יום שלישי, 28 בפברואר 2017

שליפות עם אמילי עמרוסי



נדב גדליה



שליפות עם אמילי עמרוסי

 מציג את AD7P1401.JPG



עשרים דברים + שלא ידעתם על אמילי עמרוסי.


1.     שותה שלוש פעמים ביום תה עם חלב.

2.     עובדת בימים אלה על סדרת ספרי ילדים חדשה בהוצאת ידיעות ספרים.

3.      יש הקוראים לה אמלי אמרוסי, היא טוענת שזו טעות.

4.     חולמת לדובב סרטי ילדים.

5.     יש לה בת בשם עיני.

6.     הציעה נישואין לבעלה בקיוסק בטבריה.

7.     שברה את עמוד השדרה בתאונת צניחה בדרום אמריקה.

8.     בחדר העבודה שלה, מעל המחשב, תלויה תמונת ענק של חוף הים בגוש קטיף.

9.     בנה הבכור לומד בתלמוד תורה חדר"לי בשיטת "זילברמן".

10.                        היא עיתונאית, אבל אין לה ווטסאפ.

11.                        כשהיתה בשירות לאומי, הוציאה לאור ספר הדרכה בנושא אקולוגיה.

12.                        התגוררה במשך ארבע שנים במאחז (כיום יישוב) רחלים.

13.                        יש לה שני אחים חרדיים. אחד מהם רב.

14.                        בכיתה ו' הלכה מכות עם ילד ששבר לה את השן הקדמית.







ת.ז

אמילי עמרוסי היא סופרת ועיתונאית, בת 34, נשואה ואם לארבעה ילדים: עברי, נרי, עיני וסיני. נולדה וגדלה בירושלים ומתגוררת כיום ביישוב טלמון שבבנימין.

שימשה ככתבת לענייני מתנחלים בערוץ 10 בטלוויזיה. כיהנה כדוברת מועצת יש"ע בתקופת המאבק בהתנתקות (ולאחריו), וזכתה לשבחים על עבודתה. בשנת 2009 הוציאה את "תריס" רומן ביכורים שהפך לרב-מכר ועלילתו מתרחשת ביישוב קטן בשומרון. שנה לאחר מכן הוציאה ספר ילדים בשם "נרי מסתפרי" העוסק בילד שמסתפר בפעם הראשונה.
כיום עמרוסי היא עיתונאית בכירה במוספי סוף השבוע של עיתון ישראל היום, בעלת טור פובליציסטי קבוע במוסף הפוליטי, ומקיימת ריאיונות, תחקירים וכתבות מובילות במוסף "שישבת". בנוסף היא עובדת על ספרים נוספים, מופיעה באופן קבוע בתוכניות אקטואליה בטלוויזיה, ומעבירה הרצאות.









ישראל היום.



"בשורת הציונות בבוץ העיתונות הישראלי. צוות כותבים מצוין, מכל קצוות הקשת. מעבר לכך זוהי סביבת עבודה נעימה ומאירת פנים – עניין שאינו ברור מאליו בתחום העיתונות”.



מקור ראשון.



"בשורת היהדות בבוץ העיתונות הישראלי. אני קוראת כמעט את כל המוספים מהאות הראשונה עד האות האחרונה”.



אמא לילדים.



“(נאנחת) אמא עובדת היא לא פחות מסופרמן. בהתחשב בכך שהילדים שלי הם צב נינג'ה, ספיידרמן, דרדסית ובוב-ספוג, זה אך הגיוני”.



כיסוי ראש.



"גאה להיות אשתו של בעלי, ושמחה לספר על כך בסימן היכר על ראשי”.



כיסוי ראש חלקי.



"אי אפשר לסגור אותי עד הסוף, כך שכיסוי ראש חלקי הוא פשרה הכרחית”.



פמניזם.



"לא הייתי נאבקת כדי שבתי תעלה לתורה בבת-מצווה. הדרישה לפמיניזם צריכה להיות אמיתית, בוקעת מתוך המיית לב אותנטית, ולא מלחמה לשם מלחמה”.



גוש קטיף 2.



"שנית גמלא לא תיפול. אני מאמינה שחורבן לא יחזור על עצמו, אחרת לא הייתי בונה בית בטלמון”.



יורם שפטל.



"איש חד. יש שיגידו חד-מימדי, יש שיגידו חד-לשון. אם היה חי בימי הביניים בוודאי היה אביר אמיץ שנלחם בדרקונים”.



ידיעות אחרונות.



"ביוב".



מהי אהבה ע"פ אמילי עמרוסי?



"רק כשיש לך ילדים אתה מבין מהי אהבה לבן הזוג ומהי אהבה בכלל. שום דבר לא ישווה לזה".



מתי יבוא המשיח לדעתך?



"עד ירידת הגיליון לדפוס”.



הדבר שהכי קשה לך לעשות בחייך.



"להכניס חוט לקוף של מחט. העצבים שלי לא בנויים לזה. גם לוח הכפל, מעל כפולות של חמש, מצליח להוציא ממני קרניים”.



כוכב נולד.



"טוב שהוליד לנו את נינט, אבל שם זה היה צריך להסתיים. אחרי העונה הראשונה זה הפך למסחטת רייטינג נטולת הצדקה”.



שבבניקים.



"גם במגזר שלנו יש, רק שעוד לא מצאו להם שם”.



רבנים.



"מחזיקה אצבעות לארגון "בית הלל". בניגוד לתדמית, הלא-נכונה, מדובר ברבנים שקולים  ומחוייבים להלכה במלוא מובן המילה”.



מה הדבר שהכי מעצבן אותך?



"האחידות המונולוטית בקרב מגישי החדשות המובילים ברדיו ובטלוויזיה. אנשי ימין - אפס,  דתיים – כמעט אפס, בעלי מבטא זר, עולים מרוסיה למשל - אפס, עדות המזרח והפריפריה – כמעט אפס, ערבים ישראלים – אפס. תעודת עניות".



נוער הגבעות.



"תופעה מעניינת”.





דת"לשים.



"מאז שערכי הפוסט-מודרניזם חלחלו גם אלינו, ואיתם 'הנרטיב', כבר כמעט ואין דתיים שמורידים את הכיפה. אם פעם זה היה שחור או לבן – או דתי או חילוני – היום יש יותר מחמישים גוונים של אפור. וכולם תחת מטריית המגזר”.



דיל הרב עמאר והרב אריאל.



"לא רצון הבוחר”.



איילת שקד.


"חכמה, יפה, אמיצה”.



דני דיין.



"השגריר הטוב ביותר של יש"ע, בארץ ובעולם. אם הוא לא היה קיים, היה צריך להמציא אותו”.



שירות נשים בצבא.



"אישית, אני מצטערת ששירתתי בשירות לאומי ולא בצבא”.



בני עקיבא מעורבת.



"חובה חינוכית”.



תריס.



"תקראו”.






דבר גדול שלמדת מאביך או אמך.



"מאמא שלי: מחשבה על מה שנכנס לפה ומה שיוצא מהפה. מאבא שלי: את הכוחות לדבר גם כשאין מי שיקשיב”.



איזה עלוני שבת את קוראת?


"לא קוראת”.


מה דף הבית שלך?


"פייסבוק”.


השיר שתמיד יעשה לך טוב. ולמה


"שיר הנושא של הדרדסים – לה-לה-לה-לה, מחזיר אותי לילדות”.


מי הדמות שהכי השפיעה עליך?


"אברהם אבינו"


משהו שאת בזה  לו.


"ילודה צפופה בגלל לחץ חברתי. אם זה מתאים למשפחה ונובע מבחירה ושיקול דעת, אני רק יכולה להצדיע להם. כשזה הופך לנורמה, וגורר גם הורים שאינם מסוגלים לטפח עשרה ילדים אך עושים זאת מתוך עדריות, כואב הלב על הילדים ועל ההורים”.


המתנה שהיית רוצה לקבל.


"הספר "השירים היפים ביותר בעברית" שאסף מנחם בן, שואב אבק רובוטי, חופשה ארוכה בחו"ל”.


פולטיקאי


"נפתלי בנט. מנהיג”.


סיפור אישי שלא תשכח.


"ארבע הלידות. נוכחות מוחשית של בורא עולם בחדר הלידה”.


פסימיות: דבר שהיית רוצה שיקרה אך את יודעת שלעולם הוא לא יקרה.


"הייתי רוצה לשחק בסרט קולנוע”.


אופטימיות: תני דבר טוב שלדעתך ברור שיתרחש מתישהו ואין מצב שלא.


"תהיה לי חנות בגדים\ בבעלותי".


מה המתכון לשלום בארץ לדעתך


"להתפלל לקדוש-ברוך-הוא".


קבלת מאה מיליון שקלים, מה היית עושה?


"משפצת את כל המקוואות וסניפי בני עקיבא בארץ".


ומאה מליארד?



"מכינה את תשתיות החשמל, המים והביוב לבית המקדש ומכינה את הכבישים ובתי המלון בירושלים לקלוט את מיליוני העולים לרגל".









אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה