יום ראשון, 19 בפברואר 2017

הלהקה שמחברת בין דתיים לחילונים



נדב גדליה
התמונה של ‏‎Etzion Mayer‎‏. 
עציון מאיר (32) סולן להקת 'דברים בעלמא' גר בת"א במזיד, לומד תורה בקביעות לפני שחרית, לא בא לחנך אף אחד שיהיה כמוהו ובכל זאת שר מסרים * הרכב צבעוני למדי (עם בנות שלא שרות וגיטריסט חילוני) ובהחלט מבטיח * ראיון לרגל אלבום הבכורה  (פורסם ב-2012, טרם יצא עציון מאיר לדרך עצמאית)

לא ידעתי שתל אביב כל כך עמוקה מחשבתית, עד שהגיעה הפגישה עם עציון מאיר, סולן להקת 'דברים בעלמא' שהוציאה לאחרונה את אלבום הבכורה המושקע שלה, בו נטל חלק המפיק הנודע שמוליק דניאל, מי שהפיק לשולי רנד ורבים אחרים במוזיקה הישראלית.
עציון – בוגר מסגרות סרוגות שחי באוסטרליה בהיותו ילד, חזר לארץ ושוב לטייל בעולם ואז בחר בלימודי מוזיקה ב'רימון' ובאוניברסיטת בר אילן.
על ראשו כיפה סרוגה נינוחה לא פחות ממבע פניו החביב ועדינותו הכובשת. כל דיבורו אומר נחת, הבנה לזולת, ותאמינו לנודניק שדיבר איתו לא פחות משלוש הזדמנויות שאצלו זה אמיתי.
האלבום החדש, כולל גם חומרים כבדים ואפילו כואבים כמו 'התחרדות', ומשבר גיל השלושים אצל בחור דתי, ומאידך את התמימות הטובה של פעם שמאמינה ב'עולם של חסד'. קולו של עציון מלטף את האוזניים וגורם להם לחשוב על הטקסט בזכות המנגינה, ויהיה מי שיצטמרר ויחזיק נשימה מהופנטת כשישמע את הנער באשר הוא שר. עד כאן הכל עדין בגדר הסטנדרטי, למרות הטקסטים הייחודיים, אך אם תוך כדי הופעה תביטו לצדדיו של עציון תגלו שלהקת 'דברים בעלמא' כוללת גם נשים לא מודרות, חילונים
חייכנים, וגם, גם דתיים ודתיות בכיסוי ראש.
איך עלה הרעיון להרכיב הרכב שחילונים ודתים מתערבבים בו?
"היה חשוב לי למצוא הרכב שיש בו את כלל ישראל, ולנסות להתאחד ביננו, ועל ידי זה שאנחנו עושים את זה כלהקה, זה יכול לשקף ולהשפיע משהו על הכלל. לא באתי מראש לנגנים דתים וחילונים, העניין הוא שאני פשוט חי בחברה שהיא דתיה ולא דתיה ולכן הנגנים שאני מכיר הם גם כאלה וגם כאלה. כך נוצרה הלהקה".
'דברים בעלמא' יש לשם הזה מהות או שזה סתם 'דברים בעלמא' כי ארמית מגניבה יותר?
"הפירוש מארמית של 'דברים בעלמא' זה סתם דברים, אנחנו לא מתיימרים לומר שאנו אומרים דברים
שכל אחד צריך לקחת ברצינות כל מילה שנאמרת, ומצד שני אם זה כן נוגע לחיים של אחרים ומתחבר אליהם, הם יכולים לקחת את זה כדברים שברומו של עולם".
הרי עומק יש לך בשירים, אתה חושש שיגידו שאתה מתיימר לחנך?
"בדיוק. באלבום הזה אין משהו מתריס או הבעת דעה שכך אנשים צריכים לעשות, סך הכל השירים מבטאים איזה שהם צדדים באישיות של היוצר, ומספיק שאנשים מתחברים לאותם צדדים – זה מספיק כדי לעניין וכדי לרגש, זה הכל".
יש לא מעט כאב באלבום.
"אני לא חושב שהדברים כואבים, אני חושב שיש שאלות, באלבום הזה יש גם שירים ש'יבנה עולם של חסד' ושירים על שלום, ובנוסף יש שירים שמעלים שאלות. אני חושב ששאלות הן משהו חשוב בכלל, ובפרט בשיח הדתי. במיוחד בימים כאלו שמדברים הרבה על 'הדרת נשים' וכדומה. יש ערך בכך שאדם צריך להביע
את דעתו ואנשים צריכים לקבל את דעת האחר ולנסות להבין גם אם הם לא מסכימים איתו".
ואתה חושב שהציבור הדתי לאומי לא יודע להתמודד עם שאלות?
"אני לא יכול להביע דעה כי אני לא מרגיש מבין מספיק, אני כן מקווה באופן כללי שיש הבנה בעניין הזה, בחשיבות של השיח". מקפיד עציון לשמור על הקו הלא מטיף.
בשיר 'בין תל אביב לבני ברק' נראה שאתה מרגיש שהמרחק בין השניים נפער. האם מדובר במשהו ספיציפי שגרם לך לחשוב שהפער גדל?
"השיר נכתב מנקודת מבט שלי על חבר מאוד טוב שעבר תהליך של מעבר לעולם שאני מגדיר כ'חרדי', זה היה מאוד מסקרן התהליך שלו, וגרם לי לשאול הרבה שאלות את עצמי על עצמי. הוא לא יכל לבוא מאז לת"א לבקר, אז המפגש ביננו התמעט, וחשבתי על הדרך שהוא עשה ומה זה אומר לגביי. השאלה שלי היא: האם אין אמצע בין ת"א לבני ברק? כאנשים מאמינים אנחנו שואלים את עצמנו; מה זה אומר להיות אדם דתי? האם כיפה סרוגה, או להיות חרדי, או ללא כיפה? דברים שכל אחד מברר לעצמו בעולמו הדתי באשר הוא אדם".
עלו לך הרהורים להיות חרדי בעקבות הסיפור שלו?
"בוודאי, זה לא רק בעקבות זה, העולם החרדי מסקרן. אבל בלי קשר - אני לומד תורה כל יום, מיד שאני קם בבקר לפני התפילה אני לומד עם חבר שהוא גם מוזיקאי, יש מתיקות גדולה בתורה, אני משתדל לקבוע את העיתים לתורה ממש כל יום, זה דבר שמאוד מושך וסוחף, וללמוד תורה כל היום זה דבר נעלה ביותר, אני לא חושב שזה ייעודי בעולם, אבל אין ספק שזה דבר גדול ומאוד מושך".
אתה תמיד מרגיש את המתיקות הזאת שאתה מתאר?
"לא תמיד. ובכל זאת אני לומד", מודה עציון.
למה?
"כי זה רצון השם".
איך אתה מסוגל להמשיך וללמוד בלי להרגיש את המתיקות ואת החיבור לזה?
"ברגעים שאני לא חש מתיקות, אני יודע שאני עושה את רצון השם בלימוד התורה, וזה דבר ראשון, זו נקודת הפתיחה שאמורה להיות. התחושות של המתיקות מגיעות כשאתה מנסה לעבוד על המידות שלך,
ואתה מנסה והקב"ה מקנה לך את האהבה לתורה והתורה מעצימה אותך, וזה דבר שמאוד מעורר בך את הרצון להיות טוב ולהטיב".
גם בתיכון הרגשת מתיקות, או שזה הגיע עכשיו בגלל שהרצון החופשי?
"האמת שזה בא מהמקום של הרצון החופשי והאישי שלי".

כותרת משנה
תופעת ה'ביצות' אינה נחלתם הבלעדית של ירושלים וגבעת שמואל, מסתבר, גם למי שגר בת"א בתור רווק דתי יש מה להרגיש בנוגע לנושא הכי מדובר בעיר, וכשעציון מרגיש משהו חזק הוא גם כותב עליו שיר, בפעם המרגשת הזאת הוא מיספר אותו וקרא לו '30'.
חשפת בשיר 'שלושים' שמדבר על משבר גיל השלושים ש'חשבת שלעולם לא תתחתן', למה התכוון המשורר?
"גיל שלושים מבחינתי היה מעבר שהצריך אותי לחשבון נפש גדול עם עצמי. חשבתי על חיי ועל כל מיני רבדים בהם, הסגנון שלי ומה אני עושה, וחלק מחשבון הנפש היה על נישואין, ועל החשש שזה לא יקרה לי".
עד כדי כך?
"כן, אני חושב שכל אחד ואיך שהוא תופס את זה, אבל חלק מהטוטאליות במוזיקה יצר אצלי איזושהי הפרדה בין המוזיקה לנישואין, אבל ברוך ה' היום אני מרגיש שאני לומד למצוא את הנוסחה המעודנת והנכונה לגשת לחתונה וגם לעסוק במוזיקה. באופן אישי התהליך עם השנים ביגר אותי, זה מדהים בעיני שאנשים בגיל 20 מגיעים לרמת בשלות כזאת שהם מתחתנים והם מאוזנים בחיים, זה דבר מאוד מאוד נעלה, אך אני באופן אישי לא כזה, המסע שלי היה ארוך יותר כדי להגיע לתובנה הזאת".
אז מה עדיף לטעמך – נישואים בגיל צעיר או המתנה להבשלה מאוחרת?
"זה כמובן אינדיבידואלי, וכל מקרה, וכל בן אדם לגופו, זה קשור לבשלות האישית. לדעתי מי שלא בשל זה יכול להשליך על הנישואין שלו, ומאידך אדם שמחכה עם זה יותר מידי אולי שוכח שצריך להתחתן. תיאורטית גם אדם בגיל 50 יכול לומר שהוא לא בשל מספיק".

בנות, אבל לא שרות
יש לך בהרכב גם בנות גם דתים וגם חילונים, איך כל זה עובד ביחד?
"יש אנשים בציבור הדתי שהמיזוג הזה מפריע להם, שיש נשים וגברים על במה אחת, אני לכשעצמי רואה חשיבות מאוד גבוהה בכך שנשים יכולות לבטא את עצמן, אם לא דרך שירה, אז דרך נגינה, בעיני זה דבר נעלה מאוד, והנשים בלהקה הן מדהימות, צנועות ומיוחדות. זה יוצר הרמוניה מאוד נעימה, וזה בא לידי ביטוי בהופעות. אנחנו מקבלים הרבה תגובות על כך שבהרכב שלנו יש משהו מאוד מיוחד ונעים. החשיבות היא שבסוף ייצא מזה קידוש ה'.
חוזר בתשובה אחד סיפר לנו שהאלבום מאוד חיזק אותו רוחנית והוא צריך להודות לנו מאוד. ויכול להיות מצד שני שיש אנשים שמראש לא יגשו לאלבום הזה, כי יש גברים ונשים שמנגנים ביחד, אני מכבד את אותם אנשים, זו זכותם וזו דעתם, בעיני אולי ההתסכלות שלהם קצת מצומצמת, אך לכל אחד יש את ההתמודדות שלו עם אנשים שנוגדים את דעתם".
אתה גר בת"א, זו בחירה שהיא חלק מהתפיסה הזו?
"לא צריך להיכנס לפיתויים, אבל אנחנו חיים בחברה גדולה, וצריך איכשהו גם להיות חלק מכולה. אני נורא אוהב שהנפש שלי לא מוגבלת במובן הזה, שאני יכול ללמוד בחב"ד, ללמוד לקוטי מוהר"ן, ללמוד גמרא וספרי מוסר, אפשר לעשות את זה בכל מקום, אין עניין דווקא בת"א, רק שכאן זה יותר נח לי, לגלות יותר דברים, ופחות להשתעבד מחשבתית, ולגלות פנים נוספות של אנשים ותרבויות וקווי מחשבה, אמנם לפעמים יכול להיות שזה עושה גם דברים אחרים... אך זה כבר עניין אישי של כל אחד עם עצמו".
חוץ מהדברים המוחלטים צריך לדעת שאין 'אני צודק'. לפעמים גם אני לא מצליח להבין דברים וזה מעורר בי מחשבה ותסכול, אך השאיפה היא להבין כל אחד גם אם אתה לא חי בסגנון שלו ולא מסכים איתו".


עציון מאיר הסולחן גם השתתף בראיון בתכנית הרדיו שלי דאז, "סבבת שלום":
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=347246



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה