נדב גדליה
לחברות תנועות הנוער נמאס מזמן מחולצת התנועה הגברית שנכפתה עליהן לאורך הדורות, וחברות תנועת 'אריאל' עמלות כעת על מהפכה נשית של ממש * תחרות העיצוב תסתיים בשינוי היסטורי: חולצת תנועה לבנות בלבד
חולצת
תנועה היא הפריט מספר אחת באמתחתם של חניכים, חניכות, מדריכים ומדריכות
בתנועות הנוער למיניהן. נדמה שנגזרת היוניסקס, המתאימה לשני המינים, עשתה
את העבודה. ובינינו, את מי מעניינת האפנה כשעל כף המאזנייםנמצאים ערכים
ופעילויות אידאולוגיות? אך זהו, לא עוד. נראה שעם כל הכבוד לדברים החשובים
באמת החליטו בתנועת הנוער 'אריאל' לשנות גישה בכל הנוגע לחולצת התנועה.
וכך,
במהלך מפתיע ויוצא דופן יצאה לאור קריאה בשם התנועה למעצבות אפנה דתיות:
הן נקראו אל הדגלכדי לעצב סוף-סוף חולצת תנועה שתתאים לכתחילה גם לבנות.
"הרגשנו
שכבר הרבה זמן יש בשטח הרבה תסכול מחולצת התנועה הקלסית", מספרת נאווה
הרשקוביץ', העומדת בראש תחום בנות של התנועה. "החניכות והמדריכות מתבאסות
על החולצה כי צריך ללבוש חולצה מתחת בגלל הצניעות, וגם הגזרה מכוערת לנשים.
בהתחלה היה לנו פתרון כזה; הבנות היו עושות הדפס של שרוך על חולצת טריקו
פשוטה של נשיםוהולכות עם זה כחולצת תנועה; זה היה מעניין והן יצאו ידי חובת
חולצת תנועה, אבל זה לא מכובד ולא ייצוגי, ככה שזה מחטיא בעצם את המטרה של
חולצת התנועה.לכן החלטנו לעשות מהלך אחרי 37 שנות 'אריאל', לשנות את חולצת
התנועה ולהמציא מחדש מושג של חולצת תנועה נשית למהדרין".
"יש
הבדלים בין המינים, וזו הפתעה גדולה שמשום מה נדרש זמן לגלות עוד ועוד את
היקפי ההבדלים", מחייכת הרשקוביץ."אצלנו כתנועת נוער נפרדת זה לא מתחיל
בחולצה, אבל אני שמחה שבסוף זה הגיע גם אליה", היא מסבירה. "גם את ההכשרות
למדריכים ולמדריכות אנחנו עושים אחרת, מפני שכשכל מגדר מקבל את מה שמתאים
לו אנחנו מגיעים להעצמה – לאו דווקא נשית – של שני המינים.בהדרכות יש שיח
אחר בתכנים ובאופי הפעילות המותאם לבנים ולבנות, והחולצה היא מעין המכה
בפטיש של מגמת ההתייחסות האחרת לשני המינים.כמו שבחוברות ההדרכה שלנו יש
מראש פחות 'חפירות' ויותר פרקטיקה לבנים, ויותר חפירות ופחות פעילויות
לבנות, גם בחולצה מגיעה לבנות חולצת תנועה בלי הטעם של חולצת בדיעבד".
מה בעצם אתן מחפשות בתחרות?
"מעצבת
שתביא חולצה שיהיו בה כמה פרמטרים: נוחות, יופי, נשיות וכמובן שתיראה כמו
חולצת תנועה. התחרות פתוחה אגב גם למעצבים ולא רק למעצבות", אומרת
הרשקוביץ. "שיוון הזדמנויות..."
על
פי המתווה לבחירת חולצת התנועה החדשה, הדד-ליין לשליחת דוגמאות הוא עד סוף
חודש כסלו.לאחר מכן תינתן אפשרות לחברות התנועה להביע את עמדתן על
הדוגמאות, ובסיום התהליך יועברו החולצות שיעלו לשלב הסופי להתנסות חברות
התנועה, ועל פי חוות דעתן תיבחר החולצה החדשה. בתנועה מתכוונים להיצמד ללוח
הזמנים שנקבע לתהליך כדי שכבר בקיץ ילבשו החברות את חולצת התנועה החדשה.
הזוכה בתחרות תקבל חשיפה גדולה כמעצבת חולצת התנועה הנשית של אריאל וגם פרס צנוע של 2,000 שקלים.
"הייתה
לנו התלבטות איך נציג בסוף את החולצה לפני הציבור הרחב מבחינת צניעות",
מגלה הרשקוביץ. "אנחנו לא רוצים שזה יהפוך לתצוגת אפנה, לכן נבקש מהבנות
שלא לדגמן את חולצות הניסוי אלא לחיות אתן, לחוות אותן ביום-יום וכן – גם
לצלם לנו איך זה נראה – אבל זו תהיה 'גם' תמונה כחלק מכל מה שמרכיב את ערכי
החולצה;נוחות יום-יומיות פנימית וגם יופי חיצוני. לא דוגמנות גרדא".
הרשקוביץ':
בהתחלה הבנות היו עושות הדפס של שרוך על חולצת טריקו פשוטה והולכות עם זה
כחולצת תנועה; אבל זה לא מכובד ולא ייצוגי. לכן החלטנו לעשות מהלך אחרי 37
שנות 'אריאל', לשנות את חולצת התנועה ולהמציא מחדש מושג של חולצת תנועה
נשית למהדרין
חולצת צנועה
רבקה
קליין מהיישוב יצהר, בעלת בית ספר אינטרנטי לתפירה ולעיצוב אפנה, כבר
פינתה לעצמה זמן כדי לעבוד על כמה דוגמאות עיצוב לתחרות. רבקה מכוונת לעשות
את מתווההעיצוב שלה לשם שמים.
"התלהבתי
מהמיזם", היא מספרת לנו ומפגינה בורות בכל הקשור לפרס הכספי. "'אריאל' היה
הבית השני שלי גם כחניכה וגם כמדריכה, ואפילו אחרי שכבר היו לי ילדים
קטנים באנו למחנה עם בעלי, ששימש רב מחנה".
כחניכה ומדריכה אדוקה, איך נראו יחסייך עם חולצת התנועה?
"באופן
אישי, האמת שזה היה עניין די מעצבן", אומרת קליין."לחולצה הנוכחית לפני
הכול יש גזרה גברית, ומעבר לזה יש לה מאפיינים גבריים שלא קשורים לגזרה;הבד
קשיח, הצווארון והחפתים, הכול. שום קשר לנשיות".
"בזמני
כחניכה ומדריכה לפני כעשור התעסקנו פחות בזה שהחולצה גברית,אבל המקצוע שלי
כמעצבת בגדים בא דווקא מהמקום הזה. זיהיתי צורך שמתעורר בשנים
האחרונותבציבור הדתי, שכבר יודע לבקש את שלו בתחום הביגוד והאפנה.בחנויות
הגדולות בקניון אין בגדים מספיק יפים, צנועים וגם אפנתיים, אבל אט-אט
מתפתחת תעשייתבגדים צנועים, יפים ואפנתיים. המצב טוב? ממש לא. אבל לשמחתי
זה משתפר".
מה גורם לזה?
"במילה
אחת: מודעות. יש הרבה יותר מודעות היום למקום הזה של להשקיע בעצמך בלי
לוותר על הצניעותועל האפנתיות. פעם הייתה יותר השלמה של 'אנחנו דתיות
וצריכותלהיות צנועות וככה זה, העיקר שהבגד צנוע'. אבל זהו. המגמה התחילה
בזהשנשים דתיות כמעט הפסיקו ללכת בנעלי הרים כמו פעם, שזה היה רווח, והמשיך
הלאהלכיסויי ראש, לבגדים, לאביזרי אפנה. כל דבר בציבור שלנו מגיע
בדיליי.המודעות הזו מחלחלת, והנה אני שמחה שזה מגיע גם לסמל רשמי כמו חולצת
תנועה של תנועהשחורתת על דגלה צניעות".
חולצות ומחלצות
חן
מלקוש, הלומדת בכיתה י' באולפנת אבן שמואל ומשמשת מדריכה בסניף אריאל
במצפה רמון, לא ציפתה שיקרה משהו עם 'גזרת חולצת התנועה' ועם החובה ללבוש
אותה. "זה רעיון ממש טוב, ושמחנו מאוד לשמוע ואפילו הופתענו. לטובה,
כמובן.כי בינינו, בין המדריכות, דיברנו הרבה על שהחולצה לא הכי יפה ולא הכי
נוחה,אבל לא העלינו את זה להנהלה. אמרנו, כמו בכל מיני דברים שמשלימים
אתם: נו,מה לעשות, מוכרחים ללבוש חולצת תנועה – אז לובשים".
"מה
שיקרה עכשיו, לדעתי, זה שהחולצה תהפוך למשהו שכיף ללבוש,וכשהולכים במשהו
שכיף ללבוש והוא לא רק גאווה מבחינת הערכים שהוא מייצג,זה גורם להתחבר
בסופו של דבר יותר לתכנים, לערכים של התנועה,לפעילויות, להכול. בסופו של
דבר לא הכול מתחיל בחולצה,אבל אם בעולם מייחסים חשיבות רבה ללבוש זה כנראה
אומר שיש כאן משהושאי-אפשר להתעלם ממנו".
לפרטים ולהשתתפות בתחרות עיצוב החולצה יש לפנות למירב חלימי, 052-7027057 hbanot@tariel.org.il
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה