נדב גדליה
כשאדיר גץ הגיע עם הגיטרה לבית החולים תל השומר כדי להעיר חייל שנפצע במהלך
צוק איתן ושכב בתרדמת ארוכה
הוא לא חלם שדווקא השיר שלו 'איך היא רוקדת' יגרום לו לנוע. אבל בדיוק כמו
בסיפורי הצדיקים הצפויים והמפליאים כאחד,
זה מה שקרה כשהגיטרה שלו החלה למלא את חלל החדר העצוב שבבית החולים.
"לא האמנתי שזה קורה", משחזר גץ, "הבנאדם לא מגיב לא לאבא,
לא לאמא, לכלום. אחר כך שברוך ה' הוא התעורר מהתרדמת
הגעתי ספיישל לתל השומר לשיר לו כמה שירים לעידוד, ככה שגם יהנה מהם".
את המעגל סגר גץ עם החייל הפצוע כשהאחרון הבריא בעת מופע במועדון הזאפה בהרצליה
שם ירד גץ מהבמה
לעבר החייל שהגיע להופעה והקדיש לו שיר.
"זה היה רגע מאוד מרגש", מספר גץ, "זה רק מה שאני זוכר משם,
אפילו לא זוכר איזה שיר הקדשתי לו", הוא צוחק,
"העיקר שנהיה בריאים", הוא חותם במשפט מהשיר שהפך ללהיט שהכי מזוהה
איתו - 'דירה קטנה בחיפה'.
אנחנו פוגשים את גץ לשיחה כשהוא אצל ההורים שלו, בעתלית הצפונית שם גדל, כשהוא
לוקח פסק זמן קצר
מטירוף הופעות הקיץ וההקלטות לאלבום השני שלו.
"אני מאוד קפדן עם השירים", מגלה מי שנחשב למכונת להיטים בזמר הישראלי-ים
תיכוני, זה שנוגע-לא-נוגע בקצב מזרחי
ומרוח בצבע ארצישראלי ייחודי משלו. "בהרבה מצבים אני מסוגל לגמור לעשות
את כל השיר, להגיד לעצמי - זהו,
יש לי עוד שיר לאלבום ואז להיתפס למשהו בו, לפתוח את כל ההפקה מחדש או אפילו
לגנוז לגמרי את השיר".
*איך עובד אצלך תהליך היצירה של אלבום?
"בגלל שאני הכותב, היוצר והמלחין ברוב המקרים זה מסבך את הכל.
נורא קשה לי להפיק את החזון המדוייק שאני רוצה משיר שיצרתי. לפעמים אני עובד
על שיר אחד שלשה חודשים.
נניח הפיזמון של 'דירה קטנה בחיפה' היה של משהו כמו 'אני אוהב אותך', שיר אהבה מאוד פשוט אבל רגע לפני שסיימנו אותו
שיניתי אותו למה שכולם מכירים היום. גם כל שיר מקבל המון תשומת לב, כי אני
לא מאמין בלהקליט במכה הפקה של
ארבעה חמישה שירים או לבוא ביום אחד ולהקליט גיטרות לכמה שירים כמו שנהוג
לעשות היום".
נדמה שתשומת הלב והפרפקציוניזים של גץ נושאים פירות בשלים.
שיריו ביוטיוב זוכים לסך של כ-20 מיליון צפיות (!), בסבב ההופעות האחרון שלו
בהן פתח קופות לקהל הרחב
נכחו כ-6000 אנשים שקנו כרטיסים כדי לשמוע אותו, והוא בסך הכל יהיה בן 26
בעוד חמישה ימים מזמן שיחתנו.
*להיטים גדולים שלך זוכים כל אחד לשלוש מיליון צפיות כמעט, בעוד להיטים של
אחרים זוכים להרבה יותר צפיות,
איך אתה מסביר את זה?
"רוב הזמרים היום מסיימים להקליט את השיר ומשקיעים עוד 10-15 אלף שקל
בקידום ממומן ביוטיוב.
ויש גם כאלה שמשקיעים יותר, שמעתי שזה יכול להגיע גם עד 50 אלף ואפילו יותר.
אני לא יודע על שירים ספציפים, אבל זה דבר בדוק, אפשר לראות את זה בהצעות
סרטונים שיוטיוב מקפיץ לך,
או בסרטונים שעולים אוטומטית כשנגמר להתנגן השיר שבחרת לשמוע.
אבל זה לא בשבילי. אנחנו מדינה קטנה של 8 מיליון איש בסך הכל וכשאני רואה
3 מיליון צפיות בלי קידום ממומן בכלל -
אני מאושר כי אני יודע ש-3 מיליון איש בחרו לשמוע אותי מרצונם, בלי שום פירסומת
של קידום ממומן שקפץ להם בטעות".
*מה הסיפור עם חיפה שעולה לכותרות השירים לאחרונה, מסיבה בחיפה, דירה בחיפה,
זהו, נמאס מתל אביב?
"זה צירוף מקרים, האולטראס ששרים את 'מסיבה בחיפה' הם חברים טובים שלי
אבל לא באמת תיכננו שהולכים לשיר על חיפה.
אני מגיע במקור מעתלית, לא רחוק מחיפה. הייתי שמח להכניס את עתלית לשיר",
צוחק גץ,
"אבל זה לא יושב טוב על החרוזים בשיר ולא - אין לי עדין דירה בחיפה".
גץ התקרב לאחרונה למרכז וכיום הוא מתגורר ברעננה עם בת זוגו. מבכר את השקט
והשלווה על פני החיים בעיר הגדולה.
"לא אוהב את תל אביב, עיר לחוצה מידיי ואני חש שהיא גדולה עליי",
מספר גץ.
"היום זה גם לא כמו פעם; תשעים אחוז מהאמנים לא גרים במה שהיה נחשב פעם
מרכז העניינים.
חברים שלי כמו לירן דנינו, שלומי שבת, קרן פלס, מירי מסיקה, כל אחד במקום
השקט שלו.
תל אביב של היום זה לא מה שהיה פעם.
פעם היית צריך לשבת בבתי קפה מסויימים כדי להיות קיים, שיראו אותך, יצלמו.
אבל היום, זהו, זה נגמר, הפפארצי
מת. אתה מחובר ישירות לאוהדים שלך דרך הרשתות החברתיות,
מצלם ומעלה מה שבא לך".
---
הוא נולד בחיפה וגדל עם שלשת אחיו בעתלית לאם מנהלת חשבונות ואב קבלן בניין
ששימש תקופה קצרה גם כתקליטן ("אולי מפה הגיע אליי גם הזיקה למוזיקה").
מאז שהוא זוכר את עצמו היה גץ ילד ביישן שניגן בפסנתר ובמקביל שיחק כדורגל
מקצועי כילד במועדון של מכבי חיפה.
לפני כשש שנים בהיותו בשירות צבאי בחיל הים השתתף בתוכנית הריאליטי 'כוכב
נולד' והודח אחרי שלושה פרקים בסך הכל,
אך החשיפה הקצרה הספיקה כדי שחברת התקליטים 'פליי רקורדס' תניח עליו את הז'יטונים
ותפיק לו אלבום בכורה
שנקרא בפשטות 'אדיר גץ' . אלבום שגנז לעד את קריירת הכדורגל שלו.
"כנראה שאהבתי יותר מוזיקה מכדורגל", הוא אומר, "אי אפשר גם
וגם אם אתה באמת רציני במה שאתה עושה", הוא מסביר.
האלבום שיצא לפני כשנתיים נחל הצלחה גדולה בתחנות הרדיו ובקרב הקהל הישראלי
שהתחבר לצעיר מעתלית שהביא בשורה חדשה למוזיקה הישראלית.
עם מילים פשוטות וסטייל של בן השכן הצליח גץ לייצר שורה של להיטים בינהם הסינגל
הראשון
"הבחור הביישן על פסנתר", "יופייך", "איך היא רוקדת",
"העיקר שאני שר", "זה עוד יקרה", "ילד בשדות",
"דירה קטנה בחיפה" ועוד.
בנוסף התפרסם ככותב ומלחין לאמנים אחרים בהם; מירי מסיקה, שירי מימון, מרגלית
צנעני, עידן יניב ושלומי שבת.
"אני מודה שעברתי דרך לא הכי קשה כמו שלמה ארצי או שלומי שבת שפרץ רק
בגיל 38", הוא אומר, "אבל עדין לא תמיד הכל היה ורוד.
היו רגעים מאוד קשים. אני זוכר שנסעתי רק לפני כמה שנים להופעה בנתיבות במועדון
גדול והגיעו בסך הכל שמונה אנשים.
אתה יושב מול הבעלים של המקום ולא יודע מה לעשות עם עצמך; לעלות או לא לעלות.
באותה פעם בסופו של דבר לא עליתי. לא הייתי מסוגל. חזרתי הביתה והרגשתי רע,
לא יכולתי לעכל את זה,
אבל ברוך ה' ההורים שלי והחברה מאוד תמכו בי לכל אורך הדרך ואני חושב שזה
אחד הדברים הכי חשובים לכל אחד מבני הנוער וההורים
שקוראים אותנו עכשיו ורוצה להצליח בתחום הלא פשוט הזה;
אמא שלי למשל אף פעם לא אמרה לי שאני צריך ללמוד מקצוע אחר או משהו. תמיד
עודדה אותי שמוזיקה היא הייעוד שלי,
ככה שאף פעם לא עלתה לי המחשבה שהפריצה שלי לעולם לא תקרה".
גם היום הוא מדבר בביטחון רב על העתיד, "אני שואף להופיע באמפי גדול
כמו אמפי שוני".
*וקיסריה?
"בטוח גם זה יגיע, בעיתו ובזמנו".
*בוא נחזור רגע לתקופת 'כוכב נולד'. אתה מודח מהר מאוד, איך הרגשת באותם ימים?
"באותה תקופה זה היה קשה, מפתיע מידיי ומערפל אבל ברוך ה' נכנסתי לפוקוס
נורא מהר ויצאתי לדרך עצמאית משלי.
לא מצאתי את עצמי בפורמט השירה הזה. הבנתי שכנראה אני טוב יותר בלשיר שירים
מקוריים שלי מאשר קאברים.
היום אני כבר יודע שאם לא הייתי כותב ויוצר בעצמי - לא הייתי במקצוע הזה רק
כזמר, כי יש זמרים טובים ממני.
יש היום דור חדש של אמנים יוצרים ואישית אני מעדיף לשמוע זייפן שהמציא את
השיר שלו מאשר זמר מעולה
ששר שיר שהוא לא יצר.
אצל הזמר-יוצר אני שומע את הביפנוכו, אנשים כמו עידן רייכל, למשל. קול עדין
אבל אתה מאמין לו שזה בא מהלב".
*בחרת ללכת עם חברת תקליטים למרות שהיום אפשר לעשות הכל לבד.
"הם הציעו לי הצעה טובה, הייתי מופתע לטובה - איך חברה בחרה בי ובעידן
עמדי שזכה במקום השני,
הרי אותי הדיחו אחרי שלוש תוכניות, איך זה יכול להיות שהם רוצים דווקא אותי?".
"הייתי בתחילת הדרך וזה נשמע לי משתלם אז חתמנו חוזה לשבע שנים שעוד
מעט מסתיימות.
אני מאוד אוהב את האנשים של 'פליי רקורדס' ואולי אני אפילו אאריך איתם את
החוזה, עדין לא החלטתי לגבי זה.
יש יתרון מאוד ברור לחברת תקליטים כי היא עושה את הניהול, מכירה לך אנשים,
יחסי ציבור, דברים טכנים שאמן לא שמח להתעסק איתם".
---
*אתה שייך לדור החדש של הזמרים הישראלי-ים-תיכוניים שיוצרים לעצמם, יש עליכם
לא מעט ביקורת
על סגנון המילים הפשוט מידיי.
"אני אוהב לדבר בגובה העיניים, הקהל אוהב את זה, הרדיו אוהב את זה,
ברוך ה' שאני מוכר גם בגלגל"צ וגם בתחנות האזוריות, אני נהנה מהמילים
האלה.
לקהל זה זורם בפה ובראש וזה בסדר
גמור. לא כל שיר צריך לבוא בשבילי עומק המחשבה.
יש שירים שנועדו פשוט לשמח.
במגירה יש לי שירים עמוקים יותר, אבל מעבר למוזיקה ולאמנות - קודם כל מוזיקה זו עבודה
שאתה רוצה להתפרנס ממנה. וכשאתה מבין את זה - אתה צריך לכוון לכמה שיותר קהלים".
*המטרה היא מסחרית, רחמנא ליצלן?
קודם כל - ברור ואני אומר את זה בלי להתבייש", מודיע גץ בכנות.
"אני גם לא מוציא דווקא את השירים שאני הכי אוהב אם אני לא משוכנע שהקהל
יאהב אותם.
אם לא הייתי עובד ככה - פשוט הייתי שר לעצמי, למה לפרסם ולהפיק את זה אם גם
ככה זה שיר שלא ישמעו אותו?
למה לשלוח לתקשורת? אמנים שמתיימרים להיות רק אמנים - זה קישקוש.
כי אם באמת זו 'אמנות' נטו אז למה בכל זאת הם משקיעים בקידום ממומן, ביח"צן
וכל הדברים הנלווים שיש לכל אמן?
גם אני הייתי במקום הזה של 'לעשות אמנות', וברוך ה' עברתי את השלב הזה.
היו לי הרבה שיחות עם אמנים על זה. למשל לפני שהוצאתי את 'איך היא רוקדת' דיי חששתי.
אמרתי איך אני אשיר את זה?! מה פתאום! אני עושה אמנות, לא דברים כאלה!
שלומי שבת רצה את השיר הזה, אמר שהוא יהיה להיט, מפה לשם - הוצאתי אותו
כי המפיק שלי לחץ עליי. וכשהשיר הגיע
למיליון צפיות למרות שפחות התלהבתי ממנו בהתחלה -
לאט לאט הבנתי איך הדברים עובדים.
הבנתי שאני שף; אם אני יודע שהשילוב בשבילי הוא נניח מיונז, חרדל וכבד אווז
-
אני לא יעשה את זה מנת הדגל של המסעדה שלי אם לא ברור לי שהקהל יאהב את זה
- כי אז אני לא אצליח למלא מסעדה.
מצחיק לעשות מנות שרק השף אוהב, לא?
ההתיימרות לעשות רק מה שאני אוהב ומתחבר אליו - זה שטויות".
*יש דברים שלא תכתוב ותשיר, למשל? יש גבול לסגנון המילים הפשטני?
"לעולם לא אכניס בשירים של קללות או מילים גסות - זה לא אני, אבל אני
לא יכול להתחייב על מילה ספציפית שלא אזכיר כי לא חשבתי על זה אף פעם לעומק
ואין לי מושג מה יבוא לי להגיד בעתיד".
*אתה כותב גם לאמנים אחרים, לא מרגיש לך לפעמים ביזבוז לתת להיט לזמר אחר
ולא לשיר אותו בעצמך?
"אני כותב רק לזמרים שאני מתחבר אליהם ולמדתי עם הזמן ששירים זה ברכה
והם באים עוד ועוד ולא צריך לשמור הכל לעצמך.
מה שצריך לקרות יקרה איתם.
ואם שיר צריך להיות של מישהו - וזה נראה לי נכון - זה יהיה שלו.
תכל'ס גם לא כל שיר שאני יוצר נשמע מתאים למנעד הקול שלי. ותהיה בטוח ורגוע
ששיר שמתאים לי - אני לא אעביר. יש לי פרוטקציה אצל עצמי", הוא צוחק.
"אני תמיד אומר שתהליך יצירה של שיר הוא בעצם שהשיר כותב אותך. זו לא
נגרות. אי אפשר לתכנן את זה בדרך כלל.
שיר יכול לעלות ולתפוס לי את הראש באמצע טיסה, בהופעה, וצריך רק לתפוס גיטרה
ולהקליט סקיצה כדי שלא ישכח.
אמנם לפעמים אני כן יושב לכתוב שירים אבל בכנות, השירים האלה הם פחות טובים
ממה שעולה בספונטניות".
---
גץ אמנם גדל בבית מסורתי בעתלית, אך פיו המלהטט בין ברוך ה', בעזרת ה' ותחבירים
כמו 'הקדוש ברוך הוא'
ממתג אותו כמחובר יותר. השיא היה כשהוא שלף בהופעה משהו בסגנון 'בעזרת ה'
יתברך'.ב'יתברך' נפלנו שדודים. כבר לא עמדנו בזה.
"אני מאוד מחובר למסורת", הוא חושף.
"לפני כל הופעה אני מדבר אליו, לה', בקול רם, גם אם זה ליד המאבטחים
שמלווים אותי בכניסה למופעים.
אני מבקש מה' יתברך שהקהל יהנה, שיהיה
שמח, שאני אהיה טוב, שלא אזייף, אני אומר;
בוא נהנה, נעשה חיים, רבונו של עולם.
ולסיום אני אומר את הפסוק של 'שמע ישראל'. ככה בכל הופעה".
*ומעבר להופעות, איך נראים חיי המסורת שלך ביום יום?
"אני אמנם לא שומר שבת אבל מקפיד לא להופיע ולא להקליט בשבת. לנוח.
מעבר לזה היום למשל, מיד אחרי הראיון איתך - אני הולך לשיעור תורה שהקמתי
לפני כשנה וחצי בשיתוף רב צעיר שאני מכיר.
כל פעם אנחנו עוסקים בנושא אחר, יש שאלות, ייעוץ, פרשת שבוע, מחכימים ולומדים.
אחד החברים שלי שאני הכי מחובר אליו הוא תלמיד ישיבה בבני ברק, אשכנזי כזה,
אנחנו ממש אנטי תזה,
אני נוסע אליו לפעמים לישיבה כדי להיפגש איתו ולדבר. אבל החיבור שלי למסורת
לא התחיל מהיום.
כבר מאז שאני בן 16 אני זוכר את עצמי לוקח תיקון הכללי והולך לים כדי לקרוא
אותו בשקט שלי עם אלוקים".
*יש פחד לאבד חלילה את ההצלחה?
"ללא ספק יש פחד, במיוחד שאין לי תוכנית חלופית וירדתי מהעניין של הכדורגל.
אבל אני לא מתעסק עם זה. אני חושב שגם
מנכ"ל חברה מפחד שיפטרו אותו, גם כדורגלן מפחד לאבד את הכושר.
לפעמים אמא אומרת לי שכדאי ללכת לראות פסיכולוג ולפרוק את הלחצים כי בכל זאת,
זה מקצוע לא קל של לחץ,
עליות ומורדות.
היא דואגת כאמא וזה בסדר גמור מבחינתי, אבל ברוך ה' אני לא מרגיש שאני צריך
לכן גם לא הולך.
אני חש בסדר גמור והמוטו שלי הוא להידבק לפשטות למרות ההצלחה".
*שיכולה לעלות לראש?
"אני לא מהחומר הזה, עד היום בשכונה בעתלית אני שוטף את האוטו של ההורים
שלי ולא מחשבן מה יגידו עליי. אני משחק כדורגל גם עם חבר'ה שאני לא מכיר,
הולך בעצמי לקניות בסופר גם אם מצטלמים איתי ולא חש מעצמי בגלל זה.
אני מקפיד כשאין לי הופעה ללכת לישון ב-12 ולקום ב-8.
בוא נאמר שאני משתדל לחיות כמה שיותר רגיל במסגרת המקצוע.
הרבה נכנסים חינם למסיבות בגלל הפירסום שלהם, זה פאן ואתה שותה חינם ומכיר
אנשים. אבל אני לא הולך למסיבות.
אולי יומלדת של חבר פעם בכמה חודשים לכל היותר. שמירת הפשטות - זה מה ששומר
עליי שפוי.
הרבה חבר'ה מאבדים את השפיות עם ההצלחה, אתה מרוויח לא מעט כסף,
אתה יכול לקנות הכל, וזה כבר לא פשוט להיות פשוט".
*וריאליטי, היום זה בייסיק אצל אמנים מכל סוג. היית הולך?
"אני מאוד אוהב לשחק כדורגל עדין, גם אם כבר לא בצורה מקצועית בקבוצה.
אבל גם כשהציעו לי ללכת לגולסטאר
- סירבתי. הייתי מוכן לעשות גולסטאר רק בלי המצלמות", מחייך גץ,
"יש דבר כזה?", הוא שואל בחיוך ושוטח את משנתו לגבי תוכניות מציאות.
"לדעתי התוכניות האלה לא עושות טוב לקריירה של אמן.
אתה מרגיל את האנשים שאתה נוכח על המסך הרבה זמן והחומרים שלך כאמן - נשארים
עדין מוגבלים.
זה כמו שיש לך סופר בת"א, וכל המנורות של הלדים של המבצעים מהבהבים כל
הזמן.
אנשים נכנסים וקונים עוד ועוד אבל אז נגמרים המוצרים והלדים ממשיכים לנצוץ,
אבל אין מה למכור!
אם אתה מרגיל אנשים לראות אותך כל הזמן ואין לך חומר כמו הכמות זמן שאתה נמצא
על המסך - זה לא טוב.
בסופו של דבר כשאתה ממשיך לעשות את הדרך שלך כאמן
ולא מוציא כל יום שיר - יגידו שנעלמת, אני מעדיף את הרכבת הרים שלי כמה שיותר
יציבה".
*מה לגבי השאיפות לעתיד, אתה עדין חולם על יאכטה?
"אמרתי את המשפט הזה דיי בצחוק בשיר 'דירה קטנה בחיפה'", מסביר
גץ.
"אבל אני כל הזמן מתפלל שרק נמשיך לחלום. לא תמיד החלומות שלי ברורים,
אבל הכיוון הוא
להיות משבצת במוזיקה הישראלית ליד שלמה ארצי, שלום חנוך ועידן רייכל, והכי
חשוב, וזו לא קלישאה - כמו שכתבתי
בשיר - שנהיה בריאים. ברוך ה' שאני
מתעסק כל כך במה שאני אוהב וחי את החלום שלי".
=========================
שליפות:
מה מרגש אותך?
להיזכר בילדות שלי שהיתה מלא בתמימות שהיום כבר קשה למצוא.
איפה אתה הכי עצמך?
אצל ההורים בעתלית.
למי הייתה רוצה לכתוב שיר?
אדל
ובעברית?
עמיר בניון
אלבום אחרון שאהבת:
פחד גבהים, ישי ריבו
סרט אהוב:
'ללא כפפות'
תוכנית טלויזיה אהובה:
'חדשות הספורט'.
מאכל מועדף:
שעועית ירוקה
סוג הטלפון שלך:
אייפון 6S
בתאריך 27.9 יופיע אדיר גץ ב'זאפה' הרצליה.
================================================================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה