אומר שחר בחיוך מבין.
"יש אנשים שאומרים שזה מוגזם מדי, שבסוף זה גמרא ו"מה אתם עושים? כהן
רוקד בבית המקדש?!". אני אישית פחות נרתע מזה. אם אני מרגיש שאני עושה צחוק
מגמרא - אני לא אעשה את זה מלכתחילה. הרעיונות עוברים דרך מסננת של ארגון MDY שיש להם ראש אמריקאי פתוח וגם לי - מהמקום
של בן ישיבה יש את הגבולות שלי. כל היצירה שלי בסוף זה בתחום הדתי. זאת לא פעם
ראשונה שאני חושב על גבולות. זה בא באופן טבעי. בעבר הייתי יותר חושש מהתגובות,
למרות שזה גם זה עבר לי די מהר", הוא צוחק ונזכר בעלילות העבר; "יש לי
היסטוריה ארוכה עם פרובוקציות בתחום הקומיקס. אמרו למה אני עושה את
המעצבייני"ש' כנעבעך שמדבר אל המפקד בגוף שלישי, לדוגמה. אני יודע שיש אנשים
שלא חושבים כמוני ולכן אני עושה את זה. אני מאוד אוהב להגיד את הדעה שלי ודרך
אמנות - מקשיבים לך. העבודה שלי היא להביע את עצמי ע"י כל מיני כלים. בסוף
אני כותב מאמר דעה בויזואל. היצירה - היא רק הכלי להביע את המסר. כשאני רוצה להביע
את הדעה שלהיות דוס זה מגניב - אני עושה את 'תורה מן' שאומר: לא משנה מה - אני
שומר מצוות".
מי שמאמין לא מפחד
שחר, מעצב ראשי בערוץ מאיר ופרסומאי
בערוץ 14, בן לאיש מחשבים ואמא מאיירת שכתבה בעבר ב'נקודה' ו'מעריב'. הוא למד
ב'למרחב' התורני והתגלגל ללימודי גרפיקה באריאל, אך את רוב הונו היצירתי עשה
מלמידה עצמית. "הלכתי ללמוד כי זה מכריח אותך להתאמן. אבל התחומים האלה כל כך
רחבים ומשתנים. אם אתה יושב היום מול היוטיוב ומתנסה זה הלימוד הכי טוב שיש ואתה
נהנה מהגילויים. קורס - זה כמו דיאטה.
כשאתה משלם לתוכנית דיאטה - אתה תעשה את זה. קורס - גורם לך לשבת, אבל מבחינת
הלמידה - לא הרגשתי יתרון בלימודים. גם ככה הייתי יושב ומצייר כל היום, גם אם לא
הייתי לומד את זה".
הבינה מלאכותית הגיעה לפתחו בול בזמן.
"לפני כשנתיים הרגשתי שחיקה", הוא מספר בגילוי לב. "עוד אחד הזמין
עבודה של אפקט של פיצוץ או עוד משהו דומה. אפקטים, בסוף, זאת עבודה טכנית. פעם
בכמה שנים היה איזה שדרוג לתוכנה. ופתאום - כל שבועיים יש חידוש. אני ממש נהנה. כל
פעם אני אומר 'זה לא ייאמן'. אני מאוד שמח שב"ה גם כבר נהיה לי טייטל כזה של
יוצר בתחומים מגזריים, דתיים, הלכתיים. שהשם שלי עולה אצל לקוחות כשהם מחפשים את
הסוג עבודה כזה. יהיו שיראו בזה חסרון של טייטל שמגביל - אבל אני ממש לא רואה את
זה ככה. אשמח גם אם יפנו אליי במאים ל'סרט רגיל', אבל אני אראה בזה עבודה נטו
בשביל כסף. לעומת זאת, אני גם מרוויח על זה שאני עובד וגם מרגיש שאני עושה משהו
חשוב. וודאי שזה לא חסרון. זה מגביל אותי לעבודה שאני אוהב", מחייך שחר.
*לאיפה התחום הולך היום?
"כבר
עכשיו אפשר לעשות סרטון מגניב על תורת היחסות של איינשטיין, עם יוטיובר AI שעושה משחקי לשון. אבל בסוף, כמה שהכלים
יתקדמו, הם כלים ומישהו צריך לדעת להשתמש בהם. גם לבחור את התוכן ולשאול את השאלות
- זאת אמנות. זה כמו העורך בעיתון שצריך לדעת לבחור ולהגיד לכתבים על איזה דברים
לכתוב. אתה העורך של הבינה מלאכותית ומי שידע לערוך נכון - יצליח".
*כיהודי מאמין, הבינה מלאכותית מפחידה אותך?
"כיהודי מאמין, אני מתפלל וגם - סומך ב"ה על זה שבניתי את השם שלי ואנשים מכירים את העבודות שלי. כמו בכל מקצוע - אני עם יד על הדופק; מנסה כל הזמן כלים חדשים ומנסה להיות ראשון. זה נראה קשה, אבל זה כיף. לא מפריע לי שאני עושה הכל בבינה מלאכותית. הכלי זה לא העיקר. לדעתי, אנחנו קצת חוזרים לעבר. פעם היו אנשים רב תחומיים; גם פילוסופים, גם יוצרים או רופאים ולשם זה הולך עם הבינה המלאכותית שבה אתה עושה את הכל לבד והופך לבוס על כל הפרויקט".
לאתר האמנות שלי; ספרים, סרטים ומוזיקה שלי + שירותי תוכן לארגונים לחצו כאן>>
גדליה סושיאל - שירותי כתיבה, ניהול תוכן וסרטונים קצרים: 054-56454111
No comments:
Post a Comment