נדב גדליה
ליאת
רוטנר, סופרת ועורכת 'אותיות לילדים' מספרת איך נהיים
סופרים,
האם סופרים כותבים 'בכוח' לפעמים? ומה הסיפור הראשון שלה.
איזה ספר את הכי אוהבת?
"אין ספר אחד, ואין סופר אחד. זו החלטה קשה".
אם לא היית סופרת, במה היית עוסקת?
"אני גם עורכת עיתון, אז אם לא הייתי סופרת הייתי מתמקדת בזה
וכנראה ממשיכה את לימודי הדוקטורט שלי באוניברסיטה כדי להיות חוקרת אקדמאית”.
איזה שיר גורם לך להרגיש קרובה לריבונו של עולם?
"לא שירים זה מה שגורם לי להרגיש קרובה אליו, אלא חוויות”.
איזה שיר את לא אוהבת?
"אם לא אהבתי אותו,מן הסתם שכחתי אותו אחרי ששמעתי אותו...”
מי בעיניך הוא הסופר הטוב ביותר כיום? ולמה?
"כמו בשאלה על הספרים - בעיניי אי אפשר להגדיר אחד. יש כמה
מעולים שכתבו יצירות מופת. זה עוול לאחרים לנסות להתמקד על אחד”.
אתה קוראת הארי פוטר ומה דעתך
על הסדרה?
"קראתי רק את הראשונים, בעיקר כדי להבין על מה כל המהומה”.
מה
הסיפור הראשון שכתבת בחייך?
אינני
זוכרת את הסיפור הראשון, אבל אני כן זוכרת את הספר הראשון, זה שכתבתי בגיל שמונה
ונקרא
"מילדות לבגרות". הוא הכיל 300 עמודים וסיפר על ילדה שמנהיגה
חבורה שיוצאת להרפתקאות שונות בשכונה.
כמה
שעות את כותבת בממוצע ביממה?
תלוי.
בתקופות של כתיבת ספר אני יכולה לכתוב 12 שעות מתוכן, בתקופות של יובש -
אפילו אפס שעות.
האם
את כותבת אך ורק כשאת ב'מוזה', או שלפעמים את כופה את עצמך לכתוב?
כתיבה
כקריירה זה ממש לא רק עניין של מוזה. דרושה כאן המון משמעת ועבודה.
מי
שחושב שהוא יתיישב ויכתוב רק מתי שפרפרי ההשראה מעופפים לו סביב הראש,
יש
לו טעות גדולה. קורים מקרים רבים שבהם החשק לכתוב נתקע, וזה יכול להיות בגלל קטע מורכב
בעלילה או סתם בגלל חוסר חשק, ואז פשוט צריך להתגבר על זה. לשנס מותניים, לקחת את
עצמך בידיים, להתיישב ולכתוב. גם אם תכתוב רק שני משפטים. העיקר שלא תפסיק את
הזרימה.
להיות סופרת.
רק
מי שהכתיבה היא משהו שהוא לא יכול לחיות בלעדיה, יכול להיות סופר.
זה
מקצוע שחלקים ממנו קשים ותובעניים מאוד מאוד, וללא הצורך לכתוב שבא
מתוכך אתה לא תישאר בעבודה הזו. אתה צריך להזדקק
לכתוב ולא לעשות זאת
כדי
להתפרסם, כי ככה בחיים לא תהיה סופר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה